ברוכים אתם בבואכם
חדשות האתר:
מותר לי לוותר על המקווה? אני קצת נגעלת מהסיטואציה !
שאלה:(15/09/2011)
רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.
תשובה:(הרב רביד נגר)
מובא בזוהר הקדוש שאשה שלא טובלת במקווה, רוח טומאה עוטפת את הילדים שלה לכל החיים ורק אם תזכה שילדיה יעשו תשובה אולי יזכו להסיר מעליהם את רוח הטומאה, לא חבל? אשה שלא טבלה, יהיה קשה לבניה להימשך לתורה ולמצוות.
לבריכה אני בטוח שאת הולכת, מקווה לא פחות נקי מבריכה, אם במקרה המקווה שאת הולכת אליו לא אסתטי את מוזמנת לחפש מקווה אחר, בד"כ המקוואות של הנשים די מטופחים וסטריליים, אבל מה שמטהר אותך זה לא הסטריליות והכלור, זה המים ! כך ציווה ה' ! אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, ובעלה ניסה לשכנע אותה ולקרב אותה ושום דבר לא עזר, ע"פ ההלכה אם הבעל יבוא להתייעץ עם דעת תורה, יתכן מאוד שיתירו לו להתגרש מאשתו.
א) אם את לא רוצה לאבד את בעלך תטבלי כדת וכדין
ב) אם את לא רוצה למשוך רוח טומאה על ילדיך תטבלי כראוי (רוח מסאבא לשון הזו')
ג) אם את ממש נגעלת מהטבילה וזה משהו רפואי או קיצוני תעשי דעת תורה מוסמך.
ד) גם אם אשה תשמור 30 נקיים ולא תטבול אף רב לא יתיר אותה לבעלה.
אל תשחקי באש, אשה שמכשילה את בעלה באיסורים חמורים עשויה להינזק מאוד, אל תפסידי את הזכות שלך כבת מלך להציל את בעלך וילדיך מאבדון, אם תכשילי את בעלך את עוברת על "בפני עוור לא תתן מכשול" על זה אמר ה' ח"ו בפרשת כי תבוא: "ארור משגה עיוור בדרך" ה' ירחם, איך אפשר בכלל לחשוב על זה???
אשה שלא טובלת במקווה מכשילה את בעלה באיסור כרת חמור ויש לה גדר של מכשילת הרבים וכבר אמרו חז"ל: "כל המכשיל את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"
מעשה באדם אחד שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו והייתה אשתו נוטלת תפיליו וחוזרת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, והייתה צועקת ובוכה, ואמרה להם: רבותי, כתיב בתורתכם (דברים ל) "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? לא היה אדם שהשיב דבר. פעם אחת נזדמן לה אליהו ז"ל.
אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?
אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו. אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. - כל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר. אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב".
אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?
אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו. אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. - כל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר. אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב".
שלח לחבר