שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד היקר, היתי כבר בסיפורי חיים מרגשים ומעניינים אבל כמו שלך לא זכיתי! הסיפור אתמול ברחובות היה פשוט מדהים! בחיים לא יצאתי עם אורות כאלה משיעור , אין לך מושג איך חיזקת אותי! אשריך שזכית ככה לחזק את הנוער, כל מילה שאני יוסיף מיותרת. אני לומדת בבית ספר חילוני והמורה שלי להיסטוריה כל הזמן מוציא שם רע על הדתיים ואין לי כוח כבר! פעם אחת הוא ממש העליב אותי. איך אפשר לעבוד על מידת הכעס ולא לשנוא אותו?

תשובה:

אני שמח שהתרגשת מהסיפור האישי , את מוזמנת להגיע לשיעורים בימי שלישי בקביעות ואני בטוח שתמשיכי להתרגש ולקבל משמעות לחייך.  בנוגע למורה שלך להיסטוריה, אל תכעסי עליו, הוא תינוק שנשבה, אם הוא היה חי בתקופת התנאים או האמוראים, הוא היה מתבייש מאוד בדבריו.

בכל מקרה, חז"ל כבר גילו לנו שבדור שבו יבוא המשיח כל מי שרחוק מתורה ומצוות יבזה את התורה וילעג ללומדיה, שנאמר: "בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו וכו". (סוטה מט ע"ב) .
בקיצור אל תשנאי אותו , כי הוא לא אשם מסכן , הוא התעסק כל החיים שלו בללמוד היסטוריה והוא שכח את ההסטוריה של עם ישראל, הוא כנראה שכח את השואה, את הצער שהיה לעם ישראל בגולה (בחו"ל) כשהכריחו אותנו להתבולל, הוא שכח שפעם יהודי היה מוכן למות ולא לחלל שבת והיום אני בטוח שהמורה שלך מחלל שבת ואין לו אפילו מצפון, אבל אני לא מאשים אותו הוא מעולם לא היה מוכן לשמוע דעות של אחרים ולכן הוא נשאר מכונס בדעות שלו ! אם הוא היה שופך קצת את הכוס המליאה שלו ומוכן להקשיב, אולי הוא היה משתנה, בכל מקרה בקרוב יבוא גואל צדק ולב האבן של המורה שלך יתרכך בחינת: "והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, ורוח חדשה אתן בקרבכם" (יחזקאל לו',כו')

תמיד תזכרי שיש לו נשמה יהודית וגם הוא יחזור בתשובה ויתבייש על הלשון הרע והשם הרע שהוא הוציא על עם קדוש כמו עם ישראל ועל לומדי התורה, הוא ישלם מחיר לא פשוט על התעוזה שלו והגאווה שלו בחינת: "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש" (משנה באבות ב',י') בקיצור מה זה משנה מה המורה הזה חושב? משנה מה את חושבת ! איך את מרגישה עם הדת ועם ה' יתברך זה הכל. המורה שלך לא ממש מעניין אותנו כרגע , יהי רצון שיחזור בתשובה.

סרטונים נחמדים שירגשו אותך.
א. קצת מגדולתו וקדושתו של מלך העולם. - מוזיקה נעימה ומרגשת
ב. סבלנו מספיק משיח בא.
ג. דקה וחצי על קדושת עם ישראל.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
עד כמה חמור עונשו של מי שאוכל חלב נוכרי? שלא לדבר את ההשפעה על נפשו ורמת הפתיחות או האטימות במקרה הזה, לקדושה וקיום מעשי של מצוות? פשוט כואב לי שיש אנשים שקרובים אליי שמזלזלים בזה,, מתוך חוסר מודעות למשקל שיש לעניין הזה.שמעתי אפילו שהרב יורם אברג'ל שליט"א הי"ו אמר שנפשו של האוכל חלב נוכרי נפגעת (מה שנפוץ היום ביותר במיוחד בשוקולדים) וסופו לחלל שבת וחלילה להכרת מעמו.. בקיצור, איפה אפשר למצוא עוד חומר מחזק בנושא (חוץ משולחן ערוך) תודה ושבת נפלאה!

תשובה:
במסכת עבודה זרה כתוב: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורים ואין איסורין איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים (גוי) ואין ישראל רואהו". בגמרא בדף לה: מסבירים חז"ל שהאיסור הוא משום שיש חשש שהגוי יערב מעט חלב טמא בתוך החלב הטהור. טעם נוסף מובא בירושלמי (מסכת עבודה זרה) הטעם הוא שהגויים לא מקפידים על דין "גילוי" כלומר שצריכים לכסות את הכלי, מחמת החשש שמא יטיל בו נחש ארסו.

יש הרבה נפקא מינות בנושא בעניין הגבינות, חז"ל גזרו גם לא לאכול גבינת עכו"ם כי הם חששו שמא יישאר בגבינה מעט חלב טמא לאחר הגיבון, או שמא העמידוה בקיבת נבלה, או שמא ערבב בה הגוי חומץ שיוצר מחומרים לא כשרים, או שמא השתמש הגוי בחומצת פרי (ערלה) כדי להחמיצה. בקיצור יש הרבה פרטים, לכן אדם ירא שמים לא מכניס את עצמו לסיכון מיותר גם אם מעיקר הדין יש הרבה שמתירים. "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" בעניין אבקת חלב עכו"ם פסק החזון איש שאבקת חלב דינה כחלב לכל דבר. והיום יש חשש שמא אבקת החלב מיובשת במקומות ומתקנים שבהם ייבשו מוצרים טמאים.

נסדר שוב את הדברים.
חז"ל אסרו חלב של גוי, כיון שחששו שהגוי יערב בזה חלב של בעל חיים אסור. אבל בימינו במקומות מסודרים יש השגחה ממשלתית מטעמי בריאות, ולכן יש שאומרים שכיום אפשר להתיר חלב גוי, בכל זאת הפסיקה המקובלת היא שהגזירה לא התבטלה ואסור לשתות חלב גוי כי בעולם הרחב יש יותר ויותר חומרי גלם המופקים מחלב או ממי גבינה או משאריות ייצור מוצרי חלב מוצרים שכוללים חלבונים ותערובות חלבונים מסוגים שונים, בצורות שונות ובריכוזים שונים, מינרלים שונים, סוכרים (לקטוז), חומרים משמרים ועוד. החומרים הללו משמשים במוצרים שונים לצרכים שונים ומשונים - לצורך ייצוב, לתוספת מרקם וטעם, להעשרה, להגדלת תפוקות וניצולת, לשימור, כתחליפים להוזלת עלויות, למצעי גידול ותסיסה, מדובר במאות חומרי גלם שונים שאינם אבקת חלב אך הם מופקים מחלב או משאריות מוצרי חלב וכדומה, חלק גדול ממוצרים אלה מיוצר על ידי גויים ולא תמיד יש בכלל השגחה וכאשר מדובר על כל כך הרבה חומרים מסובכים הרי שקיים קושי גדול לספק כשרויות מתאימות לכל חומר, לכן כיון שמוצרים אלה בד"כ מאושרים על ידי רוב הכשרויות בעולם וגם ע"י הרבנות הראשית לפעמים, הדרך הבטוחה ביותר להימנע ממוצרים שנעשה בהם שימוש בחומרי גלם שיוצרו מחלב גויים או מוצריו, ישתדל לרכוש רק מוצרי מהדרין.

חשוב לדעת שהיום רוב רובם של המוצרים החלביים בארץ ובעולם כולו מכילים חומרי גלם המופקים מחלב נוכרים לא מסומנים ולא מצויינים כמכילי חלב גויים בכלל. מוצרים שכן נקיים מחלב נוכרים מסומנים וממותגים בעולם כולו כ-"חלב ישראל" ובארץ כ-"חלב מהדרין". יש לציין שבמוצרי תנובה למשל אם אינני טועה החלב עצמו תמיד – חלב ישראל. וגם כשנעשה שימוש באבקת חלב הרי שמקפידים להשתמש רק באבקת חלב ישראל המיוצרת בארץ או בחו"ל תחת השגחה קפדנית. אך במקרה בו יש צורך לעשות שימוש בחומרי גלם אחרים אותם לא ניתן להשיג בחו"ל ברמת חלב ישראל - גם לא במחיר יקר יותר מהחומר המצוי - הרי שייתכן וחומרים אלו יוכנסו למוצרי תנובה הנושאים כשרות רגילה.

בקיצור, אני לא יודע אם צריך כל כך להיבהל או להיכנס לפאניקה מהעובדה שחברות שלך לא מקפידות כי יש הרבה צדדים להתיר חלב כזה, כי החשש שגוי יערב חלב בהמה טמאה בחלב ישראל לא ממש תופס היום כי חלב בהמה של גויים יקר הרבה יותר מהחלב שלנו, אז... אבל בלי קשר אני בדעה שלך, אני תמיד מחמיר בדברים כאלה כי אפילו אם יש סיכוי קטנטן שיכנס לגוף שלי מאכל טמא ויערער לי את היראת שמים, אני לא מוכן לקחת אותו אבל יש הרבה אחרים שכן, בגלל זה את מיוחדת הרבה יותר מהרבה נערות אחרות וכל זמן שאדם נזהר משמים דואגים לשמור עליו יותר, אבל אדם שלא נזהר לא שומרים עליו ואין עליו השגחה יתירה משמיא. לזה התכוון הרב יורם הי"ו כשאמר שהדבר פוגע מאוד בנפש, משום שברגע שאדם מתיר לעצמו מוצרי גויים, סימן שאין לו יראת שמים שלימה והוא מוכן לקחת סיכונים, אדם כזה בסופו של דבר עשויה אמונתו להתקרר ויבוא לידי חילול שבת וכרת חלילה. אם את שואלת אותי, אל תתקרבי לזה, תאכלי רק "מגדים" או רק דברים שאינם בגדר כשרות רגילה, כי בחורה רגילה צריכה לשמור כשרות רגילה אבל בחורה מיוחדת שומרת ומקפידה על כשרות מיוחדת. תבחרי מה את רוצה להיות. יום נפלא ! מאמר נחמד בנושא שנוגע לתנובה לחצו כאן.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לרב! אני בת 17 ואני חוזרת בתשובה יש לי חבר כבר שנתיים עוד מלפני שהתחזקתי אז לא הבנתי את המשמעות של שמירת נגיעה וחטאנו נכנסתי להריון ועברתי הפלה עכשיו לאחר שנתיים וחצי יש בנינו מריבות רציניות אז השאלה שלי האם להפרד או שזה הזיווג שלי אחרי כל הנסיונות האלה !? שוב תודה רבה

תשובה:
בראש ובראשונה את חייבת לעשות תיקון להפלה, עשית מעשה שלא ייעשה !!!

בנוגע לשאלה ששאלת:
כשמתחילים קשר שלא בקדושה, הרי שהבסיס של הקשר רעוע , על בסיס רעוע אי אפשר לבנות תשתית לדורות הבאים , בדיוק מאותה סיבה שאי אפשר לבנות בניין על בסיס רעוע וסדוק, הבניין יקרוס ! מה שאני מציע לך לעשות זה לסיים את הלימודים ולעלות למדרשה כדי לזכות לקבל בחור איכותי וירא שמים ולא "חפיפניק" , במקרה שלכם אם כבר נכשלתם והבחור מוכן לקבל על עצמו תשובה גמורה, ראוי שהבחור יתחבר למסגרת של שיעורי תורה או אפילו ייכנס לישיבה, את תעלי למדרשה ובע"ה תהיה לכם חתונה נפלאה ומכובדת, (בתנאי שהבחור מוכן לקבל עליו תשובה)

אבל אם הבחור לא מוכן לקבל עליו תשובה שלימה, הייתי מציע שתעלי למדרשה ותתפללי לה' יתברך שיזכה אותך לבחור איכותי , ירא שמים שלא יעשה לך טובה שהוא שומר שבת, הרבה בנות שעשו טעויות לפני החתונה שילמו על הטעויות מחיר כבד, את כבר שילמת מחיר, אל תחזרי על אותה טעות פעמיים, אני מניח שהבחור שאת יוצאת איתו כרגע לא שומר נגיעה ולכן תציבי לו עובדה, תגידי לו שאם הוא רוצה להיות איתך בקשר, אם הוא רוצה שתמשיכו לצאת, הוא חייב לעשות תשובה שלימה, אם הוא לא מוכן, תתרחקי ממנו כמו שאת מתרחקת מאש ותעלי למדרשה מיד אחרי הלימודים, שם בע"ה תזכי להתקדש ולהיטהר, כך מן השמים יחוסו עליך ותזכי לכפר על החטאים החמורים שעשית בעבר וכשתהיי מוכנה יכירו לך בחור נפלא שיהיה נאמן ותזכי להקים איתו בית כשר בישראל.

צפי בקטע הבא זה יועיל לך מאוד: "משימה בלתי אפשרית2"  אגב, כל הכבוד לך שחזרת בתשובה, שנתיים וחצי של קשר אסור זה דבר לא פשוט, מן הראוי שתעשי תשובה שלימה ומן השמים יסייעו לך להתקדש, בבחינת: "הבא להיטהר מסייעין לו", בשורות טובות צדיקה.

כמו כן אשמח אם תקראי את תגובתי הבאה: "תיקון להפלה" ותדעי מה עליך לעשות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב אשריךךך על האתר המדהים הזה. רציתי להתייעץ איתך,יש לי חבר ואני מאד אוהבת אותו והוא אותי. אנחנו בקשר רציני שאי"ה יוביל לחתונה. בפגישה הראשונה הוא גילה לי שהוא קיים יחסים עם האקסית שלו כשהוא היה שיכור וזה הפריע לי כי אני ממש לא כזאת אני שומרת על עצמי בעז"ה עד החתונה ולא משנה מה!!! אבל חשבתי שזה לא כ"כ נורא כי הוא עשה את זה כשהם היו שיכורים... אבל השבוע הוא סיפר לי שהוא מצטער שהוא לא אמר לי את האמת והם היו מקיימים יחסים באופן קבוע! לקחתי את זה מאד קשה. אומנם אני מאד מעריכה את זה כי הוא יכל לא לספר לי אף פעם. אבל כשאני חושבת על מה שהוא עשה זה עושה לי רע ואני מאד מבולבלת, מצד אחד הוא בחור טוב ומשתדל להתחזק והכל ואני אוהבת אותו מאד. אבל מצד שני אני רוצה ואני חושבת שמגיע לי להתחתן עם בחור שמור כי אני כן שומרת על עצמי (שומרת בעניין הזה של יחסי מין.כי עם שמירת נגיעה יותר קשה לי ...) שמעתי שלכל אחד מגיע מישהו ברמה הרוחנית שלו. ז"א שאני אמורה להתחתן עם בחור ששומר כמוני. אז אם אנחנו אמורים להתחתן זה אומר שגם אמורה חלילה ברמה של בחור שנכשל? מה הרב מייעץ לי? האם כדאי לנתק את הקשר בגלל דבר כזה? כי זה מאד מפריע לי ואני לא יודעת מה לעשות, הרב חושב שאני מגזימה או שזה נורמלי לחשוב כך? איך אני יכולה לדעת אם הוא באמת מתחרט? (הוא אומר שכן.ואנחנו משתדלים לאט לאט לשמור נגיעה)... גם יכול להיות שאם ניפרד אז בסוף אני יתחתן עם מישהו אחר אותו דבר אבל הוא לא יגלה לי מה הוא עשה ואני לא ירוויח מזה כלום... מה לעשות????!!!לנתק את הקשר בגלל זה? עכשיו הוא כן שומר על עצמו אבל הוא אומר שאהבה אמיתית עד הסוף באה רק אחרי תשמיש... ואני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שגוף לא קשור לאהבה. אבל הוא אומר שאם הייתי עוברת את זה, הייתי מסכימה איתו... הוא הוא כל הזמן אומר לי שזה מחזק את האהבה ולכן איש ואישה יותר קשורים...הרב חושב שהוא צודק? תודה כבודו:)

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי בעיון את כל מה שכתבת ואומר לך מה אני חושב בנדון, את לא חייבת לקבל את הדברים שלי הבחור שאת יוצאת איתו הוא בחור מסוכן מאוד.

א) הוא אינטרסנט שחושב רק על סיפוק  התאוות שלו.
ב) למרות שהוא היה כנה וגילה את האמת , הכנות שלו לא מכפרת על מעשיו הרעים
ג) הוא מאוד מסוכן , כבר זמן רב הוא מנסה לפתות אותך לדבר עבירה
ד) הוא משתמש בחכמה שלו כדי לנצל את התמימות שלך... (אם היית עוברת את זה...)

אם תשתכנעי מהכנות שלו , סביר מאוד להניח שגם אחרי החתונה הוא יחזור על מעשיו הרעים וימשיך עם השקרים , איך תרגישי אז? גם אז תסלחי לו? אם אחרי החתונה הוא יבגוד בך פעמים רבות עם נשים אחרות ויום אחד הוא יגלה לך שכבר כמה שנים הוא בוגד בך , אל תהיי נאיבית , אל תהיי תמימה , הוא מנצל אותך , צוחק עליך ומנצל את העובדה שאת מאוהבת בו כדי לנסות לפתות אותך לדבר עבירה , המזל שלך הוא שלא נפלת בפח ופנית אלינו בזמן. אשריך ! אני מקווה שאת מספיק חכמה כדי ליישם את העצות הטובות שניתן לך ואני מאוד מקווה שתינצלי ממנו בזמן ! אחרת , את עשויה ליפול בידיו , להיכשל בדבר עבירה ואז... לא רק שהוא יעזוב אותך כי הוא קיבל מה שהוא רצה , את תהפכי להיות עוד מספר ברשימת הנערות הכבושות שלו.

אם בעלך יבגוד בך ויתוודה האם גם אז תגידי:
"וואי איזה צדיק הוא יכל לא לספר לי והוא בחר לספר לי"
"וואי יכולתי להתחתן עם בחור שיבגוד בי הרבה יותר שנים"
"יכולתי להתחתן עם מישהו שיבגוד בי ולא יספר לי על זה בכלל"

אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , תהיי חכמה ותעזבי אותו בהקדם האפשרי , בהתחלה יהיה לך ממש קשה , את ממש תבכי ותצטערי , אבל שווה לסבול קצת לפני החתונה ולבכות מאשר לבכות הרבה זמן אחרי החתונה תאמיני לי. בהצלחה.










שלח לחבר קריאה בניפרד