שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום! נגיד ויש בנאדם והוא לא מאמין בה', ככה חינכו אותו, הוא בטוח שהוא לא קיים, אבל הוא בנאדם מדהים, הוא דואג למשפחתו, הוא מנומס, אכפת לו מכולם, הוא תורם לילדים נזקקים והוא בנאדם נשמה. אז ה' יעניש אותו? ה' יתברך כועס עליו?אשמח עם תענה לי..

תשובה:
אם הוא באמת לא יודע שום דבר, לא יודע מה זה סוכות, מה זה פסח? מה זה יום כיפור אז באמת לא ידונו אותו ככל האדם, אבל עשויים לדון אותו ולשאול אותו מדוע לא שאל ולא חקר, האם לא היה נראה לו מוזר שכולם יושבים בתוך סוכה? שכולם אוכלים מצה? שכולם צמים בכיפור? על זה עשויים לדון אותו! ה' יודע יצר מחשבות לב האדם, בדור שלנו יש כל כך הרבה אינפורמציה שאני בטוח שאין בית שלא יודע מהם החגים ומדוע חוגגים אותם? אם פלאפון פשוט אף אחד לא מאמין שנוצר מאליו והכפתורים מעידים שמישהו תכנן אותו בצורה כזאת שילחצו על אותם כפתורים, על אחת כמה וכמה עולם שלם עם צמחייה בעלי חיים וחכמה אדירה, תינוק ומבנה גוף האדם, שמים וארץ וכל היסודות, את כל זה אי אפשר לברוא ברגע, חייבים להבין שיש כאן יוצר נפלא, אז אדם שמשוכנע שאין בורא, צריך להיות ממש חסר אינטלגנציה או פשוט בור ! לכןקשה לי לקבל את העובדה שמדובר באדם מוסרי שדואג למשפחתו ואכפת לו כל כך מאחרים אבל מהעולם שלו ומתכלית הבריאה לא אכפת לו והוא אפילו לא טורח לברר כיצד קרו הדברים או מדוע נוהגים בכל מיני מנהגים כגון: סוכה, מצה, כיפור וכו'... אני חושב שאין דברים כאלה ואם יש אז כדאי שאותם אנשים יתחילו לפקוח עיניים. בשמים יודעים מי יודע בוחר להתעלם ומי מנסה לברר וללמוד ! מקווה שהועלתי.. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היית רוצה לשתף אתכם ולומר לכם שלא תעשו את הטעות שעשיתי. לפני הרבה שנים עשיתי הפלה וזה רודף אותי עד היום. (לפעמים אני שומעת את הצרחה של העובר שמחצו את ראשו בבטני בלילות) אני חוזרת בתשובה,אבל אני יודעת שעל רצח אין מחילה. אני מרגישה כמו רוצחת ונראה לי שבגלל זה לא זכיתי להביא ילדים לעולם. אין מספיק מילים לתעאר את הכאב,הצער,החרטה,התחושה הנוראית שאין דרך חזרה והידיעה הוודאית שאני אתן דין על מעשי ואשלם על חטאיי. אוי לי ואוי לנפשי.אנא מכם אל תחזרו על הטעות שלי תלמדו מהניסיון שלי. זאת האמת ואני כותבת לכם בדמע, יהי רצון שבזכות המכתב הזה אזכה לילדים.

תשובה:
לא יאומן ,היה לי קשה לקרוא את זה. אולם, אין לי ספק ששערי דמעה לא ננעלו והתשובה שלך שבאה בדמעות, עושה רעש גדול בשמים, לכן בראש ובראשונה אייעץ לך לתקן את המעוות ומידה כנגד מידה, כל אשה שעשתה הפלה ושילמה כסף כדי ליטול נפש בישראל, צריכה לתרום את אותו סכום ששילמה עבור נטילת חיי אדם, להצלת חיי אדם, היום ברוך ה' יש המון ארגונים שמסייעים לנשים להציל נפשות בישראל, יד לאחים או ארגונים תורניים נגד הפלות ובע"ה מן השמים יסייעו שכך יחל התיקון שלה, מידה כנגד מידה, בנוסף רשמתי לך דברים חשובים שכדאי שתעשי ותשאירי לנו את השם שלך כדי שנתפלל עליך.

בינתיים אשמח אם תשתדלי לעשות את הבאות, כדי שיועיל לך הדבר מאוד לפיריון.

א) תעזרי לנשים בהיריון
ב) תתפללי על עקרות שאת מכירה שייפקדו
ג) תתרמי לישיבה או למקום שלומדים בו תורה (שיעור או משהו) בקבוקי מים
ד) תקפידי על כיסוי ראש, טהרת משפחה וכבוד הבעל
ה) תבקשי מה' יתברך סליחה על החטא הנורא
ו) לא לשכוח לתרום לארגונים שמצילים חיים את הסכום ששילמת עבור ההפלה.
ז) כמו כן ראוי ליצור קשר עם רב גדול (הרב בצרי) שיעשה לך פדיון נפש.

תקראי את התגובות הבאות שלנו באתר.
- לא זכיתי לילדים
- עשיתי הפלה טבעית
- טיפים להיכנס להירין שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום, אני בחורה בת 21 וחושבת שהגיע הזמן לחבר, או חיזוק ממש אבל ממש רציני כי גם אני כבר לא עומדת בזה... אשתמש במושגים של העולם החילוני כי אני חיה בו (למרות שאני בתהליך של התחזקות) מקובל בעולם החילוני שזוג שנמצא ביחד תקופה ארוכה לא ממש שומר על טהרה ולכן הבחורה לא שמורה בחתונה. לא מזמן היה לי חבר ונפרדנו כי לא רציתי לקיים איתו יחסים ובטענה שהוא לא מסוגל להתאפק הוא בחר להיפרד. אני מאוד רוצה חבר לתקופה של שנה וחצי עד שנתיים ואח"כ להתחתן אבל מפחדת מאוד להישבר מה עליי לעשות? לחזור אליו או לא? אני לא חושבת שאני אצליח לעמוד בזה ואולי אני אפילו אשבר ואכשל איתו, אני צריכה חיזוק רציני.

תשובה:
בראש ובראשונה עשית מעשה נבון וחכם ! בנוגע לרצון שלך לצאת עם בחור שנה או שנתיים לפני החתונה , אם את בחורה דתיה זה לא מקובל, כי לפי ההלכה זה אסור בתכלית האיסור ! להלן עצות שכדאי שתקראי.

א. אם חבר שלך לא מסוגל להתאפק לפני החתונה מי מבטיח שהוא יתאפק אחרי?
ב. אם חבר שלך נפרד ממך, סימן שלא הייתה לו אהבה אליך, אלא תאווה (כמו בע"ח)
ג. אין לי ספק שאם תכירי בחור ותצאי איתו שנתיים את תעברי על איסור תורה מפורש
ד. קראי את התגובה הבאה שלי היא תועיל לך מאוד: "טיפים לשמירת נגיעה"
ה. צפי בסרטון הבא: "שיחה מרתקת על בינו לבינה - טיפים לשמירת נגיעה"
ו. תקראי את התגובות הבאות שלי בנושא "החבר לוחץ עלי" , "חבר שלי לא יכול יותר"
ז. אם תיכשלי בראיות אסורות סופך לקבל בחור שנכשל בראיות אסורות ואולי גם נכשל
ח. צפי בקטעים הבאים: "איפוק1" , "איפוק2" , על טעיות משלמים1 - "חלק א" ,"חלק ב"

אני יכול להבטיח לך שאם תיכשלי לפני החתונה יהיו לך בראש מחשבות שיהיה לך מאוד קשה להסיר גם אם תחזרי בתשובה, מחשבות כאלה עשויות לפגום בקדושתך עד כדי כך שאמרה הגמרא שגבר שיש לו מחשבות כאלה באמצע יחסי אישות, זה פוגע מאוד בקדושת הילדים. במיוחד אם הגבר הוא זה שפוגם במחשבתו ואם את בוחרת להשתייך למגזר החופשי ולשאת גבר שאינו ירא שמים ראוי שתקראי את דברי חז"ל.

אצטט לך את דברי הגמרא במסכת נדרים דף כ: כדי להסב את תשומת לבך לדברים.
רבי אחא ברבי יאשיה אומר: כל הצופה בנשים, סופו בא לידי עבירה; וכל המסתכל בעקבה של אשה, הויין לו בנים שאינן מהוגנין. אמר רב יוסף: ובאשתו נדה. אמר רבי שמעון בן לקיש: עקבה דקתני – במקום הטינופת, שהוא מכוון כנגד העקב. תניא: "בעבור תהיה יראתו על פניכם", זו בושה. "לבלתי תחטאו", מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא. מיכן אמרו: סימן יפה באדם שהוא ביישן. אחרים אומרים: כל אדם המתבייש, לא במהרה הוא חוטא; ומי שאין לו בושת פנים, בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני.
בהמשך הגמרא מובא: "שאלו את אימא שלום: מפני מה בנייך יפיפין ביותר?אמרה להן: אינו מספר (מקיים יחסי אישות) עמי, לא בתחילת הלילה ולא בסוף הלילה, אלא בחצות הלילה. וכשהוא מספר, מגלה טפח ומכסה טפח וכו'... (מתנהג בצניעות)  ואמרתי לו: מה טעם? ואמר לי: כדי שלא אתן את עיניי באשה אחרת, ונמצאו בניו באין לידי ממזרות!" ולמרות שלהלכה ילדים שנולדו מאב שחשב על אשה אחרת באמצע תשמיש אינם ממזרים ראוי לשים לב מה חשבו על כך חז"ל, מכאן נלמד כמה מסוכן לשאת בחור שחשוף לזימה ופריצות משום שכל המוח שלו מלא בפריצות והוא עשוי ח"ו להרהר באשה אחרת בזמן שהוא מקיים יחסי אישות עם אשתו, עד כדי כך חמור פגם המחשבה, לכן ראוי להיזהר בזה מאוד וחכם עיניו בראשו. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד! אני בעל תשובה ויש לי הרבה ניסיונות קשים. אני ברוך השם לומד בישיבת ''יודעי בינה'' בחדרה. הייתה לי אפשרות לשחק בקבוצת כדורגל שכל כך חלמתי עליה ולוותר על הישיבה או להמשיך בישיבה! בחרתי להמשיך בישיבה. עכשיו תענה לי אני מרגיש שאני חי בשקר! תן לי תשובה שאני יגיד לעצמי שצדקתי. למה כל החיים אני חייב להיות דבוק לספר ולא ליהנות מהחיים???

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה דע לך שלכל חוזר בתשובה יש ניסיונות ולכן השכר שלו גדול יותר מאדם שנולד דתי , כי הרבה יותר קשה לו להחזיק מעמד בתשובה כי הוא טעם טעם חטא, הוא כבר טעם את העבירות, הרבה יותר קשה לעזוב את החטא אחרי שכבר התנסית בו, לכן אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (כגודל הצער גודל השכר) להלן טיפים קצרים שיחזקו אותך מאוד לדעתי.

א. אין דבר גדול יותר מללמוד בישיבה
ב. ישיבת יודעי בינה היא ישיבה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום
ג. כדורגל זה משחק נפלא אבל לא שווה לבזבז עליו את "משחק החיים"
ד. צפה בקטעים הבאים: "משחק כדורגל-קצר" , "משחק כדורגל-הקטע המלא"
ה. הצרות שבעולם מעידות שכולנו "שחקנים" בתיאטרון בובות, מי שאוחז בשקר נופל.
ו. אתה אוחז באחת !!! אל תבזבז את החיים שלך ברדיפה אחרי כדור וגאווה, אתה זוכה לרדוף אחר חכמה, חכמתך נשארת לעד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, אם אחרי הפטירה יכתבו על הקבר שלך: "היה שחקן מעולה" זה יעזור לך במשהו בעוה"ב?
בקיצור אחי, אתה יכול לשחק כדורגל, אבל לא לעשות מזה קריירה או לבזבז את חייך
זכית ללמוד בישיבה, ללמוד חכמה, במקום להתלונן ולבכות, הגיע הזמן שתעריך את הזכות שנפלה בחלקך, בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל בסוף אתה תברך אותי שעודדתי אותך לא לוותר על הזכות שנפלה בחלקך. במיוחד בישיבת יודעי בינה שאני מכיר באופן אישי את הישיבה ואת הבחורים המצויינים שלומדים שם (חלקם תלמידים שלי) אני אומר לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, יש לך זכות אדירה אל תפספס אותה... איך אתה יכול להרגיש שאתה חי בשקר אם אתה מחובר לישיבה? חז"ל גילו לנו שמי שתורם כסף לישיבה מאושר שנאמר: "ותומכיה מאושר" אז תחשוב איזו זכות יש למי שלומד בישיבה ולא רק תורם כסף להחזקתה. אל תתן ליצר הרע לתעתע בך, כל החברים שלך שמשחקים כדורגל, שמחים שמחה רגעית , אתה זוכה לחיי נצח, שנאמר: "תורה וחיים", סיפור לסיום !

מספרים על תלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שעזב את הלימוד משום שרצה להרוויח קצת כסף בחו"ל, כשחזר ראו תלמידיו של רבי שמעון שידיהם מליאות בכסף וזהב, ראה רשב"י שתלמידיו מצטערים, לקח אותם לבקעה ואמר: "בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב" מיד התמלאה כל הבקעה דינרי זהב, מיד הסביר להם רשב"י שכל מי שרוצה הנאות בעולם הזמני הזה, סופו שמאבד את שכרו השמור לו לעולם הבא. להלן המעשה:

"אמר ר' יחזקיהו בשם ר' ירמיה: מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזל להודנקי (לחוץ לארץ) [ואתא] טעין, כי אתא על גבי ר' שמעון בן יוחי, והיו התלמידים רואין את הריוח שהרויח, והיו מצירין על עצמן. מה עשה ר' שמעון, נסב לתלמידיו ונפק עמהון להדא בקעתא, ואמר לבקעה: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב ונתמלאה, אמר לתלמידיו: כל אחד ואחד יטול חלקו, כל מה שאתם מבקשים, אלא הוו יודעין שכל מי שהוא נוטל, ממתן שכרן של עולם הבא הוא נוטל, כיון שראו כך התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן ".

בקיצור אחי היקר, זכית להיות מחובר לקדושה, רגע לפני הגאולה, שים לב, העולם רועד הערבים מתלהמים, הטבע גועש ועם ישראל ממתין לביאת גואל צדק ברחמים, גדולי הרבנים כבר חזו את רעידת האדמה שפקדה את סין, שמעתי שיש הקלטה של הרב בן ארצי שניבא את הרעידה ואפילו אמר מתי היא תהיה, בקיצור במקום לשמוע לעצת היצר הרע שלך ולחלום על כדורגל, תחלום על דפי גמרא ותחזיק חזק בספר כי זה הדבר היחיד שאולי יציל אותנו כשיתחילו "חבלי משיח" בארץ ישראל. בהצלחה.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד