שאלה:
שלום הרב גיליתי שהבחורה שהכרתי לפני 4 חודשים לא שמורה היה לה חבר לה חבר, לפני שנתים שהוא הלך לעולמו והיא.. היא שיקרה עלי שהיא שמורה וכבר היו אירוסים ועוד שבועים וחצי חתונה ויש לנו גם ילד או ילדה בדרך מה אני יעשה כבוד הרב לבטל תחתונה.. אנחנו אוהבים מאוד היא מתחננת אלי שאני לא יבטל. היא בחורה טובה והכל ממש מסתדרים.. מאוד קשה לי הרב אני מבולבל מאוד וחסר אונים היא שיקרה לי כי היא אמרה שהיא רצתה אותי ממש..

תשובה:
אחי היקר , שקר הוא באמת דבר נורא. אולם , במקרה הזה השקר היה כדי לא לאבד אותך , השקר הזה צריך "להחמיא לך" , מצד שני כדאי שתבדוק אם היא נוהגת לשקר לעיתים קרובות או שמא היה זה שקר חד פעמי בשעת דחק. אם היא משקרת גם בדברים אחרים , אולי כדאי שתחשוב פעמיים ותעשה בדק בית , אם לא , אני לא הייתי מוותר עליה.
 
וכי אתה טלית שכולה תכלת? אתה לא נפלת? אתה לא טעית? שניכם בעלי תשובה , זו לא חכמה לבוא אליה בטענות כשאתה בעצמך פגמת רבות , מצד שני זכותך המלאה להחליט מה שתחליט , אני באופן אישי חושב שאינך במדרגה גבוהה ממנה.
לא לבטל את החתונה , תמשיכו הלאה תעשו תשובה ותקפידו על טהרת המשפחה , ה' יתברך ישלח ברכה במעשה ידיכם ויהי רצון שתזכו לגדל את צאצאיכם בדרך התורה אמן.

לסיכום: אתה בעצמך העדת עליה שהיא בחורה טובה אמרת שהיו כבר אירוסים ועוד אמרת שיש לכם ילד\ה בדרך לכן אני לא ממש מבין מה יש כאן להתלבט , תקבלו על עצמכם לא לשקר אחד לשני , אם אתם רוצים שהשכינה תשרה בביתכם ובחופתכם , תתחתנו בהפרדה ובע"ה כך תזכו לתקן את החטאים שלכם ולהתחיל התחלה ברגל ימין

נ.ב - אני רוצה שתצפו בקטעים הבאים , אתם תלמדו מהם המון.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי. כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו שמרתי נגיעה. לחבר שלי מאד קשה עם זה, אני מתעקשת על כך שנשמור נגיעה למרות כל הקושי המלווה בכך וקשה לו, מה עלי לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, הקטע פה הוא לא השמירת נגיעה , אלא היכולת שלך ושל החבר שלך לעבוד על מידת האיפוק , מי שלא יודע להתאפק לפני החתונה איך יצליח להתאפק אחרי החתונה? אם תתירי לחבר שלך לעבור על ההלכה ולגעת בך לפני החתונה, את הורסת לעצמך, כי אחרי החתונה הוא יבין שמותר לעבור על ההלכה ויגע בנשים אחרות ואז למי תבכי? ה' יתברך הזהיר אותך לא לעשות את זה, את הרסת לעצמך !
את מוזמנת לקרוא טיפים נפלאים לשמירת נגיעה: לחצי כאן לקריאה: "שמירת נגיעה"

בכל מקרה, אני אנסח שאלה עם חומרה דומה ואני מקווה שתביני מה לעשות...

שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי , כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו לא אכלתי אוכל לא כשר , לחבר שלי מאוד קשה עם זה הוא ממש אוהב אוכל לא כשר , אני מתעקשת על כך שנאכל רק אוכל כשר למרות כל הקושי ,  מה עלי לעשות? האם כדאי לי להיכנע ללחצים ולאכול נשנושי חזרזירים?
אני מאוד מקווה שתביני את המשל המצחיק...

אין שום היתר לגבר לגעת באשה ואין שום היתר לאף נערה בישראל לאפשר לגבר לגעת בה , זה שהרבה בני נוער נכשלים בזה ונופלים , לא מתיר את הדבר , לכל עבירה יש תוצאה , הפנקס פתוח והיד רושמת וכל מעשינו בספר נכתבים , השאלה איזה ספר את רוצה שיהיה לך בסוף ימיך? מתח , קומדיה , הומור , דרמה , את רוצה שיכתבו עליך דברים טובים , מסירות נפש? השתדלות? אהבת ה'? אמונה? תפילה? צניעות? או שאת מעדיפה שיכתבו, עבירות של כרת ! תאוות ! זימה ! פריצות ! נגיעות אסורות !

המפתח בידיים שלך , אל תתני לחודש וחצי להרוס שלוש שנים של אמונה ובטחון, זו לא חכמה לשמור נגיעה כשאין ניסיון , כל החכמה היא לראות האם בשלוש שנים האלה שמרת נגיעה כי באמת האמנת בכח האיפוק והסבלנות , או שפשוט לא יצא לך, כי עכשיו הניסיון שאת עומדת בו מעיד על העובדה שבשלוש שנים האחרונות לא באמת עשית השתדלות , פשוט לא היה לך ניסיון זה הכל, קשה באימונים קל בקרב , אם בשלוש שנים האחרונות היית מתאמנת ושומרת על עצמך , אז בקרב (עם החבר) היית מנצחת , אבל אם קשה לך בקרב סימן שלא ממש היו אימונים לשם שמים, בהצלחה.

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא שמירת נגיעה לחצי כאן: "שמירת נגיעה"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, נפרדתי מחברה שלי ואני ממש מתגעגע מה אתה מציע לי לעשות כי זה ממש קשה לי?

תשובה:
אחי היקר, זה באמת לא פשוט, אהבה היא אחד הדברים המסובכים, הקשים והכואבים יותר כשלא פועלים על פי הכללים, כשלא הולכים לפי ההלכה האהבה היא פצצת זמן מתקתקת אח יקר, כשלא שומעים ועושים רצון ה' האהבה רק פוגעת באדם, בזוגיות שלו, בשלום בית שלו והכי גרוע בילדים שלו ! כשהולכים לפי ההלכה האהבה היא הדבר היפה ביותר שיש והגבר נמשך לאשתו ואוהב אותה כל פעם מחדש כביום חופתה, למה? כי אסור לו לגעת בה, הוא צריך להתרחק ממנה ולשמור על גדרי הצניעות, לא כל דבר מותר, לא כל לבוש צנוע, יש דברים שאסור לעשות בזמנים מסויימים והכל כדי לשמר את האהבה וליצור געגוע, אם לא תשמור על כל אלה, האהבה תשעמם אותך עם הזמן, בנות אחרות עשויות להיות יפות יותר עם הזמן, מעניינות יותר, מסקרנות יותר ואתה תהפוך עם הזמן לחיה שנמשכת אחר בעלי חיים , משיכה פיזית בלבד, אם אתה מחפש להיות בן מלך, אז כדאי שתתחיל לפעול על פי הכללים של המלך, אחרת אתה תמשיך להיפגע ע"י בחורות בלי הפסקה ! בחורות זה אש, אם משחקים עם אש בסוף נשרפים, הבחירה בידיים שלך, אם אתה לא רוצה להישרף שוב, תתחיל לעשות מה שצריך לעשות כלומר: "לא נוגעים בבת מלך" צפה בקטע הבא: "אסור לגעת בבת מלך" ,"הגיע הזמן להתאפק" בקיצור גבר , אם אתה מוכן ללכת אחרי האמת גם אם היא כואבת, אל תחזור לחברה הזאת ותתחיל להתחזק (תבין ה' שולח לך רמזים ומציל אותך מחטאים, אל תנסה להיכשל שוב עם מישהי אחרת כי ה' לא ירדוף אחריך נשמה, תבין תרמזים בזמן)
אם אתה לא מוכן ללכת אחרי האמת ולשמוע ממני עצות טובות, אז אל תשאל אותי יותר שאלות נשמה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי הרב.יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ולקרוביי. אשמח אם תוכל לענות לי בהרחבה. כ"כ הרבה אנשים מצפים לתשובה. מדוע חלק נכבד ובלתי מבוטל מהחרדים אינם עובדים ומקבלים כסף על גבי המדינה?הרי הרמב"ם עבד ולמד וכו' רבנים ענקיים וקדושים כמוהו.אני מודעת לכך שקוללנו בחטא האדם הראשון לעבוד-ועבודה היא קללה.אשמח לשמוע את הסיבות-למה הרבה מהחרדים לא עובדים?הרי גדולי ישראל בתקופות שונות עבדו והתפרנסו בכבוד! תודה רבה.

תשובה:

אחותי היקרה, אם היית יודעת מה ערכה של תורה , היית מבינה שלא רק שחרדים כן עובדים, הם עובדים הכי קשה שיש ובזכותם עומד העולם (אני מדבר על אלה שבאמת לומדים) אם הם לא ילמדו תורה מי ילמד תורה? "תורה מה תהא עליה?"

אין לאף אדם בעולם ספק שצבא זה דבר חשוב ומקודש, אבל השאיפה היא שנזכה להיות "צבא ה'", כל מי שמשרת בצבא באמת מגן על המדינה ושומר על עם ישראל וזו מצווה אדירה שמוזכרת בחז"ל, אבל אל לנו לזלזל בחיילים הנוספים, שלומדים תורה, חיילי צבא ה'...

בזכות מי קיימת מדינת ישראל, בזכות הרובים שלנו? הטנקים החזקים שלנו? הרי אנחנו המעט מכל העמים ! בזכות מי יש במדינה הזאת חכמה ותבונה? בזכות תורת אבות ! לא לחינם אמר ה' : "לכו לחמו בלחמי" ! אם עם ישראל היה שומר תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא, העובדה שעכשיו אנו זקוקים לצבא ולשמירה זה רק בגלל שהשכינה בגלות, אבל לעתיד לבוא כשיבוא גואל צדק יקויים בנו: "חדש ימנו כקדם" ולא נצטרך להילחם כי יהיה שלום, התורה תשכין שלום בעולם.  אם לא הייתה תורה שתגן עלינו , לא היינו שורדים אלפי שנים ! התורה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו , את זה אומר ה' יתברך לא רביד , "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" , בלי התורה שלי אין קיום לעולם , אני מבין  למה בחור שלא מבין מה הערך של לימוד תורה שואל שאלות כאלה , כי זה מה שהוא שומע ברחוב , או אצל אנשים שאין להם מושג מהי תורה ולכן הם מרגישים שהחרדים גוזלים מהם את כל הכסף , אבל אם הם היו מבינים ולו מעט מה ערכה של תורה הם היו צוחקים כי אין שום כסף בעולם שמסוגל לאמוד את ערכה של התורה שבזכות המדינה והעולם קיימים , אף אחד לא חולק על העובדה שעבודה היא דבר מאוד חשוב

כבר אמרו חז"ל:
 "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח' ,ב')
 "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (מסכת אבות ב',ב')
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (ברכות ח.)

לא לחינם אמרו חכמים, אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (את השררה),
מסביר רבי עובדיה מברטנורא: אהוב את המלאכה: אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה. 

מצד שני אין לאף אחד ספק שזכות גדולה יש לאדם שזכה לשבת וללמוד תורה כל היום במידה ומדובר באדם שבאמת לומד לזכות כל עם ישראל ותורתו שומרת על עם ישראל
עד כדי כך שבזכות התורה קיים כל העולם כולו וללא התורה לא היה קיום לעולם כולו.
 
וכבר אמרו חז"ל:
"ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת דף קכז' עמוד א')
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (מסכת קידושין מ:)
"אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט',יד')
"פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל" (אבות ו',ד')
"והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א',ח')
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לב',כה')

הנושא המדובר מובא בגמרא במסכת ברכות (דף לה' עמוד ב') שם מובאת המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי ישמעאל על הפסוק: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"
תנו רבנן (שנו חכמים): מה תלמוד לומר ואספת דגנך? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", שואלת הגמרא: יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג של דרך ארץ.

אמר רבי שמעון בר יוחאי: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריע וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו'... ותורה מה תהא עליה? במילים אחרות: אם אדם רק יעבוד מתי ילמד תורה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.

לדעתי בדור שלנו דור שבו חלישות הדעת גדולה ירדה על העולם, דור שבו הפיתויים והמדיה הורסים כל חלקה טובה בעם, דור שבו בכל בית בישראל יש מחשב וחשיפה גדולה מאוד לתרבות הגויים, רק יחידי סגולה מסוגלים לשבת וללמוד תורה ולא ליפול בניסיונות הכל כך קשים שהמציאות מזמנת לנו. רוב העולם צריך לשבת וללמוד תורה
ואמרו חז"ל במסכת (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, הרי ידוע שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, בחינת: ."יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור.

וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת.

אני לא ממש מסכים עם האמירה הכוללת שחרדים לא עובדים, הרי הרבה חרדים שמתפרנסים בכבוד, כמלמדים, שוחטים, משגיחי כשרות , מוהלים, סופרי סתם, מרצים, לא חסרות עבודות נפלאות שהציבור החרדי לוקח בהם חלק, החברה החרדית בימנו, חשופה לעבודה הרבה יותר מבעבר, הרחוב החרדי בבני ברק מאכלס כל כך הרבה בעלי מקצוע חרדים, חנויות שבהן עובדות מנהלות חרדיות , מנהלים חרדים, מסעדות כשרות, חנויות בגדים ועוד, אז לבוא ולומר שחרדים לא עובדים זו הכללה, אני מסכים בהחלט שיש ציבור נכבד שמעלתו גדולה מאוד, ציבור שבאמת יושב ולומד כל היום, שבזכותו עומד העולם, אני מדבר על אנשים שלא לומדים על חשבון הצער של הנשים שלהם , או על חשבון האוכל של הילדים שלהם, אני מדבר על אנשים שלומדים תורה באמת מתוך מסירות נפש, זכותם תגן על כל עם ישראל ! אנשים כאלה באמת ראויים להערצה.

לסיכום: אני באופן אישי מכוון את בני הנוער לעלות לשנה ישיבה או לשנת מדרשה אחת לפחות כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים, אח"כ אין שום בעיה לצאת לעבוד, גבר צריך לפרנס משפחה, גבר מתחייב לפרנס את אשתו, גבר מחוייב לכלכל את ביתו, אם אין לו מי שיחזיק ויתמוך בו הוא חייב לצאת לעבוד, כך שמעתי מכבוד הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א בשיעור הקבוע באשדוד, מי שלא מחנך את בניו לאומנות סופו מלסטם את הבריות, על זה אף אחד לא חולק, אבל גם את צריכה להבין שיש חרדים שתורתם אומנותם זה הכל.

תגובות דומות שכבר עניתי בנושא:
א) הרב רביד עדיף להתחתן עם בעל שלומד או עם בעל שעובד ולומד?
ב) למה לא ללכת ישר לצבא או לשירות לאומי ומיד אח"כ לעבוד?
ג) צפייה בקטע הבא תועיל מאוד להבנת הנושא: "תורה ועבודה"
ד) האם שייך לצאת עם בעל שלומד כל היום?
ה) למה חרדים לא הולכים לצבא? לא משרתים את המדינה? למה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, יש לי חברה כבר 6 שנים, בתקופה זו אני התחזקתי מאוד והיא קצת- שומרת שבת מתפללת ומברכת ומשתדלת ללכת בצניעות. החלטנו להתחתן בעוד חודשיים אבל יש בעיה גדולה- אני רוצה הפרדה (רק בריקודים מצידי) והיא וההורים שלי ושלה לא מוכנים לשמוע. אני לא יודע מה לעשות זה כבר יגיע למצב של או לבטל את החתונה או להגיע להסדר. ושני הדברים נראים לי כרגע ממש רחוקים אני אובד עצות פשוט מה אפשר לעשות? הסברתי לה את החשיבות של העניין כבר המון פעמים וזה לא עוזר.


תשובה:
עם כל הכבוד להורים שלה ולמשפחה שלה , זה האירוע שלך ושל אשתך אחי , לכן מן הראוי שקודם כל תסביר לה את החשיבות של הנושא ותראה לה כמה זה חשוב לך , אם היא אוהבת אותך ומכבדת אותך ואת ה' יתברך בסופו של דבר היא תבין כמה זה חשוב , אין לי בעיה שתבוא איתה אלי ואל אשתי ואנחנו נעזור לכם ונסביר לשניכם את חשיבות ההפרדה בחתונה.

הכי חשוב זה שלא תפגע באשתך , תעשה כל מה שאתה יכול כדי להעביר לה את המסר בדרכי נועם ולא בצורה שתפגע בה ו\או תעליב אותה , הפרדה בחתונה זה באמת נושא שלא פשוט להתמודד איתו במיוחד לא כשבני המשפחה לא שומרים תורה ומצוות.

באופן כללי כמעט כל זוג שאני מכיר שהתמודד עם הבעיה הזאת , אם הבעל היה החלטי ודרש שתהיה הפרדה בחתונה , בד"כ האשה הסכימה איתו , כי אם יש אהבה יש הכל !! מצד שני ברגע שהבעל מתחיל לגמגם ולהסס , להיות לא החלטי וכיוצב' , האשה חוששת מאוד וקשה לה מאוד להחליט על הפרדה במיוחד כשבני המשפחה שלה ממש לוחצים.

בכל מקרה חשוב ששניכם תעברו הדרכה טובה (הדרכת חתנים וכלות) זה עשוי לעזור מאד בנוסף , חשוב שנזכור שבסך הכל מדובר בשלוש שעות מהחיים שלכם זה הכל , אם אנשים היו מבינים כמה חשוב לעשות הפרדה באולם הם לא היו מתלבטים בכלל.

א) יש מי שסובר שאין לברך שהשמחה במעונו כשיש ערבוביה של בנים ובנות שכן איזה שמחה יש לפני ה' יתברך כשבניו ובנותיו מעורבבים ונגרם כתוצאה מכך חילול ה' גדול?

ב) משקיעים באוכל כשר בעשרות אלפי שקלים , בשמלה כשרה באלפי שקלים , ברב מקדש ירא שמים, אבל את הדבר הכי חשוב שוכחים ! את ה' יתברך , מי שעושה חתונה מעורבת שיהיה בטוח שהשכינה הקדושה לא תבקר ביום חתונתו וביום שמחת לבו , חבל.

ג) גם אם מחליטים לעשות ריקודים בהפרדה ואוכל במעורב , מי מבטיח שלא יגיעו בנות חשופות , מי מבטיח שלא ייגרם חילול ה'? במיוחד אם הצד השני לא שומר תורה ומצוות     ולא שומר על גדרי ההלכה והצניעות.

לסיכום: יש ספרים רבים שנכתבו בנושא , אם אתם מתכוונים להקים בית דתי וכשר בישראל ראוי שתהיו החלטיים ותגידו להורים שלכם שהחלטתם שיש הפרדה באולם מטעמי כשרות ויראת שמים ומי שלא מוכן לכבד את הרצון שלנו כזוג טרי לא חייב להגיע ! גם אם כולם יאיימו לא להגיע , אני מבטיח לכם שכל מי שכיבדתם אותו יכבד אתכם פחות או יותר , בנוסף הורים לעולם נשארים הורים , אני לא מכיר אבא שלא יגיע לחתונה של הבן שלו (למעט אם חלילה מדובר באירוע של פריצות ובאב ירא שמים בתכלית וגם במקרה כזה סביר מאוד להניח שיהיה קשה מאוד לאב לסרב להגיע אז הוא יבוא לפחות לחופה) אני לא מכיר אמא שתהיה מוכנה לפספס את החתונה של הבת שלה.

בנוגע לאורחים ! אורח שלא יגיע לכבד אתכם ביום חתונתכם וביום שמחת לבכם , בעיה שלו , גם אתם לא חייבים להגיע לאירועים שלו ואינכם חייבים לכבדו , זה היום שלכם ! אם תחליטו להגיש אוכל כשר ויהיו אורחים שיחליטו שלא מתאים להם לאכול אוכל כשר אז הם לא באים , בגלל זה הייתם מגישים טרף? אם החלטתם שאתם רוצים לשים בחופה שיר חסידי ויהיה אורח שזה לא מתאים לו והוא מאיים שהוא לא יגיע אז תחליפו שיר??? נו... באמת תעשו לי טובה , אתם באמת מתכוונים לתת לאורחים שלא יודעים לכבד אתכם להכתיב לכם את האירוע? מי שאוהב אתכם יאהב אתכם גם אם תלכו עם סיר על הראש , מי שמשחק משחקי כבוד , אינכם זקוקים לו , אם הוא לא רוצה לכבד אתכם זכותו !

לכל שבת יש מוצאי שבת , מי שלא יכבד אתכם ישא בתוצאות של ה-"חרם" המתועב. אנחנו לא מוותרים על יהדותנו , בדיוק כמו שאנחנו לא מוותרים על כשרות המאכלים , רק זוג חלש יתן לאורחים שלו להחליט עבורו מה לעשות ! תהיו חזקים ויציבים ולא רק שהשכינה תבקר באירוע שלכם , תהיה לכם ברכה לכל החיים , כי יום החתונה זה היסוד , אם היום הזה מקודש כל החיים שלכם תזכו לברכה וקדושה בע"ה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אם רוב האורחים חילונים לעשות הפרדה בכל מקרה או לוותר משום דרכי שלום?
ב) חתונה בהפרדה - מה עושים כשבעלי האולם לא ממליצים לעשות הפרדה?
ג) מה ההבדל בין הפרדה בחתונה להפרדה שעושים באוטובוסים????????
ד) מה עושים כשבן הזוג מעוניין בהפרדה ואני לא מעוניינת?
ה) חתונה וכיסוי ראש , מה עושים אם בת הזוג מתנגדת?
ו)  איך אני יכול להעביר לאהובת לבי שחשוב לי לעשות הפרדה מלאה?










שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, אני בת 18 ואני כרגע מתחזקת, אני רוצה לשמור שבת אבל אני פשוט רגילה ללכת כל יום שבת לים וממש קשה לי בלי זה, אם אני הולכת לים בשבת ואני לא נוגעת לא בפלאפון ולא בכלום ואני גם יושבת בחוף לא מרובה אנשים אלא בחוף מבודד בוא נגיד, יושבים בו נשים וגברים אבל מעט, זה אפשרי שאני אלך לים ורק אשב על החול אך מבלי לחלל שבת?

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה אין לך מושג איך זה מרגש לקרוא כל יום על עוד יהודי ועוד יהודיה שמתקרבים לה' יתברך , הנוער פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש בכוחות שלו וביכולות שלו , אתם פשוט מקסימים , בנוגע לשאלה ששאלת להלן תשובתי.

א. אם את הולכת לים ברגל אין כאן חילול שבת (כל זמן שזה בתחום שבת)
ב. אין שום היתר ללכת לחוף מעורב גם אם את רק יושבת שם. (אלא אם כן זה נפרד)
ג. תשתדלי לעשות כל מה שאת יכולה כדי להראות לה' שאת באמת משתדלת.

אני מבין שאת מאוד אוהבת את הים , אני יכול להבין אותך מאוד , הים מאוד מרגיע ונעים , אבל אני בטוח שאם תחפשי היטב תמצאי מקום נפרד שאין בו גברים, כך תוכלי ליהנות מהים ולא לעבור על ההלכה , לא חסרים מקומות כאלה , כמו כן ראוי ללכת לים בשעות שאין שם ערבוביה ופריצות מצד אחד , אך גם לא בשעות מאוחרות וחשוכות מצד שני , ה' יתברך לא רוצה שנסבול בשבת , להיפך הוא רוצה שנעסוק ברוחניות ונתן כוחות לנשמה כדי שנוכל לשרוד את השבוע הבא ולטעון מצברים לקראת ימות החול. אז אני בטוח שאם את רוצה להתרגש מעט ולהרגיש מעט רוחניות אין בדבר שום פסול , רק תשתדלי לעשות אותו בצורה טובה ונכונה ולא לעבור על שום הלכה , גם לא קטנטנה , כי כשאדם גונב סוכרייה מהמכולת גם אם זו סוכריה ממש קטנה זו עדיין נקראת גניבה , גם כשהולכים לים שיש בו ממש מעט גברים ונשים בערבוביה , זה עדין נחשב פריצות. שלח לחבר קריאה בניפרד