שאלה:
שלום הרב.. בעבר ההורים שלי עמדו להתגרש והייתי בת 16. באותו תקופה כעסתי מאוד על אמא שלי ובמצב הסוער והנורא הלכתי להתלונן עליה במישטרה (ניפחתי דברים וכו׳) והכל היה מתוך כעס היום אני ב״ה בתשובה ואמא ואבא חזרו לחיות ביחד. הבעיה היא שאמא שלי מקפידה עלי בגלל זה ואני יודעת את זה כי היא מזכירה את זה המון. מה לעשות???

תשובה:
אחותי היקרה , זה באמת מצב לא נעים ועליך לעשות תשובה , במקרים רבים כשמנפחים דברים , הדבר עשוי לגבול בלשון הרע ו\או הוצאת שם רע שכשלעצמה היא עוון חמור , על אחת כמה וכמה כשמדובר באבא ואמא , זו פגיעה חמורה בכיבוד הורים ואין לי ספק שזה פגע באמא מאוד , פגיעה שבאה מבן משפחה היא פגיעה כואבת מאוד. כשמכים עם ברזל על עץ , זה לא משמיע רעש , כשמכים עם ברזל על ברזל שומעים רעש חזק , למה? כי העץ והברזל אינם מאותה משפחה , הברזל והברזל הם מאותה משפחה. 

מה אני אעשה שאמא לא תקפיד עלי?
כדי שאמא לא תקפיד עליך , תבקשי ממנה סליחה בדמעות ומעומק הלב , תחשבי איך היית מרגישה אם הבת שלך הייתה מגישה עליך תלונה ומנפחת את האמת ומסלפת את המציאות רק כדי לפגוע בך? אני בטוח שלא היית סולחת בקלות וזה היה עושה עליך רושם רע לזמן ארוך.

לסיכום: כדי שאמא תשכח ממה שקרה , תקבלי על עצמך לכבד אותה במסירות נפש , אני יודע שזה לא הולך להיות קל , אבל אם את באמת רוצה תשובה על הפגם החמור שלך בכיבוד הורים , עליך לתקן במקום שבו פגמת , תכבדי את אמא ותתפללי לה' שיתן בלבה לסלוח לך ולמחול לך מחילה גמורה. אני מוכן להתפלל עליך מעומק הלב שתצליחי

נ.ב - תשאירי לי בבקשה את השם שלך ואת השם של אמא שלך כאן ואתפלל עליך.

צפי בקטעים הבאים ותפיצי אותם לחברות שלך , ואולי בזכות זה אחרים ייזהרו בלשון הרע ובכיבוד הורים וגם את תיזהרי כמובן וזה יהיה חלק מהתיקון שלך על החטא הנורא







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד תראה מזה חינוך חילוני אחים שלי רבים הם שוברים את כל הבית אמא שלי נכנסת ללחץ לחרדות מתחילה לבכות להרביץ לעצמה ובמקום לרחם עליה הם אומרים לה תסתמי תפה אם את לא רוצה "לטמה לפרצוף" והם רבים בינהם ואמא שלי בוכה וצועקת שיפסיקו והיא אפילו הגיעה למצב של לעשות במכנסים פיפי בזמן שהם רבים מרוב חרדות ואין יום שהיא לא בוכה..זה בגלל שהיא כ"כ טובה! אחים שלי כופרים רשעים מה שתרצה! איך אני יוכלה לעזור לה בדרך שלי? הםלא לוקחים ממני דוגמא אישיתהם רשעים גמורים! ואני לא סתם אומרת הם מקללים את הרב שלי הרבנים התורה ואפילו את אלוהים..פעם הם אמרו דברים נוראים כלפי מעלה, כן ככה הם מדברים ואחיות שלי אפילו קוראות לאמא שלי... סליחה על המילים..עדיף לאמא שלי גיהנם מהחיים האלה...מתי זה יגמר???זה כל יום ככהה!!!איךך אני עוזרת לה????????

תשובה:
אחותי, קראתי הרבה מכתבים בחיים, אבל המכתב הזה ממש קשה, אני ממש בהלם אני לא מאמין שיש דברים כאלה אבל אם יש כנראה שגם זה רצון ה', יש דברים שלעולם לא נבין, אי אפשר לדעת מי כאן בתיקון ! האם נגזר על אמא לסבול כל כך הרבה מסיבות כאלה ואחרות? האם גם את קשורה לתיקון הזה? האם אחים שלך הם התיקון של אמא או של אבא? האם יש אפשרות לטפל בזה? בקיצור, יש הרבה שאלות שבטח עולות על הפרק, מה שאני יודע זה מה שלימדוני רבותיי ומה שלימדוני רבותיי זה דבר פשוט ! את צריכה לעבוד את ה' באמת למרות הכל ולמרות הניסיונות אני יודע שזה קשה, אמא שלך צריכה לשמור תורה ומצוות וללכת בצניעות, אין לי ספק שהיא אמא טובה, אבל לפעמים אנחנו לא יודעים שיש עבירות חמורות שדינם "כרת" עבירות שאין טעם שאפרט בפניך שיכול להיות שנכשלנו בהם והזמנו לעצמנו צרות וייסורים. בקיצור אל תנסי להבין יותר מדי את רצון ה', תשתדלי לקיים תורה ומצוות ולהאמין שה' הטוב בעיניו יעשה, בנוגע לאחים שלך אל תנסי לתקן אותם כפי מיטב הבנתי בעינייך הם רשעים גמורים אז אין טעם שאת תועילי להם רק אדם שמסוגל לדון אותם לכף זכות ולמרות הכל למצוא בהם נקודה טובה. אמא צריכה לקבל ייעוץ נפשי דחוף מגורם מוסמך, כי בגיל של אחים שלך לפעמים קצת מאוחר להתחיל לחנך אותם כעת. על זה אמרו חכמים: "חבל שלא בכינו קודם" אם היינו בוכים לזכות בילדים טובים לפני שנולדו הילדים אולי היינו זוכים לנחת רוח בהמשך, אבל אם בנערות לא מסרנו על זה נפש ובכינו זה מה שאנחנו מקבלים לצאליו, כל מה שנותר לך לעשות זה ללמוד מהסיטואציה ולבכות ולמסור נפש בתפילה לה' שלך לא יהיו נסיונות כאלה ותזכי לבעל ירא שמים. חינוך מתחיל עוד בזמן שהילד בבטן של אמא ולאורך כל הילדות כשהילד ממש רך בשנים מחדירים בו קדושה ויראה כל מה שנותר לי לאחל לך זה ברכה והצלחה לך ולבני משפחתך ויהי רצון שה' יתמלא ברחמים עליך ועל אמך היקרה ותזכי שאחים שלך יחזרו בתשובה שלימה לאביהם שבשמים. אל תתרגשי מכל מילה שהם אומרים, כל זמן שאדם לא "שפוי" הוא נשפט כלא שפוי ודינו קל יותר, אבל אם מדובר באדם פיקח ושפוי שיודע יראה מה היא, הוא לעולם לא היה מדבר כך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני רווקה ואם לילד בן 5. מזה שנתיים וחצי אני יוצאת עם גבר נשוי. אישתו לא יהודיה והוא לא רוצה להמשיך לחיות איתה אך לא מתגרש. לפני 3 חודשים נכנסתי להריון ותכננתי להפיל. חשוב לציין שבדיוק לפני שנתיים הפלתי. הוא נגד ההפלה וטוען שהוא רוצה להתגרש ממנה ולהתחתן איתי, שנינו יהודים והוא רוצה לעשות חופה. אני כל יום עוברת סיוטים כי אני יודעת מזה להיות אם חד הורית ומפחדת שלא אוכל לגדל עוד ילד.

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי לשמוע שאת עוברת ניסיונות לא פשוטים מצד אחד, אך מצד שני קשה לי מאוד לשמוע שאת עוברת על עבירות חמורות של מגע אסור עם יהודי שיוצא עם גויה. אני יוצא מנקודת הנחה שהילד בן 5 לא שייך לבחור שעמו את נכשלת במגע אסור. כמו כן אני יוצא מנקודת הנחה שלבחור שחי עם גויה ה' יצילנו, אין ילדים מאותה גויה. השאלה ששאלת היא אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי החודש.

קשה לי מאוד להאמין שהבחור שאיתו את יוצאת מסוגל להיות דובר אמת , שכן כפי שטענת בעצמך הוא יוצא איתך שנתיים וחצי ומתגורר עם גויה, כמו כן קשה לי מאוד להאמין שהבחור יוותר בקלות על "אשתו" (כהגדרתך) אני נוטה לחשוב שיש ספק גדול מאוד בנאמנותו, לדעתי הפלה לא באה בחשבון, אבל אל תמהרי להתחתן איתו. בנוגע לעובדה שאין בכוחך לגדל עוד ילד, קחי בחשבון שאם אכן מדובר בילד שלו, הוא יהיה חייב (על פי חוקי המדינה, לא על פי חוקי התורה) לפרנס את הילד הזה כדת וכדין ולשלם לך מזונות. נכון שעדיף שלילד יהיה אבא בריא ושפוי, אבל לא בכל מחיר. את מכירה את הבחור טוב יותר, תנסי לחשוב אם הוא אכן מסוגל לגדל ילדים, להיות שפוי, להיות נאמן, האם הוא אחראי ומסור או שמא בוגדני שטוף זימה ופריצות. (תחשבי טוב) 

להלן מספר דברים שכדאי שתקחי בחשבון.
א. לדעת רוב הפוסקים, הפלה היא סוג של "נטילת חיים" (סוג של רציחה)
    (בראשית ט, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים עָשָׂה אֶת
    הָאָדָם" , ודרש רבי ישמעאל, שגם מי שהורג עובר חייב מיתה, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם
    הָאָדָם 'בָּאָדָם' דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ", ואיזהו אדם שבאדם, זהו עובר (סנהדרין נז, ב).
    לקריאת תגובה מורחבת בנושא הפלות לחצי כאן: "הפלה היא רצח" , נחמד לשמוע
    שבחור שבחר לחיות עם גויה, מצליח לשמור על שפיותו ולהבין את חומרת ההפלה.
    אך לדעתי, הוא לא נגד הפלה רק בגלל הבעיה ההלכתית והמוסרית שבעניין, לדעתי
    הדבר נובע מהיותו נגוע בדבר, הוא לא רוצה שתפילי,הוא רוצה ילד יהודי. 

ב. מצד אחד עדיף שהבחור היהודי ישא אותך לאשה ולא ימשיך להיכשל עם גויה, אך
    חשוב מאוד שתהיי אובייקטיבית,תחשבי בצורה נבונה וקחי בחשבון שבחור 
    שבחר לחיות עם גויה (למרות האיסור החמור בחז"ל בנושא) סביר מאוד להניח
    שאין לו ידיעה ברורה בדבר האיסור, או שמא נמשכה נפשו אחר אותה גויה, או
    שמא מדובר באדם מסורתי שיודע את חומרת הדבר ולמרות הכל הוא בוחר להיכשל.
    חשוב מאוד שתבררי עד כמה ידועה לו חומרת המעשה, אם הוא מודע
    לחומרת המעשה ולמרות הכל הוא בוחר להמשיך כך, סביר מאוד להניח שגזירות \
    הלכות או מסגרות מחייבות לא ממש מדברות אליו. (חשוב לשים לב לזה לפני שמתחתנים)

ב. לתשומת לבך, כך מובא בשו"ע סי' כו' "הדרך היחידה שאישה יכולה להפוך לאשת
     איש היא ע"י חו"ק שנעשו כדין. ולכן אדם שבא על אישה אחרת לשם זנות ולא
     התכוון לקדשה בביאה זו, לא עשה כלום והאישה הזאת אינה אישתו".

ג. אחותי היקרה, עברת על איסורים רבים, אבל אם תזכי לעשות תשובה ולשוב 
    לדרך ה' , מן השמים ירחמו עליך בע"ה , חשוב מאוד שתחשבי בצורה נכונה 
    ונבונה, אם את מחליטה להקים בית עם הבחור, תבקשי ממנו שיאפשר לך
    לפחות לשמור על דיני טהרת המשפחה (תעשו תשובה) אם הוא יהיה מוכן
    לשמוע, תקבלי את ברכת אחד מגדולי הדור ושיהיה בהצלחה, אם הוא לא 
    מוכן לקבל על עצמו (או להשתדל לפחות לנסות) לשמור על טהרת המשפחה
    לדעתי כדאי שתחשבי על זה שוב. (אני מאוד מקווה שיש לך נשמה יהודית)

ד. מצד אחד קשה מאוד להיות "אם חד הורית" אבל מצד שני, אם הוא לא יסכים 
    לאפשר לך לשמור על טהרת המשפחה והוא בעצמו לא יהיה מוכן לשמור טהרה 
    (לדעתי שמירת טהרת המשפחה עשויה להועיל לכם כחלק מתיקון על הדברים
    הלא ראויים שנכשלתם בהם בעבר, בצירוף ליום החתונה שהוא יום מסוגל למחילת
    עוונות, אני חושב שזו אפשרות להתחיל דרך חדשה ומבורכת וכדאי שתשקלו זאת)
    לדעתי הוא יחוייב במתן מזונות לילד שאת נושאת בבטנך ולכן חשוב שהשיקולים
    שלך יהיו טהורים ולא נגועים בלחץ או באי נעימות, עברת מספיק בחיים וחשוב לי
    שתהיי מאושרת ולא תכניסי את עצמך שוב לקשר שאינו קשר בריא שיוביל לפגיעה
    קשה בנפש הרגישה שלך בהמשך הדרך.

ה. אל תקבלי שום החלטה בלי לקבל את ברכתו של אחד מגדולי הדור. אני באופן אישי
    מציע לך לנסוע לבאר שבע ולקבל את ברכת בבא אלעזר, או לנהריה לרבי דוד או
    לרב יורם אברג'ל בנתיבות (לפחות לקבל עצה או ברכה ע"י מכתב) כדי לשלוח
    מכתב לאחד מגדולי הרבנים באופן מהיר ודיסקרטי תוכלי להיכנס לקישור הבא
   אין לי מושג עד כמה הקישור אמין , אבל אין מה להפסיד: "עזר ליהודי"
   אני מציע שתגשי בעצמך (עם מכתב) לבאר שבע או לנתיבות או לנהריה.

לסיכום: אם הבחור רציני והוא מוכן לעזוב את הגויה שעמה הוא חי, אם הוא מוכן לקבל על עצמו לשמור על טהרת המשפחה, תגשי לאחד מגדולי הדור לקבל את ברכתו (ע"י מכתב שיימסר ע"י שליח) או שתלכי בעצמך ושיהיה לכם המון מזל טוב בע"ה ותזכו לשוב בתשובה שלימה. בינתיים אשמח אם תיכנסי למדור התהילים שבאתר ותקראי כל יום פרק אחד להצלחתך, ותכתבי לנו את שמך בהקדשות (שמך ושם האמא) את תתפלאי לגלות כמה כח יש לפרק תהילים קטן. אנחנו נברך אותך, שה' יתן לך כח להחליט החלטות נכונות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד