שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

נכשלתי המון עם נשים נשואות ולדעתי המזל שלי נעצר או נהרס (אני גרוש) ומחפש זוגיות, איך אני מחזיר לעצמי את המזל הטוב? תודה רבה.

שלום כבוד הרב, הרב ישלי תמונות שבעבר הצטלמתי עם כל מיני מפורסמים (בנים ) ובכלל לא שמרתי נגיעה, עכשיו אני קיבלתי לשמור נגיעה בע"ה, ועומדת בזה ב"ה !!! אבל התמונות שאני רואה אותם אני לא יכולה למחוק. אני באה למחוק ונעצרת , ושוב לא מוחקת, הרב קשה לי, מה לעשות ?!

שלום , אנחנו זוג מאוד מבוגר ויש לנו בן אחד מתוך 4 ששומר שבת ולא נוסע ולכן הוא לא מגיע אף פעם לביקור רק מצלצל לעיתים איפה כיבוד אב ואם? הבן לא יכול להגיע כי הוא גר רחוק ועובד כל השבוע מהבקר עד הערב. יש לו רכב ממוזג אוטומטי עם כל הנוחיות תענוג ממש איפוא החטא והעוון..

מה התיקון למשכב זכור?

קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

הרב רביד, מה זה בדיוק בדיקת שעטנז? שמעתי שחייבים לבדוק חפצים או בגדים מסויימים בבית כדי להינצל מרוח רעה ואיסור תורה, השאלה אם זו הלכה מפורשת או שזו חומרה? כי נראה לי קצת הזוי להתחיל לבדוק את המזרונים בבית ואת כל הבגדים בארון. שמעתי שזה ממש איסור חמור אבל יש מיש אומר שזו חומרה אשמח לדעת איזה בגדים צריכים לבדוק ואיזה לא? אם זה איסור תורה אני לא רוצה לחפף, אבל אם מעיקר הדין אין איסור אז אשמח לשמוע כי אני לא מבינה בזה, תודה הרב.

מאז שחזרתי בתשובה רק צרות. זה כבר שנה וקצת מאז שהכרתי את האתר שלך וביהדות והתחלתי להתחזק ובשנה הזאת אני חוטף מכות...וזה מכות רציניות לא סתם דברים שטותיים לקטר עליהם. קיצור לפני הכל היה לי חיים דבש ומרוב כל הייסורים בא לי לעזוב הכל, לא כיף לי באמת במילא כל המצוות שבקושי נשארו לי בזמן האחרון בלי רגש - אפילו אמרתי לא-לוהים שאם הוא לא היה עושה את השכר ועונש גם המעטים שהיו נשארים היו מחפפים. סעמק עם הדת

שלום הרב רביד, רציתי לשתף אותך במשהו שקצת קשה לי להתמודד איתו, תראה הרב, אני נמצא במערכת יחסים עם מישהי כבר מעל לשנה כאשר כמעט מתחילת הקשר אנחנו מקיימים יחסי אישות, ניסינו כמה וכמה פעמים להיכשל פחות ואולי ע״י כך להמנע מזה לגמרי, אך אין צורך להסביר שלא צלחנו את זה. כרגע אנחנו פשוט נואשים לעצה שיכולה לעזור לנו בנושא, כאשר חתונה אינה עומדת על הפרק (לפחות לא בשלב זה כאשר אין לנו את האמצעים לכך) ושמירת נגיעה עלולה רק להרוס קשר שנראה שמתקדם למקום טוב. אשמח אם הרב יוכל לעזור לנו עם עצה ברורה להצלחה או כל פתרון אפשרי אחר. תודה

שלום כבוד הרב אשריךךך על האתר המדהים הזה. רציתי להתייעץ איתך,יש לי חבר ואני מאד אוהבת אותו והוא אותי. אנחנו בקשר רציני שאי"ה יוביל לחתונה. בפגישה הראשונה הוא גילה לי שהוא קיים יחסים עם האקסית שלו כשהוא היה שיכור וזה הפריע לי כי אני ממש לא כזאת אני שומרת על עצמי בעז"ה עד החתונה ולא משנה מה!!! אבל חשבתי שזה לא כ"כ נורא כי הוא עשה את זה כשהם היו שיכורים... אבל השבוע הוא סיפר לי שהוא מצטער שהוא לא אמר לי את האמת והם היו מקיימים יחסים באופן קבוע! לקחתי את זה מאד קשה. אומנם אני מאד מעריכה את זה כי הוא יכל לא לספר לי אף פעם. אבל כשאני חושבת על מה שהוא עשה זה עושה לי רע ואני מאד מבולבלת, מצד אחד הוא בחור טוב ומשתדל להתחזק והכל ואני אוהבת אותו מאד. אבל מצד שני אני רוצה ואני חושבת שמגיע לי להתחתן עם בחור שמור כי אני כן שומרת על עצמי (שומרת בעניין הזה של יחסי מין.כי עם שמירת נגיעה יותר קשה לי ...) שמעתי שלכל אחד מגיע מישהו ברמה הרוחנית שלו. ז"א שאני אמורה להתחתן עם בחור ששומר כמוני. אז אם אנחנו אמורים להתחתן זה אומר שגם אמורה חלילה ברמה של בחור שנכשל? מה הרב מייעץ לי? האם כדאי לנתק את הקשר בגלל דבר כזה? כי זה מאד מפריע לי ואני לא יודעת מה לעשות, הרב חושב שאני מגזימה או שזה נורמלי לחשוב כך? איך אני יכולה לדעת אם הוא באמת מתחרט? (הוא אומר שכן.ואנחנו משתדלים לאט לאט לשמור נגיעה)... גם יכול להיות שאם ניפרד אז בסוף אני יתחתן עם מישהו אחר אותו דבר אבל הוא לא יגלה לי מה הוא עשה ואני לא ירוויח מזה כלום... מה לעשות????!!!לנתק את הקשר בגלל זה? עכשיו הוא כן שומר על עצמו אבל הוא אומר שאהבה אמיתית עד הסוף באה רק אחרי תשמיש... ואני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שגוף לא קשור לאהבה. אבל הוא אומר שאם הייתי עוברת את זה, הייתי מסכימה איתו... הוא הוא כל הזמן אומר לי שזה מחזק את האהבה ולכן איש ואישה יותר קשורים...הרב חושב שהוא צודק? תודה כבודו:)

כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים....... "ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'. אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת. קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!< נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת. ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי. אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה. ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה! אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.

שלום! נגיד ויש בנאדם והוא לא מאמין בה', ככה חינכו אותו, הוא בטוח שהוא לא קיים, אבל הוא בנאדם מדהים, הוא דואג למשפחתו, הוא מנומס, אכפת לו מכולם, הוא תורם לילדים נזקקים והוא בנאדם נשמה. אז ה' יעניש אותו? ה' יתברך כועס עליו?אשמח עם תענה לי..

שלום הרב, חזרתי בתשובה לפני שנה וחצי, כיום אני בת 17 הגעתי לרמה רוחנית מאוד גבוה, כיבוד הורים, סיוע לנזקקים, תפילה, שמירת שבת ופתאום הייתה לי נפילה חזקה מאוד ורק אתמול התעוררתי, הגעתי למצב שרק שמירת שבת נשארה לי. איך אני יכולה לדאוג שאני ילך בדרך ה', ורק יעלה? אני גם בתק' לא טובה, אבי בגד באמי והוא עם נוצריה עכשיו, בנוסף אמא שלי נורא תלותית אלי וקשה לי

כבוד הרב שלום, אני נערה צעירה, הורי בצעירותם התחזקו אני גדלה בבית חרדי פאנטי,הורי מאוד קיצוניים בדעותיהם ואני מעריכה אותם מאוד..עד..עד שזה מגיע אליי...זה ממש קשה כל המלחמות והויכוחים שיש בינינו..וזה לא עוזר כלום הגעתי למסקנה שאצלנו בבית אפשר לעשות הכל.. אבל בסתר... אבוי אם אתפס.. ההורים שלי יתעלפו.. כדי לשכוח מהמציאות החונקת.. אני הייתי נכנסת הרבה לצ'אטים.. זה היה סוג של בריחה מהמציאות.. לא חיפשתי שטויות כבוד הרב, שלא תהיה טעות.. כשראיתי קצת שגם בצד השני לא הכי טוב.. ולא חסר להם צרות.. זה הרגיע אותי.. אז ככה יצא לי להכיר גבר נשוי,השם עדי שהסכמתי לקשר לא לטובתי.. נקשרנו בצורה מפחידה, אהבה אמיתית.. מפחיד אותי לומר אהבה אמיתית.. כי לא נתתי לו אפילו לחשוב על כיוון של גירושין..כבוד הרב, ניסינו להיפרד כמה פעמים אך ללא הצלחה.. שנינו רוצים בזה.. (לא קיימנו יחסים מלאים) אני יודעת שעשיתי טעות איומה.. אנה אני באה???????

גילתי שאבא שלי פתח לעצמו ארבעה פייסבוקים כי הוא ממש מתמכר לפוקר ולנשים. הוא מגיע הביתה בערך ב-11 בלילה ויושב על המחשב עד 2 בלילה לפחות!! בנוסף עקבתי אחריו וראיתי שהוא נכנס לכל מיני בחורות לא צנועות ואף שולח להן הודעות, מה אני אמורה לעשות??? לספר לאמא??? אני מפחדת שהוא יבגוד בה! הוא גם מגדל שיער ולא רוצה להסתפר. איך אני יכולה לכבד אותו בשלב כזה? אני שמה לב שהוא נפגע שמדברים על הנושא. אני ממש פוחדת. אם הוא יהיה חילוני.