שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם

חדשות האתר:

בחר מרשימת הרבנים באתר

פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה

קהל קדוש, עקב קשיים באחזקת האתר מענה לשאלות לרבנים הושבת, ניתן לחפש תשובות לשאלות דומות, במאגר יש מעל 50 אלף שאלות ותשובות. עמכם הסליחה.
הלכות בשמירת העיניים:
ה' יַצִּילֵנוּ

הלכות בשמירת הלשון:
לשון הרע על עבירה ראשונה

שאלות ותשובות

FAQ

חיפוש שאלה(חדש! גם משפטים ארוכים!)

חיפוש שאלה לפי מספר סידורי

הוסף שאלה

Add Question

קהל קדוש, עקב קשיים באחזקת האתר מענה לשאלות לרבנים הושבת, ניתן לחפש תשובות לשאלות דומות, במאגר יש מעל 50 אלף שאלות ותשובות. עמכם הסליחה.

להפיל את הילד או לא להפיל?

שירות לאומי - אחותי רוצה לעשות שירות לאומי בבית ספר לבנות מותר?

התשובות של הרב פשוט מדהימות !

אפשר לראות את הרשימה המעודכנת של מדור ביקשת קיבלת?

הרב תפרסם את השמות של מדור ביקשת קיבלת אני רוצה לבדוק אם זה רשם אותי

ביקשת קיבלת - הרב אני חייב לבדוק אם זה רשם אותי או לא

עמודים:
1


שאלות מומלצות לקריאה

HOT FAQ

למה הרהורי עבירה קשים מעבירה?


שאלה:

שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...

קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד

איך חוזרים בתשובה?


שאלה:

כיצד לדעתך אדם צריך לתאר "לחזור בתשובה"? מה זה בעצם לחזור בתשובה? אשמח לשמוע איך להגדיר זאת.

תשובה:
חזרה בתשובה היא בעצם קבלת החלטות ע"פ שיקולים שכליים ולא רק על פי הכרעה רגשית בהתאם לחק האלוקי כפי שנכתב בספר הנמכר ביותר בעולם , התנ"ך הלא הוא ספר הוראות היצרן שכל מי שעדיין לא זכה לחזור בתשובה לא ממש מבין שבספר הזה כתובים כל סודות העולם , העבר , ההווה והעתיד.

ובמילים פשוטות יותר - מה זה לחזור בתשובה לדעתי?
א) להגיע לסיפוק ע"י לימוד \ קריאה \ אמונה - במקום להגיע לסיפוק רק ע"י גשמיות
ב) להתרגש מהדברים הפשוטים בחיים - עץ , עלה , טבע , בריאה , התבודדות
ג) ללכת לישון עם חיוך ולדעת שהיום לא סתם מילאת תפקיד של בע"ח בעולם
ד) לחזור בתשובה זה להרגיש שיש לי משמעות בחיים ואני לא על תקן רובוט
ה) לחזור בתשובה זה בדיוק כמו לשרת בצבא , רק שהפעם הרמטכ"ל הרחמן הוא ה'
ו) לחזור בתשובה זה לשמוח בכל מצב - כי מבינים שהכל מאת ה'
ז) לחזור בתשובה זה ללמוד לכבד את הסובבים אותי (אבא, אמא, אח, אחות, אשתי)
ח) לחזור בתשובה זה להתחיל לעבוד על הגאווה הבזויה וללמוד לוותר ולסלוח
ט) לחזור בתשובה היא מילה אחת פשוטה , לדעת לעבוד על איפוק ! 
י) לחזור בתשובה זה להבין ששבת זה לא "כלא" זה ה-"חופש הרוחני הכי גדול שיש" 
טוב אני יכול לשבת ולכתוב כאן משפטים עד אור הבוקר , אני מאמין שהמסר ברור. 

סרטון נפלא שמסביר מהי תשובה - לצפייה לחצו כאן:"לחזור בתשובה".
שלח לחבר קריאה בניפרד

לא הולך לי עם האישה - כל הזמן ויכוחים (לנשואים בלבד!)


שאלה:

הרב שלום. אני ממש מגיע לשלב של ייאוש. אנחנו נשואים 9 שנים, עם שלושה ילדים. קשה להגיד את זה, אבל מאז שיש ילדים, הבית הפך ליותר לחוץ וקשה. האישה יותר לחוצה, וגם עובדת בחוץ וחוזרת עייפה, וכל הזמן אנחנו בויכוחים על כל דבר קטן. מה לעשות הרב? אני לא רוצה חס ושלום לחפש אטרקציות בחוץ או לפרק את החבילה, היא אישה מאוד טובה ומסורה לבית.

תשובה:
בחיי הנישואין נקלעים לא פעם ולא שתים למריבות קשות, חילוקי דעות, או ויכוחי סרק כאלה או אחרים. ובעיקרו קרי בחיל, בגלל אותם דברים שבינו לבינה, הכמוסים בחדרי חדרים, שהם כבשונו של עולם. ישנם המתפייסים מיד, וישנם ה"מושכים" זאת לימים ושבועות. ועבורם סיפר הגה"צ רבי אליהו דסלר זצוק"ל, סיפור: בנדודי דרך ארצות הצפון, ראיתי עדת זאבים רעבים, רצים ומחפשים מזונם, וימצאו נבלת חיה קטנה מושלכת על דרכם, ויקפצו כולם עליה מבוהלים ודחופים, אבל לא יכלו לאכול הטרף, כי כל אחד קפץ על גבי חברו, מבלי לוותר על נתח בשר איש לרעהו. וכה נשכו זה את זה וילחמו זה בזה, עד אשר כולם היו פצועים ושסועים ויזב דמם לרוב. כה המשיכו בעקשנות במלחמה עזה על חתיכת הנבילה, עד אשר כולם נפלו מוטלים חסרי אונים על השלג, וחלקם נהפכו גם המה לנבילות. רק אחדים, הגיבורים שבהם, המה שמו שיניהם בנבילה. ויעבור רגע ואביטה, והנה גם אלה הגיבורים, נלחמו זה בזה ויכו וינשכו זאב את רעהו נשוך ופצוע. עד שגבר אחד המיוחד, בעוז ותעצומות חטף את הנבלה, וינס כל עוד רוח חיים באפו. התבוננתי למראה, וראיתי את המנצח נס רחוק, וכל דרכו אשר רץ עליה, מלאה דם מפצעיו אשר פצעוהו חביריו, ולא התמיד הלוך עד אשר נפל ושבק רוחו מרובי פציעותיו. שבתי וראיתי בנשארים, והמה פצועים קשה והרוגים, דמם אבד וכוחם סר מעליהם, ומה הועילו במלחמתם..... 
 
ובכן, אלו המה התוצאות המרות של חוסר ויתור, וכל מילה מיותרת. ועד כמה צריכים כולנו בלי יוצא מהכלל, גדולים וקטנים, להתחזק בדרכי האבות והאמהות הקדושים זיע"א. ולדעת, שהמפסיד הוא זה שלא מוותר, זה שמעמיק וממשיך את המריבה. וגיבור, הוא רק מי שיוצר עוז בנפשו מול כל הקשיים הניצבים ברוחו, כובש את יצרו ורודף ומבקש אחר השלום. וה' יעזרנו לטוב לנו כל הימים אמן.
 
 
ועדותי כזאת נצברתי לא מעט, ע"פ צירופי השמועות מפי נשים וגברים יחד, כי ישנם נשים שלא מבינות כי עיקר תכלית בריאתם בעולם הזה, וזכות קיומם וחיותם הוא בכדי לעשות רצון בעליהם, בכל המובנים היוצאים ע"פ דרישות הבעל ממנה בגשמיות, וביתר שאת ברוחניות, המבטלות מחשבה רעה המביאתו לידי חטא. וטוענות בדברי סרק, בשטויות והבלים פרי עצת הנחש הקדמוני, לא ניחא לי כעת, אני עייפה, לא הורגלתי בכך, אין לי כוחות לזה, כמה אפשר, מאיפה באים לו רעיונות, וכן ע"ז הדרך בניגונים עולים ומתחלפים מאשה לאשה. 
 
די מלהסתובב בבתי דינים בכל עיר ועיר במקהלות עם, להסתחרר מלראות כמה יתומים מחיים מתרבים בגלל דברים שכאלה, שעיקרם ברובה עקשנות העולה מן האשה בדברים הנסתרים. וכבר הקדים באומרו החכם מכל, בעל הדעה ובעל הנסיון שלמה המלך עליו השלום, כי עיקר היסוד בבנין הבית, הכל תלוי אך ורק באשה, ואיולת בידה תהרסנה. ורבים מהסכסוכים הכמוסים בין איש לאשתו תבניתם נוצר מזה כידוע. אשה בכוחה לבנות את הבית וליסדו בשלווה נועם ורוגע, או להיפך להרוס ולנתוץ את שלוות החיים בעקשנות עד כדי שבירת כל הכללים, ורבים החללים יתומים מחיים בעקבות זה. 
 
נכונה היא, כי אין אפשרות לכוון הדעת בכתב בגרמי גרמים הגורמים לזה, אך ברמיזא ניתן לבאר כי די לאותם בעלים בהמתנת ימי טומאת האשה, הכוללים ימי ראייתה וימי ליבונה קרי שבעה נקיים, ובנות ישראל החמירו על עצמן או יותר נכון החמירו על הבעלים, העולים בין אשה לאשה בין שנים עשר יום, לחמשה עשר יום, ויש גם יותר, עד שנטהרת. וכי מה מצפה אשה, אשר בעלה משתדל מאד, וכל כמה שמירות שיעשה בעצמו, שמירת עיניים וכדומה, היום בפירצת זוהמת הנחש, היצר הרע לפתח חטאת רובץ, ולא נשאר מקום אפ' לדמיון. 
 
 
והמציאות אשר אנו נמצאים בה היום לצערנו מחשוף הלבן, והבליבול שנוצר בעקבות החשיפה לכל אותם מכשירי התועבה הסובבים די בכל אתר ופינה, ואפ' אוירא דישראל קשיא ליה להחכימא ולאפרושי ממחשבת הרהור, ואכ"ז בתחבולות מבקש האיש להימנע מהרהורי עברה הקשים מעברה, ופונה לעוזרתו שתסייעו, ובזה דוקא היצר מעכבו. 
 
נמצא, כי כל אשה חכמה במראות הצובאות, ככל שתבין את הקשיים העומדים וניצבים לפני בעלה, ותתגבר מול עצת היצר הרע המלעיטה בדברי סרק בשטויות והבלים פרי עצת הנחש הקדמוני, ותתדחה את הטענות: לא ניחא לי, אני עייפה, לא הורגלתי בכך, אין לי כוחות לזה, כמה אפשר, מאיפה יש לו רעיונות, נמאס לי ממך, וכן ע"ז הדרך בניגונים עולים ומתחלפים מאשה לאשה. אלא תעשה רצונו של מי שאמר והיה העולם בשמחה, ותחפש כיצד ואיך להכין את עצמה בנפשה למענו, למען בעלה, בהשכנת שלווה ושלום בביתה בכל הדברים העולים על רוחו, בבקשתו, בדברו עימה בגווני מצפוני לבבו, בכל מכאובי הנפש בשערי הקדושה, ברחל בתך הקטנה כנאמר לעיל. מבוטחת היא אותה אשה צדיקה, שאין כמוה אשה כשרה בנשים, העושה רצון בעלה, ואין דומה לה, והוא ברור.
 
ועומק הענין בתוקף, אל אותם נשים עקשניות המיסרות את בעליהם, ומצערות אותם בהיתולים בטכסיסי נוכלות, ומדמינות בקרבם כי הסערה חלפה עברה ובעלה התרגל לסירובה. צר לי לבשרם כי הם מנוחלי הגהינום בזה ובבא, ובאוזלת ידם הם ישאו עוונם. כי כל תכלית קיומה של אשה בעולם הזה, הוא אך ורק להיות עזר לבעלה בכל המובנים, בלי יוצא מהכלל, ואין שייכות לפשרה בזה. והמטרה, לסייעו במסילה העולה, המביאתו לקדושה הנכספת אליו יתברך, "כי קדוש אני". וזה לא יתכן אלא ע"י שתשתדל האשה למענו, בכל שערי רזי הקדושה, למען אין עוד מלבדו.
 
ולזה צריך חריצות השכל ותחבולות הדעת, וזה לא יתכן כי אם ע"י השלימות באהבת הזולת בחשיבה חיובית, בידיעה ללא משאבי דאגה עצמית, כי היותה בבריאה סיבתה, היא רק למען הנתינה השלמה לבעלה, בעמל, יגיעה, השקעה, בטח בה לב בעלה ושכרה בצידה. וככל שתתמיד האשה בהתבוננות בידיעה שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, ועז יתהווה חפצה ורצונה, להשלים ולשמח את לב בעלה תמיד, אזי מובטח לה בנים ובנות עוסקים בתורה ומצוות, בנחת דקדושה שלום ושלווה, והוא כדאי.
ובעיקר העיקרים יש לפנות, אל נשות העיקרי'- עיקרה של הבית- עקרות הבית. אשר אינם מודעות אולי, לנקרא וקורא אשר יקרא "קרך בדרך" תסובב גבר מחוץ לבתים, ובעליהם בסיבת נשותיהם הם אצים רצים, ומכותלי מקלט הבית יוצאים בלית ברירה, להביא מזון וצידה להשביע נפשות העוללים. ואין שליטה על הנראה בכי יקרא בדרך, עין רואה ולב חומד, וראית בשביה כי יצא למלחמה עם היצר הרע, ומי יכול לו. והיא אשתו פת מחוררת בסלו, בקרירות ליבה צערו של בעלה בל עימה, וחלילה, בידה ממש תהרסנה עוקרת הבית. והוא אנה ילך, ואנה יפנה, ואל מי ידובב ויפציע צערו, כי אין פיתו בסלו, וחלילה ביתו נעקר על צירו, ואין דורש לנפשו, וחבל.
 
והנה שפתי לא אכלא מלהודיע בעליל, ודי מלהניף, אני העבד ניצב מנגד מלהעיד, על כמה וכמה משפחות בני עליה, מעידית שבעידית מבני הפרתמים, מובחרי ונבחרי, מכושרי וכושרי, לא חסרו דבר וחצי דבר בהון ובמראה, כי בסיבת עקשנותה של האשה, בעינינים נסתרים העולים מקודש הקודשים מחדרי חדרים, ישנם בעלים שהגיעו עדי שבירת כל הכלים, והמה מבולבלים ומתקשים לעמוד מול נסיונות הדור, ומינה כ"ז בסיבתה סיבת עקשנותה, הכעס גובר ועולה בחזקת הבתים, והילדים צעירי הצאן, משלמים ונעשים קורבנות בגין זה, ובת קול זועקת עד מתי.
 
ומי לא יבחין, כי בעקבות צרות הזמן ומאורעותיו, עיקר נסיון הדור מן הוא ממון ונשים, והוא כזרע גד וטעמו כצפיחית בדבש, דבש גמטריא' אשה. וככל שיתמהמה קץ גלותנו, הנסיון הולך וגדל עד כי גדל מאד, ואין מנוס אשר אליו ינוס, להינצל מצפורני מחשבת האיסור, מלבד תורה המצילה ומגינה, אשר נתנה לנו את האשה תבלין כנגד היצר הרע, ה' יצילנו.


בכל מקרה, תתן גם לאישה לקרוא את הדברים שאמרנו פה, ואם תרצו, אשמח לעזור לכם 
בנושא, ולהפגש איתכם לייעוץ.  
טל:  050-4110698 נהוראי
* נא לצלצל אחרי השעה 9 בערב.

(הקטע מתוך הספר: המאיר לארץ חלק ב של הרב נהוראי שמעונוב)


 
 
שלח לחבר קריאה בניפרד

המורה שלי להיסטוריה מוציא שם רע על כל הדתיים , נמאס לי ממנו !!!


שאלה:

רביד היקר, היתי כבר בסיפורי חיים מרגשים ומעניינים אבל כמו שלך לא זכיתי! הסיפור אתמול ברחובות היה פשוט מדהים! בחיים לא יצאתי עם אורות כאלה משיעור , אין לך מושג איך חיזקת אותי! אשריך שזכית ככה לחזק את הנוער, כל מילה שאני יוסיף מיותרת. אני לומדת בבית ספר חילוני והמורה שלי להיסטוריה כל הזמן מוציא שם רע על הדתיים ואין לי כוח כבר! פעם אחת הוא ממש העליב אותי. איך אפשר לעבוד על מידת הכעס ולא לשנוא אותו?

תשובה:

אני שמח שהתרגשת מהסיפור האישי , את מוזמנת להגיע לשיעורים בימי שלישי בקביעות ואני בטוח שתמשיכי להתרגש ולקבל משמעות לחייך.  בנוגע למורה שלך להיסטוריה, אל תכעסי עליו, הוא תינוק שנשבה, אם הוא היה חי בתקופת התנאים או האמוראים, הוא היה מתבייש מאוד בדבריו.

בכל מקרה, חז"ל כבר גילו לנו שבדור שבו יבוא המשיח כל מי שרחוק מתורה ומצוות יבזה את התורה וילעג ללומדיה, שנאמר: "בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו וכו". (סוטה מט ע"ב) .
בקיצור אל תשנאי אותו , כי הוא לא אשם מסכן , הוא התעסק כל החיים שלו בללמוד היסטוריה והוא שכח את ההסטוריה של עם ישראל, הוא כנראה שכח את השואה, את הצער שהיה לעם ישראל בגולה (בחו"ל) כשהכריחו אותנו להתבולל, הוא שכח שפעם יהודי היה מוכן למות ולא לחלל שבת והיום אני בטוח שהמורה שלך מחלל שבת ואין לו אפילו מצפון, אבל אני לא מאשים אותו הוא מעולם לא היה מוכן לשמוע דעות של אחרים ולכן הוא נשאר מכונס בדעות שלו ! אם הוא היה שופך קצת את הכוס המליאה שלו ומוכן להקשיב, אולי הוא היה משתנה, בכל מקרה בקרוב יבוא גואל צדק ולב האבן של המורה שלך יתרכך בחינת: "והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, ורוח חדשה אתן בקרבכם" (יחזקאל לו',כו')

תמיד תזכרי שיש לו נשמה יהודית וגם הוא יחזור בתשובה ויתבייש על הלשון הרע והשם הרע שהוא הוציא על עם קדוש כמו עם ישראל ועל לומדי התורה, הוא ישלם מחיר לא פשוט על התעוזה שלו והגאווה שלו בחינת: "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש" (משנה באבות ב',י') בקיצור מה זה משנה מה המורה הזה חושב? משנה מה את חושבת ! איך את מרגישה עם הדת ועם ה' יתברך זה הכל. המורה שלך לא ממש מעניין אותנו כרגע , יהי רצון שיחזור בתשובה.

סרטונים נחמדים שירגשו אותך.
א. קצת מגדולתו וקדושתו של מלך העולם. - מוזיקה נעימה ומרגשת
ב. סבלנו מספיק משיח בא.
ג. דקה וחצי על קדושת עם ישראל.

שלח לחבר קריאה בניפרד

כל החילונים נהנים והדתיים רק סובלים פה בעולם ! למה?????


שאלה:

שלום כבוד הרב קוראים לי רפאל ואני רוצה לשאול אותך שאלה. איך מתחזקים? אני כל הזמן מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם. אני כל הזמן בדיכאון. למה אני סובל כל הזמן ואלו שלא הולכים בדרך בורא עולם נהנים !

תשובה:
האמת יש באתר עשרות תשובות שעוסקות בנושא של צדיק וטוב לו רשע ורע לו , הפעם החלטתי לענות בצורה נחמדה מקורית ופשוטה , כל מה שצריך זה כמה דק' לקרוא סיפור נחמד עם מוסר השכל נפלא , מקווה שזה יעזור לך להבין איך העולם עובד.

החלטתי לשבת ולספר לך סיפור שאולי יצליח לגעת לך קצת בלב.
יוסי ורפאל שני חברים טובים הלכו לרופא , שניהם היו חולים , ליוסי הרופא אמר: "מותר לך לאכול מה שאתה רוצה , מתוק , מלוח , חריף , מר , שומני , בקיצור תחגוג חופשי". את רפאל הרופא הזהיר הוא אמר לו: "תיזהר לא לאכול הרבה מלח , לא לאכול שום דבר מטוגן ו\או שומני , לא צ'יפס , לא שניצל, לא לאכול מתוק מדיי ולא לפני שינה".

רפאל ויוסי חזרו לביתם , בדרך הם עצרו לאכול בקיוסק ,
יוסי קנה סוכריות והציע לרפאל - רפאל אמר - אסור לי.
יוסי קנה גם גלידה לקינוח והציע לרפאל אבל רפאל אמר - אסור לי.

רפאל ויוסי הגיעו לבית של יוסי , אמא של יוסי הכינה שניצל עסיסי
והגישה את השניצל לשולחן בתוספת צ'יפס שהיה ממש מגרה
יוסי ורפאל ישבו לאכול , יוסי אכל לתיאבון , הוא הביט ברפאל שפשוט ישב
ובהה בצלחת , הוא אמר לו: "למה אתה לא אוכל אמא הכינה גם לך"
רפאל מחה דמעה ואמר: "אסור לי"

יוסי החליט ללוות את רפאל לביתו והוא נשאר אצלו עד מאוחר ,
כמה דק' לפני השינה רגע לפני שרפאל עזב את הבית של יוסי
הוא מזג ליוסי קוקה קולה הוא ביקש מרפאל שיעשה איתו לחיים
אבל רפאל שוב התבאס ואמר: "אסור לי לשתות מתוק לפני שינה"

כך סבל רפאל תקופה ממושכת של איפוק , האמת הוא לא ממש הצליח להתגבר על הפיתוי , לפעמים הוא היה מרשה לעצמו לאכול שניצלון נחמד או לחטוף ממתק של פסק זמן או שוקולד כזה או אחר , אבל הוא באמת השתדל.

אחרי 3 חודשים רפאל כבר לא יכל להמשיך , הוא שוב ניגש לרופא ופשוט זעקקקק
אני לא מסוגל יותר , זהוווווו החודשים האלה היו פשוט סיוטטטטטט אני לא מסוגל, צ'יפס אסור , שניצל אסור , קולה אסור , איך אפשר לחיות ככה??? הרופא פנה לרפאל ואמר: הכל מותר , השאלה איך אתה מבשל את זה ואיזה תחליף בריא עשוי להועיל.

אתה יכול לאכול צ'יפס - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול שניצל - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול מתוק - אבל לא קולה , משקה טבעי.

כעבור כמה חודשים של שינוי אופן האכילה , הרופא הודיע לרפאל חגיגית שהוא כבר לא בסיכון והכל בסדר , אז רפאל אזר אומץ ושאל: "ד"ר למה כשבאתי עם יוסי אמרת שליוסי מותר לאכול הכל ורק לי אמרת שאסור לאכול כל דבר , הרופא מחה דמעה ואמר: "יוסי חולה במחלה שאין לה תרופה , שום דבר כבר לא יכול לעזור לו ולכן רציתי שלפחות יהנה מהזמן שנותר לו לחיות כי עולם המדע עדיין לא מצא תרופה למחלה של יוסי , אבל לך היה חולי פשוט , לכן ביקשתי ממך להיזהר מעט וידעתי שתבריא לחלוטין". 

רפאל היה עצוב כששמע על המחלה של יוסי והוא החליט להתפלל על יוסי , הוא הלך לבית הכנסת ופשוט בכה ליד היכל הקודש ואמר , א-לוהים אני לא כועס על יוסי יותר. היום הבנתי למה הרופא נתן לו לאכול מה שהוא רוצה היום הבנתי שליוסי אין סיכוי להיות בריא ליוסי אין סיכוי לחיות. לכן אני פונה אליך ומבקש ממך סליחה, סליחה שקינאתי ביוסי , סליחה שכעסתי על יוסי , אולי הקנאה שלי וצרות העין שלי רק הזיקו יותר ליוסי , אני מתחנן לפניך א-לוהים , תרחם על יוסי למרות הכל ותעזור לי לעזור לו להיות בריא.

כך כל יום היה רפאל מגיע לבית הכנסת , נצמד להיכל ובוכה , ארבעה חודשים אחרי כשרפאל הגיע לבדיקות שגרתיות אצל הרופא , רפאל פנה אל הרופא ושאל , ד"ר , תגיד אתה יודע מה שלום יוסי אולי? הד"ר אמר , בוודאי ! שכחתי לספר לך , הוא עבר כמה הקרנות והמצב השתפר , הצליחו להסיר לו את הגידול והשיער שנשר לו , החל לצמוח שוב מחדש , יוסי הבריא לחלוטין בזכות ההקרנות והרופאים.

רפאל חייך ואמר: "יוסי הבריא לחלוטין בזכות א-לוהים" 

עכשיו אמר הד"ר לרפאל , ליוסי יש רופא חדש והרופא של יוסי מסביר לו מה מותר לו לאכול ומה אסור לו לאכול , זה לא הולך להיות קל , אבל לפחות הוא יחיה.

רפאל רץ לבית הכנסת , נצמד להיכל ואמר: "א-לוהים , שמעת אותי , הקשבת לי , ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם , אני יכול לבקש בקשה קטנה? אני יכול לקרוא לך מהיום אבא?.....  עד כאן הסיפור.

אני מאוד מקווה שאתה מספיק חכם להבין את הנמשל , , , אעזור לך ממש מעט...
יש אנשים שעשו טעויות כל כך חמורות , שגרמו להם להפסיד את העולם הבא שלהם , עבירות שהעונש שלהם בתורה הוא: "כרת" כלומר: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל" , באופן מסויים הם איבדו את הסיכוי שלהם "להבריא" , הדרך היחידה שלהם להבריא זה לעשות תשובה וכדי שהם יעשו תשובה אנחנו "אחים שלהם" צריכים להתפלל עליהם.

אחי היקר , אם אתה "סובל" זה רק בגלל שהרופא (בורא עולם) מאמין שיש לך סיכוי להבריא , אם אחרים "נהנים" ומותר להם לחגוג , יכול להיות שזה בגלל שהם מקבלים את השכר שלהם על המצוות שלהם בעולם הזה , אבל הם מפסידים את העולם הבא ,
ואם אנחנו נתפלל עליהם בדיוק כמו שרפאל התפלל על יוסי , אולי הם יזכו להירפא ואז הרופא יתן גם להם הוראות חדשות , פתאום גם להם יהיה קשה , כי כל דבר אסור , פתאום גם הם יהיו "בריאים" ועובדה שאחרי שיוסי הבריא , הרופא החדש אסר עליו לאכול כל מיני דברים , אבל לפחות הרופא יודע שיש לו סיכוי לחיות עוד קצת בעולם הזה. העולם הזה זמני , העולם הבא הוא עולם הנצח , שווה לסבול פה קצת כדי ליהנות בעולם שכולו טוב , עולם שלא כולם יזכו להגיע אליו , רק מי שזכה ועשה תשובה יזכה להגיע לעולם הנצח , לך יש את הזכות , אתה זכית להכיר את עולם התשובה בזמן, רגע לפני ביאת גואל צדק , התחברת למקום הנכון , אל תצטער על זה לרגע ואל תאחל לעצמך תענוגות בעולם הזה , כי כבר למדת למי הרופא מתיר לחגוג ולעשות הכל...

אז למה אני מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם?
חכם יהודי אחד אמר פעם שיש אנשים שהאיברים הגשמיים שלהם משותקים , הם לא מסוגלים להזיז אותם , לפעמים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים האיבר חוזר לתפקד ולזוז , אבל יש מקרים שהאיברים נשארים משותקים ואין תרופה לשיתוק הזה ה' ישמור

כך גם בעולם הרוחני , הבן איש חי לימד אותנו שלכל אדם יש איברים רוחניים , כשהאיבר הרוחני שלנו משותק , קשה לנו להרגיש אותו או למשש איתו , לכן לפעמים אנחנו מתפללים ומתפללים אבל הלב שלנו משותק , הלב לא מתרגש מהתפילה , כדי לרגש אותו צריך להחיות אותו , איך עושים את זה? הרופא הגדול (ה' יתברך) אמר שכדי להחיות לב נדכאים , צריך פשוט לקרוא קריאת שמע בזמן וללמוד תורה , בקריאת שמע נאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" ועל התורה נאמר: "ולכל בשרו מרפא" , אם תקפיד לקרוא כל יום בבוקר ובערב ק"ש בזמן (רצוי במניין) ותבטיח לי שכל יום תלמד בזמן קבוע 15 דק' תורה (לבד מתוך ספר) ופעם בשבוע תלך לשיעור תורה של שעה אחת לפחות קבוע , אני מבטיח לך שאחרי 3 חודשים שתתמיד בזה , אתה תתרגש כל כך ותברך אותי ואת כל גולשי אורלנוער שזכית להכיר את האתר הזה חחח מה אתה אומר? אני מקווה שאהבת את התשובה שלי נשמה טובה.

אני רוצה לסיים את המסר במשפט הבא: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך (הנשמה שלך) שבוקעות את כל הרקיעים" ה' אוהב אותך אח יקר. 

אין אדם בעולם שלא מתפלל , השאלה מי מתפלל , איך הוא מתפלל , האם הוא צדיק? האם הוא באמת מתפלל מעומק הלב או שהוא: "דופק כרטיס" סליחה על הביטוי.

אספר לך עוד סיפור לסיום.
ליד הבית של רבי חיים מצ'אנז עמדה אשה מבוגרת אחת גלמודה , ביד שלה היה שק של תפוחים והיא צעקה: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים בזול" , שעה שלימה עברה ואף אחד לא קנה תפוח , האלמנה המבוגרת החלה לבכות , שלח רבי חיים את השמש שלו לשאול את האלמנה למה היא בוכה ,  ענתה האלמנה לשמש , עוד מעט תשקע השמש ולא הרווחתי אפילו פרוטה אחת לקנות צרכי שבת לילדיי הרעבים ומדוע אף אחד לא בא לקנות? שאל השמש , הם אומרים שהתפוחים לא טובים. ניגש השמש לרב וסיפר לו את הכל , הרב הפסיק את לימודו אחז בשק התפוחים והחל להכריז בקול גדול: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים טובים בזול" מיד המוני בני אדם נאספו ורצו לקנות מהתפוחים של הרב , הם היו מוכנים לשלם סכום כפול , עד שכל השק התרוקן והרב לקח את כל הכסף ומסר לאלמנה , האלמנה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה , היא ברכה את הרב והלכה לביתה שמחה ומאושרת.

יש בעולם הרבה אנשים שצועקים וקולם לא נשמע , לפעמים צריך לבקש את עזרת הרב , רב ירא שמים יודע לדאוג לאחרים , לעזור להם , לכוון אותם ולהדריך אותם , אז אם לפעמים אתה מרגיש שהתפילות שלך תקועות , אם אתה נופל לעצבות ודיכאון , תעשה לך רב , רב שתוכל להתייעץ איתו , ללמוד ממנו , רב שישמש לך דוגמא אישית טובה וראויה , רב שידע להסביר לך למה חיי התורה הם לא דיכאון , הם אושר ! רב שיצליח לגרום לך לקבל חשק ללמוד תורה , לצלול בים התורה , ליהנות מהמגע המלטף של המים הטהורים של התורה שיעטפו את גופך וישאו את המשקל הכבד שלך ושל כל השאלות שלך , כי בתוך המים משקל כבד הופך להיות קל , המים נושאים אותך , כך כשתלמד תורה ותשחה בים התורה כל השאלות הקשות והמשקל הכבד שאתה נושא על הגב שלך , המשקל של הדיכאונות והדאגות יתמוגג ויתמוסס ותזכה לחייך מחדש.
אני מאוד מקווה שתמצא רב כזה בקרוב ועד אז אתה יכול להיעזר באדם פשוט כמוני.

לסיכום: רפאל היקר אני מאוד מקווה שהמסר עבר ואתה מספיק חכם כדי להבין מה רמזתי לך בתגובה הארוכה הזאת , אני מקווה שבפעם הבאה שתתפלל תרגיש קצת אחרת , בנוגע לדיכאון , אני מאמין שעד עכשיו היית בדיכאון כי חשבת שכולם שווים , אבל היום אני מאוד מקווה שאחרי ההסבר שקיבלת , תבין שאתה לא צריך להיות בדיכאון , כי הרופא הגדול , ה' יתברך אוהב אותך ודואג לך , הוא ביקש שתעשה רק עוד דבר אחד קטן , שתקפיד לקרוא אשר יצר כל יום, כדי שתזכור תמיד את המשל שכתבתי לך כאן ותזכור שאחרי כל הרופאים הגדולים עומד רופא עוד יותר גדול שקוראים לו ה' והוא היה והוא הוה והוא תמיד יהיה "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

שאלות ותשובות דומות בנושא "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
א) למה כשמתקרבים לה' הצער רק נהיה גדול יותר?
ב) אם הכל ידוע מראש אז למה אנחנו נענשים?
ג) קרועה בין שני עולמות - מה לעשות?
ד) איפה הצדק בעולם - בושה.








.


שלח לחבר קריאה בניפרד

נפלתי חזק ! 10 שנים הייתי חזק והשם שלח לי אשה קשה ואין לי פרנסה


שאלה:

הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"



שלח לחבר קריאה בניפרד

אני לא מסוגלת לשמור נגיעה מחבר שלי, זה ניסיון קשה מדי


שאלה:

אני עומדת עכשיו בניסיון קשה מאוד.יש לי חבר ואני כל כך אוהבת אותו שאני לא יכולה לסיים את הקשר.אני יודעת שהוא האחד שלי,אני לא יכולה לשמור ממנו נגיעה.. ואני פשוט אוהבת אותו..מה אתה מציע לי לעשות? תודה רבה , יומטוב ושבת שלום:)

תשובה:
לבכות , על זה שאין לך זכות לחזור בתשובה ! בלי קשר אני מציע לך להשתדל להתאמץ קצת יותר ולהיות רצינית קצת יותר כי אם תמשיכי להכשיל ולהחטיא את נערי ישראל לצערי הרב תיאלצי ליתן על כך את הדין והייסורים שבאים אח"כ לא שווים את התענוג הרגעי הזה והדמיוני הזה, אם חבר שלך לא שומר נגיעה לפני החתונה, אני בטוח שהוא גם לא ישמור נגיעה אחרי החתונה ויש מצב גדול שהוא יבגוד בך, כי אם במלך מלכי המלכים הוא בוגד, מי את שהוא לא יבגוד בך? אל תשלי את עצמך, על כל טעות יש מחיר, כמו שאת בוגדת במלך מלכי המלכים עכשיו, בורא עולם יזמן לך בחור שיבגוד בך בעתיד, עכשיו את חמודה יפה ומתוקה, אבל עם הזמן את מזדקנת ויש לבעל שלך מליון פיתויים שבכלל לא יהיה לו קל לעמוד בהם, אחרי החתונה פתאום הוא יתחיל לפזול הצידה, להכיר בנות בעבודה שלו, (כמו הבחור שכתב לנו באתר שכבר שנתיים הוא בוגד באשתו ואשתו לא יודעת מסכנה) והכל קורה בגלל שבגיל הנערות הנשים עושות שטויות אז הן משלמות על זה אחרי החתונה, חבל, אל תהרסי לעצמך את הזוגיות. ה' לא סתם אומר לשמור נגיעה ולשמור על הקדושה, ה' יודע בדיוק מה הוא אומר, ה' אוהב אותך יותר מאשר את אוהבת את החבר שלך, אגב את רק חושבת שאת אוהבת אותו, אני מציע לך לברר מהי אהבה, באהבה שלך אליו יש הרבה תאווה לא רק אהבה, לכן אני חושב שהמושגים שלך התבלבלו, תאמיני לי אין דבר נכון יותר משמירת נגיעה, אם הוא יראה שאת אמיתית ויכבד אותך ויסכים לשמור נגיעה, תתחתנו ! אבל אם תגלי שבלי לגעת בך הוא לא יכול, סימן שהוא לא אוהב אותך באמת הוא אוהב את "תאוות הבשרים" הוא בעל חיים ולא בן אדם, כי אדם שולט על היצרים שלו ומכבד את בת זוגו, בעל חיים תוקף ודורש תאווה, גם את אשמה בזה לא פחות כי את לא מוכנה להפסיק עם הנגיעות האסורות, חבל, את עשויה לשלם מחיר כבד עבור הנאה רגעית, צפי בקטע הבא:"משימה בלתי אפשרית2" , כמו כן אני רוצה שתצפי בקטע שיעלה היום בע"ה לאוויר שנקרא: "איך זוכים בבת מלך" עוד מעט הוא יעלה לאוויר, תשארי מעודכנת זה יתן לך הרבה חומר למחשבה. בהצלחה.
תגיות: שמירת נגיעה
שלח לחבר קריאה בניפרד
שאלות ותשובות נוספות
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime