שאלה:
רביד תראה מזה חינוך חילוני אחים שלי רבים הם שוברים את כל הבית אמא שלי נכנסת ללחץ לחרדות מתחילה לבכות להרביץ לעצמה ובמקום לרחם עליה הם אומרים לה תסתמי תפה אם את לא רוצה "לטמה לפרצוף" והם רבים בינהם ואמא שלי בוכה וצועקת שיפסיקו והיא אפילו הגיעה למצב של לעשות במכנסים פיפי בזמן שהם רבים מרוב חרדות ואין יום שהיא לא בוכה..זה בגלל שהיא כ"כ טובה! אחים שלי כופרים רשעים מה שתרצה! איך אני יוכלה לעזור לה בדרך שלי? הםלא לוקחים ממני דוגמא אישיתהם רשעים גמורים! ואני לא סתם אומרת הם מקללים את הרב שלי הרבנים התורה ואפילו את אלוהים..פעם הם אמרו דברים נוראים כלפי מעלה, כן ככה הם מדברים ואחיות שלי אפילו קוראות לאמא שלי... סליחה על המילים..עדיף לאמא שלי גיהנם מהחיים האלה...מתי זה יגמר???זה כל יום ככהה!!!איךך אני עוזרת לה????????

תשובה:
אחותי, קראתי הרבה מכתבים בחיים, אבל המכתב הזה ממש קשה, אני ממש בהלם אני לא מאמין שיש דברים כאלה אבל אם יש כנראה שגם זה רצון ה', יש דברים שלעולם לא נבין, אי אפשר לדעת מי כאן בתיקון ! האם נגזר על אמא לסבול כל כך הרבה מסיבות כאלה ואחרות? האם גם את קשורה לתיקון הזה? האם אחים שלך הם התיקון של אמא או של אבא? האם יש אפשרות לטפל בזה? בקיצור, יש הרבה שאלות שבטח עולות על הפרק, מה שאני יודע זה מה שלימדוני רבותיי ומה שלימדוני רבותיי זה דבר פשוט ! את צריכה לעבוד את ה' באמת למרות הכל ולמרות הניסיונות אני יודע שזה קשה, אמא שלך צריכה לשמור תורה ומצוות וללכת בצניעות, אין לי ספק שהיא אמא טובה, אבל לפעמים אנחנו לא יודעים שיש עבירות חמורות שדינם "כרת" עבירות שאין טעם שאפרט בפניך שיכול להיות שנכשלנו בהם והזמנו לעצמנו צרות וייסורים. בקיצור אל תנסי להבין יותר מדי את רצון ה', תשתדלי לקיים תורה ומצוות ולהאמין שה' הטוב בעיניו יעשה, בנוגע לאחים שלך אל תנסי לתקן אותם כפי מיטב הבנתי בעינייך הם רשעים גמורים אז אין טעם שאת תועילי להם רק אדם שמסוגל לדון אותם לכף זכות ולמרות הכל למצוא בהם נקודה טובה. אמא צריכה לקבל ייעוץ נפשי דחוף מגורם מוסמך, כי בגיל של אחים שלך לפעמים קצת מאוחר להתחיל לחנך אותם כעת. על זה אמרו חכמים: "חבל שלא בכינו קודם" אם היינו בוכים לזכות בילדים טובים לפני שנולדו הילדים אולי היינו זוכים לנחת רוח בהמשך, אבל אם בנערות לא מסרנו על זה נפש ובכינו זה מה שאנחנו מקבלים לצאליו, כל מה שנותר לך לעשות זה ללמוד מהסיטואציה ולבכות ולמסור נפש בתפילה לה' שלך לא יהיו נסיונות כאלה ותזכי לבעל ירא שמים. חינוך מתחיל עוד בזמן שהילד בבטן של אמא ולאורך כל הילדות כשהילד ממש רך בשנים מחדירים בו קדושה ויראה כל מה שנותר לי לאחל לך זה ברכה והצלחה לך ולבני משפחתך ויהי רצון שה' יתמלא ברחמים עליך ועל אמך היקרה ותזכי שאחים שלך יחזרו בתשובה שלימה לאביהם שבשמים. אל תתרגשי מכל מילה שהם אומרים, כל זמן שאדם לא "שפוי" הוא נשפט כלא שפוי ודינו קל יותר, אבל אם מדובר באדם פיקח ושפוי שיודע יראה מה היא, הוא לעולם לא היה מדבר כך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב קוראים לי רפאל ואני רוצה לשאול אותך שאלה. איך מתחזקים? אני כל הזמן מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם. אני כל הזמן בדיכאון. למה אני סובל כל הזמן ואלו שלא הולכים בדרך בורא עולם נהנים !

תשובה:
האמת יש באתר עשרות תשובות שעוסקות בנושא של צדיק וטוב לו רשע ורע לו , הפעם החלטתי לענות בצורה נחמדה מקורית ופשוטה , כל מה שצריך זה כמה דק' לקרוא סיפור נחמד עם מוסר השכל נפלא , מקווה שזה יעזור לך להבין איך העולם עובד.

החלטתי לשבת ולספר לך סיפור שאולי יצליח לגעת לך קצת בלב.
יוסי ורפאל שני חברים טובים הלכו לרופא , שניהם היו חולים , ליוסי הרופא אמר: "מותר לך לאכול מה שאתה רוצה , מתוק , מלוח , חריף , מר , שומני , בקיצור תחגוג חופשי". את רפאל הרופא הזהיר הוא אמר לו: "תיזהר לא לאכול הרבה מלח , לא לאכול שום דבר מטוגן ו\או שומני , לא צ'יפס , לא שניצל, לא לאכול מתוק מדיי ולא לפני שינה".

רפאל ויוסי חזרו לביתם , בדרך הם עצרו לאכול בקיוסק ,
יוסי קנה סוכריות והציע לרפאל - רפאל אמר - אסור לי.
יוסי קנה גם גלידה לקינוח והציע לרפאל אבל רפאל אמר - אסור לי.

רפאל ויוסי הגיעו לבית של יוסי , אמא של יוסי הכינה שניצל עסיסי
והגישה את השניצל לשולחן בתוספת צ'יפס שהיה ממש מגרה
יוסי ורפאל ישבו לאכול , יוסי אכל לתיאבון , הוא הביט ברפאל שפשוט ישב
ובהה בצלחת , הוא אמר לו: "למה אתה לא אוכל אמא הכינה גם לך"
רפאל מחה דמעה ואמר: "אסור לי"

יוסי החליט ללוות את רפאל לביתו והוא נשאר אצלו עד מאוחר ,
כמה דק' לפני השינה רגע לפני שרפאל עזב את הבית של יוסי
הוא מזג ליוסי קוקה קולה הוא ביקש מרפאל שיעשה איתו לחיים
אבל רפאל שוב התבאס ואמר: "אסור לי לשתות מתוק לפני שינה"

כך סבל רפאל תקופה ממושכת של איפוק , האמת הוא לא ממש הצליח להתגבר על הפיתוי , לפעמים הוא היה מרשה לעצמו לאכול שניצלון נחמד או לחטוף ממתק של פסק זמן או שוקולד כזה או אחר , אבל הוא באמת השתדל.

אחרי 3 חודשים רפאל כבר לא יכל להמשיך , הוא שוב ניגש לרופא ופשוט זעקקקק
אני לא מסוגל יותר , זהוווווו החודשים האלה היו פשוט סיוטטטטטט אני לא מסוגל, צ'יפס אסור , שניצל אסור , קולה אסור , איך אפשר לחיות ככה??? הרופא פנה לרפאל ואמר: הכל מותר , השאלה איך אתה מבשל את זה ואיזה תחליף בריא עשוי להועיל.

אתה יכול לאכול צ'יפס - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול שניצל - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול מתוק - אבל לא קולה , משקה טבעי.

כעבור כמה חודשים של שינוי אופן האכילה , הרופא הודיע לרפאל חגיגית שהוא כבר לא בסיכון והכל בסדר , אז רפאל אזר אומץ ושאל: "ד"ר למה כשבאתי עם יוסי אמרת שליוסי מותר לאכול הכל ורק לי אמרת שאסור לאכול כל דבר , הרופא מחה דמעה ואמר: "יוסי חולה במחלה שאין לה תרופה , שום דבר כבר לא יכול לעזור לו ולכן רציתי שלפחות יהנה מהזמן שנותר לו לחיות כי עולם המדע עדיין לא מצא תרופה למחלה של יוסי , אבל לך היה חולי פשוט , לכן ביקשתי ממך להיזהר מעט וידעתי שתבריא לחלוטין". 

רפאל היה עצוב כששמע על המחלה של יוסי והוא החליט להתפלל על יוסי , הוא הלך לבית הכנסת ופשוט בכה ליד היכל הקודש ואמר , א-לוהים אני לא כועס על יוסי יותר. היום הבנתי למה הרופא נתן לו לאכול מה שהוא רוצה היום הבנתי שליוסי אין סיכוי להיות בריא ליוסי אין סיכוי לחיות. לכן אני פונה אליך ומבקש ממך סליחה, סליחה שקינאתי ביוסי , סליחה שכעסתי על יוסי , אולי הקנאה שלי וצרות העין שלי רק הזיקו יותר ליוסי , אני מתחנן לפניך א-לוהים , תרחם על יוסי למרות הכל ותעזור לי לעזור לו להיות בריא.

כך כל יום היה רפאל מגיע לבית הכנסת , נצמד להיכל ובוכה , ארבעה חודשים אחרי כשרפאל הגיע לבדיקות שגרתיות אצל הרופא , רפאל פנה אל הרופא ושאל , ד"ר , תגיד אתה יודע מה שלום יוסי אולי? הד"ר אמר , בוודאי ! שכחתי לספר לך , הוא עבר כמה הקרנות והמצב השתפר , הצליחו להסיר לו את הגידול והשיער שנשר לו , החל לצמוח שוב מחדש , יוסי הבריא לחלוטין בזכות ההקרנות והרופאים.

רפאל חייך ואמר: "יוסי הבריא לחלוטין בזכות א-לוהים" 

עכשיו אמר הד"ר לרפאל , ליוסי יש רופא חדש והרופא של יוסי מסביר לו מה מותר לו לאכול ומה אסור לו לאכול , זה לא הולך להיות קל , אבל לפחות הוא יחיה.

רפאל רץ לבית הכנסת , נצמד להיכל ואמר: "א-לוהים , שמעת אותי , הקשבת לי , ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם , אני יכול לבקש בקשה קטנה? אני יכול לקרוא לך מהיום אבא?.....  עד כאן הסיפור.

אני מאוד מקווה שאתה מספיק חכם להבין את הנמשל , , , אעזור לך ממש מעט...
יש אנשים שעשו טעויות כל כך חמורות , שגרמו להם להפסיד את העולם הבא שלהם , עבירות שהעונש שלהם בתורה הוא: "כרת" כלומר: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל" , באופן מסויים הם איבדו את הסיכוי שלהם "להבריא" , הדרך היחידה שלהם להבריא זה לעשות תשובה וכדי שהם יעשו תשובה אנחנו "אחים שלהם" צריכים להתפלל עליהם.

אחי היקר , אם אתה "סובל" זה רק בגלל שהרופא (בורא עולם) מאמין שיש לך סיכוי להבריא , אם אחרים "נהנים" ומותר להם לחגוג , יכול להיות שזה בגלל שהם מקבלים את השכר שלהם על המצוות שלהם בעולם הזה , אבל הם מפסידים את העולם הבא ,
ואם אנחנו נתפלל עליהם בדיוק כמו שרפאל התפלל על יוסי , אולי הם יזכו להירפא ואז הרופא יתן גם להם הוראות חדשות , פתאום גם להם יהיה קשה , כי כל דבר אסור , פתאום גם הם יהיו "בריאים" ועובדה שאחרי שיוסי הבריא , הרופא החדש אסר עליו לאכול כל מיני דברים , אבל לפחות הרופא יודע שיש לו סיכוי לחיות עוד קצת בעולם הזה. העולם הזה זמני , העולם הבא הוא עולם הנצח , שווה לסבול פה קצת כדי ליהנות בעולם שכולו טוב , עולם שלא כולם יזכו להגיע אליו , רק מי שזכה ועשה תשובה יזכה להגיע לעולם הנצח , לך יש את הזכות , אתה זכית להכיר את עולם התשובה בזמן, רגע לפני ביאת גואל צדק , התחברת למקום הנכון , אל תצטער על זה לרגע ואל תאחל לעצמך תענוגות בעולם הזה , כי כבר למדת למי הרופא מתיר לחגוג ולעשות הכל...

אז למה אני מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם?
חכם יהודי אחד אמר פעם שיש אנשים שהאיברים הגשמיים שלהם משותקים , הם לא מסוגלים להזיז אותם , לפעמים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים האיבר חוזר לתפקד ולזוז , אבל יש מקרים שהאיברים נשארים משותקים ואין תרופה לשיתוק הזה ה' ישמור

כך גם בעולם הרוחני , הבן איש חי לימד אותנו שלכל אדם יש איברים רוחניים , כשהאיבר הרוחני שלנו משותק , קשה לנו להרגיש אותו או למשש איתו , לכן לפעמים אנחנו מתפללים ומתפללים אבל הלב שלנו משותק , הלב לא מתרגש מהתפילה , כדי לרגש אותו צריך להחיות אותו , איך עושים את זה? הרופא הגדול (ה' יתברך) אמר שכדי להחיות לב נדכאים , צריך פשוט לקרוא קריאת שמע בזמן וללמוד תורה , בקריאת שמע נאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" ועל התורה נאמר: "ולכל בשרו מרפא" , אם תקפיד לקרוא כל יום בבוקר ובערב ק"ש בזמן (רצוי במניין) ותבטיח לי שכל יום תלמד בזמן קבוע 15 דק' תורה (לבד מתוך ספר) ופעם בשבוע תלך לשיעור תורה של שעה אחת לפחות קבוע , אני מבטיח לך שאחרי 3 חודשים שתתמיד בזה , אתה תתרגש כל כך ותברך אותי ואת כל גולשי אורלנוער שזכית להכיר את האתר הזה חחח מה אתה אומר? אני מקווה שאהבת את התשובה שלי נשמה טובה.

אני רוצה לסיים את המסר במשפט הבא: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך (הנשמה שלך) שבוקעות את כל הרקיעים" ה' אוהב אותך אח יקר. 

אין אדם בעולם שלא מתפלל , השאלה מי מתפלל , איך הוא מתפלל , האם הוא צדיק? האם הוא באמת מתפלל מעומק הלב או שהוא: "דופק כרטיס" סליחה על הביטוי.

אספר לך עוד סיפור לסיום.
ליד הבית של רבי חיים מצ'אנז עמדה אשה מבוגרת אחת גלמודה , ביד שלה היה שק של תפוחים והיא צעקה: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים בזול" , שעה שלימה עברה ואף אחד לא קנה תפוח , האלמנה המבוגרת החלה לבכות , שלח רבי חיים את השמש שלו לשאול את האלמנה למה היא בוכה ,  ענתה האלמנה לשמש , עוד מעט תשקע השמש ולא הרווחתי אפילו פרוטה אחת לקנות צרכי שבת לילדיי הרעבים ומדוע אף אחד לא בא לקנות? שאל השמש , הם אומרים שהתפוחים לא טובים. ניגש השמש לרב וסיפר לו את הכל , הרב הפסיק את לימודו אחז בשק התפוחים והחל להכריז בקול גדול: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים טובים בזול" מיד המוני בני אדם נאספו ורצו לקנות מהתפוחים של הרב , הם היו מוכנים לשלם סכום כפול , עד שכל השק התרוקן והרב לקח את כל הכסף ומסר לאלמנה , האלמנה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה , היא ברכה את הרב והלכה לביתה שמחה ומאושרת.

יש בעולם הרבה אנשים שצועקים וקולם לא נשמע , לפעמים צריך לבקש את עזרת הרב , רב ירא שמים יודע לדאוג לאחרים , לעזור להם , לכוון אותם ולהדריך אותם , אז אם לפעמים אתה מרגיש שהתפילות שלך תקועות , אם אתה נופל לעצבות ודיכאון , תעשה לך רב , רב שתוכל להתייעץ איתו , ללמוד ממנו , רב שישמש לך דוגמא אישית טובה וראויה , רב שידע להסביר לך למה חיי התורה הם לא דיכאון , הם אושר ! רב שיצליח לגרום לך לקבל חשק ללמוד תורה , לצלול בים התורה , ליהנות מהמגע המלטף של המים הטהורים של התורה שיעטפו את גופך וישאו את המשקל הכבד שלך ושל כל השאלות שלך , כי בתוך המים משקל כבד הופך להיות קל , המים נושאים אותך , כך כשתלמד תורה ותשחה בים התורה כל השאלות הקשות והמשקל הכבד שאתה נושא על הגב שלך , המשקל של הדיכאונות והדאגות יתמוגג ויתמוסס ותזכה לחייך מחדש.
אני מאוד מקווה שתמצא רב כזה בקרוב ועד אז אתה יכול להיעזר באדם פשוט כמוני.

לסיכום: רפאל היקר אני מאוד מקווה שהמסר עבר ואתה מספיק חכם כדי להבין מה רמזתי לך בתגובה הארוכה הזאת , אני מקווה שבפעם הבאה שתתפלל תרגיש קצת אחרת , בנוגע לדיכאון , אני מאמין שעד עכשיו היית בדיכאון כי חשבת שכולם שווים , אבל היום אני מאוד מקווה שאחרי ההסבר שקיבלת , תבין שאתה לא צריך להיות בדיכאון , כי הרופא הגדול , ה' יתברך אוהב אותך ודואג לך , הוא ביקש שתעשה רק עוד דבר אחד קטן , שתקפיד לקרוא אשר יצר כל יום, כדי שתזכור תמיד את המשל שכתבתי לך כאן ותזכור שאחרי כל הרופאים הגדולים עומד רופא עוד יותר גדול שקוראים לו ה' והוא היה והוא הוה והוא תמיד יהיה "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

שאלות ותשובות דומות בנושא "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
א) למה כשמתקרבים לה' הצער רק נהיה גדול יותר?
ב) אם הכל ידוע מראש אז למה אנחנו נענשים?
ג) קרועה בין שני עולמות - מה לעשות?
ד) איפה הצדק בעולם - בושה.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב,אני בחורה בת 16 "דתיה לאומית"שמתחזקת לאט לאט,דרך הבית ספר ודרך האתר,אבל אני רוצה ללכת לשעורים לפחות פעם בשבוע אבל ההורים אוסרים כי הם לא אוהבים הם רוצים שאני יהיה כמו שאני דתיה לאומית ,ולא מעבר לזה ,אני רוצה לשמור נגיעה מאד אבל ההורים שלי לא נותנים לי ורק בשעות שההורים לא בבית אז אני נכנסת לאתר שלך או להידברות אני מאד מבולבלת מהמצב ומפחדת שהם יפילו אותי מכל מה שבניתי,והצלחתי!!מה לעשות ?

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים זה באמת אחד הדברים החשובים ביותר שיש , גם באתר יש עשרות סירטונים בנושא כיבוד הורים, אבל חז"ל לימדו אותנו שאם ההורים אומרים לאדם לעבור עבירה אסור לו לשמוע להם, לכן אם ההורים לא מאפשרים לך לשמור נגיעה אסור לך לשמוע להם , אבל אין טעם להתווכח איתם ולחרחר ריב, האמת והשלום אהבו , דרכיה דרכי נועם , את צריכה להיות חכמה ולדעת בדיוק מה לעשות כדי לא להיכשל בנגיעות אסורות מצד אחד ומצד שני לא להרגיז את אבא ואמא.

בנוסף, כל הכבוד לך שאת גולשת באתר, לדעתי כל זמן שאת תלויה בהוריך ואין לך הרבה ברירה זו באמת בעיה להתחזק יותר מדי , כי ההורים באמת מפחדים , הם חוששים כי הם חושבים שתהיי קיצונית והם צודקים  ,הרבה בני נוער לא יודעים איך להתחזק בצורה נכונה , לכן חשוב להתחזק בצורה הדרגתית וע"י הכוונה צמודה , את צריכה שתהיה לך רבנית שתוכלי להתקשר אליה ולהתייעץ עמה , בכל מקרה , בינתיים תוכלי להתייעץ איתנו כאן באתר , לוקח קצת זמן לקבל תשובה כי יש אלפי שאלות שאנחנו צריכים לענות עליהם אבל אנחנו משתדלים לעמוד בלחץ , בכל מקרה אני ממש מעריך את העובדה שאת משתדלת להתחזק ומשתדלת לא לריב עם ההורים , תמשיכי להיות ילדה טובה , כרגע תתרכזי בלימודים שלך זה חשוב לא פחות ובע"ה כשתהיה לך את האפשרות להקים בית משלך , תקימי בית אמיתי בלי פשרות וחיפופים ! בנוגע להשקפה , זו כבר בחירה שלך , לדעתי הדבר הכי חשוב זה שתלכי בצניעות ככל שתשתדלי יותר בצניעות שלך תהיה לך סייעתא דשמייא גדולה יותר , ברוכה תהיי.

לצפייה בשיעורים מרתקים על כיבוד הורים לחצי כאן: "כיבוד הורים" ובחרי סרטון... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב רביד שליט"א שמעתי לפני זמן רב שיש ענין בהדלקת נר לעילוי נשמת נפטר ואכן אנו מדליקים בבית בכל פעם נר לעילוי נשמות הצדיקים והקרובי משפחה. אך לפני זמן מה, שמעתי מרב מסויים שאמר בדרשה, כי כל הענין של הדלקת הנר זה היה בזמן חז"ל שאז לא היה להם חשמל והדליקו נר ולמדו לאורו. אך היום שיש חשמל זהו סתם סימלי כל ענין הדלקת הנר, ובמקום להדליק נר, לתת כמה פרוטות לבית כנסת שיושבים ועוסקים בו בתורה בלילה. ברצוני לדעת האם נתון זה נכון? האם באמת מיותר כל הדלקת הנרות לעילוי נשמת הצדיקים?!

תשובה:
אחי היקר, עם כל הכבוד לחכם היקר שדרש ברבים, בנר שמדליקים לעילוי נשמת הנפטר יש סודות גדולים ונפלאים ואל לנו למעט בערכו של הנר, מצד שני אין לאף אדם ספק שאדם שתורם לבניין בית כנסת , צדקתו עומדת לעד ומועיל הדבר לאורך זמן ולא רק לפרק זמן ממושך כפי שמועיל הנר.

לכן מצווה גדולה לתרום צדקה לבית כנסת וכיוצב' אך עניין גדול יש בסוד הנר
א) "לנשמה יש לה הנאה מן האור..." (בן איש חי, תורה לשמה, סימן תקכ')
ב) "ויאמר אדם בשעת ההדלקה שמדליק את הנר למנוחת נפש פלוני בן פלונית..."
ג) "באור הנר יש חמשה גוונים.. והם כנגד חמשת חלקי הנפש נרנח"י ויש לה הנאה בכך"
ד)  הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה (רבנו בחיי)
ה) בהדלקת הנר יש משום כפרה (מ"ב סי' תרי' ס"ק יב')
ו) נר מסמל את הקשר בין הנשמה לגוף, השלהבת מחוברת לנר כנשמה לגוף.
ז) כתב בספר בצל החכמה (חלק ד' סימן כט') "אילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו
    מבינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת נר של מצווה"
ח) מובא בספרי המקובלים שרצונו של רשב"י היה שכל אדם יביא נר וידליק לכבודו.
ט) האר"י הקדוש היה הראשון שזכה להדליק נר למאור בקבר הרשב"י ואנשי צפת היו
     נוהגים ליטול אש מאותה שלהבת לביתם וכל זמן שהייתה השלהבת דולקת בביתם
     הייתה אמונה שהבית שמור מן המזיקים ומזלו של אותו אדם מתהפך עליו לטובה.

לסיכום: הדלקת נר לעילוי נשמה מועילה מאוד בתנאי ש...
א) מדליקים את הנר ביום פטירת הצדיק
ב) מדליקים את הנר ואומרים לעילוי נשמת מי מדליקים אותו
ג) לומדים מעט תורה בזמן שהנר דולק (או לפחות בחלק מהזמן)
אך אין לאף אדם ספק שלימוד לעילוי נשמה מועיל הרבה יותר מהדלקת נר
כמו כן אין לאף אדם ספק שתרומת צדקה למוסדות תורניים לזכות הצדיק מועילה מאד

שאלות ותשובות נוספות בנושא:
א) האם נר נשמה שמדליקים ביום רגיל ולא ביום הפטירה עוזר בכלל?
ב) סיכום הלכות אבילות והיכן מדליקים נר נשמה?
ג) דבר נפלא שאפשר לעשות לעילוי נשמת הנפטרים זה לקבל קבלה לעילוי נשמתם
    בקרוב נאפשר זאת במדור ביקשת קיבלת בע"ה - לכניסה למדור לחצו כאן: "קבלה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לרב רביד, אני חסר דת ולא מאמין כל אמונה דתית. יחד עם זאת אני סבור שכבן אדם אין ביני לבין בעלי דת כל הבדל ואני רוצה לראות האם קיימת אופציה שיהודים דתיים יראו בי אדם הגון וירצו בחברתי וזאת ללא כל צורך להתקרב לאמונה דתית אלא כאדם לאדם (אין בליבי ספק שלו היה קיים סוג של ישות עליונה - מה שנקרא אצלכם קב"ה - הוא היה רוצה בשלום ואהבה בין כל ברואיו, אשמח להתייחסות)

תשובה:
אחי היקר, החלטתי לכתוב לך תשובה ארוכה ומפורטת בגלל שלדעתי אתה יהודי חשוב וכדאי שתקרא את המידע שיש לי להעביר לך , חלק מהמידע כולל משלים וסיפורים, אך חשוב לי מאוד שדברי לא ייצאו מהקשרם לכן אקדים 3 הקדמות חשובות ככל בסיסי להבנת התגובה שכתבתי.

א) לא משנה אם ההורים שלך דתיים או חילונים אתה חייב בכבודם
ב) גם אם ההורים שלך לא חינכו אותך בדרך הנכונה , הם לא אשמים (דון לכף זכות)
ג) העובדה שאנחנו מאמינים או לא מאמינים במציאות מסויימת לא תשנה את המציאות
ד) אם יש ה' בעולם , זה שלא תאמין בו לא ישנה את עצם קיומו ומהותו
ה) ה' אוהב אותך בכל מצב , אבל כדי לתקשר איתו כדאי שתתקרב אליו קצת יותר
ו) אני בטוח שאם יש לך מידות טובות , אנשים ירצו בחברתך בלי קשר לדתך
ז) כאדם לאדם , אני כותב לך את התגובה הזאת ואני מבקש שתתבונן בה לעומק.
ח) אדם אחר יכל להתעלם , אני בחרתי להתייחס ולנסות להסביר.

אחי היקר , זה לא שאתה חסר דת ואינך מאמין, אתה חסר דעת וחכמה נשמה טובה,  כדי שתבין אותי אתן לך משל יפה אחי היקר ואחרי שתקרא את המשל (אני מקווה שתהיה מספיק חכם להבין מה רציתי לרמוז לך דרך המשל...)

נניח שהיה פעם ילד קטן שמעולם לא ראה את אביו הביולוגי ולא סיפרו לו עליו הילד לעולם לא ידע מיהו אביו האמיתי כי אמא שלו דאגה כל הזמן להסתיר ממנו את זהותו של אביו הביולוגי, אולם כאשר הילד גדל, הוא מבין שלכל ילד יש אבא ואז מתעוררת בו הדעת והוא מתחיל לחקור ולדרוש היטב, לעיתים הוא מצליח לגלות את אביו הביולוגי אבל אז הוא מצטער צער גדול ונורא כי אביו הביולוגי לא מכיר בו , לדעתו הוא ילד שנולד בטעות כתוצאה מקיום יחסים סתמיים בינו לבין האמא הביולוגית , אז... הילד מתמלא בכעס ונכנס לעצבות.

מצד שני יתכן מאוד שהאב היה חפץ מאוד להיות בקשר עם בנו אך, לצערנו הרב האם הרחיקה את האב מבנו ע"י לשון הרע, רכילות, סיפורים והמצאות שגרמו לילד לגדול עם שנאה איומה ונוראית לאביו הביולוגי שמסתמן להיות אב הגון ונפלא , אז גם כאשר ייפגש הבן עם אביו הביולוגי הוא יגיע לפגישה עם מטענים שליליים וכל מה שהאב הביולוגי ינסה לעשות כדי לשפר את המצב לא ממש יעזור, הדבר היחיד שעשוי לעזור זה אם הבן יעבור לגור עם האב ויראה בעיניו שכל מה שאמא אמרה היה שקר ומרמה, אז הבן יראה את האב באור אחר ולאט לאט יתחבר אליו בעבותות של אהבה.
אני מאוד מקווה שהמסר הועבר בצורה פשוטה וברורה, נסה להתבונן במקרה לעומק.

כך הוא הדבר במקרה שלך אח יקר, גדלת במשפחה שבחרה להסתיר ממך את זהותך היהודית (במודע או שלא במודע - יכול בהחלט להיות שהוריך הם תינוקות שנשבו , אל תאשים אותם חלילה , פשוט תבין את הסיטואציה) , כל זמן שהיית קטן הדבר לא ממש הפריע לך, אבל היום כשאתה כבר בוגר ומתחילה לפעם בך חכמה, ברגע שהניצוץ הא-לוהי שבך נדלק ונכבה כתוצאה מדברים שאתה לומד, קורא, נחשף אליהם או נתקל בהם בצורה כזו או אחרת, אתה מבין שיש כמה דברים שהיית רוצה לקבל עליהם תשובות, כגון:

א) למה עשו לי ברית מילה?
ב) למה בפסח המשפחה שלי אוכלת מצות?
ג) למה בסוכות קרובי משפחה שלי יושבים בסוכה?

השאלות הקטנות האלה קצת מציקות לך אבל מחוסר ידיעה וגם משום שלא ממש נעים לך להודות בטעותך כי אז כבודך ייפגע ולא תיראה טוב בעיני החברה וכן משום שהדבר עשוי לגרום לך לשנות את דפוסי ההתנהגות שלך ואולי אפילו ליטול את "החופש" שלך לעשות ככל העולה על רוחך, אתה מעדיף להגדיר את עצמך כחסר דת , בערך כמו אדם שהגיע עת גיוסו לצהל והוא מעדיף לחפש כל מיני תירוצים כדי לצאת על נפשי, שלא בדומה לאדם שכבר שירת בצהל ובמהלך השירות החליט לפגוש הרבה את הקבן כדי לצאת על נפשי גם אם זה אומר שהוא צריך להמציא המצאות ולומר שהוא "אדיוט גמור"
כך מתנהגים למשל אנשים שהיו דתיים בעבר ופתאום החליטו שלא בא להם להמשיך בכל המחוייבויות של הדת ולכן הם פשוט משקרים על עצמם ובוחרים להתנתק מדרך ה' כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות....

בכל מקרה אנחנו חייבים להבין שלכל בריחה מהמציאות יש סיבה, לפעמים הסיבות מספיק חזקות כדי לגרום לאדם לברוח ולפעמים הסיבות לא מספיק חזקות ולכן האדם נשאר תלוי באוויר בחוסר וודאות, אבל כל אדם יציב בנפשו מבין שמהמציאות אי אפשר לברוח , בדיוק כמו שקוף בגן חיות לא יכול להחליט מחר לצאת לסיבוב על ג'יפ, כי הוא מגודר בכלוב שבנה עבורו מנהל גן החיות , בדיוק כשם שחייל לא יכול לברוח מהצבא כי כל הפרטים שלו ידועים למדינה (אלא אם כן בחר להיות עריק...) ובדיוק כמו שאף ילד לא יכול לברוח מקשר הדם שיש לו עם אביו ואמו הביולוגיים, כך אתה אח יקר לעולם לא תוכל לברוח מהקשר שיש לך עם בורא עולם.

זה שאתה מעדיף להגדיר את עצמך בהגדרות מסויימות ולנסות להסתיר את מצבך הקשה במין "רשת אינטלקטואלית" שאתה בונה סביב המציאות הלא נעימה שבה אתה חי , כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות , זו זכותך, אבל לעולם לא תצליח לשכנע אדם יציב במציאות שבה אתה מאמין !

אדם שחפץ לשלול דרך חיים של אדם אחר צריך להיות מספיק חכם כדי לספק אלטרנטיבה אחרת , הכי קל לשלול , בערך כמו שלכלב קל לנבוח (סליחה על הדוגמא) אבל חז"ל לימדו אותנו לא להתרגש מכל נביחה , "הכלבים נובחים והשיירה נוסעת" אם אתה באמת רוצה לחיות בצורה נכונה וטובה , אל תקבל עצות מכלבים נובחים שלא מספקים אלטרנטיבות אחרות ! לחיות בלי דת , בלי משמעות , בלי חוקים , בלי מסגרת , בלי גבולות , בלי איפוק , זה ממש לא פתרון... לבוא ולומר הדתיים מסכנים, זה קל , הרבה אנשים עושים את זה , אבל אני שואל אותך מה עדיף?

האם לחיות בבית שבו הבעל בוגד באשתו , או לחיות בבית שבו כל בני הבית משפילים אחד את השני ולא מוצאים זמן לדבר אחד עם השני , בבית שבו הקשר בין הילדים להורים מתחיל להתנתק בערך בגיל 11 או 13 ובמקום שהילד יהיה מחובר למשפחה שלו ולשורשים שלו מחברים אותו לפייסבוק?

לנו יש שבת - אחדות משפחה
לנו יש חגים - אחדות לאומית
לנו יש ברית - זהות יהודית
לנו יש צניעות - כבוד ובושה
לנו יש ענווה - התבטלות לאל
לנו יש תורה - משמעות בחיים
לנו יש מטרה - ומצוות כאמצעי למימוש המטרה
לנו יש חזון - לגאולה עתידית ותקווה אין סופית
לנו יש עצות - מגדולי דור שנדמו בחכמתם למלאכים

אז מה עדיף? לקבל עצות מאנשים שנואפים? שבוגדים בנשותיהם ויש להם משכורות עתק? מאנשים שזכו למעמד העליון שלהם כתוצאה משחיתות? אני לא מאמין בזה, חכמים לימדו אותנו דבר פשוט: "אדם שיש בו תורה יש בו חכמה ויראת שמים", "אדם שאין בו תורה ויראת שמים אין בו חכמה אמיתית" פילוסוף או פרופסור למתמטיקה יכולים ללמד אותך איך לעשות כסף כדי לחיות מעט שנים בעולם הזה , יהודי יכול ללמד אותך איך לחיות שנים רבות בעולם הבא גם אם עושים מעט כסף בעולם הזה.

כדי לגדל ילדים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ההורים לילדים ולאפשר לילדים לגדול בצורה יציבה עם חום, תשומת לב, אכפתיות, אהבה והכי חשוב אמת !!!
כדי לגדל יהודים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ה' לבניו ולאפשר לבניו לגדול בצורה יציבה עם חום ואהבה, תשומת לב אכפתיות והכי חשוב לחיות ע"פ אמת.

מי שמסוגל לירוק לבור שממנה הוא שותה , להתעלם מכל מסורת אבותיו , להתעלם מהניסים הגלויים שמתועדים לכל אורך ההיסטוריה , להתעלם מהתנ"ך ומאבות אבותיו
לדעתי זה ממש לא פתרון... אני מעדיף שיצחקו עלי אבל תהיה לי משמעות , אני אמשיך להיות חלק מאבות אבותיי , נצר לצאצאי יעקב אבינו , בעל מסורת מפוארת של תנאים , אמוראים , סבוראים , גאונים , ראשונים , אחרונים , עד חכמי דורנו , כולם בעלי תורה אחת מסורת אחת וחוקים ברורים שאף אדם בשר ודם לא יכל להמציא אלמלא התערבות גורם על טבעי שאנחנו קוראים לו "הקב"ה" מלך מלכי המלכים.  

בכל מקרה, סתם שתדע, שלא רק שאנחנו מחוייבים לאהוב יהודים, אנחנו מחוייבים להתייחס בכבוד לכל בריאה בעולם, החל בבני האדם (יהודים,גויים) וכלה בבע"ח, למעט הבא להורגנו , שכן אמרו חז"ל: "הבא להורגך השכם להורגו". בשורות טובות אחי אני מאוד מקווה שתבין מזה משהו, אם לא צפה בקטע הבא: "הסוד" והכי חשוב נשמה טובה , אל תכעס על אף אחד , תמשיך לאהוב ולכבד כל אדם באשר הוא אדם , אבל תנסה להסתכל על העולם בצורה קצת אחרת נסיך , אוהב אותך אחי , באמת.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד