שאלה:
אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

תשובה:
בראש ובראשונה אני רוצה לשמח אותך ולומר לך שניצלת מייסורים קשים, דעי לך אחות יקרה, כמה שהמצב שלך נראה גרוע כרגע, אם היית מפילה את הילד לא היית מצליחה לישון בלילות והיית משלמת על זה מחיר כבד, אני לא אכנס איתך לסיפורים של נשים שהפילו ששוחחו איתי, על חלומות שיש להן על ילד שצורח להם באוזן כל לילה.. אשה מבוגרת ניגשה אלי בסוף אחת ההרצאות שמסרתי במרכז הארץ וסיפרה לי שבעלה הכריח אותה להפיל את העובר בגלל שהרופאים אמרו לה שאם הוא יוולד הוא יהיה עם תסמונת דאון או עם פיגור קל, היא הלכה לעשות הפלה וברגע שרצחו לה את התינוק היא שמעה צרחה שלא עוזבת אותה כבר כמה חודשים, היא לא מסוגלת לישון היא איבדה את שפיותה בגלל זה, יש עוד מלא סיפורים על אשה שהפילה ובגלל זה לא הצליחה להיכנס להריון 15 שנים כשהיא הגיעה לרב לקבל ברכה הרב אמר לה שכל פעם שהיא נכנסת להריון התינוק שהיא רצחה מקטרג עליה בשמים ולא מאפשר לה לזכות לפרי בטן ! אז.. קודם כל תרגעי אחותי היקרה ותביני שעשית את הדבר הנכון,, אל תחשבי שאם היית מפילה החיים שלך היו ורודים, בשמים זוכרים הכל ויש תוצאה לכל מעשה. בכל מצב כנראה שיש לך זכות והצילו אותך מלהפיל.. לפעמים אנחנו עושים שטויות ולא מבינים שהמחיר שאנחנו נשלם בסוף הוא כבד מדיי, אני לא בא להאשים אותך נשמה גם אני בן אדם אני יודע מה זה יצרים, אבל אני רוצה לומר לך שעשית בשכל שלא רצחת את הילד הזה.. קצת כואב לשמוע שיש מצב שאבא שלו "גוי" אבל אין לי ספק שהוא יהודי כשר.. כנראה שהניצוץ היה צריך לצאת דרכך ולא נרחיב בנושא כדי לא לשגע לך ת'מוח. בכל מצב אני מקווה שתזכי את התינוק בשם יהודי ולא בשם אחר... בנוסף בנוגע לשליחת התינוק לאימוץ.. מן הראוי להתייעץ עם רב גדול, אני מבין שזה הדבר הכי קל שיש (להיפטר מהחבילה המעיקה) אבל תחשבי איך את היית מרגישה אם היו עושים אותך בטעות וזורקים אותך לאימוץ.. האם לא היית מקפידה על מי שעשה לך את זה? אחות יקרה ומקסימה אני ממש מבין את המצב שלך ואני יודע שהוא לא קל אבל תחשבי תמיד שאי אפשר לבלבל את השם יתברך, אם ה' החליט שזה התיקון שאת צריכה לעשות בעולם לא יועיל לך אם תזרקי את התינוק,, יהיו לך ייסורים אחרים ח"ו,, לכן מה שאני מציע זה שתדברי עם השם בשפה שלך,, מתוך בכי ודמעה,, כי זו תפילה כזאת עולה בלי מעצורים ישירות לבית דין של מעלה, תסבירי לאבא שקשה לך מאוד עם המצב ואת חייבת הכוונה ועזרה... אין לי ספק שזה לא פשוט להיות עם תינוק בגיל צעיר כל כך אבל אולי בזכות זה תלמדי בנות אחרות להיזהר מהשטויות האלה ומחגיגות בחו"ל.. וזה יהיה שכרך ותזכי לזיווג הגון במהרה אמן ! אני מברך אותך שה' יתברך יתמלא עליך ברחמים גמורים ותזכי לכפר על חטאייך לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא ע"י תפילות וקיום מצוות (צניעות כמובן כדאי שתשמרי) בכל מצב אני מקווה שתזכי לשוב בתשובה שלימה למרות שאת קצת "כועסת" כרגע ולא מסוגלת לחשוב בצורה נכונה.. אני מקווה שה' ימלא את כל משאלות ליבך לטובה וישמור את כל הדמעות שלך כדי שהילד הבא שיצא ממך יהיה אדם מדהים עם אבא מדהים עוד יותר,, צר לי שהגעת לאן שהגעת אבל אני מקווה שכאן ייפסק הצער שלך (באמת מכל הלב אני אומר אני מתרגש כשאני כותב את השורות האלה עומדת לי דמעה בעין תאמיני לי) אבל אם זה מה שקרה כנראה שזה מהלך משמים שהיית צריכה לעבור, תמיד תחשבי שהיה יכול להיות גרוע יותר.. יש אנשים שלא זוכים לילדים בכלל, יש אנשים שלא זוכים להתחתן, יש אנשים שלא זוכים לילדים בריאים, יש אנשים שלא זוכים למשפחה בכלל. אני יודע שזה לא מנחם אבל לפחות תלמדי מהטעות ותקבלי על עצמך לא להמשיך להפנות גב לה' יתברך ולעשות כטוב בעינייך אחותי היקרה, בת מלך !!! יהי רצון שיתמתקו מעליך הדינים ותזכי להתחתן במהרה עם גבר ירא שמים אמיתי... אחד כזה שיאמין שהכל היה רצון ה'... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
התחלתי לעבוד בחנות של כל מיני כלי כתיבה ילקוטים משחקים ועוד ויש בעבודה הזאת בנים בערך בגילי ויש פעמים שאני מחייכת איתם אם אומרים או רואים משהו מצחיק וגם עם הבנות אבל לא צחוק של קלות ראש סוג של חיוך (אני לא עובדת עם דתיים יש רק אחד שנים שהם דתיים)ואני עומדת להיות בת 17 האם מותר לי לחייך או לצחוק (לא בצורה של קלות ראש) עם הבנים הללו חוץ מהבנות?

תשובה:
ממש לא , שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה , נערה יראת שמים שומרת על כבודה ובחברת הבנים שומרת על רצינות ויראת שמים , הרי איך זה עובד? כשרואים מישהי שמחפפת והיא לא רצינית , אז זורמים איתה , אבל ברגע שרואים נערה רצינית , איכותית , שלבושה כמו בת מלך ומתנהגת כמו בת מלך , אף אחד לא יצליח לזרום איתה , יתייחסו אליה בכבוד וגם אחרי הגב שלה ידברו ויגידו , זאתי חבל על הזמן איכותית , לא זורמת עם כל אחד , בקיצור בנים מעריכים יותר נערה ששומרת על כבודה
אם את מחפשת לעשות רצון ה' ולעשות נחת רוח לפניו , תהיי רצינית יותר ואל תזרמי עם הבנים , גם לא חיוך קל שבקלים ולא קריצה בעין , אם את רואה שאת לא מסוגלת לעמוד בזה , לדעתי כדאי שתשקלי לעזוב את מקום העבודה ולחפש מקום צנוע יותר.
חילוני שרואה נערה דתיה שזורמת , אומר לעצמו בלב , מה ההבדל בינה לבין חברה שלי? הרי גם חברות שלי היו זורמות ומחייכות , כשרואים נערה דתיה איכותית רצינית ואמיתית , זה עושה קידוש שם שמים וכולם מדברים על זה, בקיצור , בהצלחה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נשואה עוד מעט שנה ,היו לי ולבעלי המון ויכוחים ומריבות ואי הבנות אני חוזרת בתשובה וגם הוא ניהלנו אורח חיים דתי חרדי , קנינו דירה , בעלי היה בנאדם בסה"כ מקסים אבל גיליתי את הפנים האמיתיות שלו כביכול , הוא חושב שאני רוצה אותו בגלל הבית , עכשיו אני אצל ההורים אחרי שהוא בא להוריי והשפיל אותי וגידף וסיפר להם על כל הריבים שלנו בסוף לקח תרגליים שלו וברח,עכשיו הוא רוצה להתגרש לצערי..

תשובה:
אחותי היקרה, לצערי הרב זה מה שקורה כשלא מקבלים הדרכה נכונה , אני חושב שאתם כן מתאימים, פשוט לא הדריכו אתכם ולא הכינו אתכם מספיק.

השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר בקשר , כל אחד צריך להיחשף למידות של בן הזוג שלו, זה מאוד קשה פתאום להתמודד עם שוני כל כך גדול, חוץ מזה אני חושב שהפנים האמיתיות של בעלך, דומות מאוד לפנים של כל גבר, כל גבר מתנהג בצורה לא צפויה, כל גבר עשוי לכעוס ולהתעצבן, במיוחד כשאשתו בורחת לאמא שלה.

אני לא חושב שכלה צריכה להסתתר תחת כנפי אמה, (למעט מצבים באמת מסוכנים שבהם החתן יצא מגידרו וח"ו הרים ידיים או גילה סימנים מסוכנים של אלימות) כביסה מלוכלכת מכבסים בבית ולא בבית ההורים, ברגע שהלכת לבית של אמא שלך וחשפת את הכביסה המלוכלכת גרמת להורים שלך לנקוט בגישה שלילית כלפי בעלך, זו הייתה
טעות איומה לדעתי.

אך למרות הכל אני חושב שלא הכל אבוד, אם תהיה מספיק אמיצה כדי להתקשר לבעלך ולבקש ממנו סליחה, אם בעלך יהיה מספיק אמיץ כדי לגשת איתך לייעוץ ולקבל הדרכה נכונה, אני חושב שאתם עדיין מסוגלים להקים בית נאמן וכשר בישראל, אני לא מכיר זוג שלא התמודד בשנה הראשונה עם משבר גירושין, כולם חושבים על זה, יש שלב שבו בני הזוג אפילו מפתחים רגשי אהבה \ שנאה , בני הזוג ממש מבולבלים מחשבות לא ברורות מטרידות את שניהם , זה ממש לא פשוט , אך למרות הכל כשאוהבים באמת הכל מסתדר , כפי שגילה לנו כבר החכם מכל אדם:
"על כל פשעים תכסה אהבה". 

אהבה אמיתית יכולה להחזיק מעמד רק אם יש בבית שכינה, רק אז בני הזוג מאמינים שהכל מאת ה' , מקבלים באהבה, עובדים על הגאווה , מוותרים , עובדים על המידות ולא מצערים את השכינה ומפרקים את הבית , הכי קל לברוח ! החכמה היא להתמודד , אדם שלא מסוגל להתמודד עם משברים עשוי להתרסק פעם אחר פעם ולעבור ממשבר למשבר , כל החיים רצופי משברים , אם לא נאמין שכל נפילה היא לצורך עליה ונפיק מכל נפילה את הלקחים הדרושים , אנחנו עשויים ליפול מדחי אל דחי , אבל אם אנחנו מאמינים שהכל מאת ה' לכפר לנו על חטאינו הרבים , אזי אנו זוכים להכניס לביתנו את השכינה הקדושה בסוד שם ה' - י-ה-ו-ה = 26

אם נוסיף לדחי (22 בגימטריה) את השכינה י-ה-ו-ה (26 בגימטריה) נקבל חיל (48)
בקיצור אני מברך אתכם שתזכו ללכת מחיל אל חיל ובמקום לברוח ממשברים תלמדו להתמודד איתם ע"י הדרכה נכונה וויתורים ולא ע"י בריחה והוצאת שם רע האחד על השני, מי שעושה כן פוגע אך ורק בעצמו וחבל. ברוכים תהיו ותזכו למצוות.

לקריאת תגובות נוספות לחצי כאן:"בעלי פשוט חוצפן" , בלי תפילה אין ברכה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לכבוד הרב רביד, במקרה ראיתי את האתר הזה ויש לי שאלה: לפני מס' ימים קיבלנו בדואר איזשהו דף, אשר כתוב בו מכתב אישי של איזו גברת ובו היא מספרת שהיא הייתה רווקה עד גיל 36 ושום דבר לא הלך לה בחיים הן בזוגיות והן בכלל. היא כותבת שהיא ראתה מודעה של מישהי שהיתה חולה במחלה קשה ובזכות הקמע של הרשב"י היא החלימה ואז היא התקשרה לאותה גברת כדי לשאול איך להשיג את אותו קמע. בסופו של דבר היא הצליחה להגיע אליהם ולקבל את הקמע והיא כותבת שלאחר כ-3 חודשים חברתה הכירה לה מישהו, הם יצאו תקופה והתחתנו, היא השאירה במכתב הזה את הנייד שלה ואת המס' של אותו ארגון שסיפק לה את קמע רשב"י. מכיוון שגם לי לא הולך ממש כמעט בכלום בחיים, החלטתי להתקשר ולברר אודות הקמע. כשהתקשרתי, זה היה נשמע לי כמו חברה מסחרית לכל דבר ועניין ממש ככה! נאמר לי שעלות הקמע הוא: 54 ש"ח למשך 12 חודשים! שאלתי היא האם ככה זה אמור להיות? כי זה קצת עושה לי הרגשה של מסחרה עם הדת והאמונה וחבל שכך, כי זה מאוד מרחיק אנשים מהדת! לתשובתך אודה

תשובה:
שוחחתי עם הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) לטענתו יש בידו הקלטות של הרב המגיד וכן אישור של הרב קנייסבקי להשתמש בקמיע המדובר, ההקלטות צריכות להגיע אלי ובאם אשמע שאכן הרב קנייבסקי מעודד שימוש בקמיע המדובר, מי אנחנו שנסתור את דבריו של אחד מגדולי הדור, אולם, בנוגע לעניינים הכספיים, שוחחתי עם הרב יהודה ושאלתי האם חייבים לתרום 54 ש"ח ל-12 חודשים, הוא אמר שאף אחד לא מכריח אף אדם לקבל את הקמיע, וודאי שלא יחלקו קמיע מעין זה חינם. הרב אף הזכיר ואמר שבמקום לקבל קמיע אברכי הכולל (שהוא עומד בראשו) יתפללו מדי יום למשך תקופה מסויימת לרפואה \ הצלחה \ זיווג \ וכל ישועה אחרת של התורמים. הרב נשמע לי אדם ישר וירא שמים, אך טרם קיבלתי את ההקלטות.

באופן כללי, רצוי לא לסחור בקמיעות, אני שמעתי בעצמי מפיהם של גדולי דור, כגון: הרב בן ציון מוצפי, הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א וכן מפי גדולים ועצומים, שישועה לא תלויה בכסף, ישועה תלויה בחזרה בתשובה, בשמירת טהרת המשפחה, בשמירת שבת ובמסירות נפש, אדם שמעוניין לעשות פדיון נפש רשאי לעשות, אולם, כדי לזכות בישועה, הפתרון הוא תפילה ולא הוראות קבע. (אני כן חושב שראוי שכל אדם יהיה מתומכי דאורייתא ויתרום צדקה ומעשרות לעניים, יתומים ואלמנות) תרומה לישיבה היא דבר עצום ! יש בכוחה להושיע את האדם שנאמר: "ותומכיה מאושר" אולם, גם תרומי ליתומים ואלמנות (בעיקר בני תורה) תעשה את העבודה, כפי שניתן לראות אצל כל אותם יהודים נפלאים שתורמים ל-"חסדי נעומי" וכד'

עבודת ה' של האדם תלויה בעמל ויזע בחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , אדם שחפץ בישועה לא צריך לחפש פתרונות קסם, מי שבאמת רוצה פתרון לבעיותיו שיחזור בתשובה שלימה, קמיע יועיל בעיקר לאנשים יראי ה' שמעוכבים או זקוקים לישועה כזו או אחרת. בדיוק כמו משל הורדים שהזכרנו בהרצאות, כל זמן שהגבר עושה רצון אשתו ומספק לה את צרכיה הבסיסיים, אזי כאשר יביא עמו ורד, אשתו תהיה מאושרת, אולם, ברגע שהבעל יביא רק ורדים ולא יספק את צרכיה הבסיסיים של אשתו מה יועיל הורד?

לכן קוראים יקרים, כל זמן שאדם משתדל לשמור שבת ולהניח תפילין, השפעת קמיע עשויה להועיל (בתנאי שגדולי הדור מאשרים את הדבר, שכן לא כל אדם מוסמך לכתוב קמיעות וכיום כמעט ואין אדם שמוסמך לכתוב קמיעות למעט הרב כדורי שהעידו עליו שהיה אחד מאותם בודדים שידעו לכתוב קמיע כראוי, לצפייה בדעת הרב כדורי על כותבי קמיעות לחצו כאן: "הרב יצחק כדורי".

לסיכום: דעתי האישית על הקמיע המופץ בציונו של הרשב"י, עדיין אינה סופית, ברגע שאשמע הקלטה של הרב המגיד ו\או אישור של הרב קנייבסקי שליט"א אפרסם את הדבר, כמו כן אנסה לברר עם ראש הכולל (הרב יהודה לייב שיחיה) כיצד ניתן יהיה לעזור לאנשים שזקוקים לישועה מבלי לדרוש כסף עבור הקמיע. (בכל מקרה הנושא בבדיקה תגובה נוספת בקרוב) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי להיתייעץ עם הרב בנוגע לידוכים. אני חודש הבא בע"ה יהיה בת 20 , אני הולכת בקביעות לשיעורי תורה כמו כן גם למדרשיה אקסטרנית. אני כרגע לומדת מקצוע ונישאר לי עוד שנתיים בע"ה. האם הרב ממליץ לצאת לשידוכים? כי אני קצת חוששת בגלל הלימודים ואולי גם מבחינה רוחנית.. ואני אומרת אולי אני ימתין עם זה עוד קצת... מה דעת הרב? תודה רבה, תבורכו מפי עליון!

תשובה:
אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במשך שנה שנתיים לפחות
אם את מרגישה יציבה נפשית ורוחנית ואת משתדלת לחיות ע"פ ההלכה
אם את לבושה בצניעות ויש לך רבנית שמכוונת ומדריכה אותך בכל צעד ושעל
מן הראוי שתתייעצי איתה ותשאלי אותה אם את מוכנה לשידוכים.

אני לא מוסמך לומר לך אם את מוכנה או לא מוכנה לצאת לשידוכים כי אני לא מכיר אותך באופן אישי, את צריכה להתייעץ עם רבנית שמכירה אותך ולא לסמוך על התשובה שלי בלבד, אבל באופן עקרוני, אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במדרשה אקסטרנית ולא מפספסת, לדעתי יתכן מאוד שאת מוכנה לצאת לשידוכים, גם הגיל
שלך מתאים לדעתי, אבל אם את באמצע לימודים או באמצע תהליך רוחני זה עשוי להשפיע עליך ואולי לבלבל אותך, לכן ראוי שתתייעצי עם מישהי שמכירה אותך היטב.

הרצאה שהייתי ממליץ שתצפי בה: "מעלת הקביעות"
תגובה שאשמח שתקראי: "טיפים לשידוכים - לחצו לקריאה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, עליתי לארץ בגיל 3 לפני יותר מ-15 שנה, במשך השנים הללו חייתי בתור יהודיה, חגגתי חגים הלכתי לבית כנסת צמתי ביום כיפור והכל לפי ההלכה בתי הספר היו דתיים. הבעיה היחידה היא שאמא שלי "נוצריה" ואבי יהודי, האם זה אפשרי שאני אצהיר שאני שומרת מסורת? הבנתי שלפי היהדות הרפורמית אני נחשבת יהודיה אבל אני לא כל-כך מבינה בנושא ... תודה!

תשובה:
אחותי היקרה, אם את רוצה להיות חלק מהעם היהודי באמת , עליך לעבור גיור כדת וכדין כפי שתקבע הרבנות הראשית  לישראל. כל גיור מטעם גורמים אחרים לא תופס במדינת ישראל. לכן אם חשוב לך להיות יהודיה טהורה אמיתית , תעברי גיור כדת וכדין
כל זמן שנולדת לאמא שאינה יהודיה אינך יהודיה , יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה.  

מה כולל תהליך הגיור כולל:
 מילה – כניסה לברית אברהם אבינו ולקהל ישראל (מיועד לגברים בלבד)
 טבילה – פעולה המשותפת לגברים ולנשים ומטרתה טהרה וקדושה
 קבלת מצוות – חובת קיום המצוות היהודיות (מיועד לשני המינים) – על פי התלמוד מדובר בהצהרה בלבד ואי-קיום המצוות אינו משפיע על תוקף הגיור.

נישואי תערובת אסורים מכל וכל ! ! !
הרפורמים - לא מחוייבים להלכה היהודית  - הם היחידים שמתירים נישואי תערובת
הקונסרבטיביים - מכבדים את ההלכה אך ביצעו בה שינויים שתתאים למודרניזציה
האורתודוקסיים - הם היחידים ששומרים בצורה קפדנית על ההלכה היהודית

מה ההבדל בין יהודים לרפורמים?
אמשול לך משל יפה ששמעתי מהרב זמיר הכהן , נניח שכולנו נהגים על אותו כביש , כל היהודים נוסעים לכיוון אחד אך משתמשים בנתיבים שונים , הרפורמים נוסעים בנתיב ההפוך ככל הגויים ולכן חדירה לנתיב שלהם תגרור תאונה קשה עם הרוגים קשים. בדיוק באותה מידה ששופט לא ישנה את חוקי התנועה ויתיר לנסוע באדום וכיוצב' , כך שום אדם אינו רשאי לשנות את חוקי התורה , הסמכות ההלכתית של חכמי ישראל אינה מקובעת , חז"ל מתאימים את ההלכה להתקדמות הדור, אך אינם משנים את חוקי חז"ל, למשל: אם בתורה כתוב שאסור להדליק אש ובתורה שבע"פ למדנו שחשמל הוא תולדה של אש , אזי כל מוצרי החשמל אסורים בשימוש ע"פ חז"ל. שלא כמו הרפורמים שהתירו להשתמש בכל מכשירי החשמל מבלי לייחס שום חשיבות לתולדה של אש, במילים אחרות הרפורמים כפרו בתורה שבע"פ ואינם נקראים יהודים. (אינם מכלל ישראל)

יש הבדל עצום בין יהודי חילוני לבין רפורמי !
חילונים -הם יהודים כשרים שמתחתנים כדת משה וישראל ומשמרים את מסורת אבותם
תינוקות שנשבו - רוב החילונים המצויים כיום במדינת ישראל לא מקיימים תורה ומצוות רק משום שלצערנו הרב המסורת לא הועברה אליהם בצורה קפדנית מדוייקת ונכונה, לעומ"ז חילוני שמתחתן שלא כדת משה וישראל (באישור הרבנות) אינו שונה מרפורמי.

הרחבה \ רפורמים:
בניגוד לחילוני שמוגדר כיהודי , הרפורמי לא מוגדר כיהודי , משום שאין דבר כזה יהודי רפורמי , יש "רפורמי" אבל לא יהודי רפורמי, כי יהודי חייב לקבל את כל חוקי היהדות גם אם בחר לא לחיות על פיהם , בדיוק כמו שנוצרי מקבל את הנצרות וערבי מקבל את האסלם ומכבד את חוקי האסלם. יהודי שלא מקבל את חוקי היהדות או שאינו חי על פי היהדות , לא יכול להיקרא יהודי, משום שמרגע שוויתר על חוקי היהדות , הרי שוויתר על יהדותו , לכן הרפורמים בעצם עקרו את עצמם מעם ישראל ובחרו לחיות בארץ ו\או בגולה עם תורה חדשה בדומה לנוצרים שקבלו על עצמם (ברית חדשה) תורת הרפורמים היא תורה חדשה שהוכתבה על ידי אותה קבוצה מתירנית מודרנית שבעצם בחרה לשכתב מחדש תורה שתתאים למודרניזציה, הכוללת חוקים שסותרים לחלוטין את חוקי התורה כפי שנמסרה למשה מסיני ומתירה לגוי להתחתן עם יהודי.

חלק מהמתירנות הרפורמית:
אין צורך לשמור שבת , מותר לחלל את השבת
אין צורך לשמור על הברית והעיניים , הזנות מותרת
אין צורך לעשות ברית מילה מותר להיות ערל ככל הגויים
אין צורך לאכול אוכל כשר מותר לאכול חזיר ככל הגויים
אין צורך להתחתן כדת משה וישראל מותר להתחתן עם גויים וכיוצב'

רקע כללי חשוב:
שורשיה של התנועה נעוץ בגרמניה של תקופת ההשכלה, עד אמצע המאה ה-19 כל היהודים שמרו על ההלכה בקפדנות, הלכה שנקבעה ע"פ חז"ל והועברה במסורת מאב לבן החל ממשה רבנו. בחינת: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"

אנשי הכנסת הגדולה היוו בעצם את הסמכות העליונה כבר בימי בית המקדש השני.
עריכת התנ"ך הסתיימה בתקופת אנשי הכנסת הגדולה, עם היפסקות הנבואה.
לכן על דבר אמיתות תורתנו הקדושה לית מאן דפליג. (בקרב החוגים שלנו כמובן)

הרפורמים כופרים בתורה ולדעתם אין צורך לשמור על כשרות, שבת או ברית מילה, וגם אין צורך לשוב לציון (ירושלים) אותם שגרו בגרמניה ראו בברלין עיר בירתם והרפורמים שגרים בארה"ב טוענים שוושינגטון היא בירתם החדשה, כמו כן מותר לגוי להתחתן עם יהודי ואין צורך בגיור. הרב שמקדש את בני הזוג יכול להיות רב או כומר אין להתעקש.
הרבנים הרפורמים מתירים לנהוג בפריצות וזימה והם אף נותנים לגיטימציה למעשים חמורים שהתורה אסרה מכל וכל, רוב הרבנים הרפורמיים בכלל לא מחייבים לצום ביום כיפור, אינם מאמינים בתורה משמים וחלק נכבד מהם אפילו לא מאמין בא-לוהים.

הקונסרבטיביים טענו שהרפורמים הרחיקו לכת , לכן הם החליטו לנסות לשמר מעט את עיקרי הדת, הם ניסו לשמור קצת יותר על השבת,  ברית מילה וכשרות לכן בחוג הקונסרבטיבי , בבתי הכנסת יושבים בנים ובנות במעורב , בשבת מותר להשתמש ברמקול כדי שהציבור ישמע טוב יותר את קריאת התורה (בניגוד להלכה) מותר להגיע לבית הכנסת עם הרכב, בחוג הקונסרבטיבי נשים עולות לתורה ,

האורתודוקסים - הם יהודים שמרניים, שמקפידים על ההלכה היהודית, לדעתם הרפורמים והקונסרבטיביים הם הגורמים הישירים להתבוללות האדירה שיש בגולה,
בישראל גם הדתיים-לאומיים וגם החרדים הם חלק מהיהדות האורתודוקסית, ורוב המסורתיים בישראל רואים את עצמם כבעלי זיקה ליהדות האורתודוקסית. גם חילוניים שמקיימים טקסים דתיים כגון: ברית מילה, הלוויה, תפילה בבית כנסת ביום הכיפורים ועלייה לתורה בבר המצווה עושים זאת לרוב בהתאם לכללי ההלכה האורתודוקסית. 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד