שאלה:
שלום רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי אני נשואה 4 שנים ללא ילדים אני שומרת טהרת המשפחה ושבת לאחרונה ממש נכנסתי לדיכאון מזה וחברה הציעה לי ללכת לקבל ברכה מרב מסוים שלא הכרתי אותו לפני. הרב בירך אותי ואמר לי שאני צריכה קמע לפריון שעולה 350 שח ולהשים אותו מתחת למזרון. לא קניתי אותו כי לא היה לי כסף שחזרתי הבית בעלי אמר לי שאסור לקנות קמעות ושהיום בדורנו אין דבר כזה ושלא כל אחד יכול לכתוב קמעות. רציתי לדעת מה לעשות אני מצד אחד רוצה לקנות מצד שני הבנתי שאסור האם זה נכון? מה לעשות?

תשובה:
 שלום יהודיה יקרה.

אני שמעתי על כבוד הרב, אבל ממש באופן כללי, לא ידוע לי ממש אם הוא מורשה לכתוב קמיעות או לא.
אבל מה שכן שמעתי מהרבה רבנים שהיום אין אף אחד שבקיא בכתיבת קמיעות, ומי שהיה כביכול ידוע כבקיא זה הרב כדורי עליו השלום.

בכל מקרה, שמתי לב שהיום בהרבה מקומות שמוכרים קמיע מסויים, זה לא באמת קמיע כמשמעו, אלא סגולה מסויימת שכתובה בספרים. כמו למשל יש סגולה  מאחד הצדיקים הגדולים לקחת צואה של שפן ולשפוך עליה כספית(כמו של המד חום) ולקשור על הבטן עד שבעזרת השם נפקדים.

בכל מקרה, אני הייתי ממליץ לעשות קודם כל השתדלות רוחנית, זאת אומרת קודם כל להוריד מעלייך כל קיטרוג משמיים, שזה אומר ללכת עם חצאיות צנועות(שלא רואים את הברך בכלל), לשים כיסוי ראש מלא(מסיר את רוב הקיטרוגים בבית) ולאכול מאכלים בכשרות מהודרת.

בנוסף יהיה מחזק אם הבעל יקח על עצמו שיעור אחד בשבוע לפחות, ואם יש לו אז יוסיף עוד חצי שעה לימוד תורה בכל יום.

אחרי שקיבלתם על עצמכם כל זה, הייתי ממליץ לכם ללכת לאחד הצדיקים שבדור שרואים את שורש נשמתם של כל יהודי שבא אליהם.
צדיק אמיתי ואוהב ישראל לא לוקח כסף על ביקור או ברכה.
כמובן שרק בעלך יוכל ללכת לצדיק.
תגידו לו שאתם מחכים כבר 4 שנים ואין ילדים, ואתם שואלים מה לעשות בשביל לזכות לזרע בר קיימא.

אני התלבטתי הרבה אם לספר לך מה אני עברתי בחיי, אבל החלטתי לבסוף לספר חלק קטן ממה שעברתי בשביל שתוכלי להתחזק מזה ויהיה בזה קידוש השם.

בוא נתחיל מזה שאני הייתי בעולם החילוני.... בלי לפרט יותר מידי, הייתה לי חברה כמה שנים טובות.
אחרי שנתיים של חברות, קרה מקרה מוזר שבאתי לסדר ללקוח חדש את המחשב(הייתי טכנאי מחשבים), והוא התחיל לשאול שאלות על תפילין וכדומה, ובקיצור, הוא החזיר אותי בתשובה אחרי תקופה לא קצרה.

במשך הזמן התחזקתי והצלחתי למשוך גם את החברה שלי לזה למרות התנגדות הוריה.

אחרי 4 וחצי שנות חברות התחתנו בשעה טובה, ונכנסו למערבולת הלחץ של להביא ילדים לעולם כמו שאת נמצאת בה היום....

עברו 3 וחצי שנים, עם בכי וצער על שהשם סגר את רחמה של אישתי.
במשך השנים הללו, החבר שהחזיר אותי בתשובה היה לוקח אותי לרב יורם אברג'יל בנתיבות והייתי מבקש מהרב ברכה לילדים, והוא היה מברך....

אחרי 3 וחצי שנים בערך, נסענו שוב לרב לפנות בוקר. הפעם החבר שלי אמר לי לא לבקש ברכה מהרב, אלא לשאול אותו באופן ישיר: מתיי יהיה לי ילדים?!?!?!?
הפעם עזרתי אומץ ושאלתי את הרב....  התשובה הייתה מפתיעה למדיי, הרב שם יד על ראשי ואמר: בעוד 3 חודשים אישתך תיפקד.....  אני כמובן קפאתי במקומי, והרב אמר לי לענות אמן... אני מהלחץ עניתי כמה אמנים.....

ידוע אצלינו שהצדיק גוזר, הקדוש ברוך הוא מקיים.
בקיצור חזרתי הבייתה, וכל היום היה מציק לי למה הרב אמר 3 חודשים? למה לא חודשיים? או חודש? או חצי שנה???

תאמינו או לא, ניגשתי אל הלוח שנה, בדקתי מה בדיוק יש עוד שלושה חודשים, התחלתי לעשות חישובים ופתאום ראיתי את התוצאות וכמעט שנפלתי מהרגליים!!! 
תקשיבו טוב, אותם 4 וחצי שנים שהייתי עם אישתי באיסור לפני החתונה, הייתי צריך לחכות את אותם 4 וחצי שנים אחרי החתונה בשביל לתקן זאת עד הלידה של אישתי!!!!

כמובן שגזירת הרב התקיימה, וברוך השם זכינו בבת מקסימה,
ולאחריה עוד בת מתוקה ובעזרת השם יהי רצון שיבואו עוד.

ועכשיו, אחרי שאני שומע את השיעורים של מורי ורבי הרב יורם אברג'יל, שבהם הוא אומר זאת במפורש, שמי שעושה מעשים לא טהורים עם נשים לפני החתונה, שידע שהוא יהיה חייב לשלם חזרה את המחיר, אם זה בעיקובים בהריון, אם זה בהפלות לא עלינו, בעיות רפואיות וכו...  רק אחרי שאתה מרגיש את זה על הבשר שלך, אתה יכול להבין איך הדברים ממש נכונים, ולא סתם איומים והפחדות.

אני בטוח שאחרי שקראתם ממש בקצרה מה עברתי עד שזכיתי לבנות הללו, תבינו כמה חמור זה למי שיש לו חברה לפני החתונה(גם אם הוא דתי), אם הוא כל כך חס על חייו ורוצה לחסוך ייסורים מעליו, שיעשה מעשה מחר בבוקר ויפסיק קשר לא קשר. אותו דבר גם לנשים, תחסכו דמעות ותמנעו מהדברים הלא טהורים הללו, תוליכו את הקשר לכיוון טהור, תקבעו חתונה בזמן קרוב וכך הכל יהפוך לכשר ושמח.

שתזכו למצוות ושהשם ישלח לכם זרע קודש בקרוב מאוד.



מאת: אחד מצוות רבניםנט



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני צריכה את עזרתך בבקשה .אני נשואה שנה, לאחרונה היחס (או יותר נכון גם החוסר יחס של בעלי) כבר בלתי נסבל, ירד לי ממנו באופן משמעותי, הוא פחות. אני לא יודעת אם אני עדיין אוהבת אותו. איך אני יכולה לדעת אם אני עדיין אוהבת אותו???? אשמח לקבל תשובה שתעזור לי, אני בקושי מתקרבת אליו כבר שבוע ואנחנו כבר בקושי מדברים, חוץ מפעם ב...

תשובה:
אחותי היקרה, כשיש פצע ביד לא כורתים את היד ! הולכים לרופא לטפל בפצע, הכי קל לוותר ולהתגרש אבל גירושין זה לא פתרון, זו כריתת יד ! אני בטוח שאת בחורה חכמה.

כדי לא לכרות את היד (לא להתגרש) זה מה שתעשו.
א) תפנו יותר זמן אחד לשני, אם יהיה לכם זמן לדבר, תקשורת טובה תציל את המצב.
ב) השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר מכאן ואילך יהיה קל יותר בע"ה.
ג) אל תדברי איתו בכלל על גירושין ! ברגע שנותנים למקטרגים פתח הם פועלים היטב
ד) תנסי תמיד לזכור מה גרם לך להתחתן איתו , תראי את חצי הכוס המליאה
ה) תבקשי ממנו ללכת איתך לייעוץ (סביר מאוד להניח שהוא לא ירצה) תהיי חכמה?
ו) תתפללי על זה, תתפללי לה' שיתן בלבך לאהוב אותו
ז) אל תחשבי שהזיווג הבא יהיה מוצלח יותר, לא בורחים מהתיקון מתמודדים !

זיכרי ! אם ה' יתברך מפגיש בין בני זוג כנראה שיש בזה עיניין, לא סתם ה' יתברך הפגיש ביניכם, את יכולה לקבל את זה באמונה ולנסות להציל את הנישואין שלך, או לוותר ולחפש הרפתקאה חדשה, אני רק יכול לומר לך שמי שלא מנסה לוותר ולהתפשר לעולם לא יסתדר עם אף בן זוג. בקיצור: רק רופא יכול לרפא פצע ביד אין טעם לכרות את היד צריך פשוט ללכת לרופא טוב, אני ממליץ על הרב אבנר כוואס, השבוע דיברתי איתו, תדברו איתו והוא ישמח לעזור, לכניסה לאתר של הרב לחצי כאן: "הרב קוואס"
הרב אבנר קוואס הוא מומחה לשלום בית יש לו אתר נפלא שנקרא: "ביתי החדש" , אני בטוח שהוא יכול לעזור לכם אם אתם מוכנים לעזור לעצמכם, בכל בית שני בישראל יש בעיות לא פשוטות, השכינה בגלות וכשאין שכינה בבית אין שלום בבית, כדי להחזיר את השכינה לבית בעלך צריך ללמוד תורה ואת צריכה ללכת בצניעות ושניכם צריכים למצוא זמן אחד לשני רק כך תצליחו.

תגובות דומות שאת מוזמנת לקרוא בנושא שלום בית.
1) בעלי החליט להתגרש ממני.
2) מה עושים עם בעל שלא מתעורר???
3) בעלי לא עוזר לי הוא פשוט חוצפן !!!
4) אני שונאת את בעלי הוא אגואיסט מגעיל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
בטעות הצצתי באתר אז החלטתי לנסות את מזלי... היום אני בת 19 בערך לפני שנתיים בגיל 17 הכרתי בן אדם ,לא נגלוש לאיך ומתי אבל אחרי זמן גיליתי שהוא נשוי. מדבריו הוא היה לפני גירושים ותמיד טען שלא טוב לו. בתור נערה בת 17 האמנתי להכל והרצון לרצות אותו התגבר עבר זמן רב כבר. ואני עדיין איתו בידיעה שהוא "עומד להתגרש" מה עליי לעשות איך להשתחרר

תשובה:

אחותי היקרה, בראש ובראשונה אני מעריך מאוד את הכנות שלך ואת הרצון שלך לתקן את מעשיך , לצערי הרב עברת עבירות חמורות בכך שהכשלת בחור נשוי בנגיעות אסורות וגרמת לו לחשוק בך ולרצות לעזוב את אשתו ומשפחתו , אני בטוח שאם מישהי אחרת הייתה עושה לך את זה לא היית סולחת לה בקלות , לכן אחות יקרה חשוב שתדעי שבמידה והוא יחליט להיפרד מאשתו ולהתחתן איתך , אשתו לעולם לא תסלח לך והדמעות שיזלגו מעיניה יהפכו את הזוגיות שלך עם הבחור לאסון של ממש ! 

איך אפשר להצליח להתנתק מגבר נשוי??? 
א. תכניסי לעצמך טוב טוב לראש כמה חמורה העבירה שאת עושה ותוצאותיה !
ב. גבר שבוגד באשתו , בעתיד יהיה מסוגל לבגוד גם בך ! הוא לא גבר נאמן ! 
ג. אם תהרסי משפחה בישראל , גלגל חוזר בעולם , יתנהגו איתך ח"ו מידה כנגד מידה.
ד. גבר שכבר שנתיים רק רוצה להתגרש לא באמת רוצה להתגרש הוא מורח אותך.
ה. אם יש לך טיפת רחמנות כלפי אשתו וטיפת שכל להציל את עצמך ואותה תברחי.
ו. במידה והוא יאיים עליך , תערבי גורמים נוספים (משטרה , רשויות) את לא לבד.
ז. את לא צריכה להיות ה-"כלי החד פעמי" של אף גבר , בטח לא של שקרן נבזה כמותו
ח. עשית את העבירה בתמימות לא ידעת שהוא נשוי , אבל עכשיו את יודעת ! תעזבי !
ט. תמחקי את המספר פלאפון שלו מהפלאפון שלך ופשוט תעזבי את המקום ! 
י. כדי להצליח לשכוח אותו פשוט תחשבי על כל הדברים הרעים שהוא עשה לך...
איך הוא שיקר , איך הוא ניצל אותך , איך הוא משקר על אשתו , איך אין לו מצפון , איך הוא משחק לך ולאשתו ברגשות , איך הוא מנסה ליהנות מכל העולמות וחושב להצליח, איך את בתמימות שלך הולכת שולל אחר תאוותיך ,,, את יכולה לקבל גבר איכותי , גבר נאמן ולא גבר בוגדני שישחק בך אחרי שימאס לו ממך , אני פונה אל המצפון שלך , איפה הוא??? איך את יכולה??? עשית טעות בתמימות אל תהפכי שוגג למזיד...
יא. אם את באמת רוצה להבין כמה מתעבים פריצות בשמים צפי בקטע הבא הוא יעזור לך מאוד להבין שאת משחקת באש: "עדות מעולם האמת" .
יב. אין לי ספק שאם תעצרי עכשיו ותראי לה' יתברך שאת מסוגלת לעצור כאן ועכשיו ! ימחלו לך על החטאים הנוראיים בזכות האיפוק שלך והיכולת שלך לעשות ברגע זה קידוש שם שמים ולנתק ממנו כל קשר , איך אפשר לעשות דבר כזה למשפחה שלו ! רחמנות אחותי רחמנות , ואהבת לרעך כמוך , מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך , אנא ממך תצילי את עצמך ואת אשתו מצער נוראי וסבל איום ונורא.
יג. גם אם הוא יתגרש ממנה מחר , תתרחקי ממנו , הוא בוגד ושקרן ואינו ראוי לך.
יד. אני כל כך שמח שדיברת איתי על זה ואני מאוד מקווה שתצליחי להפעיל את השכל ולא תתני לרגש שלך להכריע את הכף, אם לא תחליטי מהר את עשויה ליפול בידיו !

לקריאת תגובה נוספת שלי בנושא לחצי כאן:
1) "יש לי רומן עם גבר נשוי"
2) "אני בת 16 מבית חרדי והתאהבתי בגבר נשוי איך אפשר לתקן את זה"?
3) "ניאוף - עשיתי מעשה אסור עם גבר נשוי"
 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני בת 16 וחצי וכשהייתי קטנה הייתי דתיה וחזרתי בשאלה בחודש האחרון התחלתי לחזור בתשובה לשמור שבת להתפלל את ברכות היום ותהילים.. אך עדין אני מרגישה מאוד רע עם עצמי וכל מה שאני עושה לא הולך לי האם זה בגלל משהו שעשיתי בעבר? שבת שלום ומבורכת.

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה יותר קשה לאדם שהיה דתי מלידה וחזר בשאלה לחזור חזרה, ישנה תחושה גדולה של "בגידה" , "צביעות" , "שקר" , אבל אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , ברגע שתעשי תשובה שלימה , אני מאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר , פשוט תהיי יציבה ואל תתנדנדי , כי גם בעיני החברה זה לא נראה רציני והתגובות המזלזלות מצד החברה עשויות לרסק לך את הבטחון העצמי , חבל.

אמשול לך משל ואני מקווה שאת חכמה ותביני לבד את המסר... 
איך היית מרגישה אם הייתה לך חברה ממש טובה שנתיים וכעבור שנתיים היא פשוט עזבה אותך וביזתה אותך , לעגה לך לפני כל החברות , התעלמה ממך , הכאיבה לך ואפילו סיפרה לחברות נוספות שאת סתם מעצבנת , כעבור חצי שנה או שנה שלימה
של ריחוק ביניכן , לאט לאט היא הבינה שאין חברה טובה יותר ממך , כל החברות האחרות לא מכבדות אותה כמו שאת כיבדת אותה , כל החברות האחרות לא היו נאמנות ומסורות כמו שאת היית , בקיצור רק אחרי זמן רב היא זכתה להבין עד כמה את חסרה לה ועד כמה היית חברה אמיתית שאין לה תחליף. היא החליטה לעשות מעשה.

יום אחד היא פשוט ניגשה אליך לפני כולם ושאלה: "את יכולה לסלוח לי?" , "אני רוצה שנחזור להיות חברות ! " , איך היית מקבלת אותה? האם היית מסכימה ברגע אחד לאפשר לה לחזור? או שהיית נותנת לה להבין שהיא פגעה בך ואי אפשר ברגע אחד לסלוח על השפלה וביזיון של כל כך הרבה ימים וחודשים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , ה' יתברך לא חבר  שלנו , הוא אוהב אותנו בכל מצב ומאפשר לנו להתקרב אליו ולחזור בתשובה בכל מצב , רק שלפעמים הוא פשוט רוצה שנלמד מהטעויות שלנו ונעריך את הדת והדרך הטובה ביותר להעריך באה לידי ביטוי במשפט הבא: "יגעת ומצאת תאמין" , או אם תרצי: "מה שבא בקלות הולך בקלות" , להבדיל אלף אלפי הבדלות , כשלגבר קשה להשיג אשה (כי היא קשה להשגה) הוא מעריך אותה יותר נמשך אליה יותר , היא מאתגרת אותו יותר ואם לאחר תקופה ארוכה של כיבוש הוא הצליח "לכבוש" את לבה , אני מאמין שהוא לא יוותר עליה בקלות , אבל אם ברגע אחד הוא זכה בה והוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לכבוש את לבה.

לסיכום:
א) מה שבא בקלות הולך בקלות - אי אפשר להיות צדיק ברגע אחד.
ב) יגעת ומצאת תאמין - אם אדם רוצה להצליח הוא צריך למסור נפש ולהתייגע.
ג) כשנערה קשה להשגה מעריכים אותה יותר - גם התורה הקדושה קשה להשגה.
ד) כדי לזכות להיות בני תורה , צריך לעבוד על מידת הענווה , זה המפתח לשער.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) חזרתי בשאלה שלוש שנים ואני מפחדת מהעולם הבא שלי.
2) הרב רביד , אני דיי חדש באתר והאתר הזה נראה פשוט מעולה
3) אני שוקלת לעזוב את הדת קשה לי לבד מול כל החברות שמבלות ונהנות

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

תשובה:
אחי היקר, אני מעריץ את הכנות שלך ואת היכולת שלך להעלות על הכתב את שבלבך , כל הכבוד לך שבחרת לשתף ולהתייעץ ולא להילחם ולוותר על הערכים שלך.
זה רק מעיד על החכמה שלך והרצון שלך להיות: "בסדר" , לא צדיק גדול אבל לפחות לא לפגוע באמא שלך ועל זה כל הכבוד. כיבוד הורים לא פחות חשוב מהרצון האישי.
בכל מקרה , אם תרצה אני מוכן לשוחח עם ההורים שלך בפלאפון ולעזור להם להיות קצת יותר רכים וקצת פחות קשוחים איתך אחי היקר , כי אתה נשמע לי ילד נבון וחכם.

כדי לעזור לך אמשול לך משל כדי שתבין למה ההורים שלך "כופים עליך את הדת" ואולי אחרי שתבין את המשל יהיה לך קצת יותר קל להבין למה ההורים מתנהגים כלפיך כך.

בוא תדמיין רגע שאתה נשוי ויש לך ילדים משלך , הילדים שלך חכמים ונבונים
ויום אחד , אחד מהם מחליט שלא בא לו ללכת לבית ספר (בדיוק כמו שאתה החלטת שלא בא לך להיות דתי) , הוא רוצה ללמוד אבל לא בבית ספר (אני מכבד את הדת אבל לא רוצה להיות דתי) , הוא יושב בבית ומחבר לעצמו תרגילים משלו. אתה ואשתך כמובן לא מוכנים לקבל את זה ואתם "כופים" עליו ללכת לבית הספר (בדיוק כמו שההורים שלך מנסים לכפות עליך את לימוד התורה) , עד שיום אחד הוא כותב מכתב לרב ובמכתב הוא מבקש מהרב שיעזור לו כי בעבר היה לו אח שההורים שלו כפו עליו ללמוד ובסוף הוא ברח מבית הספר והוא לא רוצה לברוח מבית הספר כי הוא מבין שחשוב ללמוד , פשוט לא בא לו ללמוד בבית הספר. (מקווה שהבנת את המשל) 

"ותלמוד תורה כנגד כולם".
 אח יקר , אתה צריך להבין שכמו שללמוד בבית הספר זה דבר חשוב , גם לשמור תורה ומצוות זה חשוב , תמיד יש אנשים שבוחרים לא ללמוד ובורחים מבית הספר אבל בד"כ ההורים שדואגים להם ואוהבים אותם דואגים להחזיר אותם לביה"ס
כך ההורים שלך דואגים לך שלא תנתק את עצמך מעולם התורה והמצוות , זה הכל אחי

אח שלך בחר בדרך אחרת , אולי טוב לו עכשיו , אבל לאורך זמן תאמין לי שהוא יגלה שהוא עשה טעות איומה , אבל אז יכול להיות שיהיה קצת מאוחר מדיי , לחזור בתשובה אחרי חתונה , אחרי שיש כבר אשה וילדים , זה בכלל לא פשוט , כי מי אמר שאשתו תסכים לקבל את זה? מי אמר שהילדים שלו יסכימו לשמור תורה ומצוות?
לעומת זאת , אם הוא היה מוכן "לסבול" קצת ולכבד קצת יותר את ההורים שלו , הוא היה מגלה ש-"הסבל" הקטן היה שווה את האושר הגדול בבגרות , אחרי שיקים בית כשר ונאמן בישראל עם אשת חיל כשרה וצנועה ולא עם נערת רחוב חסרת נימוסים ללא צניעות ויראת שמים. 

לסיכום: לפעמים קשה לנו כשמכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים לעשות , אבל חשוב שנזכור שלא סתם מכריחים אותנו ! דואגים לנו ... זה הכל ...
רופא לא מכריח את החולה לקחת תרופות סתם - הוא יודע שאם הוא יקח הוא יבריא.
אבא לא כופה על הבן שלו ללמוד בבית ספר לחינם - אם הוא ילמד הוא יחכים ויצליח.
אמך לא כופה על הבן שלה לשמור תורה ומצוות סתם היא עושה את זה לטובתך אחי.

שאלות ותשובות שהייתי שמח אם היה לך זמן לקרוא:
א) יש לי מלא שיעורי בית , איך בדיוק אני אמורה לשמור שבת?
ב) אין מצב שאני שומר שבת זה יותר מדיי בשבילי הרב  תעזור לי.
ג) אמא שלי אמרה לי תבחרי: "או אני או השבת" ! הרב במי לבחור?
ד)  צפה בקטע הבא: "מעלת שמירת השבת"

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד , כל יום תראה קטע.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד