שאלה:
שלום כבוד הרב.. לצערי הרב אתמול נכשלתי עם גבר נשוי, אני אישה נשואה....זה התחיל עם שיחה בפייסבוק. נדלקנו אחד על השני בתמונות ומשם זה הוביל לפגישה. חשוב לי לציין שמטרתי בפגישה הייתה אך ורק על מנת להשלים לי את החסרים שבעלי אינו נותן, כמו תשומת לב, אוזן קשבת. והוא לצערי הרב פיתה אותי , ו... (בקיצור דברים שהצניעות יפה להם) אני פשוט מיואשת. אני חושבת שאין כל תקנה. אני אוהבת את בעלי ואני מתחרטת ולא אעשה זאת יותר אקבל עליי תשובה. תציע לי מה לעשות? כי אני בדכאון...רע לי עם המעשה שעשיתי.

תשובה:
שלום וברכה , קראתי את מכתבך ופשוט הזדעזעתי , התביישתי בשבילך והצטערתי עבורך , אני מבין שבעלך לא ממש מספק מענה הולם לצרכיך ולא ממש מרעיף עליך חום ואהבה , אבל מכאן ועד להרס התא המשפחתי ולעבירות כל כך חמורות הדרך רחוקה.
לכן אני ממש מציע לכולם להיזהר ולהישמר מן הפייסבוק המסוכן וההרסני הזה , בני נוער לא מבינים עדיין כמה משפחות נהרסו והתפרקו רק בגלל המחשבים האלה.

אני לא חושב שחום ואהבה מגברים זרים זה הפתרון
לדעתי הפתרון הוא לפתוח את הנושא לדיון רציני !

היית צריכה לשתף את בעלך ברגשות שלך ולא לשתף גבר נשוי רגשות שלך , לצערי הרב את לא הראשונה ולא האחרונה שמתמודדת עם בעל שלא יודע לפרגן ולתת תשומת לב , אבל ברוב המקרים שאני מכיר , בנות שנאפו או הכשילו גברים אחרים , נאלצו לשלם מחיר כבד , לפעמים זה גרם להם לאבד את המשפחה שלהם , את האמון את הילדים והכי כואב את שפיות הדעת !

לכן מה שאני מציע לך לעשות כרגע , במיוחד לאור העובדה שמדובר במקרה לא פשוט
זה לגשת לרבנות באיזור מגורייך , או לשלוח שאלה בעילום שם לרב מוצפי ולברר היטב מה עליך לעשות , אני לא יכול לפסוק לך במקרה הזה כי אני לא פוסק ויש כאן אחריות כבדה , , , עשית מעשה לא פשוט ועליך לקחת בחשבון שיהיו לו תוצאות . . .

המזל היחיד שלך הוא שה' רחמן ולכל עבירה יש תשובה
אני בטוח שיש תשובה לכל דבר , אבל במקרה שלך את התשובה ידע רק דיין בבית דין רבני , לי אין מספיק כח כדי להתיר אשה לבעלה

לסיכום: זה מה שקורה כשיש בבית פייסבוק ! לצערנו... אל תצפו להצליח לשמור על שפיות ולהקים בית כשר וטהור כשכל המרכיבים שלו מובילים לפריצות וזימה , פייסבוק , טלוויזיה , מחשב פרוץ , אייפנים , סרטים לא צנועים אינטרנט לא כשר
בכל מקרה , ברגע שהייתה ביאה , זה כבר לא פשוט ויש לזה השלכות כבדות משקל.

להלן תגובות נוספות בנושא יחסים בין אישיים ונאמנות 
א) תגובות בנושא "גבר נשוי"
ב) תגובות בנושא:"אשת איש"
ג) תגובות בנושא: "בגידות"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 19, וקשה לי מאוד להניח תפילין בבוקר בגלל הקור, אין לי כוח להפשיל את השרוול עד למעלה יהיה לי קר ככה ואני אקפא..אז אני לא מניח. מה לעשות?

תשובה:

אחי היקר, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם הייתה לך חברה והיית מאוהב בה
והיא הייתה רועדת מקור, היית מוכן להסיר את החולצה שלך ולהישאר עם גופיה
רק כדי שלחברה שלך לא יהיה קר? (אני בטוח שכן - אם היית אוהב באמת)
אם אחותך הייתה רועדת מקור, היית מוכן להוריד את החולצה?
אם אמא שלך הייתה רועדת מקור היית מוכן להוריד את החולצה?
אם עבור כל אלה היית מוכן לסבול קצת קור, בשביל ה' יתברך אינך מוכן לעשות
השתדלות? (אגב, אגלה לך סוד, ה' יתברך בכלל לא זקוק להנחת התפילין שלך
יש לי מליוני מלאכים שכל היום רק מהללים אותו ואומרים לו "קדוש,קדוש,קדוש"
זה שאתה מניח תפילין אחי זו זכות שלך, זה כמו להתחבר לרשת של קדושה.
אדם שלא מחובר למודם ולא קולט אינטרנט , נפתח לו דף ובו כתוב בזו הלשון:
"לא ניתן להציג דף זה" , כך אדם שלא מניח תפילין בבוקר ולא מתחבר לקדושה
כאשר יבוא להתפלל לה' יתברך או לבקש שייעשה רצונו שידמיין שבשמים כתוב:
"לא ניתן להציג יהודי זה" - וכמו שה' יתברך ציווה ולא עשית רצונו שאמרה תורה
(דברים יא',יח') "וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם" - תפילין של יד.
(דברים יא',יח') "וְהָיוּ לְטוֹטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם" - תפילין של ראש.

אחי צפה בקטע הבא: "ילד פייסבוק" , ותחשוב על יהודים בשואה שלמרות הסבל
היו מוכנים למסור נפש כדי לא לוותר על יהדותם ,פעם ניגש גרמני אכזר ליהודי
דרך את נשקו, הצמיד לו את הנשק למצחו ואמר: "אם תגיד אני גרמני ולא יהודי"
אני מבטיח לרחם עליך ולא להרוג אותך, נו... מה אתה אומר? היהודי היה בצער
נורא, עצם את עיניו , אמר שמע ישראל , מסר נפש ואמר: "אני יהודי" , פתאום
נשמע קול פיצוץ עז, כדור פילח את מצחו של אותו יהודי והוא נהרג על קידוש
ה' , אחי היקר, יהודי אמיתי לא מתלונן ומתפנק ! יש לנו גנים של מסירת נפש
יצחק מסר נפש והיה מוכן למות (עקידת יצחק) אבותינו מסרו נפש עבורנו
ובמותם ציוו לנו את החיים, אם תדע מה מעלת הנחת תפילין תאמין לי שברגע
אחד תסיר את השרוול ותתבייש בעצלנות שלך. אם תרצה ללמוד קצת על
מעלת התפילין צפה בקטעים הבאים:
1) מעלת התפילין
2) שידור חוזר פרשת ראה
3) טיפ למתחזק המתחיל

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני נשואה כ- 4 שנים, בעלי מבית דתי ואני מבית חילוני , בזמן שבעלי מתארח אצל הורי הורי משתדלים ככל האפשר לשמור שבת כגון פלטה קידוש וכו... ובמהלך השנים שאנו נשואים הגענו להוריי אך דבר אחד מפריע מאוד ההורים שלי לא אוכלים ביחד בשר וחלב אבל הכלים מתערבבים ובעלי לא רוצה להגיע יותר לבית הורי דבר הגורם לוויכוחים רבים ביני לבין בעלי וביני לבין הורי מה לעשות ??? הגעה באמצע שבוע לבית הורי אפשרית אך מרחיקה אותי מאחיי שמתכנסים בשבת .. מה שאומר שלא אצליח להתראות עם אחיי

תשובה:
זו באמת מציאות לא נעימה ולא פשוטה, ואני מבין מאוד את העמדה של בעלך , אבל מצד שני אני ממש לא מסכים עם אופן הפעולה, לכן , זה מה שהייתי מציע שתעשו.
1) אם מדובר בכלי זכוכית תדיחי את הכלים ולבעלך לא תהיה בעיה לאכול בהם.
2) לדעתי בעלך צריך להבין שההורים שלך לא פחות חשובים מסכין ומזלג !
3) בכל מקרה אם אתם לא באים שבתות , תבואו לבקר יותר במהלך השבוע זה הכל.
4) תגידי לבעלך שבמקום לקרב את ההורים שלך , הוא מרחיק אותם וגורם לחילול ה'.

לדעתי הקפדה על כשרות הכלים היא דבר מבורך , אבל אני מאוד מקווה שבעלך אדם חכם ולא אדם עקשן שלא יודע להקשיב וללמוד , אם הוא יבחן את הנושא מכל הצדדים הוא יבין שבזה שהוא מרחיק אותך מהוריך , הוא גורם לרכילות , לשון הרע , שנאת חינם , חילול ה' , ריחוק של בני המשפחה מהדת , והדבר גורם להם לראות את הדת בצורה מעוותת , חשוב שבעלך היקר יבין שכלים לא פחות חשובים מהורים !
אם בעלך מתעקש ואינו מוכן להתפשר ולבוא לקראתך בנושא , אז לדעתי מן הראוי שהוא יבוא לבקר יותר במהלך השבוע , בנוגע לאחים שלך , לדעתי אתם צריכים לבקר אותם לעיתים תדירות יותר , או שפשוט תשכנעי את בעלך ע"פ מה שכתבתי לך צר לי.

לסיכום: אני חושב שאתם צריכים לבקר יותר את ההורים שלך ואת צריכה להיות מתווכת טובה יותר, להרגיע את הרוחות , לגרום לאהבת חינם בין הצדדים ולוודא שהאינטרסים של שני הצדדים ימולאו  ותאכלו רק בכלי זכוכית שעברו הדחה.

אני מצרף לך שאלות ותשובות דומות בנושא , קריאה נעימה.
א) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי נמאס לי מהדת !
ב) ההורים שלי לא מקפידים על כשרות.
ג) האם מספיקה כשרות רגילה או שצריך להחמיר?
ד) אצל מי נהוג לעשות חג? בבית חמי או בבית הורי?
ה) להתארח או לא להתארח אצל הורים חילונים?
ו) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים !
ז) איך מתמודדים עם משפחה שלא שומרת כשרות?
ח) כיבוד הורים או כשרות הכלים מה אתה מציע כבוד הרב?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב... גנבתי בתי מזוזות מהודרים... ואני מצטערת על זה מעומק ליבי.. זה היה מזמן ואני לא זוכרת מאיפה גנבתי... איך אני יכולה לכפר על העבירה החמורה הזאת ואם יש דרך שאני יוכל להשתמש בהם כי באמת חבל עליהם ובמיוחד לרגל העובדה שאני לא זוכרת לאיזה חנות הם שייכים ונראה לי שחבל ואף אסור לזרוק דברים שכאלה אני מוכנה לתרום צדקה כמה שצריך לכל מקום... ולעשות מה שצריך העיקר שאני יכפר על העוון הזה!!!

תשובה:

 אחותי היקרה, זה מה שתעשי כרגע ובע"ה אני מאמין שיכופר לך.

הקדמה: אם את כן יודעת מהיכן גנבת אותם , את חייבת להחזיר אותם לאותו מקום.
רק אם את באמת לא יודעת מהיכן גנבת אותם ואין באפשרותך להחזיר את הגניבה לבעליה , תעשי תשובה אמיתית (וידוי, חרטה, קבלה לעתיד) ותתרמי אותם לצדקה.

א) את בתי המזוזות תתרמי לעניים יראי שמים , או למקומות ציבוריים (כמו הכותל)
ב) את העלות של בתי המזוזות (תשאלי בערך מה שוויים) תתרמי לצדקה 
ג) תבקשי  שזכות הצדקה תעמוד לאדם שממנו גנבת את בתי המזוזות ותתכווני לכך
ד) תקבלי על עצמך לא לגנוב מאף אדם שום דבר (תשובת המשקל) 
ה) בשום פנים ואופן אל תשתמשי בהם בעצמך ! 
ו) תלמדי היטב את הלכות גניבה וגזילה (קישורים מצורפים לנוחיותך)
ז) תזהירי נשים אחרות לא לגנוב (תשובת המשקל)

אני מציע שתצפי בקטע הבא
ותביני עד כמה חמורה הגניבה 
ואיך עושים עליה תשובה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שבזכות  הקבלה שתקבלי  על עצמך , ה' יתברך יזכה אותך למחילה גמורה ולעולם לא תגנבי מאף אדם בעולם. תיקון נפלא לדבר עשוי להיות , לימוד של הלכות גניבה, אני מצרף שני קישורים ללימוד:

א) הלכות גניבה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
ב) הלכות גניבה - הרמב"ם

.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, האם יש ענין לגבי גזל בעבודה שאסור לדבר בטלפון- גם אם זה מהטלפון האישי שלי בשעות העבודה? שיחות קצרות בזמן שאין לי משהו לעשות? בעלי טוען שאסור לי להתקשר אליו ולו אסור להתקשר אלי בזמן שאני בעבודה (לפעמים זה 8 שעות רצופות) אפילו לא להתעניין בשלומו מכיון שזה גזל. האם יש לו על מה לסמוך או שזו חומרה?

תשובה:

אם בעל הבית מאפשר את הדבר , מותר.
אם בעל הבית לא מאפשר הרי שמדובר בגזל.

לכן לדעתי כדאי שתקשיבי לבעלך ותכבדי אותו , אני בטוח שבמהלך העבודה יש לו הפסקה ובמהלך ההפסקה מקובל שבעל הבית מאפשר יצירת קשר טלפוני וכיוצב' ,
אבל אם לא מדובר בהפסקה , או אם מדובר בזמן שבו בעלך אמור לעבוד, לא שייך.

לצערנו הרב המון אנשים עובדים במגוון רחב של עבודות שבהם יש עודף זמן פנוי.
מוכר בחנות - פנוי בזמן שאין לקוחות
מאבטח מוסדות חינוך - פנוי בזמן הלימודים למעט זמן הסריקות חצר
בעל מסעדה וכיוצב' - פנוי בזמן שאין לקוחות וכן על זו הדרך...
בזמן הפנוי , למרות שמצד ההיגיון נראה שאין שום בעיה ליצור קשר ע"י תוכנת התקשרות באינטרנט , או ע"י שיחת טלפון , אני הייתי מציע לכולם לבקש רשות מראש מבעל העסק ולומר לו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.

א) זה בסדר מבחינתך שכשאסיים את עבודתי ומטלותיי אתחבר למחשב?
ב) זה בסדר מבחינתך שאדבר עם מישהו בפלאפון בזמני הפנוי או בהפסקה?

רוב המנהלים מאשרים את הדבר וכך אנחנו נקיים מחשש גזל , לא שווה לעבור על גזל בטח ובטח לא כשזה מצטבר והופך להיות כמה שעות ! (8 שעות זה כסף) שהמעסיק מפסיד , לכן חשוב מאוד לקבל ממנו רשות.

לסיכום: מן הראוי שבעלך יצור איתך קשר במהלך ההפסקות , לא ליצור קשר בכלל לא שייך , בכל זאת את אשתו וראוי שתדברו , מצד שני להגזים גם לא שייך , זה גם מציק מאוד וזה עשוי לגרום לתוצאה הפוכה , אם את מחפשת קרבה , לדעתי את יוצרת ריחוק, תני לו להיות היוזם , תני לו ליצור את הקשר, תני לו להתגעגע , אל תרדפי אחריו כל היום ותשגעי אותו , אם את רואה שהוא לא יוזם ולא מתקשר בכלל, תדברו על זה.

שאלות ותשובות נוספות בנושא גזל:
א) לפני כמה שנים עבדתי בסופר וגזלתי מלא דברים איך אפשר לתקן?
ב) עשיתי תאונה ושיקרתי על הביטוח כדי לקבל פיצויים גדולים יותר זה גזל?
ג) האם זה גזל לגלוש על חשבון השכנים שלי?
ד) מותר להשאיל סידור מבית הכנסת ולהחזיר בעוד שבוע או משהו?
ה) האם מותר להוריד שירים או משחקי מחשב? או שזה גזל? (לחץ כאן לשו"ת)
ו) לדבר בפלאפון בעבודה זה גזל? לברך ברכת המזון בעבודה זה גזל?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי להיתייעץ עם הרב בנוגע לידוכים. אני חודש הבא בע"ה יהיה בת 20 , אני הולכת בקביעות לשיעורי תורה כמו כן גם למדרשיה אקסטרנית. אני כרגע לומדת מקצוע ונישאר לי עוד שנתיים בע"ה. האם הרב ממליץ לצאת לשידוכים? כי אני קצת חוששת בגלל הלימודים ואולי גם מבחינה רוחנית.. ואני אומרת אולי אני ימתין עם זה עוד קצת... מה דעת הרב? תודה רבה, תבורכו מפי עליון!

תשובה:
אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במשך שנה שנתיים לפחות
אם את מרגישה יציבה נפשית ורוחנית ואת משתדלת לחיות ע"פ ההלכה
אם את לבושה בצניעות ויש לך רבנית שמכוונת ומדריכה אותך בכל צעד ושעל
מן הראוי שתתייעצי איתה ותשאלי אותה אם את מוכנה לשידוכים.

אני לא מוסמך לומר לך אם את מוכנה או לא מוכנה לצאת לשידוכים כי אני לא מכיר אותך באופן אישי, את צריכה להתייעץ עם רבנית שמכירה אותך ולא לסמוך על התשובה שלי בלבד, אבל באופן עקרוני, אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במדרשה אקסטרנית ולא מפספסת, לדעתי יתכן מאוד שאת מוכנה לצאת לשידוכים, גם הגיל
שלך מתאים לדעתי, אבל אם את באמצע לימודים או באמצע תהליך רוחני זה עשוי להשפיע עליך ואולי לבלבל אותך, לכן ראוי שתתייעצי עם מישהי שמכירה אותך היטב.

הרצאה שהייתי ממליץ שתצפי בה: "מעלת הקביעות"
תגובה שאשמח שתקראי: "טיפים לשידוכים - לחצו לקריאה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד