שאלה:
כבוד הרב אני אישית שומרת נגיעה אבל חברות שלי לא ממש מבינות מה הקטע? הם לא מבינות למה חשוב לשמור נגיעה, אשמח אם תתן לי קישור להרצאות שלך בנושא או לשאלות ותשובות שכבר ענית בנושא , זה ממש יעזור!

תשובה:
אחותי היקרה, יש שיעור נפלא שעשינו בנושא שמסביר בדיוק מדוע כדאי לשמור נגיעה, תאספי את החברות ותשבו ביחד בסלון, תכינו לכם פופקורן טוב ופשוט תיהנו
תני להם לצפות בקטע הבא: "טיפים לשמירת נגיעה- רביד נגר" 
לצפות או  לקרוא את התגובה הבאה:"טיפים לשמירת נגיעה - רביד נגר"

כמו כן אם הם רוצות לקבל חומר נוסף בנושא (אם זה עניין אותם) 
שיצפו בקטעים הבאים: "שמירת נגיעה"
ויקראו את התגובת בעמוד הבא: "שמירת נגיעה"

אני חושב שהתגובה הזאת מתאימה לכל נער ונערה מתבגרים ואשמח אם תפיצו את הקישורים האלה לכמה שיותר בני נוער ותהיה לכם זכות בקירוב הנוער בעזרת השם. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני כותב אז זה וליבי נקרע כבוד הרב..אני גר באיזור טבריה וחזרתי בתשובה לפני 4 שנים בערך ושמרתי את הברית חזק מאוד,ברוך השם התחתנתי לפני 8 חודשים עם אישה מדהימה,שמכסה את הראש,חצאיות,הולכת לשיעורים,מתחזקים ביחד ברוך השם,,,עד שלפתע הקב"ה העמיד אותי בניסיון של אשת איש..ונפלתי בו,קשה לי לצאת מזה,שכבתי איתה,אני לא מאמין על עצמי בכלל,לא יודע מה קרה לי,אני לפעמים עולה חזן בבית כנסת,קשה לי לצאת ממנה,נקשרתי אליה הרבה ואני התחלתי לאהוב אותה,היא כל היום בראש שלי..מה עושים כבוד הרב..אני חייב תיקון..שמעתי שהיא אסורה לבעלה וזה עוד יותר מכניס אותי לדיכאון כי זה בגללי..מה לעשות כבוד הרב,אני שבור...

תשובה:
אח יקר ואהוב, בראש ובראשונה אני ממש מבקש ממך לא לעלות להיות חזן בבית הכנסת (קשה לי לומר את זה אבל זה חשוב אסור לך להיות חזן עד שלא תעשה תשובה) דבר שני אח יקר, דע לך שלא רק שזה פוגע במשפחתה של אותה עלמה ובילדיה, אתה מחריב כאן את משפחתה ואת משפחתך שכן אם ח"ו היא תתעבר כתוצאה מהביאה הבן יהיה ממזר, ה' ירחם עלינו. כמו כן אח יקר ברגע שהיא נמצאת במחשבות שלך הילדים שלך שתוליד מאשתך הכשירה יהיו כבני תשע מידות וכל עמלך לריק. כי ברגע שיש לאדם ילד שנולד מאשתו אפילו אשתו כדת וכדין ומהרהר באחרת רחמנא ליצלן אזי מתקיים בו מאמר חז"ל:"אמר רבי: אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר". לעתיד לבוא עשויים אותם צאצאים שנולדו כתוצאה ממעשים אלה להישמד מן העולם (אלמלא עשו תשובה) שנאמר: "וברותי מכם המורדים והפושעים בי", אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות,בני אימה, בני אנוסה, בני שנואה, בני נידוי, בני תמורה, בני מריבה, בני שכרות, בני גרושת הלב, בני ערבוביא, בני חצופה. אחי היקר מעבר לאיסור נידה החמור, מעבר לאיסור כרת ה' ירחם עלינו, אסרת את האשה עליך ועליו ! אחי אתה ממש משחק באש, אבל אינני חפץ שתיפול ברוחך, לכל אדם יש תשובה, השלב הראשון בתשובה שלך הוא שלמרות האהבה העזה שיש ביניכם תילחם ביצר ותנתק איתה קשר הצער שיהיה לך יכפר לך מעט על העוון החמור שעשית ובהמשך יהא עליך לתקן עוד ולהזהיר אחרים שאתה יודע שגם נכשלים בחטא הזה (תשובת המשקל) מעבר לזה יהא עליך לתת פדיון נפש, כי זו באמת עבירה חמורה, אבל לפני שתתייעץ עם רב פוסק בנדון אח יקר אם אתה סומך עלי, תעשה כל מה שאתה יכול כדי לברוח מזה כמו שאתה בורח מן האש נשמה, כמו שאש שורפת, גם חוקיו של ה' יתברך שורפים, אולם בגלל שיש לאדם בחירה חופשית הוא בוחר אם להיענש על זה או לא, אתה יכול לתקן את העוול עדיין לא מאוחר מדיי ואני בטוח שה' יתברך יחוס עליך וימציא לך תיקון ברגע שתאזור כח ותתגבר. תמיד הפרי האסור מגרה יותר ומושך יותר, אבל אם כולם ייכשלו בזה העולם לא יתקיים ! אח יקר זכית באשה נפלאה ואין אשתך ראויה שתעשה לה כדבר הזה, תחשוב איך אתה היית מרגיש אם היית יודע שאשתך מזנה בסתר? האם היית יכול לשאת בכלל את המחשבה הזאת? איך בניך ירגישו אם ידעו שאבא בוגד באמא? האם שווה לאבד אמון של בנים? אחי היקר, אני אוהב אותך כמו אח, אל תתן ליצר הרע לגרור אותך לתהום שהיציאה ממנה קשה ומסובכת, אני שמח שפנית אלי ואני מודה לבורא עולם על הזכות שיש לי להחדיר בך קצת שכל אנושי, אני בטוח שאתה חכם, תקבל על עצמך. א. לעשות הכל כדי להפסיק עם העבירה החמורה הזאת. (נתק איתה קשר כמה שיותר מהר) ב. לטבול במקווה כל יום שישי. (בכוחו של המקווה להסיר ממך את חולי הנפש הרע הזה) ג. לקרוא כל לילה קריאת שמע בכוונה. (אם תזכה להתמיד תהרוג 1125 מלאכי חבלה) ד.באמצע האוכל תעצור (באמצע כל ארוחה שתאכל) ותקרא את פרק כ"ג בתהילים. ה. אל תפסיק להתפלל לה' שיציל אותך מאחיזת הסיטרא (כי אתה בצרה נשמה טובה) ו. אחרי כל זה גש לרב ירא שמים אמיתי שידריך אותך כיצד להמשיך את התיקון. ז. צפה בסרטון שנקרא: "תיקון הברית" עד הסוף. ח. תשקם את חיי הנישואין שלך ותחשוב איך לאהוב את אשתך (תבלה איתה יותר) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני צריכה את עזרתך בבקשה .אני נשואה שנה, לאחרונה היחס (או יותר נכון גם החוסר יחס של בעלי) כבר בלתי נסבל, ירד לי ממנו באופן משמעותי, הוא פחות. אני לא יודעת אם אני עדיין אוהבת אותו. איך אני יכולה לדעת אם אני עדיין אוהבת אותו???? אשמח לקבל תשובה שתעזור לי, אני בקושי מתקרבת אליו כבר שבוע ואנחנו כבר בקושי מדברים, חוץ מפעם ב...

תשובה:
אחותי היקרה, כשיש פצע ביד לא כורתים את היד ! הולכים לרופא לטפל בפצע, הכי קל לוותר ולהתגרש אבל גירושין זה לא פתרון, זו כריתת יד ! אני בטוח שאת בחורה חכמה.

כדי לא לכרות את היד (לא להתגרש) זה מה שתעשו.
א) תפנו יותר זמן אחד לשני, אם יהיה לכם זמן לדבר, תקשורת טובה תציל את המצב.
ב) השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר מכאן ואילך יהיה קל יותר בע"ה.
ג) אל תדברי איתו בכלל על גירושין ! ברגע שנותנים למקטרגים פתח הם פועלים היטב
ד) תנסי תמיד לזכור מה גרם לך להתחתן איתו , תראי את חצי הכוס המליאה
ה) תבקשי ממנו ללכת איתך לייעוץ (סביר מאוד להניח שהוא לא ירצה) תהיי חכמה?
ו) תתפללי על זה, תתפללי לה' שיתן בלבך לאהוב אותו
ז) אל תחשבי שהזיווג הבא יהיה מוצלח יותר, לא בורחים מהתיקון מתמודדים !

זיכרי ! אם ה' יתברך מפגיש בין בני זוג כנראה שיש בזה עיניין, לא סתם ה' יתברך הפגיש ביניכם, את יכולה לקבל את זה באמונה ולנסות להציל את הנישואין שלך, או לוותר ולחפש הרפתקאה חדשה, אני רק יכול לומר לך שמי שלא מנסה לוותר ולהתפשר לעולם לא יסתדר עם אף בן זוג. בקיצור: רק רופא יכול לרפא פצע ביד אין טעם לכרות את היד צריך פשוט ללכת לרופא טוב, אני ממליץ על הרב אבנר כוואס, השבוע דיברתי איתו, תדברו איתו והוא ישמח לעזור, לכניסה לאתר של הרב לחצי כאן: "הרב קוואס"
הרב אבנר קוואס הוא מומחה לשלום בית יש לו אתר נפלא שנקרא: "ביתי החדש" , אני בטוח שהוא יכול לעזור לכם אם אתם מוכנים לעזור לעצמכם, בכל בית שני בישראל יש בעיות לא פשוטות, השכינה בגלות וכשאין שכינה בבית אין שלום בבית, כדי להחזיר את השכינה לבית בעלך צריך ללמוד תורה ואת צריכה ללכת בצניעות ושניכם צריכים למצוא זמן אחד לשני רק כך תצליחו.

תגובות דומות שאת מוזמנת לקרוא בנושא שלום בית.
1) בעלי החליט להתגרש ממני.
2) מה עושים עם בעל שלא מתעורר???
3) בעלי לא עוזר לי הוא פשוט חוצפן !!!
4) אני שונאת את בעלי הוא אגואיסט מגעיל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 19, וקשה לי מאוד להניח תפילין בבוקר בגלל הקור, אין לי כוח להפשיל את השרוול עד למעלה יהיה לי קר ככה ואני אקפא..אז אני לא מניח. מה לעשות?

תשובה:

אחי היקר, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם הייתה לך חברה והיית מאוהב בה
והיא הייתה רועדת מקור, היית מוכן להסיר את החולצה שלך ולהישאר עם גופיה
רק כדי שלחברה שלך לא יהיה קר? (אני בטוח שכן - אם היית אוהב באמת)
אם אחותך הייתה רועדת מקור, היית מוכן להוריד את החולצה?
אם אמא שלך הייתה רועדת מקור היית מוכן להוריד את החולצה?
אם עבור כל אלה היית מוכן לסבול קצת קור, בשביל ה' יתברך אינך מוכן לעשות
השתדלות? (אגב, אגלה לך סוד, ה' יתברך בכלל לא זקוק להנחת התפילין שלך
יש לי מליוני מלאכים שכל היום רק מהללים אותו ואומרים לו "קדוש,קדוש,קדוש"
זה שאתה מניח תפילין אחי זו זכות שלך, זה כמו להתחבר לרשת של קדושה.
אדם שלא מחובר למודם ולא קולט אינטרנט , נפתח לו דף ובו כתוב בזו הלשון:
"לא ניתן להציג דף זה" , כך אדם שלא מניח תפילין בבוקר ולא מתחבר לקדושה
כאשר יבוא להתפלל לה' יתברך או לבקש שייעשה רצונו שידמיין שבשמים כתוב:
"לא ניתן להציג יהודי זה" - וכמו שה' יתברך ציווה ולא עשית רצונו שאמרה תורה
(דברים יא',יח') "וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם" - תפילין של יד.
(דברים יא',יח') "וְהָיוּ לְטוֹטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם" - תפילין של ראש.

אחי צפה בקטע הבא: "ילד פייסבוק" , ותחשוב על יהודים בשואה שלמרות הסבל
היו מוכנים למסור נפש כדי לא לוותר על יהדותם ,פעם ניגש גרמני אכזר ליהודי
דרך את נשקו, הצמיד לו את הנשק למצחו ואמר: "אם תגיד אני גרמני ולא יהודי"
אני מבטיח לרחם עליך ולא להרוג אותך, נו... מה אתה אומר? היהודי היה בצער
נורא, עצם את עיניו , אמר שמע ישראל , מסר נפש ואמר: "אני יהודי" , פתאום
נשמע קול פיצוץ עז, כדור פילח את מצחו של אותו יהודי והוא נהרג על קידוש
ה' , אחי היקר, יהודי אמיתי לא מתלונן ומתפנק ! יש לנו גנים של מסירת נפש
יצחק מסר נפש והיה מוכן למות (עקידת יצחק) אבותינו מסרו נפש עבורנו
ובמותם ציוו לנו את החיים, אם תדע מה מעלת הנחת תפילין תאמין לי שברגע
אחד תסיר את השרוול ותתבייש בעצלנות שלך. אם תרצה ללמוד קצת על
מעלת התפילין צפה בקטעים הבאים:
1) מעלת התפילין
2) שידור חוזר פרשת ראה
3) טיפ למתחזק המתחיל

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד