שאלה:
שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...
קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שאתה מתמודד עם ניסיונות כל כך קשים ומורכבים, אולם התשובה לבעיה שלך חבויה בשאלה ששאלת , דע לך אח יקר , כל יהודי שחוזר בתשובה חייב לעבור תהליך זה ממש לא פשוט , לכל אדם יש את הסף שלו , כל אדם צריך את הזמן שלו להתחבר ולהכיר בגדלות הבורא , יש אנשים שיש להם הרבה מניעות ויש אנשים שיש להם מעט מניעות , כדי להפוך את המניעות לנעימות , כל מה שצריך זה המון סבלנות , חום ואהבה , השבת של ה' יתברך לא פחות חשובה מאשתך היקרה , האשה נמשלה לשכינה הקדושה , אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת , דע לך שעליך לעשות הכל כדי לרצותה ולשמח אותה , לדעתי אם תאמין בה ותאמין בקשר הזה , הכל יסתדר , אין דבר העומד בפני הרצון.

כתבת בשאלה שלך שהיא קיבלה חלק מהדברים , טהרה , כשרות , פלטה בשבת , אני חושב שאשתך היא אשה נפלאה , עצם העובדה שהיא מוכנה לשמור טהרה ולהתחשב בך , עצם העובדה שהיא מבינה את הצורך שלך בפלטה ובכשרות , מעידה על נשמתה הטהורה , בנוגע לשבת , זה קצת יותר קשה אחי , תחשוב מה היא יכולה לעשות בשבת? זה לא פשוט לעצור הכל ולהתחיל לשמור , כדי לשמור שבת היא צריכה תחילה להבין את משמעות השבת , תן לה לקרוא את הסיפור הבא: "השבת קשה עלי..." אין לי ספק שזה ירגש אותה , תראה לה שאתה אוהב אותה , מאמין בה , אולי כשתהיה לה משמעות בעיניך , היא תרגיש צורך להתקרב , אשתך זקוקה לחום ואהבה והרבה בטחון , אם לא תעניק לה בטחון היא תמשיך לעשות מה שהיא רוצה , אין שום טעם שהיא תשמור שבת כל זמן שזה לא בא ממנה באמונה שלימה , מתוך בטחון אמיתי.

אל תנסה להכריח את אשתך לשמור שבת , תנסה פשוט לאהוב אותה אחי , זה הכל , על כל פשעים תכסה אהבה , כשאוהבים מישהו באמת מוכנים לעשות בשבילו הכל , הבעיה שלך עם אשתך היא לא שבת , היא אהבה ! תגשו לייעוץ זוגי , תפתרו את בעיות הזוגיות שלכם והתקשורת והשבת תסתדר מאליה , אל תנסה לתלות את הסיבה לפרידה המתוכננת בגלל שבת , זה ממש לא קשור לשבת אחי , אם תעמיק ותחשוב טוב תגלה שזה קשור לאהבה ולתקשורת , השבת והנסיעה הם רק תירוץ !

לדעתי , תמשיך לשמור שבת ולהרעיף חום ואהבה על אשתך , תבקש ממנה סליחה שהתנהגת בצורה לא ראויה , שדרשת ממנה לעשות דברים שקשה לה לעשות , תחנך את ילדיך (עד כמה שאתה יכול) לעשות רצון ה' , תעזור להם לחיות את האמונה ולא לעשות כי צריכים לעשות , כך האמונה תזרום להם בדם ולא רק בשכל. ואם תשמש דוגמא אישית טובה מספיק ותבקש מה' שיפתח לאשתך שערי רחמים , אין לי צל של ספק שאם תאמין בה ותראה לה שאתה סומך עליה ואוהב אותה הכל יסתדר נשמה.

אחי היקר, כשיאיר בך אור האמונה הוא ישפיע על כל בני הבית באופן טבעי , בדיוק כמו אדם עם ריח נעים שמסתובב בבית וכולם נהנים מהריח הנעים שלו וחפצים בקרבתו !
סרטון יפה שאשמח אם תצרף לאשתך למייל: "סודות מעולם האמת" , מעלת השבת שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב... גנבתי בתי מזוזות מהודרים... ואני מצטערת על זה מעומק ליבי.. זה היה מזמן ואני לא זוכרת מאיפה גנבתי... איך אני יכולה לכפר על העבירה החמורה הזאת ואם יש דרך שאני יוכל להשתמש בהם כי באמת חבל עליהם ובמיוחד לרגל העובדה שאני לא זוכרת לאיזה חנות הם שייכים ונראה לי שחבל ואף אסור לזרוק דברים שכאלה אני מוכנה לתרום צדקה כמה שצריך לכל מקום... ולעשות מה שצריך העיקר שאני יכפר על העוון הזה!!!

תשובה:

 אחותי היקרה, זה מה שתעשי כרגע ובע"ה אני מאמין שיכופר לך.

הקדמה: אם את כן יודעת מהיכן גנבת אותם , את חייבת להחזיר אותם לאותו מקום.
רק אם את באמת לא יודעת מהיכן גנבת אותם ואין באפשרותך להחזיר את הגניבה לבעליה , תעשי תשובה אמיתית (וידוי, חרטה, קבלה לעתיד) ותתרמי אותם לצדקה.

א) את בתי המזוזות תתרמי לעניים יראי שמים , או למקומות ציבוריים (כמו הכותל)
ב) את העלות של בתי המזוזות (תשאלי בערך מה שוויים) תתרמי לצדקה 
ג) תבקשי  שזכות הצדקה תעמוד לאדם שממנו גנבת את בתי המזוזות ותתכווני לכך
ד) תקבלי על עצמך לא לגנוב מאף אדם שום דבר (תשובת המשקל) 
ה) בשום פנים ואופן אל תשתמשי בהם בעצמך ! 
ו) תלמדי היטב את הלכות גניבה וגזילה (קישורים מצורפים לנוחיותך)
ז) תזהירי נשים אחרות לא לגנוב (תשובת המשקל)

אני מציע שתצפי בקטע הבא
ותביני עד כמה חמורה הגניבה 
ואיך עושים עליה תשובה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שבזכות  הקבלה שתקבלי  על עצמך , ה' יתברך יזכה אותך למחילה גמורה ולעולם לא תגנבי מאף אדם בעולם. תיקון נפלא לדבר עשוי להיות , לימוד של הלכות גניבה, אני מצרף שני קישורים ללימוד:

א) הלכות גניבה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
ב) הלכות גניבה - הרמב"ם

.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה: שלום, כבר חצי שנה אני החלטתי שאני לא נוסעת בשבת אך זה קשה כשהבעל לא שומר איתי הוא כל הזמן רוצה לטייל ולצאת להכיר לילדה את הארץ ובגללי הוא אומר שאנחנו תקועים בבית. אני מרגישה שאני ובעלי מתפלגים כל השישי שבת מכיוון שהוא יוצא לבד כל הזמן מה עליי לעשות? מצד שני גם אני רוצה לבלות ולצאת איתו.

תשובה:
אשאל אותך שאלה , מה היית עונה לבעל שהיה רוצה לגנוב? הוא רגיל לגנוב , הוא גם מלמד את הילדה לגנוב ורק בגלל שאת לא רוצה לגנוב אז הוא אומר שאתם משתעממים בבית, האם שוטר שפוי במדינה היה מתיר לך לגנוב רק בגלל שבעלך כל כך מתעקש? הרי בגלל חילול שבת השכינה לא שורה בבית , איך אפשר בלי לשמור שבת?

אם בעלך היה אוכל חזירים ומאכיל את בתך הקטנה בחזרזירון קטנטן , האם היית מוותרת? האם לא היית מביעה דעה? הרי ברור שאסור לחלל שבת , גם אם בעלך ממש מתוק ומקסים , אין שום דבר בעולם ששווה שבגללו נאבד את אהבת ה' כלפינו , אם בעלך באמת אוהב אותך ראוי שיכבד את רצונותיך , אל חשש בקרוב גם הוא יחזור בתשובה (כולם יחזרו) כי המצב הולך להיות ממש לא פשוט , צריך הרבה אמונה וכח.

בינתיים אל תעירי לו ואל תריבו ח"ו בגלל דת , ביום שישי אל תסכימי לצאת לחלל שבת , את יכולה לטייל איתו ברגל וכד' אבל אל תתפשרי על השבת שלך , היא לא פחות שווה מהבעל הנפלא שלך , , ,

מצד שני אחותי היקרה , אני רוצה ששנינו ביחד ננסה לדון את בעלך לכף זכות , הרי לא כל אחד מצליח להדליק ברגע את הניצוץ היהודי שטמון בו , לא לכל אחד יש זכות , אם לך הייתה זכות תמשיכי להתפלל בבית שגם לבעל הנפלא שלך תהיה את הזכות , אני גם בטוח שבגלל שהוא אוהב אותך , בסוף גם הוא יתקרב לה' בזכותך , כל מה שאת צריכה לעשות זה להמשיך לשמש דוגמא אישית טובה ולחשוף אותו לכמה שיותר סיפורי צדיקים מחזקים , אין כמו סיפור על מלך , כפר , עני ונסיכה , תספרי לו סיפורים כך לאט לאט הלב שלו יתעורר , מסכן הוא לא יודע כלום , כי לא לימדו אותו , הוא לא זכה להגיע לשיעורי תורה כמו שאת זכית , אבל אני בטוח שאם תעבדי על פי הכללים הנכונים , אפשר יהיה להפוך פושעים אלימים , לשחרור על תנאי , בכל מקרה בנוגע לילדה , אני הייתי מציע שתתפללי עליה מעומק הלב , היא תזדקק לתפילות האלה. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היקר שלום, אני חושבת בעתיד לעלות למדרשה חרדית כמו למשל תפארת בנות, ועד כמה שידוע לי הבנות לא לומדות מקצוע במדרשות חרדיות. אני יודעת שיש אפשרות לשלב לימודים ומדרשה אבל הרב אמר "תפסת מרובה לא תפסת" שעדיף שעולים למדרשה לא לשלב עוד דברים. אז רציתי לדעת מה עושים? מתחתנים ואח"כ לומדים? או שהבנות לא לומדות מקצוע בכלל? ועוד שאלה אז ממה הם מתפרנסות? מהעבודות הכלליות שיש בחוץ? תודה רבה מראש:) ה' יברך אותך.

תשובה:
אחותי היקרה, מי אמר לך שבנות חרדיות לא לומדות? אם בנות חרדיות לא לומדות אז מי לומד במכללות החרדיות? בעידן המודרני לא חסרות מכללות כשרות שמאפשרות לבנות החרדיות ללמוד.

אם אני אלך למדרשה אני אתחיל מאוחר את החיים לא?
אם בציבור הדתי לאומי יש רבנים שמתירים לנערות לעשות שירות לאומי שנה שנתיים ורק אח"כ להתחיל את החיים, רק אח"כ להתחיל ללמוד ו\או להקים בית בישראל. אני לא רואה שום סיבה שבת מדרשה לא תלך לשנה שנתיים מדרשה ורק אח"כ תקים בית
ומי שחושבת שבשירות הלאומי היא תורמת לעצמה ולמדינה יותר מאשר במדרשייה,
אני חושב שהיא טועה טעות מרה. 

מי תורם יותר למדינה?
לדעתי בת מלך שהולכת למדרשה תורמת לעצמה ולמדינה הרבה יותר , היא תורמת לעצמה בזה שהיא מבססת את מעמדה הרוחני וקונה לעצמה מיומנויות תורניות נפלאות ובנוסף היא תורמת לעם ישראל בצניעות שלה וביראת השמים שלה. אם עד עכשיו היא התירה לעצמה ללכת עם חצאית ע"פ עיקר הדין, אחרי שנת מדרשה החצאית שלה תהיה ראויה לבת מלך ברמה של מהדרין ולא רק רבנות. אם בעבר היא הרשתה לעצמה ללבוש חולצות צמודות ולפלרטט יותר , אחרי שנת מדרשה כל עולמה הרוחני משתנה לחלוטין. במקום להתאים את עצמן לחיים , בנות לומדות להתאים את החיים לעצמן.

ממה הבנות שלומדות במדרשה מתפרנסות?
עשרות אלפי בנות מדרשה הקימו בתים נאמנים בישראל ואינן רעבות ללחם , הפרנסה מגיעה וה' דואג שהיא תהיה מכובדת ויפה , חרדים לא מחפשים להיות מליונרים , אבל גם לא נזקקים , רוב החרדים שאני מכיר אינם נזקקים ואינם פושטי יד
אפשר ללמוד מקצוע , אפשר ללמוד במכללה , אפשר לעשות קורסים , חוץ מזה , גם ככה כשכל שנה שנתיים יש ילד ברוך ה' , במקום לשלם לעובדת זרה שתגדל את הילדים ולבזבז עליה את רוב המשכורת , לפעמים אין שום דבר רע בזה שאמא תגדל את בניה ובנותיה בנחת והבעל ידאג לפרנסת הבית.

אם הבעל לומד תורה והאשה עם הילדים בבית מהיכן מגיע הכסף?
בואי נהיה מציאותיים , עד שהגיעו הילדים היה לבעל מספיק זמן ללמוד , להחכים ולהכשיר את עצמו באחד ממקצועות התורה , רב , מורה , מחנך , מוהל , שוחט , מרצה , סופר סתם , משגיח כשרות , איש מקצוע , חסר מקצועות? היום יש חרדים אפילו בענפי ההייטק השונים , בכל מקרה , תאמיני לי שלבחור החרדי יש סייעתא דשמייא וה' יתברך מסייע לו להצליח בכל אשר יפנה בזכות התורה הקדושה. אז אחרי שלוש ארבע שנים של התמקצעות בישיבה הגבוהה , אפשר לעבור לכולל ולעבוד במקביל כשיש צורך.

מותר לחרדים לעבוד?
ברגע שיש צורך לפרנס את בני הבית לא רק שמותר לחרדים לעבוד , חובה עליהם לעבוד , אני את התלמידים שלי מעודד תמיד לדאוג לפרנסת הבית בעתיד , ללמוד במקום שמאפשר להם להתפתח ברמה מקצועית כל אחד כפי מעלותיו ויתרונותיו כפי שחנן אותו ה' יתברך , יש אנשים שמתאים להם להיות מורים , יש שמתאים להם להיות משגיחי כשרות ויש שמתאים להם להיות בעלי מקצוע , רוב החרדים היום עובדים לפרנסתם , כסף לא גדל בעצים , כשיש לאדם 8 ילדים הוא חייב לספק מענה הולם ולדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ותפסיקו להאמין לסיפורים שכל חרדי שני פושט יד, זו לא המציאות , מנסים לצייר את החרדים כמסכנים וכנזקקים שחיים על קופת הציבור , זה לא נכון !

אז למה ראשי ישיבות באים כל הזמן להתרים?
כי מישהו צריך להחזיק את הישיבה , חרדי לא צריך להחזיק גם את הבית שלו וגם את הישיבה , בעם ישראל מאז ומעולם היה יששכר והיה זבולון , ומי שלא יכול ללמוד תורה זוכה לפחות להימנות עם תומכי התורה , בחינת: "ותומכיה מאושר" , אבל מה זה קשור לגידול הילדים ולרווחת הבית שלו? חרדי לא אוסף תרומות כדי להאכיל את הילדים שלו , הוא אולי אוסף תרומות כדי להחזיק את הישיבה שלו ואת לומדי התורה אבל את בני ביתו הוא דואג להאכיל ע"י עמל כפיו , בחינת: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

אבל יש ישיבות שמבקשות תרומות להחזקת האברכים לא?
נכון שיש ישיבות שמקבלות תרומות כדי לסייע לאברכים , אבל הסיוע הוא ממש מזערי, מהתרומות האלה האברך בקושי יכול לשלם חלק מהשכירות שלו או שלפעמים הכסף הופך להיות חלק מהתקציב שלו לסעודת החג ו\או השבת , אבל לבוא ולדמיין שמ-50 ש"ח בחודש שאדם תורם הוא מחזיק אברך נו.. באמת.. הוא אולי עוזר ואני לא מזלזל בעזרה הנפלאה הזאת , אבל מכאן ועד לחיי תענוגות הדרך רחוקה , יש אנשים שחושבים שהחרדים יוצאים לסוף שבוע בהולנד או בהוואי בזכות התרומות שלו חח, אולי כדאי שאסביר לכם אחת ולתמיד מי באמת תורם למי. כשאדם תורם לחרדי והוא חושב שהוא עושה לו טובה בזה שהוא מחזיק אותו , צר לי לאכזב אבל ההיפך הוא הנכון , התורה היא זו שמחזיקה את כולנו ומי שלא לומד תורה זוכה שיהא חלקו בתורתו של אותו חרדי שיושב ולומד תורה בחינת: "ותומכיה מאושר" אז... 

אז חרדים כן מקבלים כסף בסופו של דבר.
מעטים הם החרדים שמתקיימים רק מתרומות , רוב החרדים היום עובדים , יש שתורתם אומנותם וכל היום וכל הלילה הם מוסרים נפש על לימוד התורה והלוואי שיהא חלקנו עמהם , בחינת: "ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש" ,  והם אלה שמחזיקים את העולם ומקיימים את העולם , בחינת: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל רוב החרדים היום עובדים ומפרנסים את בני משפחתם מיגיע כפם. 

לסיכום: יש אנשים שאחרי הלימודים הולכים לטייל שנה בחו"ל , יש אנשים שאחרי הלימודים עושים שירות לאומי שנה שנתיים , בדיוק כך יש בנות מקסימות שהולכות למדרשה שנה שנתיים או שישר מתחילות ללמוד במכללות חרדיות ואין בזה שום דבר רע , להיפך זו התרומה הנפלאה ביותר למדינה שלנו , מדינה שעיקרה הוא צביון תורני ולא צביון חופשי בחינת: "להיות עם חופשי בארצנו" חח (מילתא דבדיחותא כמובן) 
 ומהיכן נתפרנס? מעמל כפינו ומלימוד תורתנו , יש שתורתו אומנותו ויש שאומנותו לא רחוקה מתורתו והעיקר שלא נדאג כי דאגה מורה על חוסר בטחון בה'.

נ.ב - גם אם תהיה לאדם פרנסה בשפע הוא יחפש על מה להתלונן , בדיוק כפי שקרה במדבר , כשאכלנו את השליו ואת המן שירד מן השמים וכשהמתיק לנו ה' את מי מרה, תמיד ידענו להתלונן ולהיות קטנוניים , כי לא סמכנו על בורא עולם ויכולתו לפרנסנו וכי חסרים שליחים למקום? הרי בעסקה טובה אחת של נדלן אדם יכול לפרנס את עצמו בזמן שחבריו עובדים שנים רבות ועמלים לפרנסתם. אם אדם קנה בית במליון ומכר אותו במליון וחצי , הרי שהרוויח חצי מליון שקל בעיסקה טובה אחת , נו... עכשיו יש לו הרבה זמן ללמוד תורה לא? בקיצור לא חסרים שליחים למקום. ה' נתן חכמה לחרדים ובעסקאות חכמות ונבונות אפשר להתפרנס בזמן מועט לתקופה ארוכה ודי לחכימא...

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) מה עדיף עובד ולומד או לומד יום שלם?
ב) אבא שלי לא מרשה לי להתחתן עם בחור בלי מקצוע.
ג) למה החרדים לא עובדים בכלל ולא מתגייסים לצבא בכלל?
ד) אני אתאיסט שמאלני הומוסקסואל חילוני ואתם חרדים אוכלי חינם.
ה) תפסיק לטחון מים , כל הדתיים שקרנים ושחקנים כולם סוטים.



שלח לחבר קריאה בניפרד