שאלה:
שלום אני בת 20,חוזרת בתשובה, יש לי בעיה שאני לא מצליחה לכבד את אמא שלי,כשהייתי קטנה ספגתי ממנה המון מכות, קללות והקללות ומילות גנאי נמשכות עד היום ואני פשוט לא מסוגלת לשתוק, כשהייתי קטנה היא הייתה קוראת לי כלבה ומרוב שהתרגלתי לניבולי הפה שלה , התחלתי גם לקרוא לה כך. היא משגעת אותי!!!!!! האישיות שלה בלתי נסבלת ודוחה ואני לא יכולה לשתוק זה קשה לי וכמה שאני מנסה היא משגעת אותי יותר, כשאני אני מנסה לעזור לה היא דורשת יותר ויותר, היא מדברת רעות על אחרים אפילו על אחי ומשפחתו וזה מגעיל אותי, בנוסף כל בוקר כשאני בבית אני שומעת אותה מקללת אותי על הצער שבכביסת הבגדים או הכנת האוכל, היא משפילה אותי בפני רבים במשפחה, היא מספרת לכל אדם איזו בת גרועה אני וזה ממש מרגיז כשאנשים שופטים ולא יודעים מה הולך בבית. איך אפשר לכבד אדם שלפני שנים בהיותי ילדה העירה אותי עם מחבת על הראש, איך מכבדים אדם בלתי נסבל?????????? בהכל עמדתי רק לא בזה,ואין לי כבר בושה בפני השכנים השומעים ודאי כי המשא כבד עליי מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי בעיון את המכתב המזעזע שכתבת, מסתבר שאת באמת עוברת ניסיונות לא פשוטים, לצערי אין היתר הלכתי לא לכבד את אמא למרות הכל, ההלכה מחייבת אותך לכבד את אמא, אם את לא מסוגלת לכבד אותה (ואני מבין אותך מאוד) לפחות אל תזלזלי בה, כנראה שבאת לעולם הזה לתקן תיקון לא פשוט, אני לא יודע אם אני במקומך הייתי מצליח לעמוד בניסיונות הקשים שעמם את מתמודדת מדי יום, אני לא מצדיק את אמא שלך, אבל חז"ל לימדונו לנסות לדון לכף זכות יכול להיות ש...

א) אמא שלך עברה לידות לא פשוטות וזה השפיע על המצב הנפשי שלה
ב) הזוגיות של אמא קשה והיחס מצד בעלה קשה והיא מתוסכלת ומוציאה הכל עליכם
ג) אמא שלך סובלת ממצבי רוח, כתוצאה מלחץ נפשי ובעיות בריאותיות
ד) זה מה שהיא ראתה בבית אצל ההורים שלה והיא פשוט מחכה את דפוס ההתנהגות

תנסי לדון את אמא שלך לכף זכות, אל תשכחי שבזכותה באת לעולם, לא משנה איך היא מתנהגת, אמא לעולם תישאר אמא, תתפללי עליה שתזכה ליישוב הדעת ולרפואה שלימה, כי לפי התיאורים שלך היא ממש חולה ותלמדי מזה מוסר השכל חשוב מאוד, להתפלל מעכשיו לבחור ירא שמים ולחיי משפחה תקינים, כדי שהילדים שלך לא ייאלצו לעבור את מה שאת עוברת, אני מציע לך לקרוא כל יום פרק תהילים באתר ולכתוב לנו את שמה של אמא לרפואה שלימה ואת השם שלך לזיווג הגון: "תהילים באורלנוער"
ממש הצטערתי לשמוע את הניסיונות הקשים שאת עוברת, תהיי חזקה עד שבע"ה תזכי לבחור ירא שמים שיכבד אותך, יהי רצון שתזכי להיות מאושרת בעתיד, מגיע לך !

קטעים שאולי יעזרו לך להמשיך לכבד את ההורים למרות הכל:"מסירות נפש". שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לגבי מה שכתוב בתורה על איסור נגיעה הפסוק שאתה מביא "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב" ומזה אפשר ללמוד שאם אישה היא לא נידה אז אפשר להתקרב אליה כי כתוב רק אישה בנידה לא תקרב אז השאלה היא האם אישה שלא נידה האם איסור נגיעה חל גם עליה?

תשובה:
כל אשה היא בחזקת נדה עד שתטבול במקווה טהרה כדת וכדין
ולימדונו חז"ל שלפני חתונה , כל מימות שבעולם לא יטהרו אותה ולא יועילו לה.
לקריאת תגובה דומה בנושא לחץ כאן: "מותר לקיים יחסי אישות עם רווקה שטבלה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בשעה טובה עוד כמה חודשים אני מתחתנת עם תלמיד ישיבה. בחור מקסים מאוד. אך לצערי אמא שלי נגד היחסים בנינו, אני חזרתי בתשובה ואף התגיירתי וארוסי גם חזר בתשובה בגיל צעיר. לדעתי שנינו מאוד מתאימים , איך אימי לא מוכנה לקבל אותו, היא טוענת שאני לא אוהבת אותו בכלל והיא אמרה שהיא לא תבוא לחתונה. אני לא רוצה לעשות קרע במשפחה אבל גם לא לבטל את החתונה, מה לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, אשריך שזכית להתגייר ולהיות חלק מעם ישראל, אם תהיה לך מסירות נפש גדולה ולא תתרגשי מכל דבר אולי תזכי שבזכות אותה מסירות נפש צאצאיך יהיו כצאצאי רות המואביה , שכן עובד היה בנם של רות (המואביה) ובועז ועובד היה סבו של דוד המלך ע"ה. (דוד בן ישי בן עובד) "ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד (רות ד' כא',כב') אל תשכחי שגם רבי עקיבא היה בן גרים , בקיצור מזל טוב.

אחותי היקרה, להלן מספר נקודות שכדאי שתעייני בהם:
א) אני מאוד מקווה שאת יודעת מה ההבדל בין תאווה לאהבה
ב) בד"כ להורים יש אינטואיציה טובה , אבל אם הם סתם נגד חתן ירא ה' לא לשמוע.
ג) אמא לעולם תאהב את הבת שלה , גם אותך אמא שלך תמיד תאהב אל חשש
ד) אני לא מאמין שאמא שלך לא תבוא לחתונה שלך , זה מעשה קיצוני ובלתי הפיך
ה) כל זמן שתהיי יציבה ולא תראי להורים שלך חוסר בטחון, בסוף הם יקבלו אותו.

חשוב שתדעי: יצר הרע תמיד מתערב , במיוחד בכל מה שקשור לזוגיות ובמיוחד כשמתכננים לסגור, זה ידוע, כבר אמרה הגמרא במסכת שבת דף קל' עמוד א', שאין כתובה בלא תיגרה , "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" , אין כתובה ללא מחלוקת, יצר הרע כל כך חזק , בלי תפילות ועמידה יציבה ואיתנה קשה מאוד להתמודד איתו , אני תמיד מסביר לתלמידים שלי ולחתנים שאני מדריך, שלא יתרגשו יתר על המידה מוויכוחים , לפני החתונה יהיו חילוקי דעות , אחרי החתונה תמיד יהיה מי שיתלונן על האוכל , היה חסר מלח , האורות סינוורו , המוזיקה הייתה קצת רועשת , השירים לא היו קשורים , החופה יכלה להיות יפה יותר , היה חסר קצת מקום לאורחים , היה קר באולם,  לקחו לכם הרבה כסף על המנה , לא צריך להתרגש זו דרך העולם , צריך פשוט להיות חזקים ויציבים להאמין באמיתות הדרך וזה הכל !

כשיודעים את האמת , אף אחד לא ישכנע אותנו אחרת , זו החתונה שלי ומי שרוצה לכבד אותי יבוא מי שלא רוצה לכבד אותי , שלא יכבד , אל חשש , אמא שלך לא תעשה מעצמה צחוק , היא לא תשים את עצמה ללעג וקלס בעיני כל כך הרבה אורחים , ואם כן זכותה , אל תתפשרי על פחות מבן תורה.

אני רוצה לספר לך שהדרכתי חתנים ואשתי הדריכה כלות שהיו רחוקים מתורה ומצוות וכולם תכננו לעשות חתונה מעורבת , אחרי כמה שיחות וחיזוקים חיוביים , ברוך ה' החתנים והכלות שעברו תחת ידינו , זכו להיות בעלי חכמה ושכל והם הבינו שזו האמת ובעזרת המון תפילות ומסירות נפש , לא רק שהחתונה הייתה בהפרדה , אפילו השמלה הלא צנועה הפכה להיות שמלה צנועה ויפה , הכל תלוי בגישה,באמונה ובאמת הפנימית של כל אחד ואחד , גם ההורים שלהם השתוללו ועשו שרירים , אבל בסוף כולם נרגעו חייכו ואיחלו מזל טוב , גם ככה יום יומיים אחרי כולם שוכחים הכל ורק הזוג נשאר עם החובות וכאבי הראש , אז...

עיון קל בתגובה הבאה יתן לך כוחות להתמודד עם קשיים: "להתחתן בהפרדה או לא?"

לסיכום: אני מציע שתעשי הדרכת כלות טובה ובעלך יעבור הדרכת חתנים טובה , תבקשי מרבנית טובה (שיודעת איך לגשת לבני אדם) לשוחח עם אמא אולי וויהי רצון שתזכי ללכת בצניעות ולשמור על קדושתך וצניעותך ב"ה, את מוזמנת ליצור קשר עם אשתי היא תעזור לך אם תרצי. ברוכה תהיי לה'.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) המשפחה שלו לא רוצה אותי כי אני גיורת.
ב) למה נותנים לי תחושה שאני סוג ב'? בגלל שאני גיורת?
ג) שמעתי שגם אם גוי יתגייר הוא לעולם לא יהיה כמו יהודי אמיתי
ד) ניסיון של גיור והכשלה - יש לי חברה רוסיה שרוצה להתגייר
ה) איך לגלות לבן הזוג שלי שאמא שלי גויה? מה עלי לעשות?

















שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לפני מספר חודשים איבדנו את ילדתנו השלישית, מוות בעריסה, כבר מאז אני מנסה לשכנע את עצמי להאמין באמונה שלמה שהכל בא מהקדוש ברוך הוא, יתקדש שמו, והוא למעשה בא ללמד אותנו משהו, אבל אני מרגישה די תמימה וממשיכה לכאוב את הכאב, שאלתי היא למרות אמונתי הרבה בבורא עולם איך אני ממשיכה הלאה, שכן מאוד קשה לי ואני לא מפסיקה לחשוב עליה ולא יכולה לעצור את הדמעות. יש לי עוד שני ילדים בבית ואני ובעלי למענם ממשיכים הלאה, איך אני מחזקת את אמונתי שהילדה שלי תינוקת קטנה באה לעשות תיקון בעולמנו, מאוד קשה לי להתחזק

תשובה:
גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת צריכה להתמודד עם ייסורים ממש לא פשוטים, העובדה שאת ממשיכה לכאוב את כאבך היא נורמלית לחלוטין, כשכואב לנו אנחנו מצטערים וכואבים, אולם ידוע הדבר שנשמות שנפטרות מן העולם בגיל צעיר הן נשמות של צדיקים שבאו לעולם כדי לתקן תיקון קטן ולחזור לגנזי מרומים, זו באמת לא התמודדות קלה ולכן אומרים חכמים , שמי שמאבד את בניו בעולם הזה ח"ו מתכפרים עוונותיו, משום שזה צער שקשה לתאר , אני מכיר בחור שאיבד את אח שלו בגיל ממש צעיר, האמא קרסה כי זה באמת לא פשוט , אבל מהר מאוד האם נרגעה והבינה שהכל מאת ה' , "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" .

בכל מקרה אם לא מדובר במקרה ראשון, לדעתי כדאי מאוד שתתייעצי עם רב גדול שיעזור לך בנושא, כי באמת לא מדובר במקרה פשוט, חשוב לברר מדוע הדבר קורה, אולי יש עליך קפידא ורב גדול יכול לעזור בנושא ולראות מה גורם לך לצער כזה גדול
יכול להיות שעשית משהו בעבר שלך שמשפיע על העתיד שלך, יכול להיות שציערת מישהו או מישהי , או שמא בעלך עשה משהו למישהו , בכל מקרה אין טעם לנחש ניחושים מיותרים , תגשי לרב גדול, תספרי לו את מה שעובר עליך ע"י בעלך או ע"י שליח עם מכתב ומה שיגיד לך הרב לעשות תעשי , אני מציע שתגשי לבבא אלעזר בבאר שבע או לרב יורם אברג'ל בנתיבות אם קשה לך לנסוע לבאר שבע.

בכל מקרה צפי בקטע הבא: "סודות מעולם המלאכים" - תתחילי לצפות מהדקה ה37:20 משהו כזה... תשמעי טוב את הסיפור שאני מספר שם על אמא שאבדה את הבן שלה ואת בעלה ומה גילו לה  בעולמות העליונים. צפייה נעימה.  
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה קורה אם יש אמא שתלטנית שאם לא עושים מה שהיא רוצה , זה מכעיס אותה , כל מה שקשור לתורה גורמת לה "בחילה" והיא נהנת יותר ממריבות מאשר משלום. איך אפשר לשרוד באווירה כזאת? (אני כותבת בשביל חברה שלי שסובלת קשות מאם חד הורית).

תשובה:
מתחשבים במצבה הנפשי של האם , מנסים לא להכעיס אותה ולא לעשות לה בחילות והכי חשוב מכניסים לעצמנו טוב טוב למוח שאמא לא מחפשת להשתלט עלינו , היא בסך הכל מחפשת רוגע , היא רוצה לדעת שאנחנו בסדר , היא דואגת , השתלטנות נובעת מדאגה , נכון שלפעמים זה ממש מעצבן ובלתי נסבל אבל כל אחד והתיקון שלו, כולנו צריכים לעבוד על הכיבוד הורים שלנו , גם אנחנו פעם נהיה הורים לכן חשוב מאוד שנדע להעריך את אבא ואמא , שנתחשב בחיים הקשים שעברו עליהם בכל התקופות הלא נעימות שהם היו צריכים להתמודד איתם, בכל המכשולים , החברתיים, הכלכליים , בכל המשברים שההורים שלו עמדו בהם בכבוד , בקיצור , לא קל לגדל ילדים בדור כזה , הורים שזכו לגדל ילדים איכותיים ראויים להערצה , רק על תשעה חודשי היריון שווה לתת לאמא הכל , כי אמא יש רק אחת , בואו ננסה לשמח אותה למרות הכל , במקום לדאוג רק לעצמנו ולראות רק את עצמנו כדאי שלפעמים נפתח קצת את חלון ה-"גאווה" ונתבונן לסובבים אותנו , נשאל את אבא "אבא מה שלומך?" , "נשאל את אמא, אמא את צריכה עזרה?" בקיצור בואו נהיה אנושיים ולא נתלונן כל היום ! אז מה אם אמא לא סובלת את ההתחזקות שלך, אמא זה אמא , תתחזקי בלי לפגוע בה , אל חשש היא תרקוד בחתונה שלך כמו גדולה , אין טעם להרגיז אותה עד שזה יקרה, תעבדי על חיזוק הקשר ביניכם ובע"ה יהיו בשורות טובות (תני לחברה שלך לקרוא את המכתב ואני מקווה שהיא תלמד ממנו) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב רביד שליט"א שמעתי לפני זמן רב שיש ענין בהדלקת נר לעילוי נשמת נפטר ואכן אנו מדליקים בבית בכל פעם נר לעילוי נשמות הצדיקים והקרובי משפחה. אך לפני זמן מה, שמעתי מרב מסויים שאמר בדרשה, כי כל הענין של הדלקת הנר זה היה בזמן חז"ל שאז לא היה להם חשמל והדליקו נר ולמדו לאורו. אך היום שיש חשמל זהו סתם סימלי כל ענין הדלקת הנר, ובמקום להדליק נר, לתת כמה פרוטות לבית כנסת שיושבים ועוסקים בו בתורה בלילה. ברצוני לדעת האם נתון זה נכון? האם באמת מיותר כל הדלקת הנרות לעילוי נשמת הצדיקים?!

תשובה:
אחי היקר, עם כל הכבוד לחכם היקר שדרש ברבים, בנר שמדליקים לעילוי נשמת הנפטר יש סודות גדולים ונפלאים ואל לנו למעט בערכו של הנר, מצד שני אין לאף אדם ספק שאדם שתורם לבניין בית כנסת , צדקתו עומדת לעד ומועיל הדבר לאורך זמן ולא רק לפרק זמן ממושך כפי שמועיל הנר.

לכן מצווה גדולה לתרום צדקה לבית כנסת וכיוצב' אך עניין גדול יש בסוד הנר
א) "לנשמה יש לה הנאה מן האור..." (בן איש חי, תורה לשמה, סימן תקכ')
ב) "ויאמר אדם בשעת ההדלקה שמדליק את הנר למנוחת נפש פלוני בן פלונית..."
ג) "באור הנר יש חמשה גוונים.. והם כנגד חמשת חלקי הנפש נרנח"י ויש לה הנאה בכך"
ד)  הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה (רבנו בחיי)
ה) בהדלקת הנר יש משום כפרה (מ"ב סי' תרי' ס"ק יב')
ו) נר מסמל את הקשר בין הנשמה לגוף, השלהבת מחוברת לנר כנשמה לגוף.
ז) כתב בספר בצל החכמה (חלק ד' סימן כט') "אילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו
    מבינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת נר של מצווה"
ח) מובא בספרי המקובלים שרצונו של רשב"י היה שכל אדם יביא נר וידליק לכבודו.
ט) האר"י הקדוש היה הראשון שזכה להדליק נר למאור בקבר הרשב"י ואנשי צפת היו
     נוהגים ליטול אש מאותה שלהבת לביתם וכל זמן שהייתה השלהבת דולקת בביתם
     הייתה אמונה שהבית שמור מן המזיקים ומזלו של אותו אדם מתהפך עליו לטובה.

לסיכום: הדלקת נר לעילוי נשמה מועילה מאוד בתנאי ש...
א) מדליקים את הנר ביום פטירת הצדיק
ב) מדליקים את הנר ואומרים לעילוי נשמת מי מדליקים אותו
ג) לומדים מעט תורה בזמן שהנר דולק (או לפחות בחלק מהזמן)
אך אין לאף אדם ספק שלימוד לעילוי נשמה מועיל הרבה יותר מהדלקת נר
כמו כן אין לאף אדם ספק שתרומת צדקה למוסדות תורניים לזכות הצדיק מועילה מאד

שאלות ותשובות נוספות בנושא:
א) האם נר נשמה שמדליקים ביום רגיל ולא ביום הפטירה עוזר בכלל?
ב) סיכום הלכות אבילות והיכן מדליקים נר נשמה?
ג) דבר נפלא שאפשר לעשות לעילוי נשמת הנפטרים זה לקבל קבלה לעילוי נשמתם
    בקרוב נאפשר זאת במדור ביקשת קיבלת בע"ה - לכניסה למדור לחצו כאן: "קבלה" שלח לחבר קריאה בניפרד