להפיל את הילד או לא להפיל?
שירות לאומי - אחותי רוצה לעשות שירות לאומי בבית ספר לבנות מותר?
התשובות של הרב פשוט מדהימות !
אפשר לראות את הרשימה המעודכנת של מדור ביקשת קיבלת?
הרב תפרסם את השמות של מדור ביקשת קיבלת אני רוצה לבדוק אם זה רשם אותי
ביקשת קיבלת - הרב אני חייב לבדוק אם זה רשם אותי או לא
מדוע החרדים לא עובדים? לא מתגייסים?
אחותי היקרה, אם היית יודעת מה ערכה של תורה , היית מבינה שלא רק שחרדים כן עובדים, הם עובדים הכי קשה שיש ובזכותם עומד העולם (אני מדבר על אלה שבאמת לומדים) אם הם לא ילמדו תורה מי ילמד תורה? "תורה מה תהא עליה?"
אין לאף אדם בעולם ספק שצבא זה דבר חשוב ומקודש, אבל השאיפה היא שנזכה להיות "צבא ה'", כל מי שמשרת בצבא באמת מגן על המדינה ושומר על עם ישראל וזו מצווה אדירה שמוזכרת בחז"ל, אבל אל לנו לזלזל בחיילים הנוספים, שלומדים תורה, חיילי צבא ה'...
בזכות מי קיימת מדינת ישראל, בזכות הרובים שלנו? הטנקים החזקים שלנו? הרי אנחנו המעט מכל העמים ! בזכות מי יש במדינה הזאת חכמה ותבונה? בזכות תורת אבות ! לא לחינם אמר ה' : "לכו לחמו בלחמי" ! אם עם ישראל היה שומר תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא, העובדה שעכשיו אנו זקוקים לצבא ולשמירה זה רק בגלל שהשכינה בגלות, אבל לעתיד לבוא כשיבוא גואל צדק יקויים בנו: "חדש ימנו כקדם" ולא נצטרך להילחם כי יהיה שלום, התורה תשכין שלום בעולם. אם לא הייתה תורה שתגן עלינו , לא היינו שורדים אלפי שנים ! התורה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו , את זה אומר ה' יתברך לא רביד , "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" , בלי התורה שלי אין קיום לעולם , אני מבין למה בחור שלא מבין מה הערך של לימוד תורה שואל שאלות כאלה , כי זה מה שהוא שומע ברחוב , או אצל אנשים שאין להם מושג מהי תורה ולכן הם מרגישים שהחרדים גוזלים מהם את כל הכסף , אבל אם הם היו מבינים ולו מעט מה ערכה של תורה הם היו צוחקים כי אין שום כסף בעולם שמסוגל לאמוד את ערכה של התורה שבזכות המדינה והעולם קיימים , אף אחד לא חולק על העובדה שעבודה היא דבר מאוד חשוב
כבר אמרו חז"ל:
"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח' ,ב')
"כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (מסכת אבות ב',ב')
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (ברכות ח.)
לא לחינם אמרו חכמים, אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (את השררה),
מסביר רבי עובדיה מברטנורא: אהוב את המלאכה: אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה.
מצד שני אין לאף אחד ספק שזכות גדולה יש לאדם שזכה לשבת וללמוד תורה כל היום במידה ומדובר באדם שבאמת לומד לזכות כל עם ישראל ותורתו שומרת על עם ישראל
עד כדי כך שבזכות התורה קיים כל העולם כולו וללא התורה לא היה קיום לעולם כולו.
וכבר אמרו חז"ל:
"ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת דף קכז' עמוד א')
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (מסכת קידושין מ:)
"אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט',יד')
"פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל" (אבות ו',ד')
"והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א',ח')
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לב',כה')
הנושא המדובר מובא בגמרא במסכת ברכות (דף לה' עמוד ב') שם מובאת המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי ישמעאל על הפסוק: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"
תנו רבנן (שנו חכמים): מה תלמוד לומר ואספת דגנך? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", שואלת הגמרא: יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג של דרך ארץ.
אמר רבי שמעון בר יוחאי: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריע וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו'... ותורה מה תהא עליה? במילים אחרות: אם אדם רק יעבוד מתי ילמד תורה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.
לדעתי בדור שלנו דור שבו חלישות הדעת גדולה ירדה על העולם, דור שבו הפיתויים והמדיה הורסים כל חלקה טובה בעם, דור שבו בכל בית בישראל יש מחשב וחשיפה גדולה מאוד לתרבות הגויים, רק יחידי סגולה מסוגלים לשבת וללמוד תורה ולא ליפול בניסיונות הכל כך קשים שהמציאות מזמנת לנו. רוב העולם צריך לשבת וללמוד תורה
ואמרו חז"ל במסכת (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, הרי ידוע שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, בחינת: ."יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור.
וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת.
אני לא ממש מסכים עם האמירה הכוללת שחרדים לא עובדים, הרי הרבה חרדים שמתפרנסים בכבוד, כמלמדים, שוחטים, משגיחי כשרות , מוהלים, סופרי סתם, מרצים, לא חסרות עבודות נפלאות שהציבור החרדי לוקח בהם חלק, החברה החרדית בימנו, חשופה לעבודה הרבה יותר מבעבר, הרחוב החרדי בבני ברק מאכלס כל כך הרבה בעלי מקצוע חרדים, חנויות שבהן עובדות מנהלות חרדיות , מנהלים חרדים, מסעדות כשרות, חנויות בגדים ועוד, אז לבוא ולומר שחרדים לא עובדים זו הכללה, אני מסכים בהחלט שיש ציבור נכבד שמעלתו גדולה מאוד, ציבור שבאמת יושב ולומד כל היום, שבזכותו עומד העולם, אני מדבר על אנשים שלא לומדים על חשבון הצער של הנשים שלהם , או על חשבון האוכל של הילדים שלהם, אני מדבר על אנשים שלומדים תורה באמת מתוך מסירות נפש, זכותם תגן על כל עם ישראל ! אנשים כאלה באמת ראויים להערצה.
לסיכום: אני באופן אישי מכוון את בני הנוער לעלות לשנה ישיבה או לשנת מדרשה אחת לפחות כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים, אח"כ אין שום בעיה לצאת לעבוד, גבר צריך לפרנס משפחה, גבר מתחייב לפרנס את אשתו, גבר מחוייב לכלכל את ביתו, אם אין לו מי שיחזיק ויתמוך בו הוא חייב לצאת לעבוד, כך שמעתי מכבוד הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א בשיעור הקבוע באשדוד, מי שלא מחנך את בניו לאומנות סופו מלסטם את הבריות, על זה אף אחד לא חולק, אבל גם את צריכה להבין שיש חרדים שתורתם אומנותם זה הכל.
תגובות דומות שכבר עניתי בנושא:
א) הרב רביד עדיף להתחתן עם בעל שלומד או עם בעל שעובד ולומד?
ב) למה לא ללכת ישר לצבא או לשירות לאומי ומיד אח"כ לעבוד?
ג) צפייה בקטע הבא תועיל מאוד להבנת הנושא: "תורה ועבודה"
ד) האם שייך לצאת עם בעל שלומד כל היום?
ה) למה חרדים לא הולכים לצבא? לא משרתים את המדינה? למה?
זיווג - אני מתגעגעת לקשרים שהיו לי בעבר , חסרה לי אהבה
בגידות - הפרדתי את בעלי מאשתו, התחתנו ועכשיו הוא חזר לאשתו
אני שונאת את האף שלי !
אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..
היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.
ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?
כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.
אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !
עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".
מקווה שתאהבי.. יום נפלא.
מותר לי לעבוד בחברת בנים ולחייך אליהם?
נכשלתי עם אשה נידה איך אני מכפר דחוף !!!
אני לא מצליח לגרום לבן שלי לחזור בתשובה מה אפשר לעשות?
שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.
נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...
אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.
אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?
החינוך מתחיל מגיל 0.
הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.
כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד
אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.
א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !
לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.