שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היום עשיתי את זה !!! לקחתי את כל החפצים שלי ושל בני ואמרתי לבעלי שאני עוזבת וזהו עזבתי היה קשה מאוד אבל אני יודעת שהשם יעזור והוא צלצל אליי ואמר שהוא מוכן לעזוב הכל להתגייר ולעשות הכל בשביל לחיות איתי ועם הילד אמרתי לו עד שהוא לא יעשה את זה שלא יצור איתי קשר בעזרת השם הכל יסתדר אני מודה לך על כל מילה נתת לי המון כוח שאלוהים יברך אותך

תשובה:
אין לך מושג כמה אני מאושר , אני גאה בך שזכית להציל את הילד שלך והלוואי שתזכי לגדל אותו בארץ הקודש בחינוך תורני אמיתי , חינוך לאהבת ישראל ואהבת התורה. במקום שילמד קוראן וילמד שיהודים הם אוייב ציוני כובש , הגיע הזמן שהוא ילמד שהיהודים הם עם רחמן , ביישן וגומל חסדים.

לגבי הבחור הערבי.
א) את לא חייבת לו שום דבר
ב) נישואים לגוי בכלל לא תקפים
ג) תחפשי לך חתן כשר וירא שמים
ד) אל תתפשרי על בית תורני אמיתי
ה) עם ערבי לעולם לא תהיה לך תורה בבית
ו) אבל אם הוא יתגייר באמת , אני לא שולל זאת
ז) אין לי שום דבר נגד ערבים , אני אוהב אותם (מרחוק)
ח) בסך הכל הם אחים שלנו , פשוט כרגע הם רוצחים אותנו
ט) עד שלא יבוא משיח ויסביר להם שהם טועים , עלינו לשמור מרחק
י) הם קרובים אלינו יותר מהנוצרים , אבל הם עדיין גויים וע"פ ההלכה עלינו להתרחק

לסיכום: אל תעשי שום צעד בלי דעת תורה , חשוב שתהיי מחוברת לרב ירא שמים.
בלי קשר אשמח אם תשאירי לנו את השם שלך במדור ביקשת קיבלת שאתפלל עליך
להצלחתך ולהתאקלמותך המהירה , אין לך מושג כמה המכתב הזה עשה לי את היום.
היה שווה לי לפתוח את אתר אורלנוער ולענות על עשרות מכתבים ביום רק כדי להציל יהודיה אחת כמוך. רק כדי להציל יהודי מדהים כמו הבן שלך שלא יגדל להיות שונא ישראל. רק כדי לגרום לבת מלך אחת להבין כמה היא שווה וכמה מזלזלים בה שם !
תודה , תודה , תודה ששימחת אותי , אני בטוח ששימחת גם את אבינו שבשמים.

התכתבויות קודמות:
1) התחתנתי עם ערבי מוסלמי ואני סובלת תעזרו לי.
2) אני נשואה לערבי מוסלמי וחוץ ממנו אין לי כלום בחיים.

שאלות ותשובות בנושא ערבים.
א) התאהבתי בדרוזי מותר לי לצאת איתו?
ב) חברה שלי יוצאת עם ערבים וגם אני איתם בלית ברירה.
ג) אני בת לאבא ערבי ואמא יהודיה - למה זה הופך אותי????
ד) לא כל הערבים מתעללים בנשים יש ערבים טובים
ה) אני מנהלת מערכת יחסים 5 שנים עם ערבי מוסלמי.
ו) אני בקשר עם ערבי נשוי - לא מצליחה להתנתק ממנו תעזרו לי



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב למה אסור להיות עם רווקה שטבלה במקווה הכוונה שלי למה זה איסור דאוריתא הרי היא לא נידה?... הרי כל האיסור להיות עם אישה זה בגלל שהיא נידה לא ככה?... אשמח לתשובה הגיונית... הרי אם אדם עם אישה שטבלה הרי היא לא אחותו והיא לא נידה למה זה יהרג ולא יעבור? אני מבין שזה אסור אבל למה זה איסור דאורייתא...?

תשובה:
אחי היקר, כל זמן שאשה לא טבלה במקווה היא אסורה וכל מי שבא עמה במגע עובר עבירה חמורה של גילוי עריות , אם חיפשת מקור לדבר מהתורה , לא רק שהתורה אסרה חיבוק ונישוק , התורה אסרה אפילו להתקרב שנאמר: "לא תקרב".

רצית תשובה הגיונית , הנה תגובות הגיוניות...
א) היית מוכן שמישהו יגע בבת נגיעות אסורות וייכשל עם בתך הצעירה?
ב) היית מוכן שמישהו יגע נגיעות אסורות וייכשל עם אשתך לעתיד?
ג) היית מוכן שמישהו יגע נגיעות אסורות וייכשל עם אחותך הצעירה?
אני חושב שאלה היו תגובות מספיק הגיוניות ואני מאוד מקווה שאתה אדם חכם.

בנוסף, רק בגלל שאלות כאלה , דרשו חז"ל מעם ישראל למנוע את בניהם מן ההיגיון, כי כשהולכים רק לפי היגיון מאבדים את היראת שמים , לכן התורה מחנכת אותנו לחשוב גם מעבר להיגיון ולהיות "על טבעיים" כי ההיגיון אומר שבדור הזה אף אחד לא מסוגל לשמור נגיעה, אבל אנחנו יהודים אנחנו מעל הטבע ולכן אנחנו כן מצליחים להינצל מהעוון הנורא.
ההיגיון אומר שכולם נכשלים בראיות אסורות , אבל אנחנו מעל ההיגיון ולכן אנחנו שומרים יותר
אם אתה רוצה ללמוד קצת את הנושא לעומק אתה מוזמן לעיין במסכת ברכות דף כח' ע"ב אם זה באמת מעניין אותך וחשוב לך לדעת מה זה "מנעו בניכם מן ההיגיון".
 
בנוסף, למרות שאין מביאים ראייה מן המתים , בדור האחרון הדבר ברור לכל יש כל כך הרבה מקרים של אנשים שחוו מוות קליני והם פשוט מספרים בצורה ברורה וחד משמעית כמה חמור עוון הנגיעה האסורה וכמה מלאכי חבלה נבראים מזה שהעין שלנו לא יכולה לראות, כמה פעמים שמענו על אנשים שחזרו לחיים וסיפרו כל כתות כתות של מלאכי חבלה שצועקים: "רשע, רשע" וידוע וברור להם שהדבר קורה בגין זרע לבטלה, יש סיפור שמביא הרב יהודה משה פתיה על נערה שסיפרה כמה צער נגרם לה כתוצאה מנגיעות אסורות, אם תרצה לשמוע את סיפור המעשה לחץ על הקישור הבא ואולי זה מה שיגרום לך להיזהר ולשמור את נפשך מאוד כדי לא לגעת בבת ישראל:
"עדות מעולם האמת תוצאה של נגיעות אסורות"

תגובות נוספות שכדאי שתקרא:
א) שמעתי שיש מי שמתיר לגבר להיות עם רווקה אם היא טבלה במקווה זה נכון?
ב) המורה שלי אמרה שלא כתוב בתורה במפורש שאסור לגעת בבחורות !
ג) חצאית קצרצרה הובילה למסיבות אסורות ולנגיעות אסורות.
ד) סרטון מרגש על נגיעה אסורה - צפייה נעימה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
האם מותר שאני ואשתי רואים סרטיים ארוטים?

תשובה:
אסור בתכלית האיסור.

הנזקים שבצפייה בתכנים אירוטיים
א) חשיפה לפריצות גמורה והתקררות רוחנית עצומה
ב) איסור מפורש בתורה: "ולא תתורו" - לאו דאוורייתא
ג) המוח מקליט את מה שהוא רואה וקשה למחוק את זה
ד) התמונות עלולות לצוף לכם בתפילות, בלימוד, בחלומות, בתשמיש
ה) הרהורי עבירה קשים מעבירה - אל תבואו לידי ניסיון וביזיון חבל מאוד
ו) בשעת המצווה עלולות לצוף מחשבות וזה הופך את הילדים ל-"בני תמורה"
ז) הנפש זוכרת הכל ונותנת על הכל דין בבית דין של מעלה

סופי תיבות של המילה "זכר" הם נפש, מכאן שהנפש זוכרת הכל ועתיד אדם ליתן
דין וחשבון על כל אותם מראות אסורים שראה, לכן חשוב מאוד לטהר את העיניים
ולהתקדש...

זין - נ
כף - פ
ריש - ש

יש המון אפשרויות לבוא לידי גירוי, נחלק את הכל לשתי אופציות.
א) מעשים שגורמים לאדם להביא את עצמו לידי קישוי כגון מה שהזכרת וכיוצב'.
ב) מעשים שגורמים לאדם להתרגש , בעצם זה שהוא מתקדש ובודל מן הרע.

אהבה בין גבר לאשה בונים , בדיוק כמו שבונים חשק בעבודת ה'.

1) מוצאים רב שידריך אתכם  1) מקבלים הדרכה נכונה (אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך)
2) קובעים עיתים לתורה        2) קובעים זמן שבו לומדים יחד דברי חכמה
3) מתבודדים...                     3) קובעים זמן שבו סתם מדברים בכיף
4) מדליקים נר לעילוי נשמת  4) מדליקים נרות לאווירה טובה לעילוי נשמת הקשר
5) נמנעים מחילול ה'.            5) נמנעים מפגיעה בכבוד האחד של השני וכיוצב'.

אספר לך 2 סיפורים ותסיק לבד את המסקנות
סיפור ראשון: בני זוג התרגלו אחד לשני ולא ידעו מה לעשות, הם החליטו לצאת להרפתקה, לחדש, להכיר זוגות נוספים, לצפות בתכנים לא ראויים, לצאת לחו"ל
בקיצור, לעשות הכל כדי להחזיר את הרגש, וראו זה פלא ! החידושים עבדו , הם
חזרו והתאהבו אחד בשני מחדש, הבעייה שזה החזיק בדיוק שנה אחת. אחרי שנה
הם שוב חיפשו ריגושים וקשקושים, צפו בתכנים לא ראויים, הנערה התאוותה לאחד השחקנים שהופיעו בסרט והיא לא יכלה להירגע, היא חששה שבעלה ידע מזה, אז היא החליטה לעשות מעשה בסתר, היא בגדה בבעלה בסתר רק כדי להירגע מהתאווה שפשוט תקפה אותה, גם הבעל לא יכל להתאפק, בסרטים הוא ראה כל כך הרבה נשים, הוא היה חייב לחפש הרפתקה חדשה, הוא בגד באשתו בחשאי ושניהם חזרו הבייתה מחוייכים ומאושרים, כשכל אחד מקבל את הסיפוק שלו מהפרי האסור, עד שיום אחד הבעל החליט להתוודות בפני אשתו כי הוא היה ממש מוסרי , 2 דק' אחרי וידוי דברים, האשה חייכה ואמרה גם לי יש וידוי קטן... הבעל לא יכל לשאת את הבגידה של אשתו והחליט להתגרש, האשה עדיין המומה מהאפלייה, כעסה וחזרה לבית הוריה, והם ממש לא חיו באושר ובאושר...

סיפור שני: בני זוג התרגלו אחד לשני ולא ידעו מה לעשות, הם הלכו לרב והרב אמר להם להקפיד על טהרה, כלומר: "להתרחק אחד מהשני בזמן שהם אסורים" , לשמור יותר על העיניים, כדי להתרגש יותר אחד מהשני, לשנות מעט את האווירה, לצאת קצת יותר , לשנות אווירה בקדושה כמובן, שלושה חודשים אחרי שהם ממש משתדלים בזה הם התחילו להתרגש קצת יותר , עד שהם הצליחו לשמור טהרה לגמריי וחוקי התורה הוכיחו את עצמם ! אין דבר שיכול לגרום לבני הזוג להתאהב אחד בשני כמו טהרת המשפחה, חצי שנה אחרי חל שיפור קטן נוסף ואז... הרב ביקש מהחתן שיפתיע יותר את אשתו, במכתבים, במילה טובה, בפרחים, בשוקולדים וראו זה פלא ! אם הייתם יודעים מה שוקולד גדול ופתק קטן מסוגלים לעשות.... הבעל כתב לאשתו מכתבים קצרים ונחמדים שמבטאים רגש, הוא הדביק פרח עם מכתב קטן על הזכוכית בחדר , בלי לצאת לטיולים גרנדיוזים, או לחו"ל הוא פשוט החמיא יותר והקשיב לה יותר והמצב בבית פשוט התהפך מקצה לקצה, הרב ציווה עליו למצוא יותר זמן לאשתו, להעניק יותר, להקשיב יותר ולבטא רגש במילים, וראו זה פלא... מה משפטים קצרים: "אני אוהב אותך" , "התגעגעתי אליך מאוד" , "חשבתי עליך..." , "את חסרה לי..." מסוגלים לעשות , בקיצור כמובן שגם האשה קבלה הדרכה והכוונה , אבל בד"כ מה שמשנה את האווירה בבית זה שינוי יחס של הבעל, כי האשה מטבעה יודעת להעניק , לפרגן ולתת אבל אם לא , אז היינו הך, גם היא צריכה להשתפר וכמובן שהם חיו בעושר ובאושר....

מסקנה: במקום למלא את המוח בתמונות שקשה מאוד למחוק משום שהם נחקקות בנפש האדם ועתיד אדם ליתן עליהם את הדין, כדי למלא את הבית במילים חמות ונעימות , לא צריך מסוק כדי לרגש אשה , לא צריך לצאת לחו"ל כדי לבטא אהבה, כל מה שצריך לעשות זה להקשיב יותר , למצוא זמן אחד לשני והכי חשוב, לחייך יותר...
אל תחפשו פתרונות קשים מדי, ה' יתברך גלה לנו שהדרך הנכונה לגרום לבנות שלו להתרגש זה לפתוח להן את הלב , ע"י מילה טובה (גם מתנות יקרות לא יזיקו) אבל בעיקר מילה טובה וכמובן לשמור על טהרת המשפחה כראוי , כי כשלא נוגעים ומתרחקים , מתגעגעים , המגעים הורסים את הגעגועים ! 

נ.ב - משהו יפה שאמר החזון איש זצוק"ל , "אם בזמן האיסור הם מותרים, אז בזמן ההיתר הם יהיו אסורים". כלומר: אם כשבני הזוג אסורים (בזמן ההרחקות) הם מתירים לעצמם לגעת אחד בשני, אזי בזמן שבו הם מותרים (כשהאשה טהורה אחרי טבילה) הם יהיו אסורים (ההשגחה תסובב שיהיו ביניהם תככים ומריבות , עייפות וצער) , אך אם יקפידו על סדרי הטהרה, השכינה תשרה בביתם והבניין יהיה בע"ה בניין עדי עד.









ואם כל אלה לא עזרו, צפייה בקטע הבא תועיל , בקטע הבא אני מסביר איך אפשר להתאהב בתורה , כמו שקשה לשמר את האהבה בזוגיות בין גבר לאשה, קשה גם לשמר את האהבה לה' יתברך כשלא מפנים זמן ולא עובדים בקביעות... צפייה נעימה



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי הרב.יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ולקרוביי. אשמח אם תוכל לענות לי בהרחבה. כ"כ הרבה אנשים מצפים לתשובה. מדוע חלק נכבד ובלתי מבוטל מהחרדים אינם עובדים ומקבלים כסף על גבי המדינה?הרי הרמב"ם עבד ולמד וכו' רבנים ענקיים וקדושים כמוהו.אני מודעת לכך שקוללנו בחטא האדם הראשון לעבוד-ועבודה היא קללה.אשמח לשמוע את הסיבות-למה הרבה מהחרדים לא עובדים?הרי גדולי ישראל בתקופות שונות עבדו והתפרנסו בכבוד! תודה רבה.

תשובה:

אחותי היקרה, אם היית יודעת מה ערכה של תורה , היית מבינה שלא רק שחרדים כן עובדים, הם עובדים הכי קשה שיש ובזכותם עומד העולם (אני מדבר על אלה שבאמת לומדים) אם הם לא ילמדו תורה מי ילמד תורה? "תורה מה תהא עליה?"

אין לאף אדם בעולם ספק שצבא זה דבר חשוב ומקודש, אבל השאיפה היא שנזכה להיות "צבא ה'", כל מי שמשרת בצבא באמת מגן על המדינה ושומר על עם ישראל וזו מצווה אדירה שמוזכרת בחז"ל, אבל אל לנו לזלזל בחיילים הנוספים, שלומדים תורה, חיילי צבא ה'...

בזכות מי קיימת מדינת ישראל, בזכות הרובים שלנו? הטנקים החזקים שלנו? הרי אנחנו המעט מכל העמים ! בזכות מי יש במדינה הזאת חכמה ותבונה? בזכות תורת אבות ! לא לחינם אמר ה' : "לכו לחמו בלחמי" ! אם עם ישראל היה שומר תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא, העובדה שעכשיו אנו זקוקים לצבא ולשמירה זה רק בגלל שהשכינה בגלות, אבל לעתיד לבוא כשיבוא גואל צדק יקויים בנו: "חדש ימנו כקדם" ולא נצטרך להילחם כי יהיה שלום, התורה תשכין שלום בעולם.  אם לא הייתה תורה שתגן עלינו , לא היינו שורדים אלפי שנים ! התורה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו , את זה אומר ה' יתברך לא רביד , "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" , בלי התורה שלי אין קיום לעולם , אני מבין  למה בחור שלא מבין מה הערך של לימוד תורה שואל שאלות כאלה , כי זה מה שהוא שומע ברחוב , או אצל אנשים שאין להם מושג מהי תורה ולכן הם מרגישים שהחרדים גוזלים מהם את כל הכסף , אבל אם הם היו מבינים ולו מעט מה ערכה של תורה הם היו צוחקים כי אין שום כסף בעולם שמסוגל לאמוד את ערכה של התורה שבזכות המדינה והעולם קיימים , אף אחד לא חולק על העובדה שעבודה היא דבר מאוד חשוב

כבר אמרו חז"ל:
 "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח' ,ב')
 "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (מסכת אבות ב',ב')
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (ברכות ח.)

לא לחינם אמרו חכמים, אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (את השררה),
מסביר רבי עובדיה מברטנורא: אהוב את המלאכה: אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה. 

מצד שני אין לאף אחד ספק שזכות גדולה יש לאדם שזכה לשבת וללמוד תורה כל היום במידה ומדובר באדם שבאמת לומד לזכות כל עם ישראל ותורתו שומרת על עם ישראל
עד כדי כך שבזכות התורה קיים כל העולם כולו וללא התורה לא היה קיום לעולם כולו.
 
וכבר אמרו חז"ל:
"ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת דף קכז' עמוד א')
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (מסכת קידושין מ:)
"אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט',יד')
"פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל" (אבות ו',ד')
"והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א',ח')
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לב',כה')

הנושא המדובר מובא בגמרא במסכת ברכות (דף לה' עמוד ב') שם מובאת המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי ישמעאל על הפסוק: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"
תנו רבנן (שנו חכמים): מה תלמוד לומר ואספת דגנך? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", שואלת הגמרא: יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג של דרך ארץ.

אמר רבי שמעון בר יוחאי: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריע וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו'... ותורה מה תהא עליה? במילים אחרות: אם אדם רק יעבוד מתי ילמד תורה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.

לדעתי בדור שלנו דור שבו חלישות הדעת גדולה ירדה על העולם, דור שבו הפיתויים והמדיה הורסים כל חלקה טובה בעם, דור שבו בכל בית בישראל יש מחשב וחשיפה גדולה מאוד לתרבות הגויים, רק יחידי סגולה מסוגלים לשבת וללמוד תורה ולא ליפול בניסיונות הכל כך קשים שהמציאות מזמנת לנו. רוב העולם צריך לשבת וללמוד תורה
ואמרו חז"ל במסכת (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, הרי ידוע שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, בחינת: ."יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור.

וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת.

אני לא ממש מסכים עם האמירה הכוללת שחרדים לא עובדים, הרי הרבה חרדים שמתפרנסים בכבוד, כמלמדים, שוחטים, משגיחי כשרות , מוהלים, סופרי סתם, מרצים, לא חסרות עבודות נפלאות שהציבור החרדי לוקח בהם חלק, החברה החרדית בימנו, חשופה לעבודה הרבה יותר מבעבר, הרחוב החרדי בבני ברק מאכלס כל כך הרבה בעלי מקצוע חרדים, חנויות שבהן עובדות מנהלות חרדיות , מנהלים חרדים, מסעדות כשרות, חנויות בגדים ועוד, אז לבוא ולומר שחרדים לא עובדים זו הכללה, אני מסכים בהחלט שיש ציבור נכבד שמעלתו גדולה מאוד, ציבור שבאמת יושב ולומד כל היום, שבזכותו עומד העולם, אני מדבר על אנשים שלא לומדים על חשבון הצער של הנשים שלהם , או על חשבון האוכל של הילדים שלהם, אני מדבר על אנשים שלומדים תורה באמת מתוך מסירות נפש, זכותם תגן על כל עם ישראל ! אנשים כאלה באמת ראויים להערצה.

לסיכום: אני באופן אישי מכוון את בני הנוער לעלות לשנה ישיבה או לשנת מדרשה אחת לפחות כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים, אח"כ אין שום בעיה לצאת לעבוד, גבר צריך לפרנס משפחה, גבר מתחייב לפרנס את אשתו, גבר מחוייב לכלכל את ביתו, אם אין לו מי שיחזיק ויתמוך בו הוא חייב לצאת לעבוד, כך שמעתי מכבוד הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א בשיעור הקבוע באשדוד, מי שלא מחנך את בניו לאומנות סופו מלסטם את הבריות, על זה אף אחד לא חולק, אבל גם את צריכה להבין שיש חרדים שתורתם אומנותם זה הכל.

תגובות דומות שכבר עניתי בנושא:
א) הרב רביד עדיף להתחתן עם בעל שלומד או עם בעל שעובד ולומד?
ב) למה לא ללכת ישר לצבא או לשירות לאומי ומיד אח"כ לעבוד?
ג) צפייה בקטע הבא תועיל מאוד להבנת הנושא: "תורה ועבודה"
ד) האם שייך לצאת עם בעל שלומד כל היום?
ה) למה חרדים לא הולכים לצבא? לא משרתים את המדינה? למה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד