שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 17 ממשפחה חילונית, באיזור חילוני לגמרי כמעט. התחלתי להתחזק לפני שנה בערך, אני כבר שומר שבת, ציצית עוד דברים, אבל בזמן האחרון אני פשוט מתבייש במצוות ובגלל זה אני לא רוצה לעשות עוד מצוות, לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה או דתי, לא יודע למה אבל אני מתבייש שיחשבו שאני כזה, כל פעם אני מכחיש ואני אומר שאני סך הכל מתחזק, אפילו הרב והאלה בבית כנסת שהרוב מסורתיים אני לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה.

תשובה:

אחי היקר, היות ואתה מגיע ממשפחה חילונית וגר באיזור חילוני לגמרי, סביר מאוד להניח שתתבייש ותרגיש לא נעים, כי אין לך גיבוי, אין לך חברים טובים שיתחזקו איתך, לבד זה ממש קשה להתחזק, 
ברכות (סג:) ותענית (ז.) - "חרב אל הבדים ונואלו" - אמרו חז"ל בדים = בודדים.
אחיתופל מייעץ לדוד המלך: "יחדיו נמתיק סוד" - כמה חשוב ה-"יחדיו" ה-"ביחד"  
תענית (כג.)  אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: "או חברותא או מיתותא"

לכן אח יקר, מה שאני מציע לך לעשות כרגע, כדי לא לאבד את כל מה שזכית להרוויח בכבוד, את כל החשק והאורות שזכית לקבל כשהתחלת להתחזק לפני שנה, זה פשוט לקבוע עיתים לתורה בבית "מול המחשב" לצפות בשיעורי תורה" לקנות חכמה, להבין מה זה להיות יהודי דתי , ללמוד הלכות וגם קצת חסידות ואין לי ספק שאם תדבר עם ה' ותסביר לו שממש קשה לך, שאתה נמצא באיזור שבו כולם אנטי דת, כולם רחוקים, אתה ממש מרגיש בגלות, ה' יתברך יתן לך חכמה וכוחות מעל הטבע להתמודד עם הסיטואציות הלא פשוטות שאתה חווה, אבל אתה צריך להאמין בעצמך, ולא ליפול ולהתייאש, כרגע תמשיך לשדר עסקים כרגיל, אבל בבית בשקט, תעשה קידוש שם שמים, תניח תפילין בבוקר (במידה ויש לך תפילין) תקרא קריאת שמע לפני שאתה עולה לישון , ותמשיך לקבוע עיתים לתורה ולראות שיעורי תורה עד שתהיה שלם עם מה שאתה עושה ויום אחד תשים בגאון כיפה על הראש, כשתרגיש שלם אתה כבר לא תתבייש מאף אחד תאמין לי, בהתחלה אתה קצת חושש, שיחשבו שאתה לא יציב, פעם ככה פעם ככה,  אתה חושש מהתגובות, מהמשפחה , מהחברים , אף אחד לא אוהב שצוחקים עליו, לכן תחשוב שכרגע אתה בתוך "גולם" מתפתח להיות פרפר, רק כשהכנפיים שלך יהיו מספיק יציבות תפרוץ החוץ ותעוף מעלה מעלה אחי, בהצלחה.

צפה בקטעים הבאים ותבין על מה אני מדבר.
1. פרח של ילד חלק א'.
2. פרח של ילד חלק ב'.
3. אני מרגיש שאני לבד.
4. למה קשה לי - תשובה לכל השאלות.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב , תודה רבה על כל המסירות שלך אלינו. אני לא יודעת מה לעשות הרב. אני התחזקתי בתקופה אחרונה, החלפתי את החברות ואני לא מסתדרת איתן בכלל. אין לי בעצם עם מי להיות .אני לבד. במקום לנצל את החופש מהלימודים ולהיות קצת עם חברות אני סגורה בבית. כולן יוצאות למסיבות , עם חברים, מבלות, הולכות בחוסר צניעות ורק לי קשה לבד בבית. הרב ואני צריכה ממך חיזוק שאני לא יפול .אני בודדה.

תשובה:
אחותי היקרה, נכון שזה לא קל לחפש חברות חדשות , הדתיים לא "נהנים" כמו שהחילונים נהנים !!!

אם נחשוב על זה, בשיעור בראשון לציון אמרתי לנערים שאני ממש מחזיק מהם, באותו יום הייתה מסיבה באומן 17 ובעוד כל מיני מקומות...

שאלתי אותם, מה גורם לכל כך הרבה נערים לעזוב את המועדונים ולבוא לשיעור שלנו?
שם יש הרבה יותר בני נוער - אצלנו יש רק 150 בני נוער
שם רואים את הבנות - אצלנו הבנות מסתתרות אחרי פרגוד
שם הבנות חשופות - אצלנו כל הבנות לבושות בצניעות (רובן)
שם יש אלכוהול - אצלנו יש מקסימום מים (לפעמים הם קרים)
שם יש אורות צבעוניים - אצלנו לא כל המנורות עובדות
שם יש דיג'י צעיר - אצלנו יש דרשן מבוגר
שם יש מלא חברים - אצלנו לא כולם מכירים את כולם
שם מצלמים אתכם לאינטרנט ולעיתון - אצלנו לא מצלמים
שם אפשר להכיר חברות חדשות - אצלנו אפשר להכיר רק חברים
שם כל 5 דק' יש שיר חדש - אצלנו כל השיעור אותו שיר
שם אפשר לצאת לסיגריה - אצלנו מי שיוצא עושה ביטול תורה
שם אפשר לדבר בפלאפון - אצלנו פלאפון זה ביטול תורה ופריצות
שם אפשר להתחכך עם בנות - אצלנו מתחככים רק עם הספסל
שם אפשר לבוא עם ג'ל וקוצים - אצלנו הכיפה הורסת את כל הג'ל
שם אף אחד לא נרדם - אצלנו תמיד יש אחד שמתחיל לנחור

אפשר להמשיך עם הרשימה עד אור הבוקר,,, אז למה בכל זאת עשרות בני נוער ממשיכים לבוא לשיעורים שלנו? (או לשיעורי תורה בכלל?) כי אנחנו מוכרים אמת
והיום בני הנוער כבר הבינו שאמת קשה להשיג,,, שקר לכולם יש...

אחרי מסיבה מתבאסים והולכים לישון - אחרי שיעור תורה מתלהבים ומרגשים
אחרי מסיבה נפרדים מהחברה וחולמים על פריצות - אחרי שיעור חולמים על צדיקים
אחרי מסיבה מקיאים מרוב אלכוהול - אחרי שיעור תורה מקיאים דברי חכמה
אחרי מסיבה הבגדים מסריחים מעשן - אחרי שיעור תורה הבגדים ספגו קדושה
כשיוצאים מחדר מסריח מסריחים - כשיוצאים מחדר נעים מתבשמים
אחרי מסיבה מלאכי חבלה מלווים אותו - אחרי השיעור מלאכים קדושים מלווים אותו
אחרי מסיבה עולים לישון וקמים עם קרי - אחרי שיעור מקבלים כח לשמור ברית
במסיבה לומדים לשחרר את היצר - בשיעור לומדים לרסן אותו ולחנכו לאיפוק
במסיבה מפעילים רק את הגוף - בשיעור תורה מפעילים גם את המחשבה והשכל
במסיבה כל נערה היא פרוצה פוטנציאלית - בשיעור לומדים שכל נערה היא בת מלך
מהמסיבה יוצאים מאוחר ומשקרים להורים - מהשיעור יוצאים מוקדם וההורים מאושרים
מהמסיבה חוזרים שיכורים ומסתכנים בנהיגה - בשיעור לעולם לא שותים אלכוהול !!!

בקיצור אפשר להמשיך עד אור הבוקר , אני מבין שהרבה יותר כיף במועדונים ומסיבות, הרבה יותר כיף לעשות מה שאסור , הפרי האסור הרבה יותר מעניין, אבל אם מפעילים את השכל ומיישמים את דברי חז"ל זוכים להצלחה אדירה כי לומדים להתאפק !!! 

"סוף מעשה במחשבה תחילה" -לא חכמה לחיות את הרגע ,תמיד תחשבו מה התכלית
"בני אם יפתוך חטאים אל תאבה" - את זה אומר שלמה המלך לא רביד...
יש עוד אין סוף פסוקים שאני יכול לכתוב כאן אבל אני חושב שהמסר הובן !!!

בנוגע לחברות שלך, אל חשש בשלב כזה או אחר בחיים מקימים משפחה החברים הופכים להיות החלק הפחות חשוב, המשפחה והילדים הופכים להיות מקור העניינים
אז כשחוזרים בתשובה מגיל 14 ומנסים להתאפק זה באמת קשה כשאין הכוונה, אבל בגיל 17,18 הרבה יותר קל, פשוט נכנסים למסגרת טובה ולומדים איך לבנות משפחה בריאה , לומדים להתאפק , מתוודעים להלכות , מקבלים כלים נכונים והדרכה טובה ובסופו של דבר מצטרפים לקבוצות כל כך איכותיות שמחנכות את ילדיהן לאיפוק , להלכה והכי חשוב , מחנכות את ילדיהם בדרך ישראל סבא ולא נוטשות את ההלכה , את השבת , את הצניעות , את החגים , את האמון והכי חשוב לא נוטשים את ה' יתברך ותורתו , לנו יש תורה , התורה היא הוראות היצרן , יש מי שיצחק ויגיד שאנחנו פרמיטיבים ועקשנים , לא ממש מודרניים ולא ממש חכמים , אבל אין חכם יותר מה' יתברך , אין גאונים כחז"ל ואין דרך אחרת שהוכיחה את עצמה חוץ מהדרך שלנו , אז מי שמחפש הוכחות  לקיומם  של דינוזאורים או חייזרים לדעתי מבזבז זמן יקר , במקום לנסות לחפש הוכחות לאמת , האמת מוכיחה את עצמה כל מה שצריך לעשות זה להצטרף ולחייך...

אבל כשם שבכל מסלול בחיים לפני שמתקבלים צריך לעבור בחינה , כמו שבצבא צריך לעבור גיבוש לפני שמתקבלים לסיירות , כך גם בדרך ה' , צריך לעבור קצת ייסורים קצת קשיים כדי להוכיח שאנחנו מוכנים לקבל הכל באהבה ומאמינים שהכל מאת ה' לטובה.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, לכבוד הרב נגר, אני אמא לילדה מבית ספר בצפון הארץ שבעקבות צפייה בהרצאותיך באינטרנט התחזקה מאוד וחזרה בתשובה שלימה. לאחרונה היא נעדרת רבות מבית הספר, ואיננו מבינים מדוע, הילדה אוהבת להשקיע בלימודים והיא ילדה מאוד חרוצה וחכמה. היא טוענת שאין לה כח וזה עוד שביתנו בסיום י'ב. ואנחנו חושבים לא חבל על 12 שנות לימוד שהילדה השקיעה כל כך הרבה? נכנס לה שטות לראש שהיא רוצה להתחתן מה לדעתך עלינו לעשות כדי לעזור לביתנו?

תשובה:

שלום וברכה, קראתי בעיון את הדברים שכתבת ולהלן המלצותיי בעניין.

א) הבת שלכם עדיין קטינה ואמורה להיות לכם שליטה מלאה עליה.
ב) אסור לכם לגלות סימני חלישות , תראו לה שאתם מכתיבים את סדר היום !
ג) עם כל הכבוד להתחזקות , 12 שנות לימוד זה דבר בסיסי וחשוב לכל נער בישראל
ד) תפעילו כלפיה סנקציות מגבילות (פלאפון \ מחשב \ יציאות \ כסף \ חסר???)
ה) אל תראו לה שאתם חסרי אונים , חזרה בתשובה לא אמורה לנטרל אותה מלימודים
ו) אני תמיד מסביר לתלמידות שלי שאין דבר חשוב יותר מלימודים.
ז) הצפייה בהרצאות רק תכניס לה היגיון בריא ותציל אותה מעולם טובעני ותובעני.
ח) תבהירו לה בצורה חד משמעית שהיא חייבת להמשיך ללמוד.
ט) תהיו בקשר עם אשתי (ע"י הצור קשר שבאתר) ואנחנו נעשה לעזור לה אישית
י) תסבירו לה שגבר לא ימהר להתחתן עם נערה שאין לה 12 שנו"ל.

מה קרה לבת שלי?
מה שחסר לילדה המקסימה שלכם היא יציבות רוחנית ונפשית , הרבה בני נוער "מתלהבים" ומאבדים את הצפון , לכן חשוב שמעבר לצפייה בשיעורים (או הגעה לשיעורים) תהיה לבת מסגרת נוספת שבה היא יכולה ליצור קשר אישי עם מדריכה או רבנית שתכוון, תדריך ותסייע, לא חסרות מסגרות טובות של הכוונה באיזור מגוריכם.
להלן רשימת מדרשיות אקסטרניות נפלאות שפועלות בסמוך לאיזור מגוריכם.
לחצו כאן לקבלת אינפורמציה. 

מה חשוב להבהיר לנערה?
 חשוב שתכניסו את הנערה לפרופורציה ותבהירו לה כמה דברים בסיסיים , לבת שלכם חסר ידע בסיסי , אני בטוח שאם תקנו לה את הידע הזה היא תקשיב לכם.

נקודות שכדאי להבהיר לה.
1) אנחנו לא נגד הדת ואנחנו מכבדים את ההחלטה שלך, את נערה בוגרת.  
2) אנחנו מעריכים אותך ואוהבים אותך מאוד וזו הסיבה שאנחנו לא מוותרים לך.
3) להפסיק את הלימודים זה לא משהו שבא בחשבון מבחינתנו ! זה חשוב לעתיד שלך
4) יהיו לך בעיות בשידוכים , איזה חתן ירצה לצאת עם נערה ללא השכלה בסיסית?
5) אם מפריעה לך הרמה הרוחנית של בית הספר , נעזור לך למצוא מסגרת תורנית.
6) אם את רוצה להתחתן עם גבר דתי , את חייבת לעזור לו בפרנסה , איך תעזרי לו?

לחץ אדיר של בגרויות - מוביל למשברים רגשיים וקשיי התמודדות.
אין לי ספק שמדובר בנערה מקסימה וחכמה , שפשוט נמצאת במצב רגשי עדין ויתכן מאוד שהלחץ האדיר שיש עליה לאור תקופת הבגרויות והבטחון העצמי כתוצאה מהתמודדויות חוזרות ונשנות עם תסכול או כישלון (ביחס למה שהיא רגילה) שברו אותה קצת או ייאשו אותה קצת , זה משבר שכל נערה עוברת , ואתם כאן כדי לחבק אותה ולתמוך בה זה הכל ! היא לא מחפשת להתחתן בגיל 17 , היא זועקת לתשומת לב,  לכן חשוב שהיא תמשיך לצפות בשיעורים ותקבל הדרכה והכוונה ובד בבד חשוב מאוד שהיא תמשיך להיות מחוברת למסגרת , אסור לכם לקבל את המצב או לוותר, אתם חייבים לעמוד על שלכם ולהיות תקיפים וברורים, החלטיים ומשמעתיים כלפיה.

שמאל דוחה וימין מקרבת.
מה שהיא צריכה מכם כרגע זה המון חום ואהבה , אבל חשוב שתהא שמאל דוחה וימין מקרבת , עם כל הכבוד ועם כל החום והאהבה חייבת להיות תקיפות מקצועית ויציבות הורית , עליכם לגבש דעה (את ובן הזוג שלך) ולפנות אליה בצורה הכי ברורה שיש ולומר לה: "את החיים שלנו , אנחנו אוהבים אותך , את חכמה ומקסימה ואנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לשמוע שאת מפסיקה ללמוד" ! , אל תאפשרו לה לברוח לחבר , לידיד או לגבר אחר שיהפוך להיות "המושיע" שלה , זו סכנה גדולה, תשגיחו על הנערה בעינא פקיחא ותבררו הדק היטב מה קורה איתה ועם מי היא מסתובבת.

לסיכום: לדעתי לא צריך להתרגש יותר מדי , מדובר במשבר נעורים ובקשיי התמודדות עם מבחנים ובגרויות , זו תקופה לא פשוטה כרגע וחשוב שתהיו שם בשבילה , היום לצערנו הרב ההורים לא בקשר עם הילדים ! הם נזכרים בהם רק אחרי שקורה משהו.
לכן בהזדמנות זו אני שולח טיפ אישי לכלל ההורים. חשוב שתהיו עם אצבע על הדופק.
תשמרו על הילדים שלכם מאלכוהול ופריצות והכי חשוב , תעודדו אותם להמשיך ללמוד

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד. זה שוב אני שכתבתי לך בקשר לאחותי בת 15 שיש לה אייסיקיו והיא מתנהגת כפרוצה. אני חייב לומר לך שכבר נטרפה דעתי ממנה היא חוצה את כל הגבולות, יש לומר שהיא לומדת בבצפר חילוני יהודי עם ערבים (מס' גבוה של ערבים) היא מדברת שטויות וניבולי פה תמידים, ומה שאמרתי לך זה רק פסיק, זה ממש חורה לי נמאס לי כבר ממנה. "בא לי להרוג אותה"!!! אני שונא את הפריצות הזאת נסיתי לשוחח עימה אך שום דבר אינו עוזר היא נכנעת לחברה האומללה.מה לעשות?

תשובה:
לא לעשות שום דבר תדאגי לעצמך ואל תתערבי בחייה, אם ההתערבות בחייה גורמת לך לשנוא אותה, מה זה שווה? "בא לך כבר להרוג אותה" נו... מה נרוויח מזה? יש אנשים שלומדים עם ערבים ולא מאבדים שפיות את לומדת עם יהודים ומאבדת שפיות? מה נסגר איתך? היא אחותך, כתוב בתורה: "לא תשנא את אחיך בלבבך" זה חמור יותר מללמוד עם ערבים זה לאו דאורייתא צדיקה, תחשבי על זה טוב ותראי שאת היא זו עם הפיוז הקצר ולא היא, תעזבי אותה ותדאגי יותר לשלווה שלך, להרגיע את עצמך, לא לכעוס מכל דבר, לא להתחמם סתם, אמרו חז"ל אדם שמתחמם וכועס סימן שיש בו גאווה כי אם לא הייתה בו גאווה לא היה כועס ! מבינה. אז תעבדי על מידת הענווה שלך ותראי שהכל יסתדר אחרי שנטפל בעצמנו ננסה לעזור לאחרים. שלח לחבר קריאה בניפרד