שאלה:
שלום כבוד הרב... גנבתי בתי מזוזות מהודרים... ואני מצטערת על זה מעומק ליבי.. זה היה מזמן ואני לא זוכרת מאיפה גנבתי... איך אני יכולה לכפר על העבירה החמורה הזאת ואם יש דרך שאני יוכל להשתמש בהם כי באמת חבל עליהם ובמיוחד לרגל העובדה שאני לא זוכרת לאיזה חנות הם שייכים ונראה לי שחבל ואף אסור לזרוק דברים שכאלה אני מוכנה לתרום צדקה כמה שצריך לכל מקום... ולעשות מה שצריך העיקר שאני יכפר על העוון הזה!!!

תשובה:

 אחותי היקרה, זה מה שתעשי כרגע ובע"ה אני מאמין שיכופר לך.

הקדמה: אם את כן יודעת מהיכן גנבת אותם , את חייבת להחזיר אותם לאותו מקום.
רק אם את באמת לא יודעת מהיכן גנבת אותם ואין באפשרותך להחזיר את הגניבה לבעליה , תעשי תשובה אמיתית (וידוי, חרטה, קבלה לעתיד) ותתרמי אותם לצדקה.

א) את בתי המזוזות תתרמי לעניים יראי שמים , או למקומות ציבוריים (כמו הכותל)
ב) את העלות של בתי המזוזות (תשאלי בערך מה שוויים) תתרמי לצדקה 
ג) תבקשי  שזכות הצדקה תעמוד לאדם שממנו גנבת את בתי המזוזות ותתכווני לכך
ד) תקבלי על עצמך לא לגנוב מאף אדם שום דבר (תשובת המשקל) 
ה) בשום פנים ואופן אל תשתמשי בהם בעצמך ! 
ו) תלמדי היטב את הלכות גניבה וגזילה (קישורים מצורפים לנוחיותך)
ז) תזהירי נשים אחרות לא לגנוב (תשובת המשקל)

אני מציע שתצפי בקטע הבא
ותביני עד כמה חמורה הגניבה 
ואיך עושים עליה תשובה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שבזכות  הקבלה שתקבלי  על עצמך , ה' יתברך יזכה אותך למחילה גמורה ולעולם לא תגנבי מאף אדם בעולם. תיקון נפלא לדבר עשוי להיות , לימוד של הלכות גניבה, אני מצרף שני קישורים ללימוד:

א) הלכות גניבה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
ב) הלכות גניבה - הרמב"ם

.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שאתה מתמודד עם ניסיונות כל כך קשים ומורכבים, אולם התשובה לבעיה שלך חבויה בשאלה ששאלת , דע לך אח יקר , כל יהודי שחוזר בתשובה חייב לעבור תהליך זה ממש לא פשוט , לכל אדם יש את הסף שלו , כל אדם צריך את הזמן שלו להתחבר ולהכיר בגדלות הבורא , יש אנשים שיש להם הרבה מניעות ויש אנשים שיש להם מעט מניעות , כדי להפוך את המניעות לנעימות , כל מה שצריך זה המון סבלנות , חום ואהבה , השבת של ה' יתברך לא פחות חשובה מאשתך היקרה , האשה נמשלה לשכינה הקדושה , אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת , דע לך שעליך לעשות הכל כדי לרצותה ולשמח אותה , לדעתי אם תאמין בה ותאמין בקשר הזה , הכל יסתדר , אין דבר העומד בפני הרצון.

כתבת בשאלה שלך שהיא קיבלה חלק מהדברים , טהרה , כשרות , פלטה בשבת , אני חושב שאשתך היא אשה נפלאה , עצם העובדה שהיא מוכנה לשמור טהרה ולהתחשב בך , עצם העובדה שהיא מבינה את הצורך שלך בפלטה ובכשרות , מעידה על נשמתה הטהורה , בנוגע לשבת , זה קצת יותר קשה אחי , תחשוב מה היא יכולה לעשות בשבת? זה לא פשוט לעצור הכל ולהתחיל לשמור , כדי לשמור שבת היא צריכה תחילה להבין את משמעות השבת , תן לה לקרוא את הסיפור הבא: "השבת קשה עלי..." אין לי ספק שזה ירגש אותה , תראה לה שאתה אוהב אותה , מאמין בה , אולי כשתהיה לה משמעות בעיניך , היא תרגיש צורך להתקרב , אשתך זקוקה לחום ואהבה והרבה בטחון , אם לא תעניק לה בטחון היא תמשיך לעשות מה שהיא רוצה , אין שום טעם שהיא תשמור שבת כל זמן שזה לא בא ממנה באמונה שלימה , מתוך בטחון אמיתי.

אל תנסה להכריח את אשתך לשמור שבת , תנסה פשוט לאהוב אותה אחי , זה הכל , על כל פשעים תכסה אהבה , כשאוהבים מישהו באמת מוכנים לעשות בשבילו הכל , הבעיה שלך עם אשתך היא לא שבת , היא אהבה ! תגשו לייעוץ זוגי , תפתרו את בעיות הזוגיות שלכם והתקשורת והשבת תסתדר מאליה , אל תנסה לתלות את הסיבה לפרידה המתוכננת בגלל שבת , זה ממש לא קשור לשבת אחי , אם תעמיק ותחשוב טוב תגלה שזה קשור לאהבה ולתקשורת , השבת והנסיעה הם רק תירוץ !

לדעתי , תמשיך לשמור שבת ולהרעיף חום ואהבה על אשתך , תבקש ממנה סליחה שהתנהגת בצורה לא ראויה , שדרשת ממנה לעשות דברים שקשה לה לעשות , תחנך את ילדיך (עד כמה שאתה יכול) לעשות רצון ה' , תעזור להם לחיות את האמונה ולא לעשות כי צריכים לעשות , כך האמונה תזרום להם בדם ולא רק בשכל. ואם תשמש דוגמא אישית טובה מספיק ותבקש מה' שיפתח לאשתך שערי רחמים , אין לי צל של ספק שאם תאמין בה ותראה לה שאתה סומך עליה ואוהב אותה הכל יסתדר נשמה.

אחי היקר, כשיאיר בך אור האמונה הוא ישפיע על כל בני הבית באופן טבעי , בדיוק כמו אדם עם ריח נעים שמסתובב בבית וכולם נהנים מהריח הנעים שלו וחפצים בקרבתו !
סרטון יפה שאשמח אם תצרף לאשתך למייל: "סודות מעולם האמת" , מעלת השבת שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד היקר, היתי כבר בסיפורי חיים מרגשים ומעניינים אבל כמו שלך לא זכיתי! הסיפור אתמול ברחובות היה פשוט מדהים! בחיים לא יצאתי עם אורות כאלה משיעור , אין לך מושג איך חיזקת אותי! אשריך שזכית ככה לחזק את הנוער, כל מילה שאני יוסיף מיותרת. אני לומדת בבית ספר חילוני והמורה שלי להיסטוריה כל הזמן מוציא שם רע על הדתיים ואין לי כוח כבר! פעם אחת הוא ממש העליב אותי. איך אפשר לעבוד על מידת הכעס ולא לשנוא אותו?

תשובה:

אני שמח שהתרגשת מהסיפור האישי , את מוזמנת להגיע לשיעורים בימי שלישי בקביעות ואני בטוח שתמשיכי להתרגש ולקבל משמעות לחייך.  בנוגע למורה שלך להיסטוריה, אל תכעסי עליו, הוא תינוק שנשבה, אם הוא היה חי בתקופת התנאים או האמוראים, הוא היה מתבייש מאוד בדבריו.

בכל מקרה, חז"ל כבר גילו לנו שבדור שבו יבוא המשיח כל מי שרחוק מתורה ומצוות יבזה את התורה וילעג ללומדיה, שנאמר: "בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו וכו". (סוטה מט ע"ב) .
בקיצור אל תשנאי אותו , כי הוא לא אשם מסכן , הוא התעסק כל החיים שלו בללמוד היסטוריה והוא שכח את ההסטוריה של עם ישראל, הוא כנראה שכח את השואה, את הצער שהיה לעם ישראל בגולה (בחו"ל) כשהכריחו אותנו להתבולל, הוא שכח שפעם יהודי היה מוכן למות ולא לחלל שבת והיום אני בטוח שהמורה שלך מחלל שבת ואין לו אפילו מצפון, אבל אני לא מאשים אותו הוא מעולם לא היה מוכן לשמוע דעות של אחרים ולכן הוא נשאר מכונס בדעות שלו ! אם הוא היה שופך קצת את הכוס המליאה שלו ומוכן להקשיב, אולי הוא היה משתנה, בכל מקרה בקרוב יבוא גואל צדק ולב האבן של המורה שלך יתרכך בחינת: "והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, ורוח חדשה אתן בקרבכם" (יחזקאל לו',כו')

תמיד תזכרי שיש לו נשמה יהודית וגם הוא יחזור בתשובה ויתבייש על הלשון הרע והשם הרע שהוא הוציא על עם קדוש כמו עם ישראל ועל לומדי התורה, הוא ישלם מחיר לא פשוט על התעוזה שלו והגאווה שלו בחינת: "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש" (משנה באבות ב',י') בקיצור מה זה משנה מה המורה הזה חושב? משנה מה את חושבת ! איך את מרגישה עם הדת ועם ה' יתברך זה הכל. המורה שלך לא ממש מעניין אותנו כרגע , יהי רצון שיחזור בתשובה.

סרטונים נחמדים שירגשו אותך.
א. קצת מגדולתו וקדושתו של מלך העולם. - מוזיקה נעימה ומרגשת
ב. סבלנו מספיק משיח בא.
ג. דקה וחצי על קדושת עם ישראל.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב אני נשוי + 3 ילדים . לאחרונה התחזקתי וברוך השם גם אישתי התחזקה נורא ואנו מקיימים אורח חיים דתי. כשהתחתנתי עם אישתי היינו חילוניים ולאישתי היו קשרים והיא נכשלה עם גברים, גם יחסים מאהבה וגם לא מאהבה, מדובר ב-10 גברים בערך, בזמנו הדבר לא הפריע לי אבל לאחרונה המחשבות על העניין מדירות שינה מעיני ואני לא מתפקד. כל היום שואל את הקב"ה למה זיווג לי את אישתי ולא אישה שהייתה שמורה , מה עושים?

תשובה:

אחי היקר, אני מבטיח לך שאם אשתך היקרה עשתה תשובה שלימה אתה יכול להיות רגוע, אם אשתך הולכת בצניעות ואתם שומרים טהרת משפחה אין לי ספק שזכיתם לתקן אותם מעשים מכוערים, בנוסף אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת, כנראה שגם אתה פגמת לא מעט ברית קודש לפני החתונה וכעת עליכם לתקן יחד את המעשים של שניכם, ע"י הקפדה על הלכה (קלה כבחמורה).בנוסף חשוב שתכניס לעצמך טוב טוב לראש שאם מן השמים מחלו לה גם אתה צריך למחול לה, אם תקפיד ולא תמחל, מי יודע אם מידת הדין לא תקפיד עליך ועל כל המעשים המכוערים שעשית ותקטרג עליך.

להלן מה שתעשו כדי לתקן את המעוות.
א. להקפיד על כשרות המאכלים- תכניס לגופה רק דברים כשרים.
ב. להקפיד על טהרת משפחה - מהיום והלאה תגלה יכולת איפוק.
ג. שתגדל את בנותיה בדרך ה' ובצניעות ואת בניה תרשום לתלמודי תורה.
ד. שאשתך תעודד בנות להתקרב לעבודת ה' ותציל אותן מן החטא הנורא.

אחי היקר, בנוגע למחשבות שלך, לחלומות שלך ולעובדה שאתה מדיר שינה מעיניך, מצד אחד אני מאוד מבין אותך כי זו באמת תחושה לא ממש נעימה, אבל מצד שני אל תשכח מה שגילה לנו בן הא הא (תנא מזמן הלל הזקן) לפום צערא אגרא, כגודל הצער כך גודל השכר , מי שחזר בתשובה וטעם טעם חטא והיום הוא שומר על קדושתו וצניעותו (הרבה יותר קשה לו) לכן שכרו כפול ומכופל.

בנוגע לשאלה ששאלת , מדוע זימנו לך מן השמים אשה שנכשלה ולא אשה שמורה, לדעתי יש כאן מעט גאווה וכי חשוד ה' יתברך בעיניך שיזמן לך אשה שאינה הוגנת וראויה לך, הרי אמרו חז"ל שמזווגין לאדם כפי מעשיו וכי כל מעשיך היו לשם שמים? וכי אדם יכול להעיד על עצמו שהוא טלית שכולה תכלת? בקיצור נשמה טובה דע לך שאם כך רצה ה' יתברך, סימן שהיא האשה הטובה ביותר והראויה ביותר עבורך לתקן את תיקונך בעולם אחי. סמוך על ה'.

אני רוצה שתקרא את המעשה הבא:                                          
מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית ושמע שיש פרוצה אחת בכרכי הים שכל מי שרוצה להיכשל איתה צריך לשלם לה 400 זהובים, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח, נכנסה שפחתה ואמרה לה: "אותו אדם ששיגר לך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח" אמרה היא: "יכנס" נכנס הציעה לו שבע מטות שש של כסף ואחת של זהב ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב עלתה וישבה על גבי מיטה עליונה כשהיא מוכנה ואף הוא עלה לישב נגדה (וכמעט בא לעשות את העבירה) באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט וישב לו על גבי קרקע ואף היא נשמטה וישבה על גבי קרקע, אמרה לו: אני נשבעת לך שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי (למה לא נכשלת איתי? איזה דבר רע מצאת בי?) אמר לה לא ראיתי אשה יפה כמותך (אין בך שום מום) אלא שיש מצווה אחת שציוונו ה' אלהינו וציצית שמה וכתוב בה אני ה' אלהיכם שתי פעמים אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר ועכשיו ארבעת הציציות נדמו עלי כארבעה עדים.        
הוקסמה ואמרה לו: איני מניחתך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה כתב ונתן בידה (פתק שכתוב שם הפרטים עליו) עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה חוץ מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של ר' חייא אמרה לו רבי צווה עלי ויעשוני גיורת. אמר לה: בתי שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים? הוציאה כתב מידה (ואמרה לו את שם האברך המדובר) ונתנה לו אמר לה לכי זכי במקחך. אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר. (תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד/א ) , אח יקר, אם תלמידו של רבי חייא , היה ראוי לקבל פרוצה שכל כך הרבה אנשים נכשלו עמה ועשתה תשובה (וכידוע לך , רבי חייא היה גם יועצו של רבי יהודה הנשיא, רבי כינה אותו "אדם גדול אדם קדוש" כמובא בבראשית רבה פרק ל"ג, סעיף ג'. אזי אם תלמיד של אדם כל כך קדוש קיבל היתר מרבו לשאת את אותה פרוצה (כפי שמובא: "לכי זכי במקחך") אני שואל אותך, מי הוא רבך? והאם אתה יכול לקרוא לעצמך תלמיד? והאם אתה חושב שאתה ראוי לשאת אשה יקרה כל כך שחזרה בתשובה שלימה וה' יתברך זיכה אותה להינצל מהפריצות הנוראית ומעולם התאוות? האם אתה ראוי לשאת אשה נפלאה כל כך ולהביא עמה 3 ילדים מדהימים לעולם? האם יודע אתה שילדים לא באים לעולם בלי השותף השלישי הלא הוא בורא עולם ! אם בורא עולם היה מוכן להשתתף עמכם בהבאת ילד לעולם סביר מאוד להניח שמן השמים נסלח עוונה, מדוע אינך סולח לאשתך הנפלאה? האם חפץ אתה לשקוע בדיכאונות ולהתרחק מאשתך לטובת אדם אחר? האם תשמח יותר אם אדם אחר יזכה באשה נפלאה כמו אשתך? תחשוב רגע על התכונות החיוביות שלה , תחשוב רגע על כל הטוב שהיא גומלת לך , על מסירות הנפש שהיא עושה בגידול ילדיך , על אוצר כזה אתה באמת רוצה לוותר? צר לי לאכזב אותך אבל לדעתי אתה טועה טעות חמורה! כדאי שתקבע עיתים לתורה ותבין שמי שחוזר בתשובה באמת מאהבה , ה' יתברך הופך את העבירות שלו לזכויות. (מסכת יומא פו:) ואם כל זה לא מספיק לך,תקרא קצת על ר' אלעזר בן דורדיא במסכת עבודה זרה דף י"ז עמוד א'.

כל מה שנותר לי לאחל לך זה, שלום בית ורוב שלום ונחת מצאצאיך ונוות ביתך, אשריך שזכית לאשת חיל, כדי להסיר את יצר הרע מלבך וממחשבותיך, הגיע הזמן שתעסיק את עצמך קצת יותר במקום להיות בבטלה, תמצא לך שיעור תורה קבוע, תלמד בשעות הפנאי וכשממש משעמם לך במקום לחשוב על שטויות, תראה הרצאה טובה. ברוך תהיה אחי, התרגשתי לעזור לך ולכתוב לך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, היה לי חבר והוריו לא רצו אותי אז נפרדנו, אחרי חודש חזרנו להיות בקשר (טלפונים, הודעות) מבלי שאף אחד ידע ותמיד אמרנו שאנחנו לא ביחד, אבל כשהיינו לבד היינו ממש כמו חברים. בחופש הוא טס והוא מעד והיה עם מישהי וכשהוא חזר הוא רצה לחזור אליי. הוא טוען שהוא לא בגד כי לא היינו יחד. האם זו בגידה? האם לחזור אליו?

תשובה:

אחותי היקרה , במקום לבזבז זמן על נער שמחפש את עצמו בחו"ל ומועד עם נשים ואפילו לא מתבייש לספר לך על כך , אני הייתי מציע שתתחזקי ותחפשי בן תורה אמיתי. גבר שנופל עם נשים ומחפש ריגושים ואינו שומר על בריתו וקדושתו , סביר מאוד להניח שגם אחרי החתונה יפזול וייכשל עם נשים , אם את מחפשת גבר נאמן , חפשי במקום אחר.

למה לא להמשיך איתו?
א) כי ההורים שלו לא אוהבים אותך.
ב) כי הוא לא באמת אוהב אותך לדעתי.
ג) אם הוא היה אוהב אותך הוא לא היה נופל עם אחרת.
ד) התירוץ של: "לא היינו ביחד" , הוא הדבר הכי טיפשי ששמעתי.
ה) בלי קשר אליך , הוא חייב לשמור על עצמו ולא לבגוד בה' יתברך ובתורתו.
ו) גבר שבוגד במלך מלכי המלכים , מי את שהוא לא יבגוד בך , הוא בוגד בבורא.
ז) אם הוא רוצה לחזור תגידי לו שיחזור בתשובה , לא שיחזור אליך אל תעשי טעות.

לסיכום: לעניות דעתי , אם הוא היה אוהב אותך הוא לא היה מעיז למעוד עם אחרת ועוד לספר לך על זה , בנוסף , אני לא רואה שום היגיון בזה שהוא יספר לך שהוא נפל עם מישהי אחרת , הוא יכל לשתוק ולא לספר לך , זה שהוא מספר לך את זה רק מראה עד כמה הוא "לא ממש חכם" או שהוא פשוט רוצה לגרום לך לקנא ולכבוש את לבך שוב, צר לי שככה הוא בוחר לגרום לך לקנא , כנראה שאת ברמה רוחנית נמוכה והוא יודע שאם הוא יגיד לך דבר כזה , את תקנאי ותיפגעי ותעשי הכל כדי לחזור אליו , אז אני כאן כדי להזהיר אותך ולהרחיק אותך ממנו , תחפשי לך גבר ששומר על עצמו ולא מבלה עם נשים בחו"ל או בארץ. המון הצלחה בהמשך צדיקה.






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד