שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני גרושה חרדלניקית ואני מאורסת ועומדת להינשא בקרוב לגרוש. לצערי הרב, יצא לנו ליפול מספר פעמים לפני החתונה, אנחנו עומדים להיתחתן ומבינים שהכעסנו מאוד את בורא עולם, אנחנו מתחרטים ורוצים לקבל עלינו תיקון לפני החופה. האם ישנו תיקון מיוחד עבור זה? תודה מראש

תשובה:
גב' היקרה, צר לי מאוד לשמוע שנפלתם לפני החתונה, אולי כדאי שתהיו חרדים ולא חרדלים זה יעזור לדעתי למנוע נפילות נוספות, אבל שוב זו החלטה שלכם בכל מקרה זה באמת ניסיון לא קל במיוחד אולם כל זמן שאתם לפני חתונה ואתם לא שומרים הרי שאתם פוגמים ב-"יסוד" הקשר וידוע שכאשר היסוד פגום קשר בלי יסוד יציב מועד להתפרק, אם אתם לא רוצים להיות גרושים בשנים שימרו על עצמכם ואל תשחקו באש. ראיתי שחשוב לך מאוד לשמור על טהרת המשפחה, אבל לצערי הרב הניסיון הופך להיות קשה יותר לאחר האירוסין לכן חשוב מאוד להיזהר בזה יותר, מה שאני מציע לכם לעשות כדי לתקן את המעידות שלכם זה בראש ובראשונה לא לחזור על החטא ו...

תיקון לאשה על פגם חמור של צניעות.  
א. תקבלו על עצמכם להקפיד לשמור על טהרת המשפחה קלה כבחמורה
ב. תשמרי על צניעותך (חצאית ארוכה, חולצה ארוכה) ואל תסתובבי בחוסר צניעות.
ג. תכסי את הראש.  

תיקון לגבר על פגם חמור של צניעות.
א. שילמד תורה בקביעות (לפחות פעם בשבוע) ויועיל לו לימוד זה מאוד לתקן הפגם
ב. שיקבל על עצמו לשמור ממך מרחק בזמני הריחוק (אם הוא יצליח זה תיקון מעולה)
ג.  שיקפיד ללכת עם ציצית קטן בקביעות.

אם חס ושלום נכשלתם בביאה אסורה , זה קצת חמור יותר ויתכן שיהא עליכם לעשות תיקונים נוספים, בכל מקרה את מוזמנת לקרוא את העמוד הבא:"כל התיקונים" , שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, כבר נשאלה שאלה בנוגע לקמע המסוגל לישועות. האם כדאי לקנות את הקמע? אני תורמת מס' פעמים בשנה תרומה לארגוני חסד. האם כדאי לקנות את הקמע או לתרום את הכסף לארגון חסד אחר? האם יש עניין בלא לקנות אותו?

תשובה:
אני לא מכיר את הקמיע באופן אישי , אני לא מאמין שהצלחה של אדם תלויה בקמיע כזה או אחר , בנוגע לקמיע הספציפי המדובר שמעתי שהאנשים שעוסקים במלאכה הם אנשים יראי שמים , הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) טוען שהרב קנייבסקי אישר להשתמש בקמיע, הוא גם טוען שאנשים רבים ראו ישועות כתוצאה מכך, אני לא רוצה ח"ו לסתור את דברי ראש הכולל, אבל אני באופן אישי הייתי נזהר בזה מאוד ולא תולה את הישועה שלי בקמיעות, שוחחתי עם הרב היקר והוא נשמע אדם ירא שמים, הרב אמר שהוא יעביר אלי הקלטות ואישורים של גדולי הדור, אך החומר עדיין לא הגיע, בכל מקרה, אין לי צל של ספק שכל תרומה לישיבה (בקבר הרשב"י) תהיה מבורכת, אני בעצמי אמרתי לרב שאם אשמע שהרב קנייבסקי מעודד לרכוש את הקמיע ארכוש אותו בעצמי ואף אהיה מוכן לעשות הוראת קבע לישיבה, אולם עד כה טרם שמעתי ממנו

לסיכום זו דעתי בנושא.
א. אם מדובר באדם ירא שמים שחי על פי ההלכה ויש לו עיכובים וצער גדול, יתכן מאוד
שתרומה לישיבה עשויה לסייע בבחינת: "ותומכיה מאושר" אם בזכות התרומה מקבלים גם קמיע, אני לא רואה בזה שום איסור , יתכן מאוד שבכוחו של הקמיע לברך את ביתך.
ב. אם מדובר באנשים רחוקים שלא שומרים תורה ומצוות, לא שומרים שבת ולא מניחים תפילין, לא הולכים בצניעות ולא שומרים טהרת המשפחה, אני לא יודע עד כמה יועיל השימוש בקמיע, אלא אם כן באמת מדובר בקמיע שמאושר לשימוש ע"י גדולי הדור, מבחינתי גדולי הדור זה הרב עובדיה יוסף ו\או הרב קנייבסקי שליט"א אם אני אדע שאחד מהם התיר שימוש בקמיע, מבחינתי אשרי כל אדם שיזכה לרכוש את הקמיע

לקריאת תגובה שכבר כתבתי בנושא בעבר לחצו כאן: "הקמיע של רשב"י" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כיצד לדעתך אדם צריך לתאר "לחזור בתשובה"? מה זה בעצם לחזור בתשובה? אשמח לשמוע איך להגדיר זאת.

תשובה:
חזרה בתשובה היא בעצם קבלת החלטות ע"פ שיקולים שכליים ולא רק על פי הכרעה רגשית בהתאם לחק האלוקי כפי שנכתב בספר הנמכר ביותר בעולם , התנ"ך הלא הוא ספר הוראות היצרן שכל מי שעדיין לא זכה לחזור בתשובה לא ממש מבין שבספר הזה כתובים כל סודות העולם , העבר , ההווה והעתיד.

ובמילים פשוטות יותר - מה זה לחזור בתשובה לדעתי?
א) להגיע לסיפוק ע"י לימוד \ קריאה \ אמונה - במקום להגיע לסיפוק רק ע"י גשמיות
ב) להתרגש מהדברים הפשוטים בחיים - עץ , עלה , טבע , בריאה , התבודדות
ג) ללכת לישון עם חיוך ולדעת שהיום לא סתם מילאת תפקיד של בע"ח בעולם
ד) לחזור בתשובה זה להרגיש שיש לי משמעות בחיים ואני לא על תקן רובוט
ה) לחזור בתשובה זה בדיוק כמו לשרת בצבא , רק שהפעם הרמטכ"ל הרחמן הוא ה'
ו) לחזור בתשובה זה לשמוח בכל מצב - כי מבינים שהכל מאת ה'
ז) לחזור בתשובה זה ללמוד לכבד את הסובבים אותי (אבא, אמא, אח, אחות, אשתי)
ח) לחזור בתשובה זה להתחיל לעבוד על הגאווה הבזויה וללמוד לוותר ולסלוח
ט) לחזור בתשובה היא מילה אחת פשוטה , לדעת לעבוד על איפוק ! 
י) לחזור בתשובה זה להבין ששבת זה לא "כלא" זה ה-"חופש הרוחני הכי גדול שיש" 
טוב אני יכול לשבת ולכתוב כאן משפטים עד אור הבוקר , אני מאמין שהמסר ברור. 

סרטון נפלא שמסביר מהי תשובה - לצפייה לחצו כאן:"לחזור בתשובה". שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב שלום, אני מתחזקת מאוד אבל לצערי הרב לומדת בבית ספר חילוני. וקשה לי מאוד לשבת בשיעורי תנ"ך.. מה אני אמורה לעשות? ניסיתי להתייחס אל זה כאל סתם שיעור אבל זה קשה לי שהמורה מלמדת את התנ"ך כאילו זה סתם סיפור!!! או לשמוע אותה מעבירה ביקורת על אברהם אבינו שעקד את יצחק!!! לעבור ביצ'פר זה לא אפשרי-בדקתי.. זה מאוחר מידי אני כבר כיתה י"א, מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, למרות הכל אני עומד לבקש ממך משהו שאולי יהיה לך קשה לעשות , תנסי לדון את המורה היקרה שלך לכף זכות , אני יודע שלא ציפית לתגובה כזאת , אבל חשוב שתנסי להבין איך המורה שלך הגיעה לרמה כזאת? סביר מאוד להניח שהיא גדלה בבית חופשי , בבית של תינוקות שנשבו , מה את מצפה? תנסי להבין אותה היא לא אשמה , לא חינכו אותה נכון ! אם היו מחנכים אותה בצורה נכונה , אם היו לה שורשים תורניים , היא הייתה מתנהגת אחרת ,,, אבל בלי קשר לייחס שלה לתנ"ך, באופן כללי אני בטוח שמורה שהוציאה תואר ראשון במשרד החינוך ולמדה חינוך כראוי חייבת להיות אשה טובה עם ערכים , אחרת היא לא הייתה בוחרת במקצוע כל כך קשה שאין שכרו בצידו. תנסי לראות את הנקודות החיוביות שיש למורה שלך, נסי להתפלל עליה שתזכה לתשובה בע"ה. (תכתבי לנו את שמה באתר ואנחנו נתפלל עליה)

מצד אחד אני חושב שהביקורת לא נובעת מתוך זלזול באבות הקדושים חלילה, אלא מתוך רצון לגרום לנו לנתח דברים ולחשוב על דברים מכמה וכמה זוויות , את מבינה?

מצד שני אני מבין מה את מרגישה כי בכל זאת מדובר בגדולי האומה , באבות העולם, איך אפשר לדבר עליהם כך, או לבקר אותם, ורק בגלל זה אני חושב שכדאי שתזכרי שבזכות ה-"טעויות" הקטנות של גדולי האומה , אנחנו זוכים להתקיים וללמוד,,,

לסיכום: למרות הקושי אני חושב שכדאי שתשמשי לה דוגמא אישית ותדוני אותה לכף זכות , כי אם אנחנו לא נהיה מסוגלים לדון אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון גדול משלנו לכף זכות , איך אנחנו יכולים לצפות מהם לדון את גיבורי התורה לכף זכות?  מה שאני מציע לך לעשות זה ללכת לשיעורי תורה אחה"צ באיזור מגורייך "חפשי שיעור קרוב לבית" ובע"ה תזכי בסוף הלימודים לעלות למדרשייה טובה ולהשלים את כל מה שחסר לך... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה שלומך הרב רביד? אני ממש מרגישה שאתה כמו אבא לכל דבר. עונה לכל שאלה לא מובנת! והערכה כלפיך היא אינסופית תודה על הכל=]רציתי לשתף אותך, אתמול סיימתי כיתה י'ב ואני כל כך מפחדת מהחופש ה"נצחי" הזה, לפעמים אני חושבת איך אני יהיה האם אני אשאר דתיה כמו שאני,עם השאיפות שלי כמו עכשיו שאני רוצה בעל ירא שמיים צדיק.אני כבר מרגישה את החופש בבגדים שלי החצאית עולה לאט לאט..כ"כ מפחיד ולא מגיע להקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לי בגלוי..מה אתה ממליץ לעשות בכל החופש הזה ובכלל אחרי י'ב בעבודה,בשירות לאומי,מדרשה?תודה רבה.

תשובה:
אחותי היקרה במהלך החופש תשתדלי להגיע לכמה שיותר שיעורי תורה, תחפשי שיעור קבוע עד שתזכי לעלות למדרשה, אל תבזבזי זמן יקר, תצרי קשר עם אשתי שתשלח אותך לשבתות מדרשה,כדי לראות מה מתאים לך, אני מברך אותך שבע"ה תזכי לטעום טעמה של תורה באמת ואפילו תישארי שם יום יומיים אחרי שבת כדי לחוות חוויה אמיתית של מסגרת תורנית איכותית בכיף לא בכפייה, אני חושב ששירות לאומי זה בזבוז זמן יקר, אם את מחפשת להקים בית כשר ולא בית "חפיפניק" לכי על מדרשה, אין לי ספק שתזכי ליראת שמים אמיתית ולא "חצי חצי" קצת יהדות קצת קשקושים, תהיי אמיתית, אמת יש רק אחת, כל מה שקרוב לאמת זה שקר, 1+1=2 1.99 זה שקר גמור, השאלה מה את מחפשת צדיקה. אם את רוצה שהחצאית שלך תעלה מעלה מעלה, אם את מחפשת ידידים ופייסבוקים, אז תמשיכי בדרך של שירות לאומי, בילויים, שיחות נפש עם בנים ונראה לאן תגיעי, אני אישית לא אוהב למכור לנוער שקר, אני מאמין באמת צרופה, אל תדאגי לפרנסה ולכל היצר הרע שמסביב, ה' יתברך ידאג לכל מחסורך, כמו שהוא דואג יום יום לעשרות אלפי בנות מאושרות שסיימו בהצלחה שנת מדרשה והקימו בית בישראל בגיל 22 ולא בגיל 28, חברות שלך יוציאו מקצוע יצאו לחו"ל ויטיילו בעולם, בינתיים לך יהיה בעל צדיק ילד בעגלה וחיוך מרוח על הפנים. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד