שאלה:
שלום הרב.. בעבר ההורים שלי עמדו להתגרש והייתי בת 16. באותו תקופה כעסתי מאוד על אמא שלי ובמצב הסוער והנורא הלכתי להתלונן עליה במישטרה (ניפחתי דברים וכו׳) והכל היה מתוך כעס היום אני ב״ה בתשובה ואמא ואבא חזרו לחיות ביחד. הבעיה היא שאמא שלי מקפידה עלי בגלל זה ואני יודעת את זה כי היא מזכירה את זה המון. מה לעשות???

תשובה:
אחותי היקרה , זה באמת מצב לא נעים ועליך לעשות תשובה , במקרים רבים כשמנפחים דברים , הדבר עשוי לגבול בלשון הרע ו\או הוצאת שם רע שכשלעצמה היא עוון חמור , על אחת כמה וכמה כשמדובר באבא ואמא , זו פגיעה חמורה בכיבוד הורים ואין לי ספק שזה פגע באמא מאוד , פגיעה שבאה מבן משפחה היא פגיעה כואבת מאוד. כשמכים עם ברזל על עץ , זה לא משמיע רעש , כשמכים עם ברזל על ברזל שומעים רעש חזק , למה? כי העץ והברזל אינם מאותה משפחה , הברזל והברזל הם מאותה משפחה. 

מה אני אעשה שאמא לא תקפיד עלי?
כדי שאמא לא תקפיד עליך , תבקשי ממנה סליחה בדמעות ומעומק הלב , תחשבי איך היית מרגישה אם הבת שלך הייתה מגישה עליך תלונה ומנפחת את האמת ומסלפת את המציאות רק כדי לפגוע בך? אני בטוח שלא היית סולחת בקלות וזה היה עושה עליך רושם רע לזמן ארוך.

לסיכום: כדי שאמא תשכח ממה שקרה , תקבלי על עצמך לכבד אותה במסירות נפש , אני יודע שזה לא הולך להיות קל , אבל אם את באמת רוצה תשובה על הפגם החמור שלך בכיבוד הורים , עליך לתקן במקום שבו פגמת , תכבדי את אמא ותתפללי לה' שיתן בלבה לסלוח לך ולמחול לך מחילה גמורה. אני מוכן להתפלל עליך מעומק הלב שתצליחי

נ.ב - תשאירי לי בבקשה את השם שלך ואת השם של אמא שלך כאן ואתפלל עליך.

צפי בקטעים הבאים ותפיצי אותם לחברות שלך , ואולי בזכות זה אחרים ייזהרו בלשון הרע ובכיבוד הורים וגם את תיזהרי כמובן וזה יהיה חלק מהתיקון שלך על החטא הנורא







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב רביד, חטאתי באשת איש לפני מס' שנים ובגדתי גם בארוסתי. בסופו של דבר משמיים עזבה אותי לפני החתונה ולא התחתנו שילמתי כספים רבים ונכנסתי לבעיות כלכליות, הבעתי כלפי בורא עולם חרטה גדולה וסרתי מהדרך הרעה.לעולם לא אעשה זאת ואינני מפסיק להביע ייסורים, חרטה, עושה צדקה ועוד אבל חושש מהגרוע מכל ,שלא משנה מה אעשה עונשי יהיה כרת ונשמתי תרד לגיהנום ולא תעלה. אני לא מסוגל לחיות עם התחושה הזו ולא פעם ביקשתי מבורא עולם שישים קץ לחיי. אינני יודע מה לעשות עוד..חלק מהרבנים אומרים שאין לי תיקון מה הרב אומר?

תשובה:

אחי היקר, אין דבר שעומד בפני התשובה , לדעתי הבעיה שלך היא לא גהינום , היא רצינות , כשתהיי קצת יותר רציני , תצליח , אם היית מסוגל לבגוד בארוסתך , או לנאוף עם אשת איש , סימן שמצבך הרוחני אנוש !

כשם שרכב מקולקל מכניסים למוסך       
נפש מתוקנת מכניסים ללימוד התורה
אין דבר כזה נפש שאי אפשר לתקן
כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן אחי

אם תחליט להיות רציני ותרצה תיקון אמיתי לנפשך , עליך לוותר על המותרות , לוותר על הכבוד , לעצור את התאווה והמרדף המטורף שלך אחר סיפוק היצרים , ולהתחיל להתנהג כמו בן אדם. ההבדל בין אדם לבעל חיים הוא שבעל חיים לא יודע להשליט את השכל על הרגש משום שהוא חי ופועל על פי אינסטיקטים (לרוב) לעומת אדם שכן מסוגל להשליט שכל על רגש. (לכן רוב בעלי החיים הולכים על 4 והאדם הולך על 2 כשאדם עומד השכל ממוקם גבוה והוא זה שנותן פקודות ללב ולכליות, כשבעל החיים הולך על 4 השכל , הלב והכליות באותו גובה אין מי שיכתיב ויעצור את הדחף המיני)

זה מה שאני מציע לך לעשות אחי היקר.
א) לחבור למסגרת תורנית - לקבל דלק לנשמתך - "אם אין תורה אין דרך ארץ" (אבות)
ב) לתרום צדקה למסגרת תורנית - לכפר על חטאיך - "וחטאך בצדקה פרוק" (נביאים)
ג) להצטער על העבר ולקבל על עצמך לא לפגום שוב ב"נ - "תשובה, תפילה, צדקה".
ד) לחפש צדיק , להתחבר לתורה שלו , לבקש ממנו שיהיה מליץ יושר עבורך.
ועד שתמצא צדיק שיעזור לך אחי היקר, אני מציע שתעשה עם עצמך (או עם חבר) טיול לקברות צדיקים , תחפש צדיק שאתה מתחבר אליו ופשוט תבקש ממנו שיהיה מליץ יושר בעדך לפני ה' , רק חשוב שכשתהיה בקבר של הצדיק תבקש סליחה מה' ולא מהצדיק , מהצדיק אתה יכול לבקש שימליץ עליך יושר, בזכות צדקה שתתרום לעילוי נשמתו (כמה פרוטות) בזכות תפילה שתתפלל בקברו ובזכות לימוד שתלמד על הציון (רצוי ללמוד לימוד שקשור לצדיק שאליו אתה הולך) דברים שהצדיק כתב. בהצלחה

לפעמים לא צריך את הרב כדי לתקן.
אינך צריך רב שיתקן אותך אחי , אתה צריך חכמה שתאיר את חייך ופניך , בחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" , תפנה בלב נשבר לה' יתברך ואני מבטיח לך שבע"ה אתה תרגיש עמוק בתוך הלב שתפילותיך נשמעות בשמים , כשתפסיק עם השטויות ותהיה רציני , כל זמן שתמשיך להתנהג בצורה שפלה , לא תצליח לצאת מהצרות שהכנסת את עצמך אליהן. "לב נשבר ונדכא א-לוהים לא תבזה", אף אחד לא יבכה במקומך אחי , על זה כבר רמזו חכמים ואמרו: "אם אין אני לי מי לי" - קח את עצמך בידיים נשמה טובה.

טיפ יפה אחי שכדאי שתקרא:
לב בגימטריה = 32 , חצי לב = 16 , אם תפנה לה' מתוך לב שבור תרגיש אחרת.
על זה רמזו חכמים במילים: "איה מקום כבודו להעריצו" - איה = 16 = לב נשבר.
שת איש 
לקריאת תגובות נוספות בחר במילה הרצויה וקרא תגובות בנושא:
אשת איש  ,  ניאוף ,  תיקון           

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היקר שלום, אני חושבת בעתיד לעלות למדרשה חרדית כמו למשל תפארת בנות, ועד כמה שידוע לי הבנות לא לומדות מקצוע במדרשות חרדיות. אני יודעת שיש אפשרות לשלב לימודים ומדרשה אבל הרב אמר "תפסת מרובה לא תפסת" שעדיף שעולים למדרשה לא לשלב עוד דברים. אז רציתי לדעת מה עושים? מתחתנים ואח"כ לומדים? או שהבנות לא לומדות מקצוע בכלל? ועוד שאלה אז ממה הם מתפרנסות? מהעבודות הכלליות שיש בחוץ? תודה רבה מראש:) ה' יברך אותך.

תשובה:
אחותי היקרה, מי אמר לך שבנות חרדיות לא לומדות? אם בנות חרדיות לא לומדות אז מי לומד במכללות החרדיות? בעידן המודרני לא חסרות מכללות כשרות שמאפשרות לבנות החרדיות ללמוד.

אם אני אלך למדרשה אני אתחיל מאוחר את החיים לא?
אם בציבור הדתי לאומי יש רבנים שמתירים לנערות לעשות שירות לאומי שנה שנתיים ורק אח"כ להתחיל את החיים, רק אח"כ להתחיל ללמוד ו\או להקים בית בישראל. אני לא רואה שום סיבה שבת מדרשה לא תלך לשנה שנתיים מדרשה ורק אח"כ תקים בית
ומי שחושבת שבשירות הלאומי היא תורמת לעצמה ולמדינה יותר מאשר במדרשייה,
אני חושב שהיא טועה טעות מרה. 

מי תורם יותר למדינה?
לדעתי בת מלך שהולכת למדרשה תורמת לעצמה ולמדינה הרבה יותר , היא תורמת לעצמה בזה שהיא מבססת את מעמדה הרוחני וקונה לעצמה מיומנויות תורניות נפלאות ובנוסף היא תורמת לעם ישראל בצניעות שלה וביראת השמים שלה. אם עד עכשיו היא התירה לעצמה ללכת עם חצאית ע"פ עיקר הדין, אחרי שנת מדרשה החצאית שלה תהיה ראויה לבת מלך ברמה של מהדרין ולא רק רבנות. אם בעבר היא הרשתה לעצמה ללבוש חולצות צמודות ולפלרטט יותר , אחרי שנת מדרשה כל עולמה הרוחני משתנה לחלוטין. במקום להתאים את עצמן לחיים , בנות לומדות להתאים את החיים לעצמן.

ממה הבנות שלומדות במדרשה מתפרנסות?
עשרות אלפי בנות מדרשה הקימו בתים נאמנים בישראל ואינן רעבות ללחם , הפרנסה מגיעה וה' דואג שהיא תהיה מכובדת ויפה , חרדים לא מחפשים להיות מליונרים , אבל גם לא נזקקים , רוב החרדים שאני מכיר אינם נזקקים ואינם פושטי יד
אפשר ללמוד מקצוע , אפשר ללמוד במכללה , אפשר לעשות קורסים , חוץ מזה , גם ככה כשכל שנה שנתיים יש ילד ברוך ה' , במקום לשלם לעובדת זרה שתגדל את הילדים ולבזבז עליה את רוב המשכורת , לפעמים אין שום דבר רע בזה שאמא תגדל את בניה ובנותיה בנחת והבעל ידאג לפרנסת הבית.

אם הבעל לומד תורה והאשה עם הילדים בבית מהיכן מגיע הכסף?
בואי נהיה מציאותיים , עד שהגיעו הילדים היה לבעל מספיק זמן ללמוד , להחכים ולהכשיר את עצמו באחד ממקצועות התורה , רב , מורה , מחנך , מוהל , שוחט , מרצה , סופר סתם , משגיח כשרות , איש מקצוע , חסר מקצועות? היום יש חרדים אפילו בענפי ההייטק השונים , בכל מקרה , תאמיני לי שלבחור החרדי יש סייעתא דשמייא וה' יתברך מסייע לו להצליח בכל אשר יפנה בזכות התורה הקדושה. אז אחרי שלוש ארבע שנים של התמקצעות בישיבה הגבוהה , אפשר לעבור לכולל ולעבוד במקביל כשיש צורך.

מותר לחרדים לעבוד?
ברגע שיש צורך לפרנס את בני הבית לא רק שמותר לחרדים לעבוד , חובה עליהם לעבוד , אני את התלמידים שלי מעודד תמיד לדאוג לפרנסת הבית בעתיד , ללמוד במקום שמאפשר להם להתפתח ברמה מקצועית כל אחד כפי מעלותיו ויתרונותיו כפי שחנן אותו ה' יתברך , יש אנשים שמתאים להם להיות מורים , יש שמתאים להם להיות משגיחי כשרות ויש שמתאים להם להיות בעלי מקצוע , רוב החרדים היום עובדים לפרנסתם , כסף לא גדל בעצים , כשיש לאדם 8 ילדים הוא חייב לספק מענה הולם ולדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ותפסיקו להאמין לסיפורים שכל חרדי שני פושט יד, זו לא המציאות , מנסים לצייר את החרדים כמסכנים וכנזקקים שחיים על קופת הציבור , זה לא נכון !

אז למה ראשי ישיבות באים כל הזמן להתרים?
כי מישהו צריך להחזיק את הישיבה , חרדי לא צריך להחזיק גם את הבית שלו וגם את הישיבה , בעם ישראל מאז ומעולם היה יששכר והיה זבולון , ומי שלא יכול ללמוד תורה זוכה לפחות להימנות עם תומכי התורה , בחינת: "ותומכיה מאושר" , אבל מה זה קשור לגידול הילדים ולרווחת הבית שלו? חרדי לא אוסף תרומות כדי להאכיל את הילדים שלו , הוא אולי אוסף תרומות כדי להחזיק את הישיבה שלו ואת לומדי התורה אבל את בני ביתו הוא דואג להאכיל ע"י עמל כפיו , בחינת: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

אבל יש ישיבות שמבקשות תרומות להחזקת האברכים לא?
נכון שיש ישיבות שמקבלות תרומות כדי לסייע לאברכים , אבל הסיוע הוא ממש מזערי, מהתרומות האלה האברך בקושי יכול לשלם חלק מהשכירות שלו או שלפעמים הכסף הופך להיות חלק מהתקציב שלו לסעודת החג ו\או השבת , אבל לבוא ולדמיין שמ-50 ש"ח בחודש שאדם תורם הוא מחזיק אברך נו.. באמת.. הוא אולי עוזר ואני לא מזלזל בעזרה הנפלאה הזאת , אבל מכאן ועד לחיי תענוגות הדרך רחוקה , יש אנשים שחושבים שהחרדים יוצאים לסוף שבוע בהולנד או בהוואי בזכות התרומות שלו חח, אולי כדאי שאסביר לכם אחת ולתמיד מי באמת תורם למי. כשאדם תורם לחרדי והוא חושב שהוא עושה לו טובה בזה שהוא מחזיק אותו , צר לי לאכזב אבל ההיפך הוא הנכון , התורה היא זו שמחזיקה את כולנו ומי שלא לומד תורה זוכה שיהא חלקו בתורתו של אותו חרדי שיושב ולומד תורה בחינת: "ותומכיה מאושר" אז... 

אז חרדים כן מקבלים כסף בסופו של דבר.
מעטים הם החרדים שמתקיימים רק מתרומות , רוב החרדים היום עובדים , יש שתורתם אומנותם וכל היום וכל הלילה הם מוסרים נפש על לימוד התורה והלוואי שיהא חלקנו עמהם , בחינת: "ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש" ,  והם אלה שמחזיקים את העולם ומקיימים את העולם , בחינת: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל רוב החרדים היום עובדים ומפרנסים את בני משפחתם מיגיע כפם. 

לסיכום: יש אנשים שאחרי הלימודים הולכים לטייל שנה בחו"ל , יש אנשים שאחרי הלימודים עושים שירות לאומי שנה שנתיים , בדיוק כך יש בנות מקסימות שהולכות למדרשה שנה שנתיים או שישר מתחילות ללמוד במכללות חרדיות ואין בזה שום דבר רע , להיפך זו התרומה הנפלאה ביותר למדינה שלנו , מדינה שעיקרה הוא צביון תורני ולא צביון חופשי בחינת: "להיות עם חופשי בארצנו" חח (מילתא דבדיחותא כמובן) 
 ומהיכן נתפרנס? מעמל כפינו ומלימוד תורתנו , יש שתורתו אומנותו ויש שאומנותו לא רחוקה מתורתו והעיקר שלא נדאג כי דאגה מורה על חוסר בטחון בה'.

נ.ב - גם אם תהיה לאדם פרנסה בשפע הוא יחפש על מה להתלונן , בדיוק כפי שקרה במדבר , כשאכלנו את השליו ואת המן שירד מן השמים וכשהמתיק לנו ה' את מי מרה, תמיד ידענו להתלונן ולהיות קטנוניים , כי לא סמכנו על בורא עולם ויכולתו לפרנסנו וכי חסרים שליחים למקום? הרי בעסקה טובה אחת של נדלן אדם יכול לפרנס את עצמו בזמן שחבריו עובדים שנים רבות ועמלים לפרנסתם. אם אדם קנה בית במליון ומכר אותו במליון וחצי , הרי שהרוויח חצי מליון שקל בעיסקה טובה אחת , נו... עכשיו יש לו הרבה זמן ללמוד תורה לא? בקיצור לא חסרים שליחים למקום. ה' נתן חכמה לחרדים ובעסקאות חכמות ונבונות אפשר להתפרנס בזמן מועט לתקופה ארוכה ודי לחכימא...

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) מה עדיף עובד ולומד או לומד יום שלם?
ב) אבא שלי לא מרשה לי להתחתן עם בחור בלי מקצוע.
ג) למה החרדים לא עובדים בכלל ולא מתגייסים לצבא בכלל?
ד) אני אתאיסט שמאלני הומוסקסואל חילוני ואתם חרדים אוכלי חינם.
ה) תפסיק לטחון מים , כל הדתיים שקרנים ושחקנים כולם סוטים.



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני קרוע בין שני עולמות!!!! אני רוצה לחזור בתשובה אך אישתי שאני נשוי לה 11 שנים + 3 ילדים עוצרת אותי ובוכה. היא מעדיפה לפתוח תיק לגירושים, אני קרוע בין שני העולמות. ישנו רב שאמר לי להתפלל על זה ואם זה לא יעזור אז במילים אחרות להתגרש ומצד שני ישנם אנשים חרדים שטוענים ששלום בית קודם לקיום מצוות התורה, מה לעשות?

תשובה:
זו באמת אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי , הכי קל יהיה לומר לך שתתגרש ותקים בית יהודי אמיתי , אבל אני לא מוכן לקחת על הגב שלי 11 שנות חיים , 3 ילדים וצער של אשת חיל תהא אשר תהא.

אני במקומך הייתי מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי לקרב אותה , הייתי מתפלל עליה יום ולילה , הייתי בוכה לה' ומתחנן שיעזור לי לא לפרק את המשפחה שלי ולא לתסכל את הילדים שלי ואת אשתי היקרה, הייתי מבקש ברכות מרבנים , עושה את כל הסגולות האפשריות , מראה לה שאני אוהב אותה ועושה הכל כדי לגרום לה להבין שזו הדרך הטובה , לומד איתה בעצמי , מסביר לה את ההיגיון , מסביר לה שחשוב לי לשמור על קדושת המחשבה כדי לא לבגוד בה במחשבה בדיבור ובמעשה , לוקח את כל הצדדים הכי יפים של הדת ומציג לה דת אחרת , כי לצערנו הרב אנשים אוהבים להציג את הדת בצורה שלילית , אבל לא הייתי מוותר בקלות על אשתי , לדעתי עליך למסור נפש ולעשות הכל כדי לא לוותר עליה , אבל אם למרות הכל היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה אפילו לנסות להשתנות , אם אתה רואה שאין בה את היכולת להקשיב ואין בה שום רצון להתקרב לאבינו שבשמים , לצערי הרב אני חושש שלא תהיינה לך הרבה ברירות , יש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם.

אבל אם ניסיתי הכל...
א) לדבר בדרך ארץ ובנועם
ב) לגשת לרבנים (או לגדולי הדור) 
ג) לגשת לאנשי מקצוע
ד) להתפלל על זה לה' מקירות לבך

ושום דבר לא עזר ואין שום מוכנות ואין שינוי לאורך זמן , לעניות דעתי
אתה לא יכול לוותר על העולם הבא שלך בגלל אשתך (עם כל הכבוד לה באמת..)
אתה לא יכול להיענש בגללה עונשים של כרת ("ונכרתה הנפש ההיא")
אם היא לא מוכנה לטבול במקווה, לשמור טהרה וכיוצב'  כמעט ואין לי צל של ספק שכל גדולי הדור יתירו לך להתגרש ממנה ולהתחתן עם אשה יהודיה ששומרת לפחות טהרת המשפחה , אם היא הייתה רק מחללת שבת אולי היו מתירים לך לחזק אותה לאט לאט ולקרב אותה , אבל על טהרת המשפחה לא מוותרים בשום פנים ואופן ! זה אחד הדברים החשובים ביותר בעם ישראל ואסור לוותר עליו !
אבל אל תעשה שום החלטה בלי להיוועץ בדעת תורה , זו שאלה ממש חשובה ממש !

אם אתה נמצא כרגע בשלבי התחזקות , זה יכול להיות נפלא , אתם יכולים להתחזק ביחד , אין טעם להרוס משפחה שלימה , אם היא אשה שמוכנה להקשיב , תנסה לבקש מהרב שישלח לה מישהי שתסביר לה את סודות היהדות בגובה העיניים , אם היא חכמה אני בטוח שהיא תבין , אם היא אוהבת אותך , הדת לא אמורה להפריע לכם , כבר אמר החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה" אם אהבה יכולה לכסות על פשעים , אז על הדת היא לא יכולה לכסות? וכי הדת פחותה יותר מפשע? הלא הדת היא הדבר הכי טוב שיש בעולם , זה הצדק בהתגלמותו , לעשות את רצון ה' זה פשע? ה' ירחם עלינו.

אני מוכן להתפלל עליכם שתזכו לשלום בית , אבל אתם חייבים להתפשר כל אחד יוותר קצת על האגו שלו ויקשיב לשני , גם אתה צריך לדעת להקשיב לה ולא להיות קיצוני וברגע אחד להפוך את כל הבית למאה שערים , זה לא נכון לדעתי , כל דבר צריך להיעשות בהדרגה , ברוח טובה והכי חשוב מתוך אהבה והבנה , אם זה יהיה המוטו אתם תצליחו לשרוד לדעתי , תנסה לזכור את הטרגדיה הקשה שעברה מדינת ישראל "יהודי לא מגרש יהודי" - אבל אם אין ברירה אז עושים את זה "ברגישות ונחישות" , 
היום ברור לכולם שההתנתקות הייתה טעות איומה , לצערנו רק כשחסר מעריכים ! אל תאבד את אשתך וילדיך , תעשה הכל כדי לשמור עליהם ורק אם תראה שאין שום מוכנות ושום יכולת להקשיב רק אם תראה שאשתך לא מוכנה לשום פשרות ושום וויתרים מצידה והיא דורשת ממך כל הזמן לוותר ולהתפשר ,  אולי אז אבל רק אולי, תחריף את הצעדים , אני יכול רק לומר לך שאני ממש כואב את כאבך זה באמת לא מצב פשוט , אבל אני מאמין שאם לא תעיר לה ורק תאיר לה , היא תהיה מוכנה לקבל לפחות טהרת המשפחה ואז בע"ה יתכן מאוד שיתירו לכם לחיות יחד ולא תיאלץ לגרש

תן לה לקרוא את התגובות הבאות:
א) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שאיבדתי את המזל שלי
ב) אני נשואה 20 שנה ואני שוקלת להתגרש מבעלי בגלל דת
ג) יש עלינו קללה , סבתא התגרשה , אמא התגרשה , אחותי התגרשה
ד) לקריאת תגובות נוספות בנושא לחצו כאן: "גירושין"

וכך מובא באבות דרבי נתן:
ואמרה להם: רבותי, כתיב בתורתכם (דברים ל) "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? לא היה אדם שהשיב דבר.  פעם אחת נזדמן לה אליהו ז"ל. אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?  אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו, אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך? אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. וכל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר. אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב". בקיצור מצד אחד הזהירו אותנו חכמים מאוד בדבר ומצד שני, כאן מדובר באדם קדוש, אבל בדור שלנו , דור של תשובה , ראוי לכל אדם ירא שמים להתנהג בדרץ ארץ לאשתו ולעשות כל שביכולתו כדי לקרבה בדרכי נועם , לבכות , למסור נפש , לגשת לאנשי מקצוע , לדבר עם ה' , לקבל עצה מחכם ובקיא ורק אם באמת אין שום ברירה ואין שום שינוי לאורך זמן אז... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום. אנא עזור לי אני ממש גמור, עשיתי טעות נוראית ולא נראה לי שיש על זה בכלל כפרה, הייתי עם אשה נשואה ובעלתי בעילות אסורות אני חייב לדעת כמה דברים. 1.זה אוסר אותה לבעלה? 2. יש כפרה על זה? 3. צריך להגיד לבעלה? 4. איך מתקנים? בבקשה אל תפנה אותי לשאול רב אחר. לא מסוגל אתה הרב שלי.

תשובה:
בחור יקר, צר לי לשמוע שיצר הרע השתלט עליך ועשית מעשה מכוער שכזה.

1. אם אף אחד לא יודע מזה, על פי הנפסק בפוסקים, אין כל חובה או מצוה להודיע לבעלה ולהרוס בית בישראל. ולכן תמשיך חייה בתשובה גמורה, ותחיה עם בעלה כרגיל
2. בוודאי שיש על זה תשובה,מהיום והלאה תשתדל להקפיד קלה כבחמורה שכן מובא בזוהר בראשית לג', ב', וכן בזוהר חדש. וכן באברבנאל בראשית ב'. אין דבר העומד בפני התשובה. וכן מובא בפסחים דף נד', א'. תשב אנוש עד דכא. ובשו"ת מהר"ם אלאשקר סימן יט' ועוד, שערי תשובה לא ננעלו, אם תפסיק עם החטא ותעשה תשובה גמורה, מן השמים ירחמו עליך, אבל מכאן ואילך תישמר מכל דבר אסור, אתה צריך שמירה יתירה וזהירות יתירה, כי עשית מעשה מכוער וכמעט הרסת שתי משפחות בישראל כדי לספק את  תאוותיך, תבקש סליחה ממלכו של עולם ותשוב בתשובה גמורה. (אני מציע שתקרא גם את תגובתי הבאה: "כל התיקונים לכל החטאים" כמו כן אני מציע שתתענה יום שלם ותקבל עליך לא לשוב על החטא הנורא לעולם !

3. אם אף אחד לא יודע מזה, על פי הנפסק בפוסקים, אין כל חובה או מצוה להודיע לבעלה ולהרוס בית בישראל. ולכן תמשיך חייה בתשובה גמורה, ותחיה עם בעלה כרגיל

4. חוזרים בתשובה שלימה (שבת, תפילין, טהרה, ציצית קבוע, צומות, שמירת נגיעה) והרבה תפילות לאל עליון שלא תיכשל שוב, תקפיד לקרוא קריאת שמע שעל המיטה. שלח לחבר קריאה בניפרד