שאלה:
אחותי בע"ה מתחתנת ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי לרקוד או לא לרקוד בחתונה וזאת חתונה של אחות לא של בת דודה או משהו כזה זה יותר קרוב קשה לי שלא לרקוד קשה לי שלא לשמח אותה ביום הכי מאושר שלה,להסתכל מהצד ולראות את כולם רוקדים ושמחים ואני לא יכולה לשמח אותה! כ"כ קשה לי! זה נשמע לי כל כך לא מציאותי אם אני לא ירקוד זה אוכל אותי בפנים אני לא מחזיקה מעמד! גם מה אני יגיד לאחותי?ואם היא לא תשכח לי את זה מה אני יעשה? ועוד בכלל אם אמא שלי תדע שאני לא ירקוד היא תהרוג אוותי זה ניסיון קשה מידי!

תשובה:
אחותי היקרה, כל כך כואב לי לשמוע שאחותך מתחתנת באירוע מעורב, אני מבין את המצב הלא נעים שאת נמצאת בו, אולם, עליך להבין שאני לא יכול להתיר למישהו לרקוד מעורב ח"ו. אם היית רוקדת ליד אחותך לבד ואחרים לא היו יכולים לראות מילא ! אבל כשכל הגברים מסביב רשאים לצפות בך זו כבר בעיה של הכשלת הרבים. וכך נכתב בהלכה: "הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה, אנשים ונשים יחד, [או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד זה], והעובר על זה גדול עוונו מנשוא. ואף המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעוון, אף-על-פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, אין לעשות מצוה על ידי עבירה, וכל שכן עבירה חמורה כזו" ("ילקוט יוסף" חופה וקידושין - פי"ד, סע' י"ג, עמ' רסט - רעא. עיי"ש). כמו כן מובא שם שכל המסתכל באישה, אפילו באצבע קטנה של אישה, כיון שמסתכל בה ליהנוֹת, אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים (כמשה רבינו) - לא ינקה מדינה של גיהנום. וזהו אפילו בהסתכלות בעלמא, וכל שכן בזה שהוא מרקד עימה, ועובר על זה בלאו של: 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם' (במדבר ט"ו, ל"ט) ... וגם על מה שכתוב: 'ונשמרת מכל דבר רע' (דברים כ"ג, י') . ועל כולם, מצוי שעובר על ידי הריקוד גם על הלאו של 'לא תקרבו לגלות ערווה' (ויקרא י"ח, ו') ... והוא מאביזריהו דעריות שצריך ליהרג ולא לעבור עליהן, אוי ואבוי יהיה להעושים כן בשאט נפש.
 
בקיצור צדיקה, אני כתבתי לך מה שאני צריך לכתוב לך את שיקול הדעת תעשי בעצמך ! אני לא יכול להחליט בשביל, אני מבין את הקושי, אבל הלכה זו הלכה ! אם בחור שחזר בתשובה ממש אהב לאכול בעבר שלו חזיר ואח שלו פתח חנות ששם הוא מוכר חזיר, אני בטוח שההלכה לא תתיר לו לאכול בחנות של אח שלו חזיר כי זה אח שלו ! מקווה שהבנת את המסר ! בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב דיברתי עם חברה על מעמד האישה ביהדות והיא העלתה לי נקודות למחשבה על זה שהאישה לפעמים כתובה כחפץ נגיד שכתוב -'לא ירבה לו כסף סוסים ונשים' או באישות שאנחנו לומדות השנה שכתוב שהגבר קונה את האישה לא פחות מ200 זוז ולגרושה מ100 זוז זה נשמע לא טוב.. או לדוגמה שאומרים שלא עשני אישה אז מה הבעיה לנסח את זה בצורה אחרת 'שעשני ראוי לקיים תרי"ג מצוות'? ואין לי ספק שיהדות הכי הכי מתחשבת באישה אבל בכל זאת הייתי רוצה לדעת למה זה כתוב בצורה כזאת

תשובה:
אחותי היקרה , אדם חכם רואה את חצי הכוס המלאה , חכם פחות רואה פגמים , חברות שלך כנראה מחפשות את הפגמים וזה מה שגורם להם לשאול שאלות של כפירה וכיוצב'.
זה מה שקורה כשמדברים עם בנות בלי יראת שמים ! אם תתחילי לדבר עם בנות יראות שמים ותשאלי אותן איך זה להיות אשה? האם את מרגישה שה' שונא אותך? האם את מרגישה שבעלך לא מכבד אותך, אם כל כך קשה לך מעמד האשה ביהדות? תגלי שהן מאושרות , מחוייכות ומנהלות אורח חיים מדהים..
 
מעמד האשה בעולם החופשי.
עכשיו בואי נראה לרגע מה מעמד האשה בחילוניות? נעים יותר? מכובד יותר? מעניין באמת, אולי תנסי ותראי בעצמך, תתחתני עם גבר חילוני ונראה מה תהא אחריתך (אני ציני כמובן)
היום כל גבר שני שלישי בוגד באשתו , איך אפשר לא לבגוד כשיש בבית טלוויזיה ואייפון וה' ירחם עוד כל מיני אביזרים ומכשירים שמעודדים את הגבר לנאוף ולהתגרות מכל מיני סדרות

אולי עדיף להתחתן עם נוצרי או מוסלמי?
ע"פ הנצרות האשה טמאה מכל וכל, עד כדי כך שמעודדים את כולם להיות כמרים ולא להתחתן כי זו ירידה בדרגה, אם זה לא מספיק ואת מחפשת דתות אחרות וקשה לך להיות יהודיה נסי להיות מוסלמית שם אשה שיוצאת מהבית ורק מבקרת בבית אחר וחושדים בה נרצחת בדם קר,,, על מה את מדברת?

צריך להיזהר מחברות עם דעות משובשות.
אם תמשיכי להסתובב עם חברות שמלאות בכפירה לעולם לא תתחברי לקסם שביהדות ולמיוחדות שבה. איפה היראת שמים שלהן? איך בת מלך יכולה לדבר כך? וכי מותר לדבר כך על ה' יתברך שמבזה את הנשים, כך את רואה את הדברים? ה' ירחם עלינו לאן הגענו?

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.
ה' יתברך דאג לכבוד האשה, בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, לעם ישראל היו נביאות, הקדושה של האשה גדולה מקדושתו של הגבר ולכן היא מברכת "שעשני כרצונו" היא נולדה עם רצונו של ה', הגבר שנולד עם כל כך הרבה יצרים מברך "שלא עשני אשה" כדי שיזכה לתקן את חטאיו ולהיות חייב בתרייג מצוות, כי רק אם יהיה גבר ויחוייב במצוות יזכה להישמר ולהינצל מהיצרים שיש לו.

קנאות נסתרת.
לדעתי הנשים החילוניות מקנאות בנשים הדתיות שזוכות להיות עם הבעל בשבת בסעודה משותפת בחגים באירועים רבים כל כך, בשבתות , שהגבר שר לאשה אשת חיל , שהילדים הולכים עם הבעל לבית הכנסת , יש להם אמונה , מסגרת , תכלית וכיוצב'.

לא ירבה לו נשים.
זה מאוד הגיוני משום שהנשים עשויות לבלבל אותו ולמשוך אותו לעבודה זרה, 

הגבר קונה את האשה.
אמרת  שהגבר קונה את האשה, אולי במקום להסתכל על זה בצורה שלילית שהאשה היא חפץ תסתכלי על זה בצורה חיובית האשה יקרה ומוערכת , צריך להתאמץ כדי לקבל אותה, שצריך לשלם כדי לקבל אותה, וכן בפירוש אשה שהתגרשה שווה פחות מאשה שאינה גרושה כדי לא לעודד את הנשים להתגרש, איך היית מרגישה אילו התורה הייתה נותנת לגיטימציה לגירושין ומעודדת את הגבר להתגרש מאשתו? זה היה נעים לך? היית מאושרת? לא מספיק שכל זוג שני גרוש את רוצה שהתורה תעודד את זה? לכן התורה החליטה בפירוש להודיע שגירושין זה דבר רע ואין להתגרש אלא אם כן כלו כל הקיצים, אשה שמתגרשת מבעלה מתייסרת הרבה יותר תאמיני לי, אלא אם כן באמת מדובר בבעל מכה או קיצוני שאז מצוה להתגרש וכל הרבנים יעודדו אותה, אבל במצב נורמאלי זו צריכה להיות השאיפה האחרונה של האשה...

בכל מקרה אני מצטער אם קצת הגבתי בחריפות הייתי חייב להעביר את המסר. אני מבקש מחילה אם הגזמתי, תבורכי בכל הברכות ותתרחקי מחברות כאלה ! תתחזקי ביראת שמים ובבטחון שלך בה' ותעבירי את המסר שהעברתי לך לחברות היקרות. ותזכרי תמיד , אין עם שמכבד את הנשים יותר מעם ישראל ואין תורה שדואגת לנשים יותר מתורת ישראל. אני מברך שתזכי להקים בית כשר וטהור בישראל עם בן תורה אמיתי ותתרחקי מחברות כאלה.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד, לאחר מספר שנים של חילוניות אני רוצה לחזור בתשובה. הבטחתי לקדוש ברוך הוא שאם הבדיקות של הבת שלי יצאו תקינות ואם הכל יסתדר לגבי החששות שלי עם הבריאות של בתי אני ישמור שבת. אני מפחדת. יש לי בעל ההפך ממני. חילוני. מה עליי לעשות איך לתכנן את הדרך כדי להצליח ולא להיכשל. איך לשבת כל הזמן בבית ולא ללכת לבלות בסופי שבוע. איך איך איך??? יש כאלה שהצליחו למרות שיש קושי אדיר בבית? הכוונה בעל?

תשובה:
גב' היקרה, בראש ובראשונה ישר כח עצום על הרצון לחזור בתשובה , אשרינו שיש לנו על מי להישען ולמי להבטיח הבטחות , את לא הראשונה ששמעתי שזכות השבת הגנה על בתה , יש סיפור מרגש על ילדה שחלתה במחלה הקשה ובזכות שבת המחלה נעלמה כלא הייתה , צירפתי לך קישור לסיפור המרגש בהמשך.

בנוגע להבטחה שהבטחת לה' יתברך , אני לא חושב שאת צריכה להציב לה' תנאים , אם תרפא את הבת שלי אני אחזור בתשובה ואם לא אני אמשיך לחלל שבת , אנחנו      לא מפחידים את ה' ולא קובעים לו מה לעשות , ה' יכול להסתדר טוב מאוד גם בלעדינו
לא חסרים לו מליוני מלאכים שכל היום אומרים לפניו שירה , משבחים ומהללים אותו ואומרים לפניו "קדוש" ,  "קדוש" , "קדוש" , אז למה הוא צריך אותנו? בדיוק מאותה סיבה שאבא מעוניין להביא ילדים לעולם למרות שהוא יכול להסתדר טוב מאוד גם בלעדיהם , כי כדי להרגיש אבא יש צורך בהענקה , מי שלא מעניק לא מרגיש סיפוק , וכשם שאנחנו זוכים לקבל שפע מאבינו שבשמים מן הראוי שנודה לו על כך ונשבות ביום השבת כאות הזדהות עם א-לוהים ששבת ביום השביעי , כך נזכה להעיד פעם בשבוע על מעשה בראשית , כדי שהתורה והמסורת לא תמוש מפינו ומפי זרענו לעולם !

בנוגע לבעלך , נכון שמצד אחד השינוי נראה ממש קשה לביצוע , אבל חז"ל לימדו אותנו כלל חשוב בעבודת ה' , שהרבה מאיתנו אמצו אותו ככלל לחיים והוא: "אין דבר העומד בפני הרצון" , אם אדם באמת רוצה משהו הוא ידע בדיוק מה לעשות כדי להשיג אותו , אם הוא לא מספיק רציני ולא מספיק רוצה , אז סביר מאוד להניח שלא ייעשה רצונו ! במקום לחשוב בצורה שלילית ולא לתת לשבת סיכוי , תחשבי בצורה חיובית , בדיוק כשם שניגודים נמשכים , תנסי לגרום לבעלך לאהוב את השבת ואת התורה , ספרי לו על ההסכם שהיה לך עם בורא עולם , ספרי לו  על הניסים הקטנים שקורים לך בחיים , ספרי לו עד כמה מעורב בורא עולם בחייך האישיים , שתפי אותו ברגשות שלך , אבל לפני שתעשי את זה תשבי עם עצמך ותחשבי אם את באמת רצינית או שמא בכלל        לא התכוונת לקיים את חלקך בהבטחה.

האמת זה באמת קשה לעצור את השגרה , אבל אם עשרות אלפי בני אדם הצליחו להכניס משמעות לחיים שלהם ולהפוך את השבת ליום של אחדות משפחתית , ליום של שירים ואחוות משפחה , אין לי ספק שזה שווה כל כסף וזהב שבעולם , תנסי בהתחלה לגשת לבעלך בקטע של חינוך ומודל לחיקוי , תדברי איתו על אחדות המשפחה , על הקניית ערכים בסיסיים לילדים , על זמן איכות יהודי ואח"כ בע"ה לאט לאט תכניסי עוד ועוד אלמנטים שקשורים ליהדות , בכל מקרה , אל תכריחי את בעלך לעשות רצונך ואל תכפי עליו את הדת , אם בא לך להיות דתיה זה מצויין כל זמן שזה לא פוגע באחרים , כל זמן שההתחזקות שלך לא באה על חשבון צער של אנשים אחרים.

כל מה שנותר לי לעשות זה לבקש ממך בקשה קטנה , יש לנו באתר מדור שנקרא: "מרכז התהילים" חילקנו את כל ספר התהילים ל-150 פרקים , כל יום כל אחד מהגולשים שבאתר נכנס וקורא פרק אחד להצלחת עם ישראל ולהצלחתו האישית , נשמח אם תקראי איתנו כל יום פרק ותהיי חלק מספר תהילים שלם , כמו כן לאחר קריאת הפרק נשמח אם תכתבי לנו את השם שלך במדור ההקדשות ונשמח להתפלל עליך , בשיעורים שאנחנו מקיימים מדי יום אנחנו מבקשים שזכות השיעור תעמוד לכל מי שקורא תהילים באתר , כל פרק נוסף שתקראי יזכה אותך להוסיף שם נוסף לתפילה. לקריאת תהילים יומית לחצי כאן: "תהילים מחולק - לרפואה וגאולה פרטית וכללית" השירות לא כרוך בתשלום , הכל לשם שמים ולמען כלל ישראל.

במקום לבלות בסופי שבוע ולחלל את השבת הקדושה , הייתי מציע שתשבי לעשות עם עצמך חשבון נפש , תקראי ספרים רוחניים ותורניים , אין לי ספק שסוף סוף תזכי למנוחה אמיתית של הנפש , אם גם בשבת תלכי לבלות ותתנהגי כמו ביום חול , לעולם לא תצליחי להתרגש מקדושת השבת ולהבין מהו הפירוש האמיתי של מנוחת הנפש , המשמעות הרוחנית של השבת הולכת לאיבוד כשלא מיישמים , אבל מי שזכה לחזור בתשובה שלימה באמת , לא יכול שלא להתרגש מקדושת השבת העצומה ! בהצלחה.

את מוזמנת לקרוא את תגובתיי הבאות בנושא
- בעלי לא מוכן לשמור שבת בשום פנים ואופן.
- אני פשוט לא מצליחה לשמור שבת מה אפשר לעשות? זה פשוט קשה לי !
- מה שווה שמירת השבת שלי אם כולם בבית מחללים שבת? יש טעם בכלל?
- סבא ז"ל  בא לאמא שלי בחלום ואמר לה שאני חייב להפסיק לעשן בשבת !!!  
- השבת פשוט קשה עלי - למה שאשמור שבת? אני רוצה הוכחה משכנעת או סיפור
- סרטונים מרגשים שקשורים לנושא השבת תבחרי מה שתרצי - לחצי לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מאז שחזרתי בתשובה רק צרות. זה כבר שנה וקצת מאז שהכרתי את האתר שלך וביהדות והתחלתי להתחזק ובשנה הזאת אני חוטף מכות...וזה מכות רציניות לא סתם דברים שטותיים לקטר עליהם. קיצור לפני הכל היה לי חיים דבש ומרוב כל הייסורים בא לי לעזוב הכל, לא כיף לי באמת במילא כל המצוות שבקושי נשארו לי בזמן האחרון בלי רגש - אפילו אמרתי לא-לוהים שאם הוא לא היה עושה את השכר ועונש גם המעטים שהיו נשארים היו מחפפים. סעמק עם הדת

תשובה:
אם לא קל להתקבל לסיירת מטכ"ל בצבא בעולם הזה , אתה חושב שקל להתקבל לסיירת מטכ"ל של ה' יתברך? אף אחד לא מכריח אותך נשמה , תעשה את הבחירות שלך , אני רק יכול לומר לך משפט אחד: "קשה באימונים , קל בקרב".

יבוא יום ותקים בית בישראל , אחרי כל הצרות והניסיונות שעברת , להקים משפחה יהיה קטן עליך , אבל אם תהיה מפונק ותרצה שהכל יסתדר לך והעולם יחייך אליך , אני לא ממש יודע איך תשרוד את חיי הנישואים.

מי שרוצה אשה טובה ויראת שמים , שיחפש אשה שמוכנה למסור נפש ולהקריב הקרבות למען ה' , כי אם היא עושה את זה למען ה' , סביר מאוד להניח שהיא תעשה את זה גם למען בן הזוג שלה.

אני תמיד מסביר לתלמידות שלי לחפש בחורים שמוכנים למסור נפש , כי אם הם מפונקים מדי וכל דבר שובר אותם , גם אחרי החתונה כל מריבה קלה תהרוס את השלום בית , זה סוד השלום ! לדעת להקריב למען ה' ולמען הזוגיות ולא לעשות לה' טובה ! מי שמרגיש שהוא עושה למישהי טובה כשהוא מתחתן איתה , עדיף שלא יתחתן איתה , חתונה צריכה לבוא מאהבה , לכן אח יקר אני חושב שאם אתה לא מאוהב בה' יתברך , כדאי שתלמד קצת מי זה ה' , לפני שתדבר עליו בצורה כזו מזלזלת לא באת לעולם הזה כדי שיהיה לך כיף ! באת לעולם הזה כדי לתקן תיקון , במקום להתלונן כל היום ולבכות , תתחיל ליהנות מהתיקון ותנסה להבין מה מטרתך בכל מקום

זה מה שה' יתברך חושב על מי שכל הזמן מתלונן ! אני מצטט את דברי ה'.
"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמר , עד מתי לעדה הרעה הזאת , אשר המה מלינים עלי את תלונות בני ישראל , אשר המה מלינים עלי שמעתי , חי אני נאום ה' אם לא כאשר דיברתם באזני כן אעשה לכם , במדבר הזה יפלו פיגריכם וכו'...

וכן פסוק נוסף שכדאי שנקרא: "ויאמר ה' אל משה , עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי? בכל האותות אשר עשיתי בקרבו ! וכו'...

לסיכום: מי שלא מאמין בה' , למרות כל הניסים והישועות שהוא יודע שה' עשה עם עם ישראל ואיתו באופן פרטי , כנראה לא ממש ראוי להיות בסיירת מטכ"ל של ה' !!!
אז יש לך 2 אפשרויות , לנסות להסתדר לבד בעולם בלי ה' , או לסמוך על ה' בכל דבר שה' עושה , גם אם לך זה ממש לא מתאים כרגע ! כשתלמד מה זה להתבטל לה' דבר איתי אחי ועד אז... המון הצלחה בהמשך נשמה , צר לי שאתה מאוכזב ועצוב אני כאן אם אתה צריך עזרה , אין לי ממש זמן לענות על שאלות אבל תוכל לצפות בשיעורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב! אני לומד בבית ספר חילוני ואנחנו עושים בבית ספר תפילת מנחה בשעה 1 וחצי , המורה אוסר עלי להתפלל הוא אומר שלא על חשבון השיעור שלו ואני ממש רוצה להתפלל אני מרגיש מחובר לזה ואני מרגיש רע שכך המורה אמר לי, האם כבוד הרב יכול לייעץ לי מה לעשות ? תודה.

תשובה:
אחי היקר, אל תתפלל על חשבון השיעור, המורה צודק בהחלט, אם זה כל כך
חשוב לך, תעשה קידוש שם שמים ולא חילול שם שמים, תנסה לדבר עם המנהל
ולבקש אישור להתפלל עם הקבוצה שמתפללת בשעה אחת וחצי, אם המנהל
לא יאשר, תתפלל איתם עד שיתחיל השיעור ותיגש לשיעור (תשלים אח"כ)
אני חושב שאם תריב עם המורה שלך הוא רק יראה את הדתיים בעין רעה יותר
אם תכבד אותו ותבקש סליחה הוא יעריך אותך ואולי גם יאפשר לך להתפלל.
במקרה הכי גרוע ! אם אין לך שום אפשרות להתפלל עם החברים תתפלל יחיד.
ה' יתברך רואה את ההשתדלות שאתה עושה אבל עדיף לא לעורר מחלוקות
מהומות ושנאת חינם, ה' מחפש שתתפלל אליו ולא שתעשה פרובוקציות אחי. שלח לחבר קריאה בניפרד