שאלה:
שלום רב, כבר נשאלה שאלה בנוגע לקמע המסוגל לישועות. האם כדאי לקנות את הקמע? אני תורמת מס' פעמים בשנה תרומה לארגוני חסד. האם כדאי לקנות את הקמע או לתרום את הכסף לארגון חסד אחר? האם יש עניין בלא לקנות אותו?

תשובה:
אני לא מכיר את הקמיע באופן אישי , אני לא מאמין שהצלחה של אדם תלויה בקמיע כזה או אחר , בנוגע לקמיע הספציפי המדובר שמעתי שהאנשים שעוסקים במלאכה הם אנשים יראי שמים , הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) טוען שהרב קנייבסקי אישר להשתמש בקמיע, הוא גם טוען שאנשים רבים ראו ישועות כתוצאה מכך, אני לא רוצה ח"ו לסתור את דברי ראש הכולל, אבל אני באופן אישי הייתי נזהר בזה מאוד ולא תולה את הישועה שלי בקמיעות, שוחחתי עם הרב היקר והוא נשמע אדם ירא שמים, הרב אמר שהוא יעביר אלי הקלטות ואישורים של גדולי הדור, אך החומר עדיין לא הגיע, בכל מקרה, אין לי צל של ספק שכל תרומה לישיבה (בקבר הרשב"י) תהיה מבורכת, אני בעצמי אמרתי לרב שאם אשמע שהרב קנייבסקי מעודד לרכוש את הקמיע ארכוש אותו בעצמי ואף אהיה מוכן לעשות הוראת קבע לישיבה, אולם עד כה טרם שמעתי ממנו

לסיכום זו דעתי בנושא.
א. אם מדובר באדם ירא שמים שחי על פי ההלכה ויש לו עיכובים וצער גדול, יתכן מאוד
שתרומה לישיבה עשויה לסייע בבחינת: "ותומכיה מאושר" אם בזכות התרומה מקבלים גם קמיע, אני לא רואה בזה שום איסור , יתכן מאוד שבכוחו של הקמיע לברך את ביתך.
ב. אם מדובר באנשים רחוקים שלא שומרים תורה ומצוות, לא שומרים שבת ולא מניחים תפילין, לא הולכים בצניעות ולא שומרים טהרת המשפחה, אני לא יודע עד כמה יועיל השימוש בקמיע, אלא אם כן באמת מדובר בקמיע שמאושר לשימוש ע"י גדולי הדור, מבחינתי גדולי הדור זה הרב עובדיה יוסף ו\או הרב קנייבסקי שליט"א אם אני אדע שאחד מהם התיר שימוש בקמיע, מבחינתי אשרי כל אדם שיזכה לרכוש את הקמיע

לקריאת תגובה שכבר כתבתי בנושא בעבר לחצו כאן: "הקמיע של רשב"י" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד, בזכות השיעורים שלך החלטתי שאני רוצה להיפרד מהחבר שלי, אבל אני לא ממש יודעת איך להגיד לו את זה? אני יודעת שהוא ישקע בדיכאון כבד ממש ו..... אולי אפילו יעזוב לגמרי את הדת....מה אתה מציע? איך אפשר להגיד לו? ובכלל מותר לי להיפרד ממנו שאני יודעת שאולי הוא יחזור בשאלה?

תשובה:
אחותי היקרה, אם את יוצאת עם בחור שמוכן להיות דתי בתנאי שתהיי חברה שלו , ברור לך שהוא לא באמת ירא שמים והאהבה שלו תלויה בדבר , תגידי לו בצורה עדינה שאת רוצה להתחזק וקשה לך להתחזק בזמן שאת בקשר איתו , תסבירי לו בעדינות שזה לא בגלל שאת לא מכבדת אותו או משהו , אל תחששי מותר לך להיפרד ממנו גם אם הוא יחזור בשאלה. צפי בקטעים הבאים ותביני איזה צעד גדול את עושה:

א) משימה בלתי אפשרית2
ב) חבר בגיל הנעורים

אל תחששי מאיומים או מהפחדות , תחשבי עם השכל ואל תתני לרגש שלך להתערב בהחלטה החשובה הזאת , פעם פנתה אלי נערה שאמרה שחבר שלה אמר לה שאם היא תיפרד ממנו הוא יצא עם גויה וכל הילדים שלו יהיו גויים בגללה , היא בכתה ולא ידעה מה לעשות , אמרתי לה להתרחק ממנו כמה שיותר , כי בחור שמאיים בצורה כזו הוא לא בחור יציב שכדאי לבנות איתו קשר , גם לא בחור שמאיים לעזוב את הדת , בקיצור תחפשי לך גבר יציב ואיכותי במקום לחפש גבר שנשאר דתי כדי שתהיה לו חברה.

להלן תגובות דומות נוספות שעליהם עניתי בעבר שקשורות לנושא:
א) נפרדתי מהחבר החפיפניק שלי החיים שלי השתנו ואני נשואה לבן תורה אמיתי
ב) זוגיות - אני חוששת להיפרד מחבר שלי כי הוא עשוי לפגוע בעצמו.
ג) מה עושים עם החבר? הרב אמר לנו להיפרד ואנחנו לא מסוגלים !
ד) לי ולחבר שלי קשה לשמור נגיעה ניסינו ניסינו ולא הצלחנו שום דבר...
ה) איך אפשר להתחזק בלי להיפרד מהחברה החילונית שלי?
ו) מעולם לא נגעו בי ,התאהבתי בבחור חילוני , מה עושים????????? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נערה דתיה חוזרת בתשובה,לצערי לפני שחזרתי בתשובה הייתי חשפנית באחד מהמועדונים היוקרתיים של תל אביב. כיום אני מקפידה על צניעות, טוהר המחשבה, והדיבור, אבל הזכרונות לא יוצאות לי מהראש, אני לא מבינה בכלל איך הייתי מסוגלת?! יום שלישי אי'ה אני מתחתנת בחתונה כשרה ונפרדת למהדרין, מוזיקה כשירה ושימלה צנועה ב"ה. כמה עלי להתפלל בשביל שהקב"ה יסלח לי על כל עוונותי?? איך אדע שהוא סלח לי?!

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה מזל טוב , בנוגע לתיקונים על חטאי העבר , היות וחזרת בתשובה , אני מאמין באמונה שלימה שאם תשמרי היטב על כל הלכות טהרת המשפחה ותקבלי על עצמך לחנך את בניך ובנותיך (שיהיו לך בע"ה) בדרך ה' , מן השמים ירחמו עליך ותזכי לתיקון ראוי למעשים הנפשעים שעשית , כרגע מה שאת צריכה לעשות זה ללמוד היטב את דיני הטהרה ובע"ה בהמשך (כשתהיי ממש יציבה מבחינה רוחנית) תיאלצי לעשות תיקון על חטאי העבר, כדי להיות טהורה בעולם הזה ולהינצל מהדין בעולם הבא.

בנוגע ליום החתונה, את בהחלט צודקת יום החתונה הוא אכן יום שמסוגל למחילת עוון, כמובא במסכת יבמות דף סג: , אבל אם לומדים את הנושא לעומק , זה לא כל כך פשוט, זה תלוי בכל כך הרבה גורמים , האם העבירות נעשו במזיד , בשוגג , מתוך חוסר ידיעה , בלית ברירה , כתוצאה ממשברים קשים , בקיצור זה ממש לא פשוט לכן לדעתי ראוי שבעתיד בע"ה תעשי תיקון על חטאי העבר. כדי להבין קצת יותר את עניין התיקונים צפי בקטעים הבאים:

א. תיקונים - פרשת ויקהל
ב. תיקונים - פרשת שמיני
ג. תיקונים - פרשת תזריע

בכל מקרה, אם עשית תשובה באמת , יש לך הבטחה מ-"ריש לקיש" שמן השמים יתנהגו איתך במידה של חסד,  "אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות"  (מסכת יומא דף פו:) בכל מקרה התשובה הגדולה ביותר (לדעת הרמב"ם) היא העובדה שלא חוזרים על אותה טעות.

בונגע להרהורים ולמחשבות , אי אפשר למחוק ברגע מחשבות מהעבר , זה חלק מהייסורים שנגרמים כתוצאה מהחטא , אבל אם תקפידי לומר כל יום "גלוי דעת" זה יועיל לך מאוד , כדי להבין מה זה גילוי דעת לחצי כאן: "גילוי דעת"

עייני בתגובות דומות שכבר כתבתי בנושא.
א. איך אני יכולה לכפר על החטאים שלי , עשיתי טעויות נוראיות?
ב. בעברי עשיתי חטא שאני מתבייש להזכיר בכלל , איך אפשר לתקן? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני ובעלי נשואים כ-5 חודשים. שנינו שומרים תורה ומצוות ברוך ה'.לאחרונה שמתי לב שיש בנינו בעיית תקשורת, כאשר אני מנסה להעיר הערה לגבי ההתנהגות שלו כלפיי או כל דבר אחר מיד נוצר בנינו ריב. אני מאוד מתוסכלת מכך ומההתנהגות שלו כלפיי הוא באמת בעל טוב אבל חסר לי מאוד תשומת לב ממנו, מילה טובה, קצת פירגון... אני ממש אובדת עצות וגם לא כ"כ יכולה לדבר איתו כי כפי שאמרתי זה מסתיים בריב, אודה לך אם תוכל לעזור.

תשובה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני נשואה עם 3 ילדים חיי הנישואין שלי מפורקים מהתחלה , התחתנתי ללא אהבה בעלי היה בקשר עם בחורה צעירה כשהייתי בהריון אני איתו מתוך פשרה אך מאוהבת נואשות בגבר נשוי באותו מצב כמוני וגם הוא לא חטאנו עד הסוף אך התנשקנו המון, איך לתקן את זה ? האם כדאי להתגרש גם אם לא אהיה איתו? אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו , אנא עזור לי

תשובה:
תאמיני באמונה שלימה שזה חלק מהתיקון שלך, אם תתגרשי יבוא לך צער ממקום אחר ח"ו, אין דבר כזה קשר מושלם, כל קשר מלווה בעליות וירידות, התאווה שיש לך כלפי הבחור הנשוי, נובעת רק מעצם היותכם אסורים, בחינת: "מים גנובים ימתקו" תמיד מה שאסור מעניין יותר מאתגר יותר, אבל אם הייתם מתחתנים וחיים, אין לי צל של ספק שגם ביניכם היו חילוקי דעות, מריבות ואולי אפילו בגידות, כמו שאת בוגדת בבעלך והוא בוגד באשתו, סביר מאוד להניח שגם בך הוא יבגוד ואת תבגדי בו, בכל מקרה את אסורה עליו והוא אסור עליך וכל רגע שאתם נכשלים את מושכת על עצמך קטרוג עצום וגוזרת על עצמך דינים קשים וייסורים, זיכרי: "סוף מעשה במחשבה תחילה" !

כרגע את עומדת בניסיון קשה, העבירות שאתם עוברים הן עבירות חמורות, גם נישוק קל שבקלים, הוא ניאוף גמור, רחמנא ליצלן, אמרו חכמים אפילו במחשבה אסור לנאוף על אחת כמה וכמה במעשים, נישוק וחיבוק הם אביזרייהו דעריות, רחמנא ליצלן, מה שאני מציע לך לעשות, זה להתפלל מעומק הלב בכיפור ולהזיל דמעות כמים לה' שיציל אותך מעומק הדין, כל יום בעשרת ימי תשובה הוא כנגד דיבר אחת מעשרת הדיברות, יום כיפור הוא כנגד לא תחמוד, אם תקבלי על עצמך תשובה גמורה ותקבלי בלב שלם לא לחזור על המעשה הנורא הזה, תהיה לך מחילה בע"ה, אם לא צר לי לאכזב אותך, אבל הצער ועוגמת הנפש שייגרמו לך מהחטא הנורא הזה, לא יהיה נעים בכלל...

תיכנסי לעמוד הבא: "ביקשת קיבלת" תקבלי על עצמך קבלה בצניעות ותמחקי את מספר הפלאפון של הגבר שאיתו את בקשר, אל תעיזי לחזור להיות איתו בקשר, אם תעמדי בניסיון הקשה הזה, תהיה לך כפרה, אם לא, חשוב שתדעי, ששום הנאה בעולם, שום נשיקה בעולם לא שווה שבגללה תתרחקי מה', תפרקי את המשפחה שלך ותסבלי ייסורים קשים ומרים שימרקו לך את החטא הנורא של הניאוף.

לקריאת תגובות נוספות לחצי כאן:
א) עונשה של נואפת
ב) שו"ת בנושא ניאוף
ג) שו"ת בנושא בגידה
ד) תיקונים לעבירות - לצפייה
ה) כל התיקונים - חומר לקריאה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד, מה זה בדיוק בדיקת שעטנז? שמעתי שחייבים לבדוק חפצים או בגדים מסויימים בבית כדי להינצל מרוח רעה ואיסור תורה, השאלה אם זו הלכה מפורשת או שזו חומרה? כי נראה לי קצת הזוי להתחיל לבדוק את המזרונים בבית ואת כל הבגדים בארון. שמעתי שזה ממש איסור חמור אבל יש מיש אומר שזו חומרה אשמח לדעת איזה בגדים צריכים לבדוק ואיזה לא? אם זה איסור תורה אני לא רוצה לחפף, אבל אם מעיקר הדין אין איסור אז אשמח לשמוע כי אני לא מבינה בזה, תודה הרב.

תשובה:

אחותי היקרה, כל הכבוד לך שחשוב לך לעשות רצון ה' ולחיות על פי ההלכה.

א) זה איסור תורה מפורש וזו לא חומרה
ב) לא צריך לשלוח למעבדה את כל הבית, יש דברים שכדאי לבדוק
ג) זה בהחלט גורם נזק רוחני למי שלובש את הבגד
ד) הדבר הכי מסוכן זה כובעי פרווה שמגיעים מאומן או מחו"ל (בעיקר מזרח אירופה)
ה) צירפתי לך מידע נפלא שעשוי לעזור לך בכל הנושא, קריאה נעימה.

מידע בנושא שעטנז:
מובא בספר דברים פרק כב' פסוק יא': "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"
(וכן בספר המצוות לרמב"ם זה לאו מב' , ספר החינוך מצווה תקנ'א)
הגדרת האיסור: אין ללבוש בגד שבו ארוגים יחד צמן ופשתן , זה איסור מפורש מהתורה ואינו מתקנת חכמים, מדובר באחד מאיסורי כלאיים.

אילו בגדים סביר מאוד להניח שיש בהם שעטנז?
א) כובעי פרווה ממזרח אירופה , מצוי בהם מאוד שעטנז וחובה לבודקם.
ב) כובעי קסקט, מצוי בהם מאוד שעטנז וחובה לבודקם גם אם הם מתוצרת הארץ
ג) מגף נשים (הסוג היקר) הבטנה עם צמר ולפעמים המילוי ו\או התפירה מפשתן
ד) ז'קטים, חייבים בדיקה של כל החלקים, גם כשהחיצוני סינטטי, יש לבדוק את המילוי
ה) במזרונים כמעט ולא מצוי היום שעטנז אבל שווה לשאול ולברר גם בנושא הזה.

בתלמוד במסכת יבמות דף ה: מתייחסים לעניין השעטנז ובקבלה הזהירו מללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן ושינו את רצף האותיות משעטנז - לאותיות שטן-עז, ויש שאמרו שהדבר עלול לגרום לאדם להינזק מרוח רעה, או לאבד את כוחותיו הרוחניים, אך היות ואיני מקובל איני מתיימר לכתוב דברים שאיני בקיא בהם, בקיצור כדאי מאוד להיזהר בזה. הרמב"ם במורה נבוכים סבר שכך היה נהוג אצל עובדי עבודה זרה הקדמונים.

כל המעוניין למצוא מעבדת שעטנז באיזור מגוריו מוזמן ללחוץ כאן 
כל המעוניין לדעת אילו בגדים כדאי לשלוח למעבדת שעטנז שילחץ כאן

שלח לחבר קריאה בניפרד