שאלה:
אם אני מתנהגת מגעיל להורים שלי.שאני נכנסת לעצבים אין לי איפוק אני מעיפה דברים עושה רע לאמא שלי..ובגלל שאני דואגת לאחותי שמתהגת כמו פרוצה מהרחוב ומתערבת לטובתה זה יוצר לי מריבות אם כל המשפחה, מה שווה כל השיעורי תורה שלי??התפילות שלי??הצניעות שלי שאני מוסרת נפש עלייה??אולי כדי שאפסיק אם הכל רע לי לחיות בבית תמיד בצעקות ובמריבות וזה לא שאני לא עושה טוב להורים אני מנסה תמיד לרצות את אמא שלי לעזור לה בבית,לתת לה כבוד,אפילו הבאתי לה את הכרית שלי וישנתי בלי.מנסה לעשות אותם מלכים אבל האווירה בבית מקשה

תשובה:

אמרו חז"ל: שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה, ככל שתשתדלי יותר תזכי להתקדש יותר אבל אם תוותרי על הכל אזי עבירה גוררת עבירה ואין לדבר סוף עד שתפלי לאבדון ח"ו ויהיה לך קשה מאוד לחזור חזרה למקום שבו את נמצאת כרגע, אין דבר חשוב יותר מכיבוד הורים אבל תעבדי על זה, זה לא בא ברגע אחד, אני מכיר הרבה נערים ונערות שהצליחו להחזיק מעמד אבל היה קשה להם כל הקטע של הכיבוד הורים ורק אחרי שהם ממש למדו והתחזקו הם הצליחו לכבד בצורה נכונה וטובה את אבא ואמא, העיקר שאת מבינה שיש לך על מה לעבוד, אני יודע שזה קשה אבל שום דבר בעולם לא שווה שבגללו נוותר על ה' יתברך, מי שמתרחק מה' יתברך הצער שלו רק הולך וגדל. חבל ! בחורה חכמה לא זורקת הכל לפח ! אם לא הצלחת במתמטיקה את מוותרת גם על אנגלית והיסטוריה? לא תלמדי בכלל? וודאי שלא ! זה לא צעד שעושה נערה חכמה. תשתדלי לאט לאט לעבוד על עצמך באמת זה הכל. אין דבר כזה קשה לי, לכולנו קשה אבל כולנו מתמודדים ומשתדלים לשמח את ה' לכל אדם יש עליות ומורדות. אני מברך אותך שתזכי לכיבוד הורים ובע"ה תזכי לזיווג הגון ולחתונה במהרה כדי שלא תריבי עם אף אחד גם לא עם בעלך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב שלום, ברווקותי הכרתי גבר שעבד איתי מהרגע הראשון שראינו אחד את השני ידענו שזה זה לצערי הרב הבחור היה נשוי 7 שנים ללא ילדים התגרש ואחרי חודשיים כבר התחתנו נולדה לנו ילדה מדהימה אבל כבר שנתיים שבעלי בוגד בי עד היום סבלתי בשקט כי חשבתי שייסורים מכפרים לכן גם לא פירקתי את החבילה וישבתי לבכות בשקט עכשיו אני בהריון בחודש התשעי בעלי לא מתקרב אלי והוא עדיין עם אותה נשואה כבר שנתיים מה עליי לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה, כבר אמרו חז"ל סוף מעשה במחשבה תחילה, העובדה שבעלך בוגד בך היא עובדה מזעזעת ומכאיבה. אולם, אני לא מתפלא, שהרי ראית בעצמך איך לפני 7 שנים, בעודו נשוי, הוא פיתח עמך קשרים אסורים, באהבתך אותו גרמת לו לעזוב את אשת נעוריו ולהקים איתך בית נאמן בישראל, אין לי ספק שאשתו הייתה בצער גדול ואמרה בלבה, "איך היא יכולה לעשות לי את זה???" שבע שנים אני מחכה לפרי בטן מבעלי וברגע אחד אחרי כל כך הרבה ייסורים וניסיונות הפרייה, היא פשוט צצה משום מקום וחטפה לי אותו.

אתן לך טיפ אחות יקרה, שאני מעוניין שתקחי אותו לכל החיים , דעי לך שכל דבר שאדם עושה בעולם הזה על חשבון צער של אדם אחר , אין בו ברכה , היות והנישואין שלך עם הבחור הנשוי שהתגרש , היו על חשבון הצער של "אשתו לשעבר" הבכי שלה והדמעות שלה הם אלה שפוגעים לך בזוגיות, לא פשוט להרוס בית בישראל כדי להקים בית משלך, את עשית מעשה שאינו ראוי , בזה שיצאת עם גבר נשוי והפרדת אותו מאשתו.

כרגע זכיתם לפרי בטן, בעלך בוגד בך כי הוא עדיין אוהב את אשתו לשעבר, את בהיריון ובעלך כל יום מחליף אשה , אני באופן אישי לא חושב שכדאי לך לחיות בצורה כזאת

להלן האפשרויות שעומדות לפניך...
א. להבהיר לבעלך בצורה ברורה , תחליט עכשיו ! או אני או היא ! לא לוותר לו בנושא.  
    הוא יהיה חייב לשלם לך מזונות ולדאוג לצאצאיך עד שיגיעו לגיל 18 , בצורה טובה.

ב. לגשת לאשתו לבקש ממנה סליחה מעומק הלב ואולי אם היא תסלח בלב שלם יהיו
    לך פחות ייסורים, כי כל זמן שהיא מקפידה עליך, זה אומר שהיא עדיין בצער גדול !

ג. תבטיחי לה' יתברך שלא תעשי שוב את המעשה הנפשע הזה ולא תצאי עם גבר נשוי
    ותפרקי משפחה בישראל, זיכרי ! מה ששנוא עליך אל תעשה לחברותיך... אני בטוח
    שלא היית מעוניינת שתבוא אשה אחרת ותקח ממך את בעלך, נכון?!? וזה מה שאת  
    בעצם עשית ולכן את משלמת מחיר כבד , את מרגישה כרגע איך אשתו לשעבר 
    הרגישה כשאת באת ולקחת אותו ממנה.

ד. אם הוא לא יהיה מוכן לשמוע לך וימשיך להיפגש עם אשתו לשעבר, כדאי מאוד
    שתקבלי עצה מרב ירא שמים (רצוי פוסק) מה אפשר לעשות בנדון , לי באופן אישי
    קשה מאוד לקבל את העובדה הזאת , ההלכה וודאי וודאי לא מתירה את הדבר ,
    אבל היות וגירושין זה לא דבר פשוט , מן הראוי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור 
    לפני שתעשי צעדים דרסטיים. להבא זיכרי ! סוף מעשה במחשבה תחילה.

סרטון נחמד שעשוי לעזור מעט: "גיליתי שבעלי בוגד בי - לחצו כאן לצפייה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד. זה שוב אני שכתבתי לך בקשר לאחותי בת 15 שיש לה אייסיקיו והיא מתנהגת כפרוצה. אני חייב לומר לך שכבר נטרפה דעתי ממנה היא חוצה את כל הגבולות, יש לומר שהיא לומדת בבצפר חילוני יהודי עם ערבים (מס' גבוה של ערבים) היא מדברת שטויות וניבולי פה תמידים, ומה שאמרתי לך זה רק פסיק, זה ממש חורה לי נמאס לי כבר ממנה. "בא לי להרוג אותה"!!! אני שונא את הפריצות הזאת נסיתי לשוחח עימה אך שום דבר אינו עוזר היא נכנעת לחברה האומללה.מה לעשות?

תשובה:
לא לעשות שום דבר תדאגי לעצמך ואל תתערבי בחייה, אם ההתערבות בחייה גורמת לך לשנוא אותה, מה זה שווה? "בא לך כבר להרוג אותה" נו... מה נרוויח מזה? יש אנשים שלומדים עם ערבים ולא מאבדים שפיות את לומדת עם יהודים ומאבדת שפיות? מה נסגר איתך? היא אחותך, כתוב בתורה: "לא תשנא את אחיך בלבבך" זה חמור יותר מללמוד עם ערבים זה לאו דאורייתא צדיקה, תחשבי על זה טוב ותראי שאת היא זו עם הפיוז הקצר ולא היא, תעזבי אותה ותדאגי יותר לשלווה שלך, להרגיע את עצמך, לא לכעוס מכל דבר, לא להתחמם סתם, אמרו חז"ל אדם שמתחמם וכועס סימן שיש בו גאווה כי אם לא הייתה בו גאווה לא היה כועס ! מבינה. אז תעבדי על מידת הענווה שלך ותראי שהכל יסתדר אחרי שנטפל בעצמנו ננסה לעזור לאחרים. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני לא יודעת כל כך איך להתחיל..........אבל.אני אנסה בכל זאת , אני מקוווה שתוכל לענות לי , ואם לא תודה רבה בכל אופן .. לפני שנתיים וחצי התחלתי לחזור בתשובה ,היה לי שנתיים מדהימות הכל היה באהבה בשמחה היו נפילות וקשיים , אבל הקרבה לקב"ה כל כך נתנה לי כוח להמשיך.. אז הררגשתי שזה שאני שומרת נגיעה זה הדבר הכי מקסים שיכול להיות .. הצניעות הענווה ... ים מעורב הורדתי לגמרי .. לרקוד במעורב... וכ'ו ..והיום .. היום זה שאני שומרת נגיעה , נראה כמובן מאליו , לא יודעת .. הכל נראה כאלו .. נו אז מה זה לא כזה רציני , שטויות לגעת לא לגעת.. צניעות אני בכלל כבר.. חצאיות התקצרו .. ובאמת כואב לי .. אתמול לדוגמה הייתי בחינה , ואני לא יודעת , כל כך רצייתי לקום ולרקוד היה לי רצון כזה חזק.... ומשפחה אמרו לי לבוא וזה .. ופשוט הרגשתי רצון עז לקום היה לי כל כך חשק..אבל בסופו לש דבר קמתי כי דודה שלי אמרה לי לבוא.. וזה לא יפה.. קמתי רק עמדתי שם , פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות את זה , ואחרי כמה דק' חזרתי למקום , אני לא יודעת , אני באמת לא יודעת...כל כך קשה לי בזמן האחרון הכל נראה לא משמעותי וטפל... אני כבר לא יודעת מה לעשות , התרחקתי מבורא עולם מאוד.. אני צריכה אותו קרוב אליי ...אני ממש מיואשת...... אתה עושה עבודה מדהימה אגב.. תודה רבה . מיכל ..

תשובה:
אוי מיכל מיכל, אני רוצה לשאול אותך שאלה, איך היית מרגישה אם היית מתחתנת עם בחור ובשנתיים הראשונות הוא היה אומר לך, אוי איזה אהבה יש לי אליך, קרבתך אליך בשנתיים האלה הייתה כל כך חשובה וטובה אבל אשתי היקרה, אחרי שנתיים שאנחנו ביחד הכל נראה לי מובן מאליו, אני לא מתרגש, פעם אחת כשהלכתי איתך לחינה בחורה ביקשה ממני שארקוד איתה, ידעתי שזה לא צנוע אבל אמרתי לעצמי מה זה משנה לגעת לא לגעת, בסוף היא ממש התעקשה אז הסכמתי למרות שראיתי שאת ממש בצער, לא רציתי להעליב אותה, זה לא יפה, אז קמתי, רק עמדתי שם, אבל אז הבנתי שאני לא מסוגל לעשות את זה אז חזרתי למקום מיד. אוי אשתי היקרה, כל כך קשה לי בזמן האחרון הכל נראה לא משמעותי וטפל... אני כבר לא יודע מה לעשות , התרחקתיממך מאוד.. אני צריך אותך קרוב אליי ...אני ממש מיואש...... אגב את עושה עבודה מדהימה... חח ועכשיו ברצינות,,, נו... מה היית אומרת לבעלך? חשוב לי לשמוע ! אחרי שתחשבי על המילים הנכונות שבהן היית משתמשת כדי לשכנע את בעלך לאהוב אותך ולא להרגיש מיואש ומשועמם, כי הכל כבר טפל, קחי את העצות שלך ותשתמשי בהן... טיפים ממני. א. לעולם אי אפשר לשמר את האהבה אם לא מעניקים, ככל שתעניקי לאבא שבשמים יותר תאהבי אותו יותר. ב. אם תישמעי לחוקים של אבא, הכל יהיה מעניין ומאתגר, אבל אם תרקדי כשאסור ולא תעבדי על האיפוק והסובלנות, לא תישאר לך סובלנות גם כלפי אביך שבשמים. ג. כמו שגבר שלא שומר מרחק מאשתו בזמן נידה ובסוף היא מאוסה עליו, כך מי שמתיר את הדברים האסורים ועושה מה שבא לו בסופו של דבר האמונה "מאוסה עליו". לסיכום: תבכי על המצב שלך, את אומרת לה' יתברך שתורתו הקדושה טפלה לך? סימן שיש לך קליפות שאת צריכה להסיר, הרבה קליפות שמונעות ממך ליהנות מזיו השכינה, התורה והמצוות אמורים להיות הדבר היפה והמרשים ביותר, אם את לא רואה את יופיין סימן שאת רחוקה מאותו זיו נפלא ! כדי לזכות להגיע אליו,,, צריך להתאמץ !!! בלי מאמץ לא תגיעי לשום מקום, אם זוג רואה שאין ביניהם אהבה הם חייבים להתאמץ ולנסות לשפר את המצב, אם שניהם לא יתאמצו ויוותרו אחד על השני, זה פשוט יוביל לגירושין ושניהם יסבלו !!! אל תתגרשי מהתורה הקדושה ומדרך אמותינו הקדושות, היהדות שווה כל מאמץ.. בטח ובטח איפוק מלרקוד... תמיד תחשבי עליך ועל בעלך, כמו עליך ועל ה' ותקבלי את כל התשובות לכל השאלות, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד