שאלה:
כבוד הרב שלום, אני מתחזקת מאוד אבל לצערי הרב לומדת בבית ספר חילוני. וקשה לי מאוד לשבת בשיעורי תנ"ך.. מה אני אמורה לעשות? ניסיתי להתייחס אל זה כאל סתם שיעור אבל זה קשה לי שהמורה מלמדת את התנ"ך כאילו זה סתם סיפור!!! או לשמוע אותה מעבירה ביקורת על אברהם אבינו שעקד את יצחק!!! לעבור ביצ'פר זה לא אפשרי-בדקתי.. זה מאוחר מידי אני כבר כיתה י"א, מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, למרות הכל אני עומד לבקש ממך משהו שאולי יהיה לך קשה לעשות , תנסי לדון את המורה היקרה שלך לכף זכות , אני יודע שלא ציפית לתגובה כזאת , אבל חשוב שתנסי להבין איך המורה שלך הגיעה לרמה כזאת? סביר מאוד להניח שהיא גדלה בבית חופשי , בבית של תינוקות שנשבו , מה את מצפה? תנסי להבין אותה היא לא אשמה , לא חינכו אותה נכון ! אם היו מחנכים אותה בצורה נכונה , אם היו לה שורשים תורניים , היא הייתה מתנהגת אחרת ,,, אבל בלי קשר לייחס שלה לתנ"ך, באופן כללי אני בטוח שמורה שהוציאה תואר ראשון במשרד החינוך ולמדה חינוך כראוי חייבת להיות אשה טובה עם ערכים , אחרת היא לא הייתה בוחרת במקצוע כל כך קשה שאין שכרו בצידו. תנסי לראות את הנקודות החיוביות שיש למורה שלך, נסי להתפלל עליה שתזכה לתשובה בע"ה. (תכתבי לנו את שמה באתר ואנחנו נתפלל עליה)

מצד אחד אני חושב שהביקורת לא נובעת מתוך זלזול באבות הקדושים חלילה, אלא מתוך רצון לגרום לנו לנתח דברים ולחשוב על דברים מכמה וכמה זוויות , את מבינה?

מצד שני אני מבין מה את מרגישה כי בכל זאת מדובר בגדולי האומה , באבות העולם, איך אפשר לדבר עליהם כך, או לבקר אותם, ורק בגלל זה אני חושב שכדאי שתזכרי שבזכות ה-"טעויות" הקטנות של גדולי האומה , אנחנו זוכים להתקיים וללמוד,,,

לסיכום: למרות הקושי אני חושב שכדאי שתשמשי לה דוגמא אישית ותדוני אותה לכף זכות , כי אם אנחנו לא נהיה מסוגלים לדון אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון גדול משלנו לכף זכות , איך אנחנו יכולים לצפות מהם לדון את גיבורי התורה לכף זכות?  מה שאני מציע לך לעשות זה ללכת לשיעורי תורה אחה"צ באיזור מגורייך "חפשי שיעור קרוב לבית" ובע"ה תזכי בסוף הלימודים לעלות למדרשייה טובה ולהשלים את כל מה שחסר לך... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני במשבר , היה לי חבר שנתיים והחבר שלי אהב אותי כל כך , עד כדי כך שלא הסכים שאני אדבר עם בנים כי הוא קינא וזה ותמיד הוא פינק וחיזר אחריי ועשה בשבילי הכל ..והיינו נזהרים והכל ומאז שהסכמתי שנקיים יחסים וקיימנו הוא פשוט שונא אותי ועושה לי תמוות פתאום הכל התהפך ואני מתחרטת כל כך שלא עמדתי על שלי ,ואני לא יודעת מה לעשות ורק היום שמעתי על הסיפור בתנך עם אמנון ותמר ואני שבורה , ובדיכאון , מה אני עושה ...?

תשובה:
אחותי היקרה , כבר אמרו חז"ל, עבירה גוררת עבירה, בד"כ כשבני זוג יוצאים שנתיים הם עוברים על איסורים חמורים שבסופו של דבר מביאים לידי חטא, כואב לי מאוד לשמוע שנפגעת , אבל ה' יתברך לא סתם מבקש שנשמור על קדושתנו, יש דברים שפשוט אסור להתפשר עליהם, סוף מעשה במחשבה תחילה, אולם, למרות החטא החמור שעשית, אין טעם שתיכנסי לעצבות ולדיכאון, המחיר שאת משלמת עכשיו הוא מחיר ההתרחקות שלך מה' יתברך, לפעמים אנחנו חושבים על עצמנו ובשביל לספק את היצרים שלנו אנחנו מאבדים את הקדושה שלנו, שום חבר בעולם לא שווה שתאבדי בשבילו את הכבוד שלך ואת הקשר שלך עם ה' יתברך, תלמדי מהטעות הזאת ותבטיחי לה' יתברך ולעצמך שאת לא חוזרת על שגיאות העבר, תשובה אמיתית היא וידוי, חרטה וקבלה לעתיד, היות ואת מתחרטת מעומק הלב על מה שעשית כעת נותר לקבל קבלה לעתיד לשמור נגיעה, אם תעמדי בזה אני מקווה שה' ברחמיו הרבים יחוס ויחמול עליך ויזכה אותך לכפר על החטא לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא רק ע"י איפוק ושמירת נגיעה וצניעות, תמיד הזהרתי וחזרתי ואמרתי, גבר אמיתי שאוהב באמת, מכבד את בת הזוג שלו ושומר עליה ועל קדושתה, גבר שמחפש רק תאוות , לעולם אינו שבע ומיד לאחר שבא על סיפוקו הוא יחפש ייעד אחר לכיבוש, נשים צריכות להבין שהן לא "כלי חד פעמי" בת מלך אמיתית שומרת על קדושתה לבעלה ולא מפזרת את רגשותיה לכל מי שמפנק אותה, בנות יקרות אל תתפתו ליפול ברשת של הגברים, בחורה יראת שמים צריכה לחפש גבר אמיתי , איכותי שלא חושב רק על עצמו וברגע שהוא מקבל מה שהוא רוצה הוא פשוט עובר ליעד הבא, אם תזכי להזהיר בנות אחרות ולגרום להם לשמור נגיעה ולהתרחק מגברים או מפריצות בע"ה יכופר לך, לעולם אל תוותרי על כבודך ! תבקשי מה' סליחה על מה שעשית ותבטיחי לה' יתברך שתשמרי נגיעה, עכשיו יהיה לך קצת יותר קשה כי טעמת טעם חטא אבל אם תתאפקי הצער שיהיה לך והקושי שבאיפוק יכפר לך בע"ה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

תשובה:
אחים יקרים, במקום לחפש תיקון לכל מיני חטאים, קודם כל תתייצבו , תראו שאתם מצליחים לקבוע עיתים לתורה, לסור מרע ולעשות טוב ברמה הבסיסית ובע"ה לאט לאט תתקדמו ותתעלו מבחינה רוחנית , אין טעם לערוך תיקונים קשים ומסובכים כל זמן שמחר מחרתיים אתם עשויים להיכשל בדבר שוב , כי אחרי שניים שלושה תיקונים את בד"כ מתייאשים ומאבדים את התקווה, לכן מייעץ רבי אליעזר פאפו להתחזק רק לאחר שאדם זכה ליציבות רוחנית, צניעות, קביעות עיתים לתורה, משפחה, רצינות, אחריות, כל זמן שאדם רווק, קשה לו מאוד להתייצב (אלא אם כן עלה לישיבה) כל זמן שנערה רווקה קשה לה מאוד להתייצב ולהמודד עם ניסיונות ופיתויים (אלא אן כן היא עלתה למדרשה) לכן במקום לחפש תיקונים, כרגע לדעתי התיקון הטוב ביותר הוא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד -  פשוט תקפידי על קריאת שמע שעל המיטה , תתחרטי בלב שלם על המעשה ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא, תמצאי מסגרת טובה ללמוד בה או לשמוע בה שיעורים (פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מדרגתך ויכולותיך)
ובע"ה אחרי שתתחתני תלכי לרב גדול שימצא לך תיקון זה הכל.

אם את כבר נשואה ויציבה מבחינה רוחנית, את רשאית לגשת לרב גדול שיעזור, בינתיים את מוזמנת להיכנס לעמוד הבא ולקרוא קצת מה כתבתי בנושא: "תיקונים"

בכל מקרה צפי בקטע הבא עד הסוף ותביני מתי עושים תשובה ואיך עושים תשובה: "איך עושים תשובה" - אני בטוח שתביני הרבה דברים שלא הבנת עד כה, ברוכה תהיי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום! ראשית אני חייבת לאמר שמאוד חיזק אותי התשובות שלך...ישר כח.ה' יברך אותך בכל הטוב שבעולם..שתזכה להיות שמח כל ימיי חייך..אמן..! אני בת 20 מתחזקת ב"ה,יש משהו שמטריד אותי זה המוות,אין לי שום דבר שמעביר לי תהרגשה הזאת וזה סיוט.אפי' שאני מתחזקת וחשבתי שזה יעזור..אשמח לקבל תשובה שתוריד לי תמחשבות הטורדניות האלו ..תודה מראש!

תשובה:
כבר אמר החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו" (קהלת, ז',א') המוות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי, המוות הוא סיום של עולם התיקון, העולם הזמני שהרבה מאיתנו חושבים שהוא העולם הקבוע , מי שקצת יתבונן על האסונות בעולם כולו, על הוריקנים שפוקדים יבשות שונות בכדור הארץ ומשחיתים מדינות שלמות וערים, מי שיתבונן בהרס שמסוגלת רעידה אדמה של כמה שניות לעשות, מי שרואה את התמונות המזעזעות של הרכבים שתלויים באוויר , של ספינות שנשברות כמו לגו , של רכבים ששטים כמו כלי צעצוע במים, על בתים שנופלים כמו דומינו , על כורים מאיימים ומסוכנים שמתפוצצים בינם לבין עצמם, רק מי שבאמת רואה מעבר לגשמיות הפשוטה מבין שהעולם הזה הוא בסך הכל תיאטרון בובות , עולם זמני, עולם של תיקון , עולם שברגע אחד יכול להיעלם ברגע שלא נלמד תורה ונקיים מצוות. כל מה שה' יתברך עושה בעולם זה אך ורק כדי שאנחנו נלמד מזה כדברי הנביא צפניה "אך תראי אותי תקחי מוסר".  (צפניה ג',ו'-ז')
"אין הקב"ה מביא פורענות לעולם אלא בשביל ישראל" , "הכרתתי גויים נשמו פינותם, אך אמרתי תראי אותם תקחי מוסר" - הכל בא כדי להכין אותנו לקראת הבאות ללמד אותנו שהעולם הזה זמני , שגם כאן אצלנו בישראל כך היה צריך להיות וה' ברחמיו מתאפק , מחכה שעוד יהודי יחזור בתשובה , עוד יהודי יתקרב ,,, ואז בקרוב ממש תבוא הגאולה , יבוא גואל צדק ! אבל מי שרואה את כל האסונות האלה ואין לו מושג שכל אלה רמזים מאת ה' , הוא פשוט ממשיך לשחק בפייסבוק ולהתעלם מכל האסונות של העולם , להתעלם מהרמזים ומהאותות שה' יתברך שולח לו וחבל. חכם עיניו בראשו, אי אפשר שלא לראות השגחה פרטית , ניסים עצומים. אין לך מה לחשוש מן המוות אם את שומרת תורה ומצוות, אם את הולכת בצניעות, שומרת נגיעה, ממי את מפחדת? גנב מפחד מהשוטרים, אבל מי שלא גונב לא מפחד להסתובב בסמוך לתחנת המשטרה. כך רשע מפחד ממידת הדין (מהמוות) אבל יהודי טוב וירא שמים שעושה רצון אביו שבשמים, לא צריך לפחד מאף אחד, "זכות אבותיו מסייעתו וצידקתו עומדת לעד"

בקיצור זה מה שתעשי כדי להינצל מן הפחד (כך גילו לנו חז"ל)
א. תקראי כל יום את פרק מ' ואת פרק קמה' בתהילים בע"ה. "לקריאה לחצי כאן"
ב. תביני שכל מה שה' עושה זה לטובה ואף אחד לא יכול להזיק לך: "הכל לטובה"
ג. בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא, אל תשתעממי, תעסיקי את עצמך
ד. תזכרי שבמילה דאגה חסרה האות ב' , מי שיש לו דאגה אין לו ב, אין לו ב=בטחון בה'
ה. תמשיכי לקבוע עיתים לתורה זה ישמור עליך מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה בע"ה.

זיכרי את דברי החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו"  - המוות הוא סוף של עולם זמני ותחילתו של עולם רוחני אמיתי , המוות בעולם הזה הוא לידה בעולם הבא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לרב רביד, אני חסר דת ולא מאמין כל אמונה דתית. יחד עם זאת אני סבור שכבן אדם אין ביני לבין בעלי דת כל הבדל ואני רוצה לראות האם קיימת אופציה שיהודים דתיים יראו בי אדם הגון וירצו בחברתי וזאת ללא כל צורך להתקרב לאמונה דתית אלא כאדם לאדם (אין בליבי ספק שלו היה קיים סוג של ישות עליונה - מה שנקרא אצלכם קב"ה - הוא היה רוצה בשלום ואהבה בין כל ברואיו, אשמח להתייחסות)

תשובה:
אחי היקר, החלטתי לכתוב לך תשובה ארוכה ומפורטת בגלל שלדעתי אתה יהודי חשוב וכדאי שתקרא את המידע שיש לי להעביר לך , חלק מהמידע כולל משלים וסיפורים, אך חשוב לי מאוד שדברי לא ייצאו מהקשרם לכן אקדים 3 הקדמות חשובות ככל בסיסי להבנת התגובה שכתבתי.

א) לא משנה אם ההורים שלך דתיים או חילונים אתה חייב בכבודם
ב) גם אם ההורים שלך לא חינכו אותך בדרך הנכונה , הם לא אשמים (דון לכף זכות)
ג) העובדה שאנחנו מאמינים או לא מאמינים במציאות מסויימת לא תשנה את המציאות
ד) אם יש ה' בעולם , זה שלא תאמין בו לא ישנה את עצם קיומו ומהותו
ה) ה' אוהב אותך בכל מצב , אבל כדי לתקשר איתו כדאי שתתקרב אליו קצת יותר
ו) אני בטוח שאם יש לך מידות טובות , אנשים ירצו בחברתך בלי קשר לדתך
ז) כאדם לאדם , אני כותב לך את התגובה הזאת ואני מבקש שתתבונן בה לעומק.
ח) אדם אחר יכל להתעלם , אני בחרתי להתייחס ולנסות להסביר.

אחי היקר , זה לא שאתה חסר דת ואינך מאמין, אתה חסר דעת וחכמה נשמה טובה,  כדי שתבין אותי אתן לך משל יפה אחי היקר ואחרי שתקרא את המשל (אני מקווה שתהיה מספיק חכם להבין מה רציתי לרמוז לך דרך המשל...)

נניח שהיה פעם ילד קטן שמעולם לא ראה את אביו הביולוגי ולא סיפרו לו עליו הילד לעולם לא ידע מיהו אביו האמיתי כי אמא שלו דאגה כל הזמן להסתיר ממנו את זהותו של אביו הביולוגי, אולם כאשר הילד גדל, הוא מבין שלכל ילד יש אבא ואז מתעוררת בו הדעת והוא מתחיל לחקור ולדרוש היטב, לעיתים הוא מצליח לגלות את אביו הביולוגי אבל אז הוא מצטער צער גדול ונורא כי אביו הביולוגי לא מכיר בו , לדעתו הוא ילד שנולד בטעות כתוצאה מקיום יחסים סתמיים בינו לבין האמא הביולוגית , אז... הילד מתמלא בכעס ונכנס לעצבות.

מצד שני יתכן מאוד שהאב היה חפץ מאוד להיות בקשר עם בנו אך, לצערנו הרב האם הרחיקה את האב מבנו ע"י לשון הרע, רכילות, סיפורים והמצאות שגרמו לילד לגדול עם שנאה איומה ונוראית לאביו הביולוגי שמסתמן להיות אב הגון ונפלא , אז גם כאשר ייפגש הבן עם אביו הביולוגי הוא יגיע לפגישה עם מטענים שליליים וכל מה שהאב הביולוגי ינסה לעשות כדי לשפר את המצב לא ממש יעזור, הדבר היחיד שעשוי לעזור זה אם הבן יעבור לגור עם האב ויראה בעיניו שכל מה שאמא אמרה היה שקר ומרמה, אז הבן יראה את האב באור אחר ולאט לאט יתחבר אליו בעבותות של אהבה.
אני מאוד מקווה שהמסר הועבר בצורה פשוטה וברורה, נסה להתבונן במקרה לעומק.

כך הוא הדבר במקרה שלך אח יקר, גדלת במשפחה שבחרה להסתיר ממך את זהותך היהודית (במודע או שלא במודע - יכול בהחלט להיות שהוריך הם תינוקות שנשבו , אל תאשים אותם חלילה , פשוט תבין את הסיטואציה) , כל זמן שהיית קטן הדבר לא ממש הפריע לך, אבל היום כשאתה כבר בוגר ומתחילה לפעם בך חכמה, ברגע שהניצוץ הא-לוהי שבך נדלק ונכבה כתוצאה מדברים שאתה לומד, קורא, נחשף אליהם או נתקל בהם בצורה כזו או אחרת, אתה מבין שיש כמה דברים שהיית רוצה לקבל עליהם תשובות, כגון:

א) למה עשו לי ברית מילה?
ב) למה בפסח המשפחה שלי אוכלת מצות?
ג) למה בסוכות קרובי משפחה שלי יושבים בסוכה?

השאלות הקטנות האלה קצת מציקות לך אבל מחוסר ידיעה וגם משום שלא ממש נעים לך להודות בטעותך כי אז כבודך ייפגע ולא תיראה טוב בעיני החברה וכן משום שהדבר עשוי לגרום לך לשנות את דפוסי ההתנהגות שלך ואולי אפילו ליטול את "החופש" שלך לעשות ככל העולה על רוחך, אתה מעדיף להגדיר את עצמך כחסר דת , בערך כמו אדם שהגיע עת גיוסו לצהל והוא מעדיף לחפש כל מיני תירוצים כדי לצאת על נפשי, שלא בדומה לאדם שכבר שירת בצהל ובמהלך השירות החליט לפגוש הרבה את הקבן כדי לצאת על נפשי גם אם זה אומר שהוא צריך להמציא המצאות ולומר שהוא "אדיוט גמור"
כך מתנהגים למשל אנשים שהיו דתיים בעבר ופתאום החליטו שלא בא להם להמשיך בכל המחוייבויות של הדת ולכן הם פשוט משקרים על עצמם ובוחרים להתנתק מדרך ה' כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות....

בכל מקרה אנחנו חייבים להבין שלכל בריחה מהמציאות יש סיבה, לפעמים הסיבות מספיק חזקות כדי לגרום לאדם לברוח ולפעמים הסיבות לא מספיק חזקות ולכן האדם נשאר תלוי באוויר בחוסר וודאות, אבל כל אדם יציב בנפשו מבין שמהמציאות אי אפשר לברוח , בדיוק כמו שקוף בגן חיות לא יכול להחליט מחר לצאת לסיבוב על ג'יפ, כי הוא מגודר בכלוב שבנה עבורו מנהל גן החיות , בדיוק כשם שחייל לא יכול לברוח מהצבא כי כל הפרטים שלו ידועים למדינה (אלא אם כן בחר להיות עריק...) ובדיוק כמו שאף ילד לא יכול לברוח מקשר הדם שיש לו עם אביו ואמו הביולוגיים, כך אתה אח יקר לעולם לא תוכל לברוח מהקשר שיש לך עם בורא עולם.

זה שאתה מעדיף להגדיר את עצמך בהגדרות מסויימות ולנסות להסתיר את מצבך הקשה במין "רשת אינטלקטואלית" שאתה בונה סביב המציאות הלא נעימה שבה אתה חי , כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות , זו זכותך, אבל לעולם לא תצליח לשכנע אדם יציב במציאות שבה אתה מאמין !

אדם שחפץ לשלול דרך חיים של אדם אחר צריך להיות מספיק חכם כדי לספק אלטרנטיבה אחרת , הכי קל לשלול , בערך כמו שלכלב קל לנבוח (סליחה על הדוגמא) אבל חז"ל לימדו אותנו לא להתרגש מכל נביחה , "הכלבים נובחים והשיירה נוסעת" אם אתה באמת רוצה לחיות בצורה נכונה וטובה , אל תקבל עצות מכלבים נובחים שלא מספקים אלטרנטיבות אחרות ! לחיות בלי דת , בלי משמעות , בלי חוקים , בלי מסגרת , בלי גבולות , בלי איפוק , זה ממש לא פתרון... לבוא ולומר הדתיים מסכנים, זה קל , הרבה אנשים עושים את זה , אבל אני שואל אותך מה עדיף?

האם לחיות בבית שבו הבעל בוגד באשתו , או לחיות בבית שבו כל בני הבית משפילים אחד את השני ולא מוצאים זמן לדבר אחד עם השני , בבית שבו הקשר בין הילדים להורים מתחיל להתנתק בערך בגיל 11 או 13 ובמקום שהילד יהיה מחובר למשפחה שלו ולשורשים שלו מחברים אותו לפייסבוק?

לנו יש שבת - אחדות משפחה
לנו יש חגים - אחדות לאומית
לנו יש ברית - זהות יהודית
לנו יש צניעות - כבוד ובושה
לנו יש ענווה - התבטלות לאל
לנו יש תורה - משמעות בחיים
לנו יש מטרה - ומצוות כאמצעי למימוש המטרה
לנו יש חזון - לגאולה עתידית ותקווה אין סופית
לנו יש עצות - מגדולי דור שנדמו בחכמתם למלאכים

אז מה עדיף? לקבל עצות מאנשים שנואפים? שבוגדים בנשותיהם ויש להם משכורות עתק? מאנשים שזכו למעמד העליון שלהם כתוצאה משחיתות? אני לא מאמין בזה, חכמים לימדו אותנו דבר פשוט: "אדם שיש בו תורה יש בו חכמה ויראת שמים", "אדם שאין בו תורה ויראת שמים אין בו חכמה אמיתית" פילוסוף או פרופסור למתמטיקה יכולים ללמד אותך איך לעשות כסף כדי לחיות מעט שנים בעולם הזה , יהודי יכול ללמד אותך איך לחיות שנים רבות בעולם הבא גם אם עושים מעט כסף בעולם הזה.

כדי לגדל ילדים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ההורים לילדים ולאפשר לילדים לגדול בצורה יציבה עם חום, תשומת לב, אכפתיות, אהבה והכי חשוב אמת !!!
כדי לגדל יהודים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ה' לבניו ולאפשר לבניו לגדול בצורה יציבה עם חום ואהבה, תשומת לב אכפתיות והכי חשוב לחיות ע"פ אמת.

מי שמסוגל לירוק לבור שממנה הוא שותה , להתעלם מכל מסורת אבותיו , להתעלם מהניסים הגלויים שמתועדים לכל אורך ההיסטוריה , להתעלם מהתנ"ך ומאבות אבותיו
לדעתי זה ממש לא פתרון... אני מעדיף שיצחקו עלי אבל תהיה לי משמעות , אני אמשיך להיות חלק מאבות אבותיי , נצר לצאצאי יעקב אבינו , בעל מסורת מפוארת של תנאים , אמוראים , סבוראים , גאונים , ראשונים , אחרונים , עד חכמי דורנו , כולם בעלי תורה אחת מסורת אחת וחוקים ברורים שאף אדם בשר ודם לא יכל להמציא אלמלא התערבות גורם על טבעי שאנחנו קוראים לו "הקב"ה" מלך מלכי המלכים.  

בכל מקרה, סתם שתדע, שלא רק שאנחנו מחוייבים לאהוב יהודים, אנחנו מחוייבים להתייחס בכבוד לכל בריאה בעולם, החל בבני האדם (יהודים,גויים) וכלה בבע"ח, למעט הבא להורגנו , שכן אמרו חז"ל: "הבא להורגך השכם להורגו". בשורות טובות אחי אני מאוד מקווה שתבין מזה משהו, אם לא צפה בקטע הבא: "הסוד" והכי חשוב נשמה טובה , אל תכעס על אף אחד , תמשיך לאהוב ולכבד כל אדם באשר הוא אדם , אבל תנסה להסתכל על העולם בצורה קצת אחרת נסיך , אוהב אותך אחי , באמת.

שלח לחבר קריאה בניפרד