שאלה:
שלום,
במידה ואישה מתגיירת בהליך גיור רפורמי ( גדלה בישראל רוב שנות חייה ואף עשתה צבא) עוד לפני שהתחתנה והקימה משפחה
האם לאחר מכן, כאשר יוולדו לה ילדים ( שעפ"י החוק יחשבו כיהודים)
הילדים יוכלו, באם ירצו, לעבור ברית מילה ולהנשא באמצעות המועצות הדתיות?
או שמישום שאמם עברה גיור רפורמי הממסד הרבני האורתודוקסי לא יכיר גם בהם כיהודים?





תשובה:
יהודי שנולד יהודי , גם אם אינו מקיים אורח חיים דתי לעולם יישאר יהודי. לעומת זאת גויים שחפצים להתגייר , חייבים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות , הגיור הרפורמי לא מחייב את הגויים לקיים תורה ומצוות ולכן הממסד הרבני האורתודוקסי לעולם לא יכיר בגיור הרפורמי. להרחבה לחצי כאן: "גיור רפורמי"

לסיכום: עד כמה שידוע לי צאצאיה של אשה שעברה גיור רפורמי הם גויים לכל דבר ועניין ע"פ דת משה וישראל ורק מי שעבר גיור כדת וכדין ראוי להיקרא יהודי כהלכה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

תשובה:
אחים יקרים, במקום לחפש תיקון לכל מיני חטאים, קודם כל תתייצבו , תראו שאתם מצליחים לקבוע עיתים לתורה, לסור מרע ולעשות טוב ברמה הבסיסית ובע"ה לאט לאט תתקדמו ותתעלו מבחינה רוחנית , אין טעם לערוך תיקונים קשים ומסובכים כל זמן שמחר מחרתיים אתם עשויים להיכשל בדבר שוב , כי אחרי שניים שלושה תיקונים את בד"כ מתייאשים ומאבדים את התקווה, לכן מייעץ רבי אליעזר פאפו להתחזק רק לאחר שאדם זכה ליציבות רוחנית, צניעות, קביעות עיתים לתורה, משפחה, רצינות, אחריות, כל זמן שאדם רווק, קשה לו מאוד להתייצב (אלא אם כן עלה לישיבה) כל זמן שנערה רווקה קשה לה מאוד להתייצב ולהמודד עם ניסיונות ופיתויים (אלא אן כן היא עלתה למדרשה) לכן במקום לחפש תיקונים, כרגע לדעתי התיקון הטוב ביותר הוא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד -  פשוט תקפידי על קריאת שמע שעל המיטה , תתחרטי בלב שלם על המעשה ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא, תמצאי מסגרת טובה ללמוד בה או לשמוע בה שיעורים (פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מדרגתך ויכולותיך)
ובע"ה אחרי שתתחתני תלכי לרב גדול שימצא לך תיקון זה הכל.

אם את כבר נשואה ויציבה מבחינה רוחנית, את רשאית לגשת לרב גדול שיעזור, בינתיים את מוזמנת להיכנס לעמוד הבא ולקרוא קצת מה כתבתי בנושא: "תיקונים"

בכל מקרה צפי בקטע הבא עד הסוף ותביני מתי עושים תשובה ואיך עושים תשובה: "איך עושים תשובה" - אני בטוח שתביני הרבה דברים שלא הבנת עד כה, ברוכה תהיי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
גילתי שאבא שלי פתח לעצמו ארבעה פייסבוקים כי הוא ממש מתמכר לפוקר ולנשים. הוא מגיע הביתה בערך ב-11 בלילה ויושב על המחשב עד 2 בלילה לפחות!! בנוסף עקבתי אחריו וראיתי שהוא נכנס לכל מיני בחורות לא צנועות ואף שולח להן הודעות, מה אני אמורה לעשות??? לספר לאמא??? אני מפחדת שהוא יבגוד בה! הוא גם מגדל שיער ולא רוצה להסתפר. איך אני יכולה לכבד אותו בשלב כזה? אני שמה לב שהוא נפגע שמדברים על הנושא. אני ממש פוחדת. אם הוא יהיה חילוני.

תשובה:
לצערנו הרב, מחלת הפריצות התפשטה בכל רחבי הארץ ומליוני בני אדם נגועים במחלה הארורה הזאת, אני לא מאשים את אבא שלך, אני לא יודע איך בכלל אפשר להישאר שפויים כשיש בבית, מחשב, טלוויזיה, DVD, סרטים, כבלים, אינטרנט לא כשר, עיתונים, וכד' מה הפלא שהפריצות מתפשטת כאש בשדה קוצים? אשה שמסכימה לבעלה להכניס הבייתה טלוויזיה, כבלים ואינטרנט לא כשר, שלא תצפה מבעלה שיהיה תלמיד חכם (או תלמיד בכלל) , רוב הבעלים חוזרים מהעבודה מותשים ומחפשים פורקן ומנוחה, הם מוצאים מנוחה נפלאה ופורקן מדהים מול מסך הטמבלוויזיה, עד שהם נרדמים וחולמים על כל מה שראו במסך...

כל מי שיש לו בבית טלוויזיה, מחשב, כבלים, אינטרנט לא חסום, עיתונים, שידע ש...
א) כל בני הבית חשופים לנשים בלבוש לא צנוע
ב) כל בני הבית חשופים ללשון הרע ברשת התקשורת
ג) כל בני הבית חשופים לתוכניות שמכילות תועבה ופריצות ברמה מסוכנת
ד) כל בני הבית חשופים לאלימות ולתכנים לא ראויים, לכן יש בבית צעקות ואלימות !
ה) סביר מאוד להניח שהבעל או האשה יבגדו אחד בשני כתוצאה מחשיפת יתר.
ו) סתם לידע כללי, בגידה יכולה להיות במחשבה , בדיבור , או אפילו במעשה !!!

היום כשאת רואה איך הבית שלך מתנהל , כשאת רואה איך אבא שלך משתוקק לצפות בזימה ופריצות, אני מאוד מקווה שתסיקי מזה מסקנות ותבטיחי לעצמך שלפחות את תזכי לבעל ירא שמים שמשתוקק לתורה במקום להשתוקק כל הזמן לנשים ותועבה, במקום לרדוף כל היום אחרי כסף ולהיות תאב בצע בחינת: "א-לוהי כסף וא-לוהי זהב", וכן בחינת: "וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם זָהָב" דרש רבי יעקב אבוחצירא: ראשיהם זהב - כלומר שכל ראשם חושב רק על זהב. חישוקיהם זהב - הם כל הזמן חושקים בזהב.

לסיכום: צר לי לשמוע שאבא שלך מתאוה לנשים ועושה עבירות בחדרי חדרים, תתפללי עליו שיחזור בתשובה שלימה, אני לא יודע אם שייך לספר לאמא, זה סתם יגרום מחלוקות ומריבות בבית, אני חושב שכדאי לעשות צעד חכם יותר, כשאת ואבא תהיו לבד תגידי לו: "אבא אתה יודע,,, ראיתי בהיסטוריה של המחשב (יש קובץ שאפשר לבדוק לאן אנשים נכנסים) שמישהו נכנס לאתרים לא צנועים במחשב,,, אני חושבת לדבר על זה עם אמא, כדאי לעשות אינטרנט כשר, אולי זה אחי אולי זה חברים שלו שבאים לכאן לפעמים,,, מה אתה אומר אתה תעשה אינטרנט כשר או שאני אדבר עם אמא ואבקש ממנה ואסביר לה למה אני חושבת שצריך אינטרנט כשר, כדי שאבא שלך לא יהיה חילוני, אני חושב שכדאי שתתפללי עליו ותשתתפי איתנו בתהילים הקבוצתי המשותף של אורלנוער לקריאת פרק תהילים והקדשת שם לחזרה בתשובה לחצי כאן: "קריאת תהילים קבוצתית באורלנוער - תהילים משותף" - תכתבי לנו את שם אביך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני גרה באזור חילוני,כל המשפחה והחברים שלי חילונים ואני לאחרונה התחלתי להתחזק ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן מבלי לפגוע בכל האנשים שמסביבי כי רובם נגד זה..השאלה שלי היא איך בכלל מתחילים לחזור בתשובה בלי לפגוע בכל האנשים סביבי?

תשובה:
אל תעשי דברים שמחייבים את הסובבים אותך להשתנות , תעשי בינתיים רק דברים שמחייבים רק אותך.

תפילה אחת ביום
פעם בשבוע הרצאה
ללכת קצת יותר צנוע
לקרוא קריאת שמע לפני השינה
לצפות בשיעור תורה דרך המחשב

תתחילי בדברים שלא אמורים להפריע לאף אחד ובינתיים תתחזקי יותר , תלמדי יותר
תתייצבי יותר, תחכימי ותשכילי , עד שתהיי מספיק חזקה ויציבה כדי שאם הסביבה תנסה לטרפד את מהלך ההתחזקות שלך, תדעי לעמוד על שלך, להסביר, להציג את הדת בצורה משכנעת וטובה, כי אין דבר נכון ובריא יותר מהדת , אני בטוח שגם הסביבה שלך מכבדת את א-לוהים, מדליקה נרות חנוכה, אוכלת מצה בפסח ובונה סוכה בסוכות, זה לא שהם נגד, הם פשוט עושים רק מה שנוח להם ומה שקשה להם או לא ממש מתאים להם הם לא עושים , אבל בדיוק כמו שבתורה כתוב לעשות את הפסח בתורה כתוב לשמור שבת וכו'...

תתחילי לצפות בכמה שיותר שיחות והרצאות ואני בטוח שאחרי תקופה של יציבות, אף אחד לא יצליח לשנות לך את התפיסה , ואם את רואה שהסביבה ממש מתנכלת , אז פשוט תעלי לשנה אחת מדרשה, כך תקבלי חכמה אדירה , כלים נפלאים ותוכלי להתחיל את החיים שלך בצורה נכונה ולהביא לעולם ילדים יראי שמים ולא ילדים חופשיים שעושים מה שהם רוצים, רואים מה שהם רוצים ומתנהגים איך שבא להם.

סרטונים נפלאים שעשויים לעזור לך:








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד! אני בעל תשובה ויש לי הרבה ניסיונות קשים. אני ברוך השם לומד בישיבת ''יודעי בינה'' בחדרה. הייתה לי אפשרות לשחק בקבוצת כדורגל שכל כך חלמתי עליה ולוותר על הישיבה או להמשיך בישיבה! בחרתי להמשיך בישיבה. עכשיו תענה לי אני מרגיש שאני חי בשקר! תן לי תשובה שאני יגיד לעצמי שצדקתי. למה כל החיים אני חייב להיות דבוק לספר ולא ליהנות מהחיים???

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה דע לך שלכל חוזר בתשובה יש ניסיונות ולכן השכר שלו גדול יותר מאדם שנולד דתי , כי הרבה יותר קשה לו להחזיק מעמד בתשובה כי הוא טעם טעם חטא, הוא כבר טעם את העבירות, הרבה יותר קשה לעזוב את החטא אחרי שכבר התנסית בו, לכן אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (כגודל הצער גודל השכר) להלן טיפים קצרים שיחזקו אותך מאוד לדעתי.

א. אין דבר גדול יותר מללמוד בישיבה
ב. ישיבת יודעי בינה היא ישיבה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום
ג. כדורגל זה משחק נפלא אבל לא שווה לבזבז עליו את "משחק החיים"
ד. צפה בקטעים הבאים: "משחק כדורגל-קצר" , "משחק כדורגל-הקטע המלא"
ה. הצרות שבעולם מעידות שכולנו "שחקנים" בתיאטרון בובות, מי שאוחז בשקר נופל.
ו. אתה אוחז באחת !!! אל תבזבז את החיים שלך ברדיפה אחרי כדור וגאווה, אתה זוכה לרדוף אחר חכמה, חכמתך נשארת לעד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, אם אחרי הפטירה יכתבו על הקבר שלך: "היה שחקן מעולה" זה יעזור לך במשהו בעוה"ב?
בקיצור אחי, אתה יכול לשחק כדורגל, אבל לא לעשות מזה קריירה או לבזבז את חייך
זכית ללמוד בישיבה, ללמוד חכמה, במקום להתלונן ולבכות, הגיע הזמן שתעריך את הזכות שנפלה בחלקך, בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל בסוף אתה תברך אותי שעודדתי אותך לא לוותר על הזכות שנפלה בחלקך. במיוחד בישיבת יודעי בינה שאני מכיר באופן אישי את הישיבה ואת הבחורים המצויינים שלומדים שם (חלקם תלמידים שלי) אני אומר לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, יש לך זכות אדירה אל תפספס אותה... איך אתה יכול להרגיש שאתה חי בשקר אם אתה מחובר לישיבה? חז"ל גילו לנו שמי שתורם כסף לישיבה מאושר שנאמר: "ותומכיה מאושר" אז תחשוב איזו זכות יש למי שלומד בישיבה ולא רק תורם כסף להחזקתה. אל תתן ליצר הרע לתעתע בך, כל החברים שלך שמשחקים כדורגל, שמחים שמחה רגעית , אתה זוכה לחיי נצח, שנאמר: "תורה וחיים", סיפור לסיום !

מספרים על תלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שעזב את הלימוד משום שרצה להרוויח קצת כסף בחו"ל, כשחזר ראו תלמידיו של רבי שמעון שידיהם מליאות בכסף וזהב, ראה רשב"י שתלמידיו מצטערים, לקח אותם לבקעה ואמר: "בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב" מיד התמלאה כל הבקעה דינרי זהב, מיד הסביר להם רשב"י שכל מי שרוצה הנאות בעולם הזמני הזה, סופו שמאבד את שכרו השמור לו לעולם הבא. להלן המעשה:

"אמר ר' יחזקיהו בשם ר' ירמיה: מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזל להודנקי (לחוץ לארץ) [ואתא] טעין, כי אתא על גבי ר' שמעון בן יוחי, והיו התלמידים רואין את הריוח שהרויח, והיו מצירין על עצמן. מה עשה ר' שמעון, נסב לתלמידיו ונפק עמהון להדא בקעתא, ואמר לבקעה: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב ונתמלאה, אמר לתלמידיו: כל אחד ואחד יטול חלקו, כל מה שאתם מבקשים, אלא הוו יודעין שכל מי שהוא נוטל, ממתן שכרן של עולם הבא הוא נוטל, כיון שראו כך התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן ".

בקיצור אחי היקר, זכית להיות מחובר לקדושה, רגע לפני הגאולה, שים לב, העולם רועד הערבים מתלהמים, הטבע גועש ועם ישראל ממתין לביאת גואל צדק ברחמים, גדולי הרבנים כבר חזו את רעידת האדמה שפקדה את סין, שמעתי שיש הקלטה של הרב בן ארצי שניבא את הרעידה ואפילו אמר מתי היא תהיה, בקיצור במקום לשמוע לעצת היצר הרע שלך ולחלום על כדורגל, תחלום על דפי גמרא ותחזיק חזק בספר כי זה הדבר היחיד שאולי יציל אותנו כשיתחילו "חבלי משיח" בארץ ישראל. בהצלחה.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד