שאלה:
וואי הרב אני לא יודעת כבר מה לעשות עד שאני מצליחה להתחזק כולם יורדים בדת, אמא שלי שכל כך עזרה לי להתחזק היא מתחילה ללכת עם מכנסיים שעד עכשיו הייתה הולכת עם חצאיות אחי ירד לגמרי מהדת, חברה שלי עושה שטויות ולפעמים אני נגררת , חבר שלי לשעבר חופר לי שנחזור דיי הרב אני לא יכולה כברר אני מתפללת לאלוקים שיעזור לי ואני מרגישה בדיוק ההפך ממה שאני מבקשת קורה אני לא יכולה הכל נופל עליי בבום אחד הרב מה אני ייעשה כדי שאני לא יירד מהדת.. אני מרגישה שאלוקים עזב אותי..

תשובה:
קראתי את מה שכתבת ואני רואה שיצר הרע החליט להכריז עליך מלחמה עיקשת ! אני ממש לא מקנא בך את נמצאת באמת במצב לא פשוט בכלל שאני לא יודע אם אני בעצמי הייתי מחזיק בו מעמד, לכן אני רק רוצה לחזק את ידייך ולומר שאם למרות הכל תחזיקי מעמד, אין זכות גדולה מזו, תנסי תמיד לחשוב שיש אנשים שכל המשפחה שלהם לא שומרת תורה ומצוות ולמרות הכל הם מחזיקים מעמד ! אצלך הם מכבדים לפחות , זה גם משהו ! בכל אופן בזמן כזה קשה שגזירות כל כך קשות מרחפות מעל ראש העם היהודי, כשבפתח מלחמה לא פשוטה עם שנאה כוללת של כל העולם ומליארדי גויים שמשוועים למחוק את המדינה שלנו, לא נראה לי שכדאי לוותר על הקשר עם ה' יתברך , עכשיו את צריכה את ה' יותר מתמיד , תעשי כל מה שאת יכולה כדי לא לעזוב את היד מאביך שבשמים. ותצפי בקטע הבא: "זקוק לעזרה" ,"לעזוב את החבל" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היקר שלום, אני חושבת בעתיד לעלות למדרשה חרדית כמו למשל תפארת בנות, ועד כמה שידוע לי הבנות לא לומדות מקצוע במדרשות חרדיות. אני יודעת שיש אפשרות לשלב לימודים ומדרשה אבל הרב אמר "תפסת מרובה לא תפסת" שעדיף שעולים למדרשה לא לשלב עוד דברים. אז רציתי לדעת מה עושים? מתחתנים ואח"כ לומדים? או שהבנות לא לומדות מקצוע בכלל? ועוד שאלה אז ממה הם מתפרנסות? מהעבודות הכלליות שיש בחוץ? תודה רבה מראש:) ה' יברך אותך.

תשובה:
אחותי היקרה, מי אמר לך שבנות חרדיות לא לומדות? אם בנות חרדיות לא לומדות אז מי לומד במכללות החרדיות? בעידן המודרני לא חסרות מכללות כשרות שמאפשרות לבנות החרדיות ללמוד.

אם אני אלך למדרשה אני אתחיל מאוחר את החיים לא?
אם בציבור הדתי לאומי יש רבנים שמתירים לנערות לעשות שירות לאומי שנה שנתיים ורק אח"כ להתחיל את החיים, רק אח"כ להתחיל ללמוד ו\או להקים בית בישראל. אני לא רואה שום סיבה שבת מדרשה לא תלך לשנה שנתיים מדרשה ורק אח"כ תקים בית
ומי שחושבת שבשירות הלאומי היא תורמת לעצמה ולמדינה יותר מאשר במדרשייה,
אני חושב שהיא טועה טעות מרה. 

מי תורם יותר למדינה?
לדעתי בת מלך שהולכת למדרשה תורמת לעצמה ולמדינה הרבה יותר , היא תורמת לעצמה בזה שהיא מבססת את מעמדה הרוחני וקונה לעצמה מיומנויות תורניות נפלאות ובנוסף היא תורמת לעם ישראל בצניעות שלה וביראת השמים שלה. אם עד עכשיו היא התירה לעצמה ללכת עם חצאית ע"פ עיקר הדין, אחרי שנת מדרשה החצאית שלה תהיה ראויה לבת מלך ברמה של מהדרין ולא רק רבנות. אם בעבר היא הרשתה לעצמה ללבוש חולצות צמודות ולפלרטט יותר , אחרי שנת מדרשה כל עולמה הרוחני משתנה לחלוטין. במקום להתאים את עצמן לחיים , בנות לומדות להתאים את החיים לעצמן.

ממה הבנות שלומדות במדרשה מתפרנסות?
עשרות אלפי בנות מדרשה הקימו בתים נאמנים בישראל ואינן רעבות ללחם , הפרנסה מגיעה וה' דואג שהיא תהיה מכובדת ויפה , חרדים לא מחפשים להיות מליונרים , אבל גם לא נזקקים , רוב החרדים שאני מכיר אינם נזקקים ואינם פושטי יד
אפשר ללמוד מקצוע , אפשר ללמוד במכללה , אפשר לעשות קורסים , חוץ מזה , גם ככה כשכל שנה שנתיים יש ילד ברוך ה' , במקום לשלם לעובדת זרה שתגדל את הילדים ולבזבז עליה את רוב המשכורת , לפעמים אין שום דבר רע בזה שאמא תגדל את בניה ובנותיה בנחת והבעל ידאג לפרנסת הבית.

אם הבעל לומד תורה והאשה עם הילדים בבית מהיכן מגיע הכסף?
בואי נהיה מציאותיים , עד שהגיעו הילדים היה לבעל מספיק זמן ללמוד , להחכים ולהכשיר את עצמו באחד ממקצועות התורה , רב , מורה , מחנך , מוהל , שוחט , מרצה , סופר סתם , משגיח כשרות , איש מקצוע , חסר מקצועות? היום יש חרדים אפילו בענפי ההייטק השונים , בכל מקרה , תאמיני לי שלבחור החרדי יש סייעתא דשמייא וה' יתברך מסייע לו להצליח בכל אשר יפנה בזכות התורה הקדושה. אז אחרי שלוש ארבע שנים של התמקצעות בישיבה הגבוהה , אפשר לעבור לכולל ולעבוד במקביל כשיש צורך.

מותר לחרדים לעבוד?
ברגע שיש צורך לפרנס את בני הבית לא רק שמותר לחרדים לעבוד , חובה עליהם לעבוד , אני את התלמידים שלי מעודד תמיד לדאוג לפרנסת הבית בעתיד , ללמוד במקום שמאפשר להם להתפתח ברמה מקצועית כל אחד כפי מעלותיו ויתרונותיו כפי שחנן אותו ה' יתברך , יש אנשים שמתאים להם להיות מורים , יש שמתאים להם להיות משגיחי כשרות ויש שמתאים להם להיות בעלי מקצוע , רוב החרדים היום עובדים לפרנסתם , כסף לא גדל בעצים , כשיש לאדם 8 ילדים הוא חייב לספק מענה הולם ולדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ותפסיקו להאמין לסיפורים שכל חרדי שני פושט יד, זו לא המציאות , מנסים לצייר את החרדים כמסכנים וכנזקקים שחיים על קופת הציבור , זה לא נכון !

אז למה ראשי ישיבות באים כל הזמן להתרים?
כי מישהו צריך להחזיק את הישיבה , חרדי לא צריך להחזיק גם את הבית שלו וגם את הישיבה , בעם ישראל מאז ומעולם היה יששכר והיה זבולון , ומי שלא יכול ללמוד תורה זוכה לפחות להימנות עם תומכי התורה , בחינת: "ותומכיה מאושר" , אבל מה זה קשור לגידול הילדים ולרווחת הבית שלו? חרדי לא אוסף תרומות כדי להאכיל את הילדים שלו , הוא אולי אוסף תרומות כדי להחזיק את הישיבה שלו ואת לומדי התורה אבל את בני ביתו הוא דואג להאכיל ע"י עמל כפיו , בחינת: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

אבל יש ישיבות שמבקשות תרומות להחזקת האברכים לא?
נכון שיש ישיבות שמקבלות תרומות כדי לסייע לאברכים , אבל הסיוע הוא ממש מזערי, מהתרומות האלה האברך בקושי יכול לשלם חלק מהשכירות שלו או שלפעמים הכסף הופך להיות חלק מהתקציב שלו לסעודת החג ו\או השבת , אבל לבוא ולדמיין שמ-50 ש"ח בחודש שאדם תורם הוא מחזיק אברך נו.. באמת.. הוא אולי עוזר ואני לא מזלזל בעזרה הנפלאה הזאת , אבל מכאן ועד לחיי תענוגות הדרך רחוקה , יש אנשים שחושבים שהחרדים יוצאים לסוף שבוע בהולנד או בהוואי בזכות התרומות שלו חח, אולי כדאי שאסביר לכם אחת ולתמיד מי באמת תורם למי. כשאדם תורם לחרדי והוא חושב שהוא עושה לו טובה בזה שהוא מחזיק אותו , צר לי לאכזב אבל ההיפך הוא הנכון , התורה היא זו שמחזיקה את כולנו ומי שלא לומד תורה זוכה שיהא חלקו בתורתו של אותו חרדי שיושב ולומד תורה בחינת: "ותומכיה מאושר" אז... 

אז חרדים כן מקבלים כסף בסופו של דבר.
מעטים הם החרדים שמתקיימים רק מתרומות , רוב החרדים היום עובדים , יש שתורתם אומנותם וכל היום וכל הלילה הם מוסרים נפש על לימוד התורה והלוואי שיהא חלקנו עמהם , בחינת: "ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש" ,  והם אלה שמחזיקים את העולם ומקיימים את העולם , בחינת: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל רוב החרדים היום עובדים ומפרנסים את בני משפחתם מיגיע כפם. 

לסיכום: יש אנשים שאחרי הלימודים הולכים לטייל שנה בחו"ל , יש אנשים שאחרי הלימודים עושים שירות לאומי שנה שנתיים , בדיוק כך יש בנות מקסימות שהולכות למדרשה שנה שנתיים או שישר מתחילות ללמוד במכללות חרדיות ואין בזה שום דבר רע , להיפך זו התרומה הנפלאה ביותר למדינה שלנו , מדינה שעיקרה הוא צביון תורני ולא צביון חופשי בחינת: "להיות עם חופשי בארצנו" חח (מילתא דבדיחותא כמובן) 
 ומהיכן נתפרנס? מעמל כפינו ומלימוד תורתנו , יש שתורתו אומנותו ויש שאומנותו לא רחוקה מתורתו והעיקר שלא נדאג כי דאגה מורה על חוסר בטחון בה'.

נ.ב - גם אם תהיה לאדם פרנסה בשפע הוא יחפש על מה להתלונן , בדיוק כפי שקרה במדבר , כשאכלנו את השליו ואת המן שירד מן השמים וכשהמתיק לנו ה' את מי מרה, תמיד ידענו להתלונן ולהיות קטנוניים , כי לא סמכנו על בורא עולם ויכולתו לפרנסנו וכי חסרים שליחים למקום? הרי בעסקה טובה אחת של נדלן אדם יכול לפרנס את עצמו בזמן שחבריו עובדים שנים רבות ועמלים לפרנסתם. אם אדם קנה בית במליון ומכר אותו במליון וחצי , הרי שהרוויח חצי מליון שקל בעיסקה טובה אחת , נו... עכשיו יש לו הרבה זמן ללמוד תורה לא? בקיצור לא חסרים שליחים למקום. ה' נתן חכמה לחרדים ובעסקאות חכמות ונבונות אפשר להתפרנס בזמן מועט לתקופה ארוכה ודי לחכימא...

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) מה עדיף עובד ולומד או לומד יום שלם?
ב) אבא שלי לא מרשה לי להתחתן עם בחור בלי מקצוע.
ג) למה החרדים לא עובדים בכלל ולא מתגייסים לצבא בכלל?
ד) אני אתאיסט שמאלני הומוסקסואל חילוני ואתם חרדים אוכלי חינם.
ה) תפסיק לטחון מים , כל הדתיים שקרנים ושחקנים כולם סוטים.



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום, אני בחורה בת 21 וחושבת שהגיע הזמן לחבר, או חיזוק ממש אבל ממש רציני כי גם אני כבר לא עומדת בזה... אשתמש במושגים של העולם החילוני כי אני חיה בו (למרות שאני בתהליך של התחזקות) מקובל בעולם החילוני שזוג שנמצא ביחד תקופה ארוכה לא ממש שומר על טהרה ולכן הבחורה לא שמורה בחתונה. לא מזמן היה לי חבר ונפרדנו כי לא רציתי לקיים איתו יחסים ובטענה שהוא לא מסוגל להתאפק הוא בחר להיפרד. אני מאוד רוצה חבר לתקופה של שנה וחצי עד שנתיים ואח"כ להתחתן אבל מפחדת מאוד להישבר מה עליי לעשות? לחזור אליו או לא? אני לא חושבת שאני אצליח לעמוד בזה ואולי אני אפילו אשבר ואכשל איתו, אני צריכה חיזוק רציני.

תשובה:
בראש ובראשונה עשית מעשה נבון וחכם ! בנוגע לרצון שלך לצאת עם בחור שנה או שנתיים לפני החתונה , אם את בחורה דתיה זה לא מקובל, כי לפי ההלכה זה אסור בתכלית האיסור ! להלן עצות שכדאי שתקראי.

א. אם חבר שלך לא מסוגל להתאפק לפני החתונה מי מבטיח שהוא יתאפק אחרי?
ב. אם חבר שלך נפרד ממך, סימן שלא הייתה לו אהבה אליך, אלא תאווה (כמו בע"ח)
ג. אין לי ספק שאם תכירי בחור ותצאי איתו שנתיים את תעברי על איסור תורה מפורש
ד. קראי את התגובה הבאה שלי היא תועיל לך מאוד: "טיפים לשמירת נגיעה"
ה. צפי בסרטון הבא: "שיחה מרתקת על בינו לבינה - טיפים לשמירת נגיעה"
ו. תקראי את התגובות הבאות שלי בנושא "החבר לוחץ עלי" , "חבר שלי לא יכול יותר"
ז. אם תיכשלי בראיות אסורות סופך לקבל בחור שנכשל בראיות אסורות ואולי גם נכשל
ח. צפי בקטעים הבאים: "איפוק1" , "איפוק2" , על טעיות משלמים1 - "חלק א" ,"חלק ב"

אני יכול להבטיח לך שאם תיכשלי לפני החתונה יהיו לך בראש מחשבות שיהיה לך מאוד קשה להסיר גם אם תחזרי בתשובה, מחשבות כאלה עשויות לפגום בקדושתך עד כדי כך שאמרה הגמרא שגבר שיש לו מחשבות כאלה באמצע יחסי אישות, זה פוגע מאוד בקדושת הילדים. במיוחד אם הגבר הוא זה שפוגם במחשבתו ואם את בוחרת להשתייך למגזר החופשי ולשאת גבר שאינו ירא שמים ראוי שתקראי את דברי חז"ל.

אצטט לך את דברי הגמרא במסכת נדרים דף כ: כדי להסב את תשומת לבך לדברים.
רבי אחא ברבי יאשיה אומר: כל הצופה בנשים, סופו בא לידי עבירה; וכל המסתכל בעקבה של אשה, הויין לו בנים שאינן מהוגנין. אמר רב יוסף: ובאשתו נדה. אמר רבי שמעון בן לקיש: עקבה דקתני – במקום הטינופת, שהוא מכוון כנגד העקב. תניא: "בעבור תהיה יראתו על פניכם", זו בושה. "לבלתי תחטאו", מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא. מיכן אמרו: סימן יפה באדם שהוא ביישן. אחרים אומרים: כל אדם המתבייש, לא במהרה הוא חוטא; ומי שאין לו בושת פנים, בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני.
בהמשך הגמרא מובא: "שאלו את אימא שלום: מפני מה בנייך יפיפין ביותר?אמרה להן: אינו מספר (מקיים יחסי אישות) עמי, לא בתחילת הלילה ולא בסוף הלילה, אלא בחצות הלילה. וכשהוא מספר, מגלה טפח ומכסה טפח וכו'... (מתנהג בצניעות)  ואמרתי לו: מה טעם? ואמר לי: כדי שלא אתן את עיניי באשה אחרת, ונמצאו בניו באין לידי ממזרות!" ולמרות שלהלכה ילדים שנולדו מאב שחשב על אשה אחרת באמצע תשמיש אינם ממזרים ראוי לשים לב מה חשבו על כך חז"ל, מכאן נלמד כמה מסוכן לשאת בחור שחשוף לזימה ופריצות משום שכל המוח שלו מלא בפריצות והוא עשוי ח"ו להרהר באשה אחרת בזמן שהוא מקיים יחסי אישות עם אשתו, עד כדי כך חמור פגם המחשבה, לכן ראוי להיזהר בזה מאוד וחכם עיניו בראשו. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
בשבח והודיה להשם יתברך אני זוכה להתקרב לאבא שבשמיים ולהתחזק, האם מותר ללבוש חצאיות ג'ינס אבל עד מתחת לברך? והאם מותר ללבוש חצאיות שלא בצבע גי'נס אבל הבד כן ג'ינס עד מתחת לברך. תודה על תשובתך .

תשובה:
אשריך שזכית להתקרב לה' יתברך. אספר לך משהו אישי , כשאני נהגתי ללכת עם ג'ינס מאוד אהבתי את הג'ינסים, אחד הדברים שלי באופן אישי היה הכי קשה לוותר עליהם היה הג'ינס ! (למרות שלגברים אין איסור ללכת עם ג'ינס) פשוט לא הרגשתי ירא שמים, לא יודע איך להסביר את זה, תמיד כשראיתי את הרב שלי , לא הצלחתי לדמיין אותו הולך עם ג'ינס, זה נראה לי לא מכובד לבן תורה , כשהצלחתי לעשות את השינוי הזה , חל שינוי אדיר ביראת שמים שלי , התחלתי להסתובב פחות במקומות מפוקפקים , התחלתי להיות רציני יותר בעבודת ה' שלי ואני בטוח שאם תחליטי לעבור מחצאיות ג'ינס לשמלות מכובדות, תהיי במקום אחר (למרות שזה מותר מעיקר הדין)

להלן דעתי בנושא:
א. לא ראוי לבת מלך ללכת עם חצאיות ג'ינס (גם אם מעיקר הדין יהיה מי שיתיר)
ב. אף גדול דור ירא שמים אמיתי לא ימליץ לבת מלך ללכת עם חצאית ג'ינס.
ג. יש דברים שההלכה לא אוסרת אולם לדעתי יש לזה גדר של "נבל ברשות התורה"
ד. אם את בתהליכי התחזקות לדעתי את יכולה להמשיך ללכת עם ג'ינס אבל תשתדלי.
ה. זה שהמון בנות חפיפניקות הולכות עם ג'ינס , לא מתיר לכולם לנהוג כך.
ו. לגברים מותר כי זה לבוש גברי מובהק ובשונה מנשים זה לא מבליט באותה מידה.
ז. לא ראוי להחמיר על נשים שהולכות כך אם הן בתהליכי התחזקות או במדרשיות.
ח. אם אתם יראי שמים ומנהג המקום הוא ללכת עם ג'ינס, מעיקר הדין אין בכך איסור.
ט. מסגרות חינוך חרדיות לא יאפשרו זאת משום שזה מעיד על מתירנות וחוסר צניעות. 

לדעתי חצאיות הג'ינס בד"כ צמודות ומבליטות את הגוף, זה לבוש של "חפיפניקות" ולא של בחורות רציניות ובנות מדרשה, באף מדרשה לא יחנכו בנות ללכת עם ג'ינס, גם אם הדבר מותר , אין רוח ההלכה נוחה הימנו , זה בדיוק כמו שיתירו להסתפר בצורה שאינה תואמת בחור ישיבה , למרות שבתורה אין אסור להסתפר "מדרגה" (קצר למטה והרבה שיער למעלה) כך אין איסור ללכת עם חצאיות ג'ינס, אבל מי שלומד במקום מסודר, מי שיש לו אבא ואמא ששומרים על צניעותו ומחנכים אותו ליראת שמים, לא יתיר לבנותיו ללכת כך, לא בגלל האיסור, פשוט בגלל שזה מקרר אותן ביראת שמים וע"י כך הן נדמות לבנות מהעולם החילוני וסופן לנהוג שחוק וקלות ראש כמו הבנות החופשיות.  בת מלך אמיתית צריכה ללכת עם שמלות יפות ולא עם חצאיות מחוספסות, קצרות , צמודות ורחוקות מלהיות "בד"ץ" ! בקיצור, לדעתי זה תלוי ברמה הרוחנית של הנערה, אם היא בשלבי התחזקות, אף אחד לא יאסור עליה ללכת עם ג'ינס (לדעתי) אבל אם כבר שנה שלימה היא הולכת עם ג'ינס זו כבר בעיה, צפו בקטע הבא: "קנגרו או בת מלך"

לסיכום: למרות שמעיקר הדין אין איסור ללכת כך, אין ראוי לבת מלך שתלך עם ג'ינס. שלח לחבר קריאה בניפרד