שאלה:
מה שלומך הרב רביד? אני ממש מרגישה שאתה כמו אבא לכל דבר. עונה לכל שאלה לא מובנת! והערכה כלפיך היא אינסופית תודה על הכל=]רציתי לשתף אותך, אתמול סיימתי כיתה י'ב ואני כל כך מפחדת מהחופש ה"נצחי" הזה, לפעמים אני חושבת איך אני יהיה האם אני אשאר דתיה כמו שאני,עם השאיפות שלי כמו עכשיו שאני רוצה בעל ירא שמיים צדיק.אני כבר מרגישה את החופש בבגדים שלי החצאית עולה לאט לאט..כ"כ מפחיד ולא מגיע להקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לי בגלוי..מה אתה ממליץ לעשות בכל החופש הזה ובכלל אחרי י'ב בעבודה,בשירות לאומי,מדרשה?תודה רבה.

תשובה:
אחותי היקרה במהלך החופש תשתדלי להגיע לכמה שיותר שיעורי תורה, תחפשי שיעור קבוע עד שתזכי לעלות למדרשה, אל תבזבזי זמן יקר, תצרי קשר עם אשתי שתשלח אותך לשבתות מדרשה,כדי לראות מה מתאים לך, אני מברך אותך שבע"ה תזכי לטעום טעמה של תורה באמת ואפילו תישארי שם יום יומיים אחרי שבת כדי לחוות חוויה אמיתית של מסגרת תורנית איכותית בכיף לא בכפייה, אני חושב ששירות לאומי זה בזבוז זמן יקר, אם את מחפשת להקים בית כשר ולא בית "חפיפניק" לכי על מדרשה, אין לי ספק שתזכי ליראת שמים אמיתית ולא "חצי חצי" קצת יהדות קצת קשקושים, תהיי אמיתית, אמת יש רק אחת, כל מה שקרוב לאמת זה שקר, 1+1=2 1.99 זה שקר גמור, השאלה מה את מחפשת צדיקה. אם את רוצה שהחצאית שלך תעלה מעלה מעלה, אם את מחפשת ידידים ופייסבוקים, אז תמשיכי בדרך של שירות לאומי, בילויים, שיחות נפש עם בנים ונראה לאן תגיעי, אני אישית לא אוהב למכור לנוער שקר, אני מאמין באמת צרופה, אל תדאגי לפרנסה ולכל היצר הרע שמסביב, ה' יתברך ידאג לכל מחסורך, כמו שהוא דואג יום יום לעשרות אלפי בנות מאושרות שסיימו בהצלחה שנת מדרשה והקימו בית בישראל בגיל 22 ולא בגיל 28, חברות שלך יוציאו מקצוע יצאו לחו"ל ויטיילו בעולם, בינתיים לך יהיה בעל צדיק ילד בעגלה וחיוך מרוח על הפנים. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נשוי עם שני ילדים, כרגע חוזר בתשובה, לפני עשר שנים, כשלושה חודשים לפני החתונה גיליתי שהיא ביקרה חבר שהייה לה מהעבר שלה. כשגיליתי זאת היא נשבעה שזה היה ביקור סתמי ולא קרה דבר, אני חשדתי שהיא בגדה בי והלכתי למגדת עתידות שאמרה שיכול להיות שהיה שם משהו, היא נשבעה שלא היה כלום ואפילו הלכה איתי לפוליגרף להוכיח לי. האמנתי לה והתחתנו ובזמן האחרון העניין מטריד אותי ומחשבות עולות שכן היה, מה עושים? לדבר עם אישתי?

תשובה:
אחי היקר, למרות שכל הסיפור הזה נראה די מוזר, אמרו חז"ל "החושד בכשרים לוקה בגופו" (מסכת שבת דף צז:) בכל מקרה אתה מכיר את אשתך טוב יותר ממני , אינני מוסמך להעיד עדות אופי על אשתך, אתה יודע עם מי יש לך עסק, אתה יודע אם מדובר באשה אמינה או לא, בכל מקרה לא הייתי ממליץ לחשוד באשתך סתם, רק אם ח"ו יש לך ראיות ברורות לבגידה או לחוסר אמון, תיגש להתייעץ עם אחד מפוסקי הדור.

בנוסף, כל זמן שלא הוכח אחרת, אמרו חז"ל: "המוציא מחבירו עליו הראיה" , כל זמן שאין ראיה לדבר והכל בגדר חשד בעלמא במיוחד כשעדיין לא התחתנת איתה ומדובר בנערה מתחזקת , יכול מאוד להיות שהיא הלכה אליו לסגור דברים מהעבר , בכל זאת לא פשוט להיפרד מידידי נפש (בעולם החילוני) נסה לדון אותה לכף זכות, נכון שזה נשמע גרוע ולא נראה טוב, אבל אנחנו כגברים נוטים לנפח כל דבר בגלל הלחץ שבו אנו שרויים, הקנאה ההרסנית שטבועה בנו והירידה המיותרת לפרטים.

אם אתה שואל אותי, עצם העובדה שהיא הסכימה ללכת לבדיקת פוליגרף ועצם העובדה שהיא נשבעה, לדעתי זה כבר מסיר חשד של בעילה אסורה וכיוצב'.
לעומת זאת, אתה עשית מעשה חמור לא פחות ! הלכת למגדת עתידות , אם לטענתך היא עברה על איסור חמור של "ולא יראה בך ערוות דבר" הרי שאתה עברת על דברי התורה: (ויקרא יט,לא) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

אח יקר, נסה לחשוב מדוע דווקא עכשיו צפים לך זיכרונות רעים?
א. יתכן שהזוגיות לוקה בחסר ואתה מחפש הצדקה למעשיך.
ב. יתכן מאוד שאתה סובל מחוסר בטחון עצמי ואתה מחפש מגרעות בזולת
ג. יתכן מאוד ששעמום מביא לידי בטלה ואתה צריך להעסיק את עצמך יותר.
ד. במקום ליטול קיסם מבין שיני אשתך, טול קורה מבין עיניך.

מה יועיל לך אחי היקר, לחפש מגרעות אצל אשתך? ברגע שיהיה לך את הכח לסלוח, גם לשכינה הקדושה יהיה את הכח לסלוח לך על טעויות שעשית, מי שמחפש טעויות בזולתו עאכ"ו אצל אשתו, סופו שימצא ליקויים בעצמו. אל תכניס את עצמך למצב שבו אתה מחפש מגרעות, כי כבר לימד אותנו החכם מכל אדם "כמים הפנים לפנים לב האדם לאדם" ברגע שאתה חושב רע על אשתך, אתה מראה לה פנים זעומות וחשדניות מה שגורם לה באופן ישיר להרגיש לא נח במחיצתך עד שחלילה תוביל את עצמך לבעיות בזוגיות, חבל. תחשוב טוב יהיה טוב ואם אשתך עשתה תשובה, תסלח לה אחי, זכית באשה טובה, עשר שנים זה מספיק זמן כדי לסלוח לה ולשמור על תא משפחתי יציב, שמירה על שלום בית הרי היא בניין עדי עד ומשולה היא לבניין בית המקדש, אם תדאג לחשוב טוב על אשתך, תזכה לשמירת הברית, הלא היא ברית הנישואין אחי היקר. אתה מוזמן לקרוא כל יום פרק תהילים להצלחתך ולשלום בית, לקריאת פרק תהילים יומי באורלנוער לחץ כאן (תשאיר לנו את שמך ושם אשתך שגם אנחנו נזכיר את שמותיכם בשיעורים בע"ה) "קריאת פרק תהילים יומי להצלחת ע"י" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, ראשית ברצוני להודות לך מעומק הלב על עבודת הקודש שאתה עושה במסירות אין קץ. אני מאחלת לך שהשם יברך אותך ותצליח בכל מעשי ידיך. ברוך השם ילדתי לפני כחודשיים ואני רוצה לקבל על עצמי להוציא מהבית את הקופסא הציבעונית (תיאור עדין למכשיר שמכיל זימה, ניאוף ולשון הרע - והכל בעת ובעונה אחת...) השאלה שלי היא האם ניתן להעביר אותה למישהו אחר שממילא צופה בטלויזיה? בקשה נוספת: אני מחפשת פסוק לחברתי ששמה רויטל ולא מוצאת. תוכל לעזור לי? תודה מקרב לב, מתחזק

תשובה:

ברגע שתעבירי את המכשיר למישהו אחר הרי שאת מכשילה אותו ומסייעת בידי עוברי עבירה, אם כבר החלטת להוציא את הטומאה מהבית, רצוי שתתרמי אותו למקום (תורני) ששם יצפו אך ורק בסרטונים חינוכיים. אם אח"כ למרות ההתחייבות שלהם אליך הם יצפו בתכנים אסורים העוון יהא עליהם ולא עליך. 

מה עושים עם הטמבלוויזיה?
א) מוכרים לגוי ולא ליהודי כדי לא להיות בגדר מסייע לעוברי עבירה.
ב) מוסרים למקום חינוכי תורני שישתמש במסך כראוי.
ג) אם לא מצאתם שום מקום חינוכי תורני ולא מצאתם גוי , תזרקו אותה לפח.

לסיכום: לכלוך זורקים לפח ואין דבר מלוכלך ומזוהם יותר ממכשיר הטלוויזיה המטונף
שמלא בלשון הרע , רכילות , זימה , פריצות וכל העבירות האפשריות שיש בעולם , המכשיר המטונף הזה גורם לכך שהביוב של כל העולם יזרום אצלינו בחדר ובסלון לא חבל להרוס את הילדים ואת כל המשפחה? בית צריך להיות מלא בספרים ולא בתכניות ריאלטי שסוחפות את עם ישראל לפריצות , לשון הרע ואבדון רוחני שאין כמותו.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
נכון לבנות גם אסור להתסכל על הבנים? מתוך צניעות מישהו מתווכח איתי שמותר ואין הלכה כזאת.

תשובה:
כמו שלבנים אסור משום "לא תתורו" היות וזה גורם להם לפגם הברית ולהתקררות רוחנית, גם לבנות אסור בתכלית האיסור לעשות כן. בסוד כתוב שגם אשה יכולה להיכשל בפגם הברית (בצורה רוחנית) שהיא לא פחות חמורה מהפגם הגשמי של הגבר ומהשחתה. אשה משחיתה את הנפש שלה ומאבדת את היראת שמים שלה, מה שמביא אותה ללבוש בגדים לא צנועים, בקיצור הבחור שאמר לך שמותר מחפש לעצמו היתרים. תשאלי אותו אם הוא היה מוכן שאשתו לעתיד תצפה בגברים לא צנועים ונראה מה תהיה התשובה שלו, אם הוא יגיד לך שאין לו בעיה עם זה שנינו מבינים שהוא סתם קשקשן... בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד