שאלה:
שלום הרב גיליתי שהבחורה שהכרתי לפני 4 חודשים לא שמורה היה לה חבר לה חבר, לפני שנתים שהוא הלך לעולמו והיא.. היא שיקרה עלי שהיא שמורה וכבר היו אירוסים ועוד שבועים וחצי חתונה ויש לנו גם ילד או ילדה בדרך מה אני יעשה כבוד הרב לבטל תחתונה.. אנחנו אוהבים מאוד היא מתחננת אלי שאני לא יבטל. היא בחורה טובה והכל ממש מסתדרים.. מאוד קשה לי הרב אני מבולבל מאוד וחסר אונים היא שיקרה לי כי היא אמרה שהיא רצתה אותי ממש..

תשובה:
אחי היקר , שקר הוא באמת דבר נורא. אולם , במקרה הזה השקר היה כדי לא לאבד אותך , השקר הזה צריך "להחמיא לך" , מצד שני כדאי שתבדוק אם היא נוהגת לשקר לעיתים קרובות או שמא היה זה שקר חד פעמי בשעת דחק. אם היא משקרת גם בדברים אחרים , אולי כדאי שתחשוב פעמיים ותעשה בדק בית , אם לא , אני לא הייתי מוותר עליה.
 
וכי אתה טלית שכולה תכלת? אתה לא נפלת? אתה לא טעית? שניכם בעלי תשובה , זו לא חכמה לבוא אליה בטענות כשאתה בעצמך פגמת רבות , מצד שני זכותך המלאה להחליט מה שתחליט , אני באופן אישי חושב שאינך במדרגה גבוהה ממנה.
לא לבטל את החתונה , תמשיכו הלאה תעשו תשובה ותקפידו על טהרת המשפחה , ה' יתברך ישלח ברכה במעשה ידיכם ויהי רצון שתזכו לגדל את צאצאיכם בדרך התורה אמן.

לסיכום: אתה בעצמך העדת עליה שהיא בחורה טובה אמרת שהיו כבר אירוסים ועוד אמרת שיש לכם ילד\ה בדרך לכן אני לא ממש מבין מה יש כאן להתלבט , תקבלו על עצמכם לא לשקר אחד לשני , אם אתם רוצים שהשכינה תשרה בביתכם ובחופתכם , תתחתנו בהפרדה ובע"ה כך תזכו לתקן את החטאים שלכם ולהתחיל התחלה ברגל ימין

נ.ב - אני רוצה שתצפו בקטעים הבאים , אתם תלמדו מהם המון.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לפני מספר חודשים איבדנו את ילדתנו השלישית, מוות בעריסה, כבר מאז אני מנסה לשכנע את עצמי להאמין באמונה שלמה שהכל בא מהקדוש ברוך הוא, יתקדש שמו, והוא למעשה בא ללמד אותנו משהו, אבל אני מרגישה די תמימה וממשיכה לכאוב את הכאב, שאלתי היא למרות אמונתי הרבה בבורא עולם איך אני ממשיכה הלאה, שכן מאוד קשה לי ואני לא מפסיקה לחשוב עליה ולא יכולה לעצור את הדמעות. יש לי עוד שני ילדים בבית ואני ובעלי למענם ממשיכים הלאה, איך אני מחזקת את אמונתי שהילדה שלי תינוקת קטנה באה לעשות תיקון בעולמנו, מאוד קשה לי להתחזק

תשובה:
גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת צריכה להתמודד עם ייסורים ממש לא פשוטים, העובדה שאת ממשיכה לכאוב את כאבך היא נורמלית לחלוטין, כשכואב לנו אנחנו מצטערים וכואבים, אולם ידוע הדבר שנשמות שנפטרות מן העולם בגיל צעיר הן נשמות של צדיקים שבאו לעולם כדי לתקן תיקון קטן ולחזור לגנזי מרומים, זו באמת לא התמודדות קלה ולכן אומרים חכמים , שמי שמאבד את בניו בעולם הזה ח"ו מתכפרים עוונותיו, משום שזה צער שקשה לתאר , אני מכיר בחור שאיבד את אח שלו בגיל ממש צעיר, האמא קרסה כי זה באמת לא פשוט , אבל מהר מאוד האם נרגעה והבינה שהכל מאת ה' , "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" .

בכל מקרה אם לא מדובר במקרה ראשון, לדעתי כדאי מאוד שתתייעצי עם רב גדול שיעזור לך בנושא, כי באמת לא מדובר במקרה פשוט, חשוב לברר מדוע הדבר קורה, אולי יש עליך קפידא ורב גדול יכול לעזור בנושא ולראות מה גורם לך לצער כזה גדול
יכול להיות שעשית משהו בעבר שלך שמשפיע על העתיד שלך, יכול להיות שציערת מישהו או מישהי , או שמא בעלך עשה משהו למישהו , בכל מקרה אין טעם לנחש ניחושים מיותרים , תגשי לרב גדול, תספרי לו את מה שעובר עליך ע"י בעלך או ע"י שליח עם מכתב ומה שיגיד לך הרב לעשות תעשי , אני מציע שתגשי לבבא אלעזר בבאר שבע או לרב יורם אברג'ל בנתיבות אם קשה לך לנסוע לבאר שבע.

בכל מקרה צפי בקטע הבא: "סודות מעולם המלאכים" - תתחילי לצפות מהדקה ה37:20 משהו כזה... תשמעי טוב את הסיפור שאני מספר שם על אמא שאבדה את הבן שלה ואת בעלה ומה גילו לה  בעולמות העליונים. צפייה נעימה.  
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני גרה באזור חילוני,כל המשפחה והחברים שלי חילונים ואני לאחרונה התחלתי להתחזק ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן מבלי לפגוע בכל האנשים שמסביבי כי רובם נגד זה..השאלה שלי היא איך בכלל מתחילים לחזור בתשובה בלי לפגוע בכל האנשים סביבי?

תשובה:
אל תעשי דברים שמחייבים את הסובבים אותך להשתנות , תעשי בינתיים רק דברים שמחייבים רק אותך.

תפילה אחת ביום
פעם בשבוע הרצאה
ללכת קצת יותר צנוע
לקרוא קריאת שמע לפני השינה
לצפות בשיעור תורה דרך המחשב

תתחילי בדברים שלא אמורים להפריע לאף אחד ובינתיים תתחזקי יותר , תלמדי יותר
תתייצבי יותר, תחכימי ותשכילי , עד שתהיי מספיק חזקה ויציבה כדי שאם הסביבה תנסה לטרפד את מהלך ההתחזקות שלך, תדעי לעמוד על שלך, להסביר, להציג את הדת בצורה משכנעת וטובה, כי אין דבר נכון ובריא יותר מהדת , אני בטוח שגם הסביבה שלך מכבדת את א-לוהים, מדליקה נרות חנוכה, אוכלת מצה בפסח ובונה סוכה בסוכות, זה לא שהם נגד, הם פשוט עושים רק מה שנוח להם ומה שקשה להם או לא ממש מתאים להם הם לא עושים , אבל בדיוק כמו שבתורה כתוב לעשות את הפסח בתורה כתוב לשמור שבת וכו'...

תתחילי לצפות בכמה שיותר שיחות והרצאות ואני בטוח שאחרי תקופה של יציבות, אף אחד לא יצליח לשנות לך את התפיסה , ואם את רואה שהסביבה ממש מתנכלת , אז פשוט תעלי לשנה אחת מדרשה, כך תקבלי חכמה אדירה , כלים נפלאים ותוכלי להתחיל את החיים שלך בצורה נכונה ולהביא לעולם ילדים יראי שמים ולא ילדים חופשיים שעושים מה שהם רוצים, רואים מה שהם רוצים ומתנהגים איך שבא להם.

סרטונים נפלאים שעשויים לעזור לך:








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב רביד, חטאתי באשת איש לפני מס' שנים ובגדתי גם בארוסתי. בסופו של דבר משמיים עזבה אותי לפני החתונה ולא התחתנו שילמתי כספים רבים ונכנסתי לבעיות כלכליות, הבעתי כלפי בורא עולם חרטה גדולה וסרתי מהדרך הרעה.לעולם לא אעשה זאת ואינני מפסיק להביע ייסורים, חרטה, עושה צדקה ועוד אבל חושש מהגרוע מכל ,שלא משנה מה אעשה עונשי יהיה כרת ונשמתי תרד לגיהנום ולא תעלה. אני לא מסוגל לחיות עם התחושה הזו ולא פעם ביקשתי מבורא עולם שישים קץ לחיי. אינני יודע מה לעשות עוד..חלק מהרבנים אומרים שאין לי תיקון מה הרב אומר?

תשובה:

אחי היקר, אין דבר שעומד בפני התשובה , לדעתי הבעיה שלך היא לא גהינום , היא רצינות , כשתהיי קצת יותר רציני , תצליח , אם היית מסוגל לבגוד בארוסתך , או לנאוף עם אשת איש , סימן שמצבך הרוחני אנוש !

כשם שרכב מקולקל מכניסים למוסך       
נפש מתוקנת מכניסים ללימוד התורה
אין דבר כזה נפש שאי אפשר לתקן
כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן אחי

אם תחליט להיות רציני ותרצה תיקון אמיתי לנפשך , עליך לוותר על המותרות , לוותר על הכבוד , לעצור את התאווה והמרדף המטורף שלך אחר סיפוק היצרים , ולהתחיל להתנהג כמו בן אדם. ההבדל בין אדם לבעל חיים הוא שבעל חיים לא יודע להשליט את השכל על הרגש משום שהוא חי ופועל על פי אינסטיקטים (לרוב) לעומת אדם שכן מסוגל להשליט שכל על רגש. (לכן רוב בעלי החיים הולכים על 4 והאדם הולך על 2 כשאדם עומד השכל ממוקם גבוה והוא זה שנותן פקודות ללב ולכליות, כשבעל החיים הולך על 4 השכל , הלב והכליות באותו גובה אין מי שיכתיב ויעצור את הדחף המיני)

זה מה שאני מציע לך לעשות אחי היקר.
א) לחבור למסגרת תורנית - לקבל דלק לנשמתך - "אם אין תורה אין דרך ארץ" (אבות)
ב) לתרום צדקה למסגרת תורנית - לכפר על חטאיך - "וחטאך בצדקה פרוק" (נביאים)
ג) להצטער על העבר ולקבל על עצמך לא לפגום שוב ב"נ - "תשובה, תפילה, צדקה".
ד) לחפש צדיק , להתחבר לתורה שלו , לבקש ממנו שיהיה מליץ יושר עבורך.
ועד שתמצא צדיק שיעזור לך אחי היקר, אני מציע שתעשה עם עצמך (או עם חבר) טיול לקברות צדיקים , תחפש צדיק שאתה מתחבר אליו ופשוט תבקש ממנו שיהיה מליץ יושר בעדך לפני ה' , רק חשוב שכשתהיה בקבר של הצדיק תבקש סליחה מה' ולא מהצדיק , מהצדיק אתה יכול לבקש שימליץ עליך יושר, בזכות צדקה שתתרום לעילוי נשמתו (כמה פרוטות) בזכות תפילה שתתפלל בקברו ובזכות לימוד שתלמד על הציון (רצוי ללמוד לימוד שקשור לצדיק שאליו אתה הולך) דברים שהצדיק כתב. בהצלחה

לפעמים לא צריך את הרב כדי לתקן.
אינך צריך רב שיתקן אותך אחי , אתה צריך חכמה שתאיר את חייך ופניך , בחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" , תפנה בלב נשבר לה' יתברך ואני מבטיח לך שבע"ה אתה תרגיש עמוק בתוך הלב שתפילותיך נשמעות בשמים , כשתפסיק עם השטויות ותהיה רציני , כל זמן שתמשיך להתנהג בצורה שפלה , לא תצליח לצאת מהצרות שהכנסת את עצמך אליהן. "לב נשבר ונדכא א-לוהים לא תבזה", אף אחד לא יבכה במקומך אחי , על זה כבר רמזו חכמים ואמרו: "אם אין אני לי מי לי" - קח את עצמך בידיים נשמה טובה.

טיפ יפה אחי שכדאי שתקרא:
לב בגימטריה = 32 , חצי לב = 16 , אם תפנה לה' מתוך לב שבור תרגיש אחרת.
על זה רמזו חכמים במילים: "איה מקום כבודו להעריצו" - איה = 16 = לב נשבר.
שת איש 
לקריאת תגובות נוספות בחר במילה הרצויה וקרא תגובות בנושא:
אשת איש  ,  ניאוף ,  תיקון           

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום. אנא עזור לי אני ממש גמור, עשיתי טעות נוראית ולא נראה לי שיש על זה בכלל כפרה, הייתי עם אשה נשואה ובעלתי בעילות אסורות אני חייב לדעת כמה דברים. 1.זה אוסר אותה לבעלה? 2. יש כפרה על זה? 3. צריך להגיד לבעלה? 4. איך מתקנים? בבקשה אל תפנה אותי לשאול רב אחר. לא מסוגל אתה הרב שלי.

תשובה:
בחור יקר, צר לי לשמוע שיצר הרע השתלט עליך ועשית מעשה מכוער שכזה.

1. אם אף אחד לא יודע מזה, על פי הנפסק בפוסקים, אין כל חובה או מצוה להודיע לבעלה ולהרוס בית בישראל. ולכן תמשיך חייה בתשובה גמורה, ותחיה עם בעלה כרגיל
2. בוודאי שיש על זה תשובה,מהיום והלאה תשתדל להקפיד קלה כבחמורה שכן מובא בזוהר בראשית לג', ב', וכן בזוהר חדש. וכן באברבנאל בראשית ב'. אין דבר העומד בפני התשובה. וכן מובא בפסחים דף נד', א'. תשב אנוש עד דכא. ובשו"ת מהר"ם אלאשקר סימן יט' ועוד, שערי תשובה לא ננעלו, אם תפסיק עם החטא ותעשה תשובה גמורה, מן השמים ירחמו עליך, אבל מכאן ואילך תישמר מכל דבר אסור, אתה צריך שמירה יתירה וזהירות יתירה, כי עשית מעשה מכוער וכמעט הרסת שתי משפחות בישראל כדי לספק את  תאוותיך, תבקש סליחה ממלכו של עולם ותשוב בתשובה גמורה. (אני מציע שתקרא גם את תגובתי הבאה: "כל התיקונים לכל החטאים" כמו כן אני מציע שתתענה יום שלם ותקבל עליך לא לשוב על החטא הנורא לעולם !

3. אם אף אחד לא יודע מזה, על פי הנפסק בפוסקים, אין כל חובה או מצוה להודיע לבעלה ולהרוס בית בישראל. ולכן תמשיך חייה בתשובה גמורה, ותחיה עם בעלה כרגיל

4. חוזרים בתשובה שלימה (שבת, תפילין, טהרה, ציצית קבוע, צומות, שמירת נגיעה) והרבה תפילות לאל עליון שלא תיכשל שוב, תקפיד לקרוא קריאת שמע שעל המיטה. שלח לחבר קריאה בניפרד