שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם

חדשות האתר:

בחר מרשימת הרבנים באתר

פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה


הלכות בשמירת העיניים:
נִצָּחוֹן בִּשְׁנִיָּה

הלכות בשמירת הלשון:
הבן האהוב

שאלות ותשובות

FAQ

חיפוש שאלה(חדש! גם משפטים ארוכים!)

חיפוש שאלה לפי מספר סידורי

הוסף שאלה

Add Question

להפיל את הילד או לא להפיל?

שירות לאומי - אחותי רוצה לעשות שירות לאומי בבית ספר לבנות מותר?

התשובות של הרב פשוט מדהימות !

אפשר לראות את הרשימה המעודכנת של מדור ביקשת קיבלת?

הרב תפרסם את השמות של מדור ביקשת קיבלת אני רוצה לבדוק אם זה רשם אותי

ביקשת קיבלת - הרב אני חייב לבדוק אם זה רשם אותי או לא

עמודים:
1


שאלות מומלצות לקריאה

HOT FAQ

אני נשואה ויש לי בעיות לא פשוטות בצניעות ובזרימה עם אנשים


שאלה:

אני בעלת תשובה 6 שנים נשואה לגר צדק צדיק ואמא ל-2 ילדים מקסימים.. אני חולמת להיות 100% ולעבוד את ה' 100% אבל אני לא מצליחה. אני נופלת בעיקר בדברים כמו אינטרנט אני כל הזמן מנתקת ומחזירה , ברור שנתקלים בשטויות גם אני וגם בעלי. ויש לי גם קצת כעס , אני גם פטפטנית לא קטנה ויותר מדיי חייכנית.. לא מצליחה להיות סנובית.. קשה לי להחליף את האופי! מה לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה , תישארי בדיוק מי שאת , את לא צריכה להחליף שום אופי , את פשוט צריכה לחיות על פי ההלכה ולהמשיך להיות חייכנית מקסימה וזורמת בבית לא עם גברים ברחוב , לא עם המוכר במכולת , לא עם עוברי אורח , רק עם בעלך ובני המשפחה. (בנות המשפחה) ברגע שתתנהגי כבת מלך , הכל יזרום אוטומטית , כי כשרואים בת מלך , יודעים להתנהג כראוי לידה ולא זורמים איתה כדתילונית.

זה מה שיש לי לומר על מה שכתבת.
א) זה שאת שואפת ל-100% זה מצויין , כי אז לפחות תגיעי ל-85% או 95%
ב) כדי לא ליפול באינטרנט תעברו לאינטרנט כשר ! אין ברירה אחרת אין פתרון קסם
ג) כדי לעבוד על מידת הכעס צריך לעבוד על מידת האיפוק , תלמדי להתאפק יותר.
ד) בנוגע לפטפטנות זה דבר טבעי אצל אשה , צריך פשוט להיזהר מלשון הרע זה הכל
ה) אף אחד לא ביקש שתהיי סנובית , פשוט תשמרי על דיסטנס ואל תזרמי עם גברים

זכית בבעל צדיק , יש לך שני ילדים מדהימים , יש לך שאיפות מדהימות , את מודעת לבעיות שלך וזה חלק גדול מהתשובה , הדבר היחיד שנשאר לך לעשות זה לעבוד על הכעס ועל הצניעות שלך , במחשבה , דיבור ומעשה.

איך עושים את זה?
1) תקפידי ללכת לשיעור לפחות פעם בשבוע.
2) תשתדלו לדבר בבית בטונים נמוכים. לא לצעוק ! גם אם ממש קשה תעבדי על זה
3) תשתדלי לדבר בנחת עם הבעל והילדים , תקראי כל יום את איגרת הרמב"ן !
4) תתלבשי בצניעות וכשיראו שאת לבושה כראוי , יחשבו פעמיים אם לזרום איתך.
5) הלבוש שלך מעיד עליך , צבעוני צמוד לא מעיד על בת מלך , תתלבשי צנוע יותר.
6) תנסי ללכת עם חולצות מכופתרות צנועות (לפחות בשבת) ותתנהגי כבת מלך.

לסיכום: אם תתלבשי כבת מלך , תאמיני לי שאף אחד לא יחשוב שאת דתילוניה ויזרום איתך , יכבדו אותך ויחשבו פעמיים לפני שמדברים איתך , אף אחד לא ידבר איתך בסלנגים (כמו שרגילים לדבר איתך היום) אבל את צריכה לעבוד על עצמך ולהתנהג כמו בת מלך , תשדרי בת מלך , תקבלי יחס של בת מלך , תשדרי דתילונייה , יתייחסו אליך כאל דתילונייה זורמת. אל תהיי סנובית , תהיי יראת שמים , אנשים יבינו לבד שהתחזקת ויתנהגו בהתאם. צפי בקטעים הבאים הם יעזרו לך מאוד להתחזק.





.


שלח לחבר קריאה בניפרד

זוגיות במשבר - זקוקה לטיפים לקשר יציב - חבר שלי בוגד בי


שאלה:

אני יוצאת עם בחור, בערך 3 שנים,שנינו מסורתיים,לאחרונה גיליתי שהוא נמצא במחיצת הרבה ידידות וגם ראיתי תמונות שלו מחובק עם ידידות (בפייסבוק) וקרה כמה פעמים, שבנות פנו אליו, כשהיינו יוצאים והוא טען שאין לו שום דבר איתן, אני מאוד אוהבת את הבחור, אנחנו מדברים על חתונה, אך יש לי ספקות רבים לגבי האמון בו, איך אני אמורה לקבל החלטה שזה זה או לא?

תשובה:

אחותי היקרה, שלוש שנים זה המון זמן, לדעתי בזמן היקר הזה הייתם יכולים לבנות את הזוגיות שלכם ולקבוע עיתים לתורה (או לפחות להגיע פעם ב... לשיעור תורה כדי לקבל כלים) כרגע לפי הצורה שכתבת את ההודעה אני בטוח שגם לך וגם לחבר הנחמד שלך אין מוכנות לקשר ואין מספיק מודעות והבנה בנושא "זוגיות" אתם מבלבלים בין תאווה לאהבה , איך אפשר לסמוך על בחור שנוגע במי שהוא רוצה, מצטלם ומתחבק עם מי שהוא רוצה ועוד מפרסם את התמונות בפייסבוק? אם את יראת שמים או לפחות מעוניינת להקים בית דתי כדאי שתדעי שבחור שיש לו ידידות לפני החתונה , סביר להניח שתהיינה לו ידידות גם אחרי החתונה , אם עכשיו זה מפריע לך , אני מאמין שאחרי החתונה זה יהיה בלתי נסבל , אני לא חושב שווה להתפשר על הזוגיות שלך , בדיוק כמו שאני לא חושב ששווה להתפשר על היראת שמים שלך , אבל אמרו חז"ל ששני הדברים תלויים זה בזה. לכן זה מה שאני מציע.

טיפים לקשר יציב !
א. תתחזקי ביראת שמים ותהיי אמיתית כך תזכי לגבר מחוזק וקצת יותר אמיתי
ב. זיכרי ! אם לפני החתונה יש לו ידידות , הוא מכין אותך נפשית שגם אחרי יהיו לו
ג. גבר שלא נאמן למלך מלכי המלכים , סביר מאוד להניח שהוא לא יהיה נאמן גם לך
ד. אם את באמת רוצה זוגיות טובה , כדאי שתתחזקי מעט ותביני מהי זוגיות ! ! !
ה. יש הבדל בין תאווה לאהבה , כרגע (לדעתי) שניכם לא יודעים מהי אהבת אמת.

את מוזמנת לקרוא את התגובה הבאה: "טיפים לשמירת נגיעה - קטע לקריאה"
וכן לצפות בסרטון הבא שבו אני מזהיר מפני מקרים כאלה: "חבר שלך לא ממש נאמן?"

שלח לחבר קריאה בניפרד

קשה לי! נכשלתי עם חבר שלי בשמירת נגיעה.


שאלה:

שלום כבוד הרב,שמי אבישג אני בת 18 גיל קשה,אני בקשר עם בחור 3 חודשים(מכירים 4 שנים) התחלנו את הקשר בשמירת נגיעה ולפני מס' ימים נפלנו אבל חזרנו לעצמינו מיד. אבל עכשיו קשה לנו יותר.איך אנו יכולים להקל על עצמינו? שנינו מתחזקים ורוצים לשמור נגיעה, אך היצר הרע גובר לפעמים.לשאלתי השניה: התחלתי ללכת למדרה מס' פעמים והפסקתי.חבר שלי רוצה שאני אלך אך ממש קשה לי.כל פעם יש תירוץ אחר.האם יש לרב טיפ לתת לי שידחף אותי כן ללכת?אני רוצה לבנות קשר אמיתי עם אותו בחור,קשר לבית בישראל.ויודעת שכל טיפ מהרב יעזור.תודה מראש.

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שיש לך חבר , ההלכה לא מתירה לך להיות בקשר עם חבר כל כך הרבה זמן, דעי לך אחות יקרה, כשעוברים עבירה אחת השניה ממהרת לבוא, ברגע שעברת על ההלכה והתרת לעצמך להיות בקשר עם בחור, לפני שעלית למדרשה או התחזקת דיו כדי לדעת שתצליחי לשמור על עצמך, אזי העבירה השניה ממהרת לבוא, לכן נכשלת בשמירת נגיעה, אני תמיד ממליץ לתלמידות שלי לא להיכנס לקשר עם בחור כל זמן שהן עדיין לא מוכנות לכך, נערה שרוצה לצאת לשידוכים או להכיר בחור, צריכה לפחות שנה שנתיים של קביעות עיתים לתורה ורצינות (עם דעת תורה הגון וירא שמים) או לפחות שנה במדרשה, נערה שלא קובעת עיתים לתורה ולא הייתה במדרשה (חוזרת בתשובה) יהיה לה קשה מאוד לשמור נגיעה וסביר מאוד להניח שהיא תכשיל את הבחור בנגיעות אסורות ! אם מדובר בנערה דתיה מבית , שחונכה לשמרנות ויודעת לשמור על עצמה והבחור שאיתו היא יוצאת הוא בוגר ישיבה או בחור רציני שקובע עיתים לתורה, אולי הקשר היה "כשר" אבל אין לי ספק שהקשר שאת נמצאת בו כעת הוא לא קשר בריא עבורך , אני יודע שאת ממש אוהבת את הבחור ויש לך רגשות כלפיו, אבל אני חושב שאהבתך לבורא עולם צריכה לגבור על אהבתך הגשמית והרגעית, אם את רוצה להיות מאושרת , תעלי למדרשה (עם פנימיה) לא מדרשה אקסטרנית כי אז את פשוט בורחת ומפסיקה, תאזרי אומץ ותהיי רצינית, החיים הם לא משחק, לא תצליחי לשמור נגיעה כרגע , במיוחד לא עם בחור שכבר נכשלת איתו , את לא מלאך את אדם פשוט , אל תכניסי את עצמך לניסיונות ולבזיונות , תהיי רצינית ותעלי למדרשה זו העצה שלי, אפילו הבחור שמח שתעלי למדרשה , זה רק אומר שהוא בחור איכותי , אבל כרגע לא שייך שתצאו , תעשו הפסקה של כמה חודשים עד שתתחזקי , תדרשי ממנו לקבוע עיתים לתורה ורק בעוד מספר חודשים כשהרבנית תגיד לך שאת מוכנה לצאת לשידוכים תצאי , ראש המדרשה (הרב) ישוחח עם הבחור ויברר אם הוא מתאים לך, אם הוא ראוי לבת מלך כמוך ! בהצלחה וישר כח על ההתייעצות , חשוב שתמיד תקבלי עצה טובה ולא תסמכי על עצמך כי כשאת סומכת על עצמך , תראי לאן את מגיעה... אל תנסי להאשים את היצר הרע בטעויות שלך, אם היית רצינית לא היית מגיעה למצב של נגיעות אסורות איתו , את לא מספיק חזקה.
תקראי את הטיפים הבאים: "טיפים לשמירת נגיעה" ותצפי בקליפ הבא: "טיפים לשמירת נגיעה" . בהצלחה
שלח לחבר קריאה בניפרד

איך אפשר להינצל מהחופש הגדול? החצאית שלי עולה...


שאלה:

מה שלומך הרב רביד? אני ממש מרגישה שאתה כמו אבא לכל דבר. עונה לכל שאלה לא מובנת! והערכה כלפיך היא אינסופית תודה על הכל=]רציתי לשתף אותך, אתמול סיימתי כיתה י'ב ואני כל כך מפחדת מהחופש ה"נצחי" הזה, לפעמים אני חושבת איך אני יהיה האם אני אשאר דתיה כמו שאני,עם השאיפות שלי כמו עכשיו שאני רוצה בעל ירא שמיים צדיק.אני כבר מרגישה את החופש בבגדים שלי החצאית עולה לאט לאט..כ"כ מפחיד ולא מגיע להקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לי בגלוי..מה אתה ממליץ לעשות בכל החופש הזה ובכלל אחרי י'ב בעבודה,בשירות לאומי,מדרשה?תודה רבה.

תשובה:
אחותי היקרה במהלך החופש תשתדלי להגיע לכמה שיותר שיעורי תורה, תחפשי שיעור קבוע עד שתזכי לעלות למדרשה, אל תבזבזי זמן יקר, תצרי קשר עם אשתי שתשלח אותך לשבתות מדרשה,כדי לראות מה מתאים לך, אני מברך אותך שבע"ה תזכי לטעום טעמה של תורה באמת ואפילו תישארי שם יום יומיים אחרי שבת כדי לחוות חוויה אמיתית של מסגרת תורנית איכותית בכיף לא בכפייה, אני חושב ששירות לאומי זה בזבוז זמן יקר, אם את מחפשת להקים בית כשר ולא בית "חפיפניק" לכי על מדרשה, אין לי ספק שתזכי ליראת שמים אמיתית ולא "חצי חצי" קצת יהדות קצת קשקושים, תהיי אמיתית, אמת יש רק אחת, כל מה שקרוב לאמת זה שקר, 1+1=2 1.99 זה שקר גמור, השאלה מה את מחפשת צדיקה. אם את רוצה שהחצאית שלך תעלה מעלה מעלה, אם את מחפשת ידידים ופייסבוקים, אז תמשיכי בדרך של שירות לאומי, בילויים, שיחות נפש עם בנים ונראה לאן תגיעי, אני אישית לא אוהב למכור לנוער שקר, אני מאמין באמת צרופה, אל תדאגי לפרנסה ולכל היצר הרע שמסביב, ה' יתברך ידאג לכל מחסורך, כמו שהוא דואג יום יום לעשרות אלפי בנות מאושרות שסיימו בהצלחה שנת מדרשה והקימו בית בישראל בגיל 22 ולא בגיל 28, חברות שלך יוציאו מקצוע יצאו לחו"ל ויטיילו בעולם, בינתיים לך יהיה בעל צדיק ילד בעגלה וחיוך מרוח על הפנים. בהצלחה.
שלח לחבר קריאה בניפרד

למה אני חייב להיות דבוק לספר? תלמיד ישיבה בחדרה


שאלה:

שלום רביד! אני בעל תשובה ויש לי הרבה ניסיונות קשים. אני ברוך השם לומד בישיבת ''יודעי בינה'' בחדרה. הייתה לי אפשרות לשחק בקבוצת כדורגל שכל כך חלמתי עליה ולוותר על הישיבה או להמשיך בישיבה! בחרתי להמשיך בישיבה. עכשיו תענה לי אני מרגיש שאני חי בשקר! תן לי תשובה שאני יגיד לעצמי שצדקתי. למה כל החיים אני חייב להיות דבוק לספר ולא ליהנות מהחיים???

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה דע לך שלכל חוזר בתשובה יש ניסיונות ולכן השכר שלו גדול יותר מאדם שנולד דתי , כי הרבה יותר קשה לו להחזיק מעמד בתשובה כי הוא טעם טעם חטא, הוא כבר טעם את העבירות, הרבה יותר קשה לעזוב את החטא אחרי שכבר התנסית בו, לכן אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (כגודל הצער גודל השכר) להלן טיפים קצרים שיחזקו אותך מאוד לדעתי.

א. אין דבר גדול יותר מללמוד בישיבה
ב. ישיבת יודעי בינה היא ישיבה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום
ג. כדורגל זה משחק נפלא אבל לא שווה לבזבז עליו את "משחק החיים"
ד. צפה בקטעים הבאים: "משחק כדורגל-קצר" , "משחק כדורגל-הקטע המלא"
ה. הצרות שבעולם מעידות שכולנו "שחקנים" בתיאטרון בובות, מי שאוחז בשקר נופל.
ו. אתה אוחז באחת !!! אל תבזבז את החיים שלך ברדיפה אחרי כדור וגאווה, אתה זוכה לרדוף אחר חכמה, חכמתך נשארת לעד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, אם אחרי הפטירה יכתבו על הקבר שלך: "היה שחקן מעולה" זה יעזור לך במשהו בעוה"ב?
בקיצור אחי, אתה יכול לשחק כדורגל, אבל לא לעשות מזה קריירה או לבזבז את חייך
זכית ללמוד בישיבה, ללמוד חכמה, במקום להתלונן ולבכות, הגיע הזמן שתעריך את הזכות שנפלה בחלקך, בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל בסוף אתה תברך אותי שעודדתי אותך לא לוותר על הזכות שנפלה בחלקך. במיוחד בישיבת יודעי בינה שאני מכיר באופן אישי את הישיבה ואת הבחורים המצויינים שלומדים שם (חלקם תלמידים שלי) אני אומר לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, יש לך זכות אדירה אל תפספס אותה... איך אתה יכול להרגיש שאתה חי בשקר אם אתה מחובר לישיבה? חז"ל גילו לנו שמי שתורם כסף לישיבה מאושר שנאמר: "ותומכיה מאושר" אז תחשוב איזו זכות יש למי שלומד בישיבה ולא רק תורם כסף להחזקתה. אל תתן ליצר הרע לתעתע בך, כל החברים שלך שמשחקים כדורגל, שמחים שמחה רגעית , אתה זוכה לחיי נצח, שנאמר: "תורה וחיים", סיפור לסיום !

מספרים על תלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שעזב את הלימוד משום שרצה להרוויח קצת כסף בחו"ל, כשחזר ראו תלמידיו של רבי שמעון שידיהם מליאות בכסף וזהב, ראה רשב"י שתלמידיו מצטערים, לקח אותם לבקעה ואמר: "בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב" מיד התמלאה כל הבקעה דינרי זהב, מיד הסביר להם רשב"י שכל מי שרוצה הנאות בעולם הזמני הזה, סופו שמאבד את שכרו השמור לו לעולם הבא. להלן המעשה:

"אמר ר' יחזקיהו בשם ר' ירמיה: מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזל להודנקי (לחוץ לארץ) [ואתא] טעין, כי אתא על גבי ר' שמעון בן יוחי, והיו התלמידים רואין את הריוח שהרויח, והיו מצירין על עצמן. מה עשה ר' שמעון, נסב לתלמידיו ונפק עמהון להדא בקעתא, ואמר לבקעה: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב ונתמלאה, אמר לתלמידיו: כל אחד ואחד יטול חלקו, כל מה שאתם מבקשים, אלא הוו יודעין שכל מי שהוא נוטל, ממתן שכרן של עולם הבא הוא נוטל, כיון שראו כך התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן ".

בקיצור אחי היקר, זכית להיות מחובר לקדושה, רגע לפני הגאולה, שים לב, העולם רועד הערבים מתלהמים, הטבע גועש ועם ישראל ממתין לביאת גואל צדק ברחמים, גדולי הרבנים כבר חזו את רעידת האדמה שפקדה את סין, שמעתי שיש הקלטה של הרב בן ארצי שניבא את הרעידה ואפילו אמר מתי היא תהיה, בקיצור במקום לשמוע לעצת היצר הרע שלך ולחלום על כדורגל, תחלום על דפי גמרא ותחזיק חזק בספר כי זה הדבר היחיד שאולי יציל אותנו כשיתחילו "חבלי משיח" בארץ ישראל. בהצלחה.


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

אני לא מפסיקה לחשוב על בנים, עזרו לי להינצל


שאלה:

יש לי בעיה ממשש גדולה עם בנים אני כל היום חושבת עליהם אני כל היום מדברת עליהם ואיתם אני לא מסוגלת כבר!!!!אני לא יכולה לנתק איתם את הקשר אני לא יכולה כלום.אני לא יודעת מה לעשות תעזור לי בבקשה אני על סף איבוד העשתונות..אני מודה לקב"ה שאין לי את הנסיון הזה של בנים..שהוא לא מעמיד לי בנים שמחזרים אחרי..אבל זה חסר לי כל כך אני כל היום חושבת עליהם זה מטורף אני לא מתרכזת בגלל זה בתפילה..תעזור לי הרב!!!!!!ואני כולה בת 15 אני לא בגיל של חתונה או משהו זו סתם אהבת נעורים..

תשובה:
אחותי היקרה, כל נערה שתתעסק כל היום בפייסבוק, או תהיה בבטלה גמורה תחשוב על זימה, כך גילו לנו חכמינו זכרונם לברכה, בטלה מביאה לידי שעמום וזימה (כך מביאה הגמרא במסכת כתובות דף נט ע"ב) כדי להינצל מהשעמום ומהבטלה שבאה בעקבותיו כל מה שעליך לעשות זה להעסיק את עצמך, תנסי לעשות משהו שאת אוהבת לעשות מעבר לצ'יטוטים עם בנים, תנסי לראות הרבה שיעורים באינטרנט, תנסי להעסיק את עצמך בכתיבה (אם את אוהבת לכתוב או לנגן) נסי לפטור שאלות בטריוויה, פתחנו את הטריוויה במיוחד לטובת מי שמשעמם לו ואין לו מה לעשות ומרוב בטלה הוא גולש באתרים מפוקפקים ובא לידי חטא, אלפי בני נוער גולשים בטריוויה בחודש, זה ממכר, מחכים וגורם לך ללמוד המון דברים חדשים, אני יודע שזה לא ממש קל אבל זה עדיף מלשבת בבית בחוסר מעש ולהשתגע, את חייבת להאמין לי ולעשות עם עצמך משהו, אחרת לא תצליחי להינצל מהדור הבלתי אפשרי הזה, תנסי ללכת לשיעורים אקסטרניים באיזור מגורייך, תוכלי להיעזר באתר בחיפוש שיעור שקרוב למקום מגורייך, תצפי בקטעים שבאתר ואל תוותרי, כל קטע חדש שעולה לאוויר תצפי בו בצימאון ותקשיבי טוב לדברים הנאמרים, אני בטוח שאם תהיי רצינית מספיק תתגברי על מחלת האהבה, או יותר נכון מחלת התאווה. בהצלחה.
שלח לחבר קריאה בניפרד

הרב איפה אפשר לקרוא את המכתב המרגש של רויטל?


שאלה:

רביד שלום , רציתי לשאול איפה אני יכולה לקרוא את המכתב של רויטל? שמעתי שהוא ממש מרגש והרבה בנות חזרו בתשובה בגללו , אני רוצה לקבל על עצמי להתחזק בצניעות ובשמירת נגיעה אבל כל פעם מחדש אני נופלת , חברה שלי אמרה לי שאם אני אקרא את המכתב המרגש של רויטל זה יעורר בי רגש ואולי זה מה שיעזור לי להתחזק , היא אמרה שהיא קראה אותו באורלנוער , הרב יכול לשלוח לי קישור למכתב או לקשר אותי אל המכתב הזה?

תשובה:
אני מקווה שזה המכתב שחיפשת , הוא באמת מרגש מאוד , קריאה נעימה.

מכתבה המרגש של רויטל: להצלחת כלל ישראל אחיותי היקרות....
אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים בשארית הכוחות שנותרו בי אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והממיוסר... כן, אני רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף, צעירה אבל השערים בפני נסגרים... אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עליו... גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שיוולדו לי, על הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד...  אבל אלוקים גזר אחרת והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת, זה לא היה קורה. נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ. מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה. מאז שהייתי ילדה בגן היית מאד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר, ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד. הורי החכמים ניסו לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת, אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאד גידלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר. העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות מעמד וכבוד... עשיתי את זה בכל דרך למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל... דאגתי להיראות טוב יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי, שערי הארוך המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה. נהנתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים... בעוונותי זה עשה לי טוב!
כשמורותי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל שנקרא "להראות להתבלט". זכורני מילותיה של מורתי-"רויטל קיבלת מתנה נדירה,יופי מיוחד, זה הניסיון שלך שימרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים." הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזני. הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט,
ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי... עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה שערי הארוך היה אסוף וקצותיו נגעו באש שמתחת למחבת בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית שערי היפה נשרף אבל אני ניצלתי זכורני איך שכבתי בבית חולים בוכה מהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע-"רויטל השם עשה לנו נס יכולת כולך להישרף אנא תביני זה לטובתך תשתני והכל מאחורינו". אבל אני לא שמעתי. הייתי אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה והמעשה האיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה. אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב. כל מה שביקשתי ניתן לי מיד. כך עברתי את חיי.

בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי. לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק ממני באותה תקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק
לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאד אבל תבינו. שכחתי לספר הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאד היא מאד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר תקופה קצרה אח"כ היא נפטרה כשהייתי בת 16 חצי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה. לאחר תקופה התאוששתי אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשי ואף
הגברתי אותם ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.
ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה.. עמדתי לידה ושאלתי אותה סבתא למה את בוכה?!היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזכרוני עד מהרה כך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות.
ואז זה הגיעה... אומנם בהדרגה אבל בעקביות. בהתחלה היו כאבי ראש סטנדרטיים אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש היה נראה לי שמשהו שם עומד  להתפוצץ לרסיסים. הדרך למרפאה הייתה מלאה חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות כשישבנו אמא ואני
בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכל.. "כזאת בחורה יפה וכ"כ חולה" פרצתי בבכי וביקשתי הסברים. גם אמא בכתה היינו חסרותו אונים המציאות עלתה על כל דימיון... אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עיניין של זמן... אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכל היה נראה היום אחרת... אבל אני המשכתי במעשי בלי שום התייחסות... ביום המחרת הלכנו לבית החולים, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כל כך כואבים
זה פשוט מוות הרגשתי ששורפם לי את העצמות את הדם ואת כל מה שיש לי מבפנים.

אלוקים הטוב... אתה טוב ואני לא שמעת לך אבא איך התעלמתי מרחמיך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא קשה לי לכתוב אותו... שערי היפה המדהים נשר. תוך מספר חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה. כל רופא שטיפל בי ציין באוזני שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, השם נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד ואני השתמשתי בו הפוך. במקום לשמור עליו הפקרתי אותו... אלוקים!!
אני היום אני בת 19 מיוסרת מהחיים, ימי ספורים המחלה גוברת עלי אני רואה את המוות קרוב, אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן, אחיות שלי אנא מכם הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכם מכל משמר מה ישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכל ויודע הכל... והכל יבוא במשפט. אנא מכם, תתחזקנה בצניעות בכל הניסיונות וזה שווה את תחכו לאיתותים. אנא מכם בשבילי.

הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח אלוקים, אני מבקשת תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.
רויטל אברהם זה הכוח שלנו בנות ישראל.. הצניעות!!! כמה חשובה הצניעות!!
רויטל נפטרה כמה זמן אחר שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים.. יהי זכרה ברוך... (לרפואת אברהם בן חוה)






שלח לחבר קריאה בניפרד
שאלות ותשובות נוספות
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime