שאלה:
שלום רביד, תשמע אני לא מאמין בה' והרבה מנסים להוכיח לי , אבל וואלה קשה לי להאמין.לפני יומיים חבר קרוב שלי דיבר איתי על כל העניניים של הדת ויש בי רצון להאמין, השאלה שלי, עזוב את הקטע הדתי של אם ה' קיים או לא, אני מדבר בקטע של בתור בן אדם אם אני יכנס לדת איך בתור בן אדם החיים שלי יהיו יותר טובים?

תשובה:
אחי היקר, כמו אהבה בין גבר לאשה, כך אהבה בין כנסת ישראל לה' יתברך (להבדיל אלף אלפי הבדלות) גבר מתאהב באשה כשהוא נותן לה ומעניק לה, קונה לה, דואג לה, ומביע את אהבתו במעשים, גבר שרק יגיד לאשתו שהוא אוהב אותה ולא יביא לידי ביטוי את אהבתו במעשים, לא ממש יצליח לשמר את האהבה שלו, במיוחד לא כשבחוץ יש כל כך הרבה נשים יפות ופיתויים, כך אח יקר, כדי להתאהב בה' יתברך עליך לתת מעצמך, לעשות רצון ה', שבת, תפילין וכו',,, אחרי המעשים נמשכים הלבבות, אם תשמור מצוות, תזכה עם הזמן גם להתרגש ממה שאתה עושה, אבל בראש ובראשונה עליך לרצות להתקרב, רצון = אותיות צינור , אם תרצה יפתחו לך צינור ותזכה למשוך שפע אחי, זה לא קל לוותר על כל התאוות והפיתויים, הרבה יותר קל לחיות כמו גוי (כל זמן שהכל זורם ואתה בריא ולא חסר לך שום דבר) הבעייה מתחילה כשחולים, כשקשה, כשיש עיכובים ו\או צער, אז פתאום כולם נזכרים בה' , אדם חכם נזכר בה' ע"י לימוד חכמה ולא ע"י ייסורים וחולאים רעים אחי, בכל מקרה אם חשבת שברגע אחד תוכל להתאהב בה' יתברך ולהתרגש מעבודת ה' ומתפילות, יש לך טעות, גבר שרואה נערה ומתאהב בה ברגע , הוא לא באמת אוהב , הוא תאב , זה ההבדל בין אהבה לתאווה אחי , אם אתה אדם חכם , תזכור תמיד: "אהבה ממבט ראשון היא גט ממבט שני" אם חשקה נפשך באהבת ה' , תתייגע ותמסור נפש ! תעשה גם כשקשה לך , בבחינת: "יגעת ומצאת תאמין , לא יגעת ומצאת אל תאמין" , אל תחפש הוכחות לדת , תחפש להרגיש את הדת , גבר לא צריך להוכיח לחברים שלו שהוא אוהב מישהי , האהבה פשוט מפעמת בו ולא אכפת לו מה אחרים אומרים , גם אהבת ה' מפעמת בך , כי נולדת יהודי עם ניצוץ יהודי (במידה ואתה יהודי כמובן) אם תרצה באמת , אתה תרגיש ותתרגש , הכל תלוי ברצינות שלך אחי , אם תבוא לשיעורים כדי להקשיב ולקבל , תזכה לקבל אם תבוא כדי לשמוע ולהשתכנע לא תקבל לא תשמע ולא תשתכנע ! בהצלחה נסיך...

אהה עוד משהו קטן , שאלת אם יהיו לך חיים טובים יותר , תבדוק בעצמך...
חיי משפחה תקינים - פעם בשבוע יושבים כולם סביב שולחן
התרגשות ושירים - כל שבת שרים שלום עליכם , גבר שר לאשתו אשת חיל
נאמנות ומסירות - ע"פ התורה אסור לאשה לבגוד בבעלה ולהיפך (מה יותר טוב מזה?)
כבוד הדדי במשפחה - ילדים מחוייבים לכבד את הוריהם "כבד את אביך ואת אמך"
אסור לאכול טריפות - אכילה טובה משרה רוגע ויראת שמים ולהיפך...
הכרת הטוב - כשאתה מברך על מים אתה מודה לה' ומחנך את בניך להכיר גם לך טוב
שמחה - ושמחת בחגך , אין אדם שמח יותר מאדם מאמין כל שמחה אחרת היא שקר
יציבות - בן שרואה שאבא גדל עם אמונה ומסגרת בוחר גם הוא לחיות במסגרת
חינוך לאיפוק - מחכים 6 שעות בין בשר וחלב וכו'.. כדי ללמוד להתאפק
יצר - התורה מחנכת את האדם לשלוט ביצרו בלי שליטה ביצר אדם הופך לבעל חיים
שליטה במחשבה - הסיכוי היחיד לשלוט במחשבה היא דרך ה' , אשרי מי שיזכה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קודם כל חשוב לי לומר שאני מודה לבורא עולם על כל הנסיונות הקשים שהוא מביא עליי ועל בני משפחתי וחלילה אני לא באה בטענות ומקבלת הכל באהבה. רביד..אני היחידה שחזרתי בתשובה שלימה מבני משפחתי..הרגשתי איך הכל משתנה לי לטובה וכבר השם העמיד אותי בנסיונות אם זה בבריאות בפרנסה ואפילו באהבה ותמיד נשענתי על השם יתברך ובטחתי בו שיעזור והכן הוא עזר. אבל אין ספק שהוא עכשיו מעמיד אותי בנסיון קשה במיוחד ולא רק אותי אלה את כל בני משפחתי. התחלתי לראות שהמשפחה שלי מתחילה לרצות לחזור בתשובה וכל יום שישי אני מעבירה להם בשולחן שבת שיעור תורה על פרשת השבוע ואין הרגשתי שאני זורחת ומאירה את כל הבית שלי ואז..היום חזרתי משעור תורה שלך אמא שלי הייתה ממש מדוכאת והיא סיפרה לי שהגננת (יש לנו ליד הבית גן ילדים) רואה את אחי הקטן בן 16 בסך הכל עומד בחלון מסתכל עלייה מפשיט את מכנסיו ופוגם בברית ועוד גילתה שהוא אפילו פעם אחת נכנס אל סבתא שלי וליטף את העוזרת שלה בזמן שהיא ישנה. אני מתביישת לרשום את זה זה מבייש אותי וכואב לי אמא שלי לא ידעה איפה לקבור את עצמה אבא שלי לא האמין וישר נשען על התירוץ הכי לא נכון "זה עכשיו אופייני לגיל שלו" מרוב בושה וכאב הוא מתכחש למצב. אמא שלי לא יודעת מה לעשות איתו אחי בעייתי בקושי לומד עושה מה שבא לו עכשיו מאוד קל לחפש אשמים ולהאשים אותם בחינוך הלא נכון שחינכו אותו אבל זה כבר לא יעזור אני עדיין נשענת על השם יתברך וסומכת עליו שיעזור לכן אני פונה אלייך כשליח שלו.. מה אני יכולה להציע להורים שלי? איך אני יכולה לעזור? אך אני יכולה להציל את אחי מאבדון מלהיות סוטה אם זה עכשיו ככה מה יהיה כשיגדל .. אך אפשר להציל אותו מהסטייה הזאת..זה אחי הקטן =(((

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה שמחתי לשמוע שהכל משתנה לטובה והמשפחה מתקרבת ליהדות, בנוגע למקרה המצער עם האח, זה באמת לא נעים אבל לצערי הרב אני לא מתפלא, היום בני הנוער הולכים לאיבוד, אין להם הכוונה, הם פשוט נהרסים מיום ליום, בגין חשיפה מוגברת לתכנים לא ראויים ברשתות התקשורת והמדיה, בתור אחות בוגרת הייתי מציע שתקבלי על עצמך את היוזמה להגביל את האינטרנט, לעשות אינטרנט כשר בבית, לדבר עם ההורים שאם יש להם כבלים שיחסמו תכנים לא ראויים ולא יאפשרו לילדים להיות חשופים לערוצים שבשעות הערב משדרים פריצות וזימה ללא ריסון וללא גבול, אני בטוח שזה יועיל מאוד גם לאח הקטן וגם לאביך היקר, עושה רושם שאמא שלך נפגעה מאוד מהמקרה, אבל אני חושב שכרגע במקום להיות עצובים מהמצב הנוכחי, ראוי לנקוט צעדים כדי לבלום הידרדרות נוספת במצבו של האח, אם יש לך אחים גדולים ראוי שהם ישמשו לו דוגמא אישית טובה, קחי אותו לשיחה על החיים ותדברי איתו סתם כך,, תוך כדי שיחה תשחילי מסרים חשובים שעשויים לנגוע בנקודות רגישות וחשובות אצלו, מעבר לכל ההשתדלות הגשמית, אין דבר נפלא יותר מתפילה להצלחתו, זיכרי ! כשסוטים מדרך התורה גם בני הבית סוטים לכל מיני כיוונים לא רצויים, אבא נכשל בעיניים, האח נכשל בכל מיני תאוות וסיטואציות מיניות, את לא הראשונה ולא האחרונה שמתמודדת עם מקרים לא ראויים, אמרתי את זה כבר בהרצאה שלי על "מיניות" ככל שסוטים יותר מדרך הישר, עשויים להתמודד עם סיטואציות ממש לא נעימות, כל מה שנותר לך לעשות זה להתפלל שאת תזכי להקים בית נאמן בישראל ולא תצטרכי להתמודד עם ילדים כאלה בעתיד, כולי תפילה שאחיך יחזור בתשובה שלימה ואת תזכי לקבל כוחות להתמודד עם הניסיונות הקשים. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

תשובה:
אחים יקרים, במקום לחפש תיקון לכל מיני חטאים, קודם כל תתייצבו , תראו שאתם מצליחים לקבוע עיתים לתורה, לסור מרע ולעשות טוב ברמה הבסיסית ובע"ה לאט לאט תתקדמו ותתעלו מבחינה רוחנית , אין טעם לערוך תיקונים קשים ומסובכים כל זמן שמחר מחרתיים אתם עשויים להיכשל בדבר שוב , כי אחרי שניים שלושה תיקונים את בד"כ מתייאשים ומאבדים את התקווה, לכן מייעץ רבי אליעזר פאפו להתחזק רק לאחר שאדם זכה ליציבות רוחנית, צניעות, קביעות עיתים לתורה, משפחה, רצינות, אחריות, כל זמן שאדם רווק, קשה לו מאוד להתייצב (אלא אם כן עלה לישיבה) כל זמן שנערה רווקה קשה לה מאוד להתייצב ולהמודד עם ניסיונות ופיתויים (אלא אן כן היא עלתה למדרשה) לכן במקום לחפש תיקונים, כרגע לדעתי התיקון הטוב ביותר הוא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד -  פשוט תקפידי על קריאת שמע שעל המיטה , תתחרטי בלב שלם על המעשה ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא, תמצאי מסגרת טובה ללמוד בה או לשמוע בה שיעורים (פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מדרגתך ויכולותיך)
ובע"ה אחרי שתתחתני תלכי לרב גדול שימצא לך תיקון זה הכל.

אם את כבר נשואה ויציבה מבחינה רוחנית, את רשאית לגשת לרב גדול שיעזור, בינתיים את מוזמנת להיכנס לעמוד הבא ולקרוא קצת מה כתבתי בנושא: "תיקונים"

בכל מקרה צפי בקטע הבא עד הסוף ותביני מתי עושים תשובה ואיך עושים תשובה: "איך עושים תשובה" - אני בטוח שתביני הרבה דברים שלא הבנת עד כה, ברוכה תהיי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מדוע אסור לי לגעת בחברה שלי? הרי כל המטרה היא שאני והיא נתקרב ונתאהב ואיסור הנגיעה רק מונע זאת מאיתנו וגם מה הבעיה שהיא תטבול במקווה למרות שהיא רווקה? אני לא רוצה להיכשל עם חברה שלי סתם, חשוב לי לדעת למה אסור ! תודה רבה מראש על התגובה.

תשובה:
אחי היקר, אם היית חכם ונבון, אם היית לומד את הנושא לעומק, היית מבין שהנגיעה לא רק שאינה מקרבת ביניכם, ההיפך הוא הנכון, הנגיעה מרחיקה !!! ועבירה גוררת עבירה מתחילים בנגיעה אסורה פשוטה ואח"כ רוצים שהיא תטבול במקווה כדי להיכשל בעבירה, נו.. זו לא נראית לך עצת היצר הרע? אתה באמת חושב שכך תבטא את אהבתך לבת זוגך? בנגיעות אסורות? בפגם הברית? בניצול לא נכון של הקשר וניתוב הקשר לסיפוק התאווה הפרטית שלך? אתה יודע מה ההבדל בין בעל חיים לבן אדם? אצל בעלי החיים (שהולכים על ארבע) השכל, הלב והכבד באותו גובה, אין מי שיוביל. אבל אצל בני האדם (שעומד על שתיים) השכל ממוקם מעל כולם והוא זה שצריך להנהיג אם אתה "בן אדם" ולמרות שהשכל שלך גבוה מעל הלב (התאווה) והכבד (היצרים) אתה נותן לכבד (יצרים) להנהיג את גופך? זה רק מעיד שאתה לא מפעיל את השכל.

נכון שמבחינה גשמיות (פיזית) , נראה שהנגיעה מקרבת, בדיוק כמו שנראה שאכילת דברים מתוקים משמחת וטובה לגוף, אך לאורך זמן מגלים שדברי המתיקה מזיקים לגוף ולפעמים גורמים נזק בלתי הפיך, כך נגיעה רגעית נראית מתוקה ונעימה, אך בהמשך תגלה שכל נער ונערה שנחשפו לנגיעות אסורות בנערות שלהם, מתרגשים פחות מהמגע אחרי החתונה, הם מאבדים את הרגש, בדיוק כמו דבק סלוטייפ שמדביקים ומוציאים, ככל שנדביק ונסיר ונדביק ונסיר את אותו סרט דביק, הדבק ילך לאיבוד ולא יהיה לו כח להדביק בעתיד.  להבין את הקטע צפה בסרטון: "ודבק לבנו"

דוגמאות לנזק שהנגיעה גורמת לטווח הארוך.
א. אדם שעובד בפיצה 3 שנים , לא ישמח כשחברים שלו יזמינו אותו לצאת לאכול פיצה
ב. אדם שהתרגל לנסוע ברכבים הכי חדישים, לעולם לא יתרגש מרכב פשוט וזול
ג. אדם שיש לו בריכה בבית , לא מתרגש ללכת לבריכה כמו אדם שאין לו בריכה בבית
ד. כך אדם שנוגע בנשים לפני החתונה, לצערנו הרב הוא מאבד את הרגש אחרי החתונה
ה. רוב בני הנוער שנגעו לפני החתונה בנשים, מאבדים את הרגש רבים ומתגרשים אחרי
ו. בורא עולם הטביע מעין חוק בבריאה, אם אתה מתיר לעצמך לגעת בנשים כש

אם חפצה נפשך באמת להתקרב לבת זוגך, תתקרב אליה ולא לגוף שלה ! בת זוג אינה בעל חיים, בעל חיים מלטפים ומחבקים. עם בני אדם אפשר לתקשר בצורות נוספות הרבה יותר ערכיות ובריאות, נכונות וטובות. ברגע שאתה נוגע בבת הזוג שלך אתה כבר לא "אובייקטיבי" אינך יודע אם אתה אוהב אותה, או שמא אוהב את הגוף שלה, אתה מסונוור, הנגיעה שיבשה את יכולת השיפוט שלך ואתה הולך שולל אחר תאוות לבך, מהר מאוד אתה נסחף ומגיע למקומות אסורים. אם יש לך אפשרות להיוועץ באדם חכם, אין לי ספק שכל אדם חכם שתתייעץ עמו ישקף לך את מצבך העגום וילמד אותך שיש הבדל עצום בין האהבה שאתה חושב שהיא אהבה לבין אהבה רוחנית אמיתית.

אחי צר לי לשמוע שאתה מבלבל בין תאווה לאהבה ! אם אתה אוהב את חברה שלך אל תגע בה, תכבד אותה, תעריך אותה, תתאהב באישיות שלה ולא בגוף שלה, אמרו חז"ל קדש עצמך במותר לך, כרגע היא אסורה עליך, רק אחרי חתונה האשה הופכת להיות ברשות בעלה ואז היא מותרת לו , לפני החתונה זו לא אהבה אמיתית זו תאווה אחי. 

בעניין הטבילה במקווה, שום טבילה במקווה לא תועיל לה כל זמן שאינה נשואה, כך פסקו כל גדולי הדור, גבר שמקיים יחסים עם רוקה שטבלה במקווה, עובר על איסור כרת לא פחות חמור מקיום יחסים עם נערה שלא טבלה, הדבר היחיד שמכשיר אשה לקיום יחסים הם הנישואים, אשה היא דבר מקודש, מיוחד, מבורך, חבל שהרבה בני נוער מתייחסים לנשים כמו אל "כלים חד פעמיים" , ביהדות מלמדים אותנו שאשה היא מלכה, אשה היא נסיכה, היא בתו של מלך מלכי המלכים, לכן היא ראויה ליחס של בת מלך ולא ליחס מזלזל, אף מלך לא היה נותן את בתו לאדם פשוט ומאשר לה לקיים עמו יחסים בגלל טבילה במקווה, זו בושה וכלימה, אם אתה חושב שתצליח לקבל אישור מבורא עולם לקיים יחסים עם בתו ע"י טבילה בלבד, אתה טועה טעות חמורה ואם ח"ו עשית מעשה כזה אסור, סופך לשאת בתוצאות ! אבא שלה (מלכו של עולם) לא מקפיד מאוד ושומר מאוד על בנותיו אל תשחק באש, ה' משגיח על בנותיו בהשגחה צמודה !

אשאל אותך כמה שאלות ואשמח אם תענה לי עליהן.
א. היית מוכן שגברים אחרים יצאו עם אחותך ויגידו לה לטבול במקווה? כדי...
ב. אתה חושב שכדי שמישהו יתאהב באחותך הוא צריך לגעת בה לפני?
ג. מה יקרה אם לאחותך יהיו 40 חברים? כולם צריכים לגעת בה? לומר לה לטבול?
ד. אם אתה באמת אוהב את בן זוגך? למה אתה לא מכבד אותה לפחות כמו אחותך?

אשמח אם תצפה בקטעים הבאים.
א.  "מה קורה למי שלא יודע להתאפק?" , "איפוק 1" , "איפוק2"
ב. "ילד פייסבוק" , "טיפים לשמירת נגיעה"
ג. כל הקטעים על שמירת נגיעה - חשוב מאוד שתראה אותם אחי.

קטע לקריאה שאולי יפקח לך את העיניים ותלמד ממנו קצת חכמה. קרא את הקטע הבא: "לקריאת הקטע לחץ כאן" אם זה באמת חשוב לך ואתה לא מחפש להיות חפיפניק שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני גבר מבוגר נשוי עם ילדים. חונכתי וגדלתי כחילוני גמור וכך גם אשתי וילדי. עם זאת, מזה שנים ארוכות שאני חש בלבי אמונה עזה לשם ואף אהבה כלפיו. אני משתדל לאמור את מעט התפילות והברכות שאני יודע ומתאמץ לשמור על כשרות בבית. אשתי וילדי מתנגדים התנגדות עזה שנתקרב לדת ומפחדים מאוד ש"אחזור בתשובה". אינני רוצה לצערם ולכן אינני מתחזק יותר ואני משלים עם חילול שבת בבית ועוד דברים. המציאות הזו שורפת בנשמתי עד דמעות, אבל אינני רוצה לאבד את משפחתי. היש עצה עבורי?

תשובה:
אחי היקר, זו באמת סיטואציה ממש לא פשוטה, מה שהייתי מציע לך לעשות זה לנסות לקרב אותם בצורה הדרגתית בבחינת: "בתחבולות תעשה לך מלחמה" אל תיגש אליהם באופן ישיר , תקרב אותם בצורה חכמה ותאהיב עליהם את התורה.

איך עושים את זה?
א) תקרא בשבת סיפור יפה מאיזה עלון (בתקווה שאתם לפחות אוכלים יחד בשבת)
ב) תרכוש את ערוץ הידברות ותאפשר להם להיות חשופים לערוצים של קדושה ב-TV
ג) תשמש דוגמא אישית טובה (בית כנסת, תפילות, תפילין, שבת, לימוד)
ד) הייתי שמח אם היית מניח תפילין בנוכחותם , רק כדי לעורר מעט את סקרנותם.
ה) אל תכריח אותם לעשות שום דבר , פשוט תראה להם שאתה מאושר זה יועיל מאד

בנוגע לאשתך , זו באמת בעיה לא פשוטה , אני מאוד מקווה שהיא שומרת טהרת משפחה , אם לא , עליך לעשות שאלת חכם כי זה באמת מקרה לא פשוט וקטונתי מלפסוק בדבר , כי באמת שמדובר כאן בסוגייה עדינה וחשובה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) במי לבחור? באשתי ! או בדת? קרוע בין שתי עולמות
2) אשתי לא מוכנה לשמור שבת , אנחנו על סף פרידה.
3) אשתי לא מוכנה לחזור בתשובה איך מתמודדים?

לקריאת שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה הבאה , אין לי ספק
שתחכימו ותלמדו המון מניסיונות של אנשים אחרים,
קריאה נעימה ובשורות טובות לכל גולשי אורלנוער.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד