שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני פרודה כמעט שנה וחצי יש לי ילדה. לפני כחודש הייתי בערב עם חברים ושתיתי אלכוהול ולא הייתי כל כך מודעת למעשים שלי באותו ערב הייתי עם גוי ערבי והיו כל מיני נגיעות. אחרי זה נפגשנו עוד פעם אחת ורק התנקשנו.. אחרי זה ניתקתי קשר.. עכשיו אני מלאת חרטה על העוון שעשיתי, אני לא יודעת מה לעשות זה לא עוזב אותי . איך אני יכולה לכפר על העוון הזה? והאם בכלל אחרי כזה דבר מותר לי לחזור לבעלי? אנחנו מנסים לעשות שלום בית..

תשובה:
שלום וברכה , בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת ובעלך פרודים , בנוגע לדברים הקשים שכתבת , עליך לעשות תשובה על כך ולהקפיד קלה כבחמורה בטהרת המשפחה , העובדה שאת פרודה לא מתירה לך לגעת באף גבר , את עדיין נשואה וחשוב שתדעי ותביני שע"פ חז"ל לכל עבירה שתעשי עם גבר יהיו השלכות לא פשוטות לעתיד. אני לא מוסמך לפסוק בנדון דידן ולכן אעביר את השאלה שלך לדיין בבית הדין הרבני , אבל כפי מיטב ידיעתי והבנתי ולפי הנתונים שהעלית בשאלתך , אינך אסורה לבעלך.

אני רוצה לספר לך מעשייה מתוך ספר המעשיות לרבנו ניסים גאון
מעשה ברבי מאיר שהלך לבית המקדש לרגל, והיה לו אכסנאי אחד, שמו יהודה מטבריא. והיתה לו אשה טובה וצנועה, והיתה מכבדת אותו כהוגן בכל יום ויום יותר מכוחה. והיה חונה בביתם תמיד רבי מאיר בכל שנה ושנה בלכתו לרגל ובשובו.

ותמת אשת יהודה, וישא אשה אחרת. ויקרבו ימי החג, ויצו את אשתו ויאמר לה:
דעי, כי חכם אחד בא לביתי תמיד בלכתו לירושלים ובשובו, כשיבוא דעי איך תכבדי אותו ותעמדי לפניו ותתקני לו מאכל ומשתה, ושמו רבי מאיר. והישמרי מאוד פן תתרשלי במצוותי.
ויבוא רבי מאיר כמנהגו, ויקרא השער, ותצא האשה אליו, ולא הכירה. ויאמר לה: ואיה אשתו? אמרה לו: כבר מתה ונשא אותי. ואם אתה הוא רבי מאיר – בוא ברוך ה' ואל תעמוד בחוץ, כי הוא ציווני לאספך הבית ולכבדך כראוי. ויבוא רבי מאיר וישב עד הערב, ויבוא יהודה ויחבקהו וישקהו, ויאכלו וישתו וישכרו וישכבו במקומם. ותשכב אצלו תחת בעלה, והאיש לא ידע בשכבה ובקומה.

ויהי בבקר ותקם ותקראם ותתן להם מים וירחצו פניהם. ויצא האיש לסחורתו, וישאר רבי מאיר בבית, ותשם לפניו יין ותשקהו, והיתה מצחקת לפניו בכל עת, ולא נשא עינייו אליה. ותוסף ותגע בו ותקרב אליו, ויאמר לה: סורי מעלי ואל תגעי בי! ותאמר לו: מדוע תתרחק ממני ואתה שכבת עמי אמש ועשית רצונך בי. ויאמר לה: אל תכזבי! ותאמר אליו: אמת היה הדבר, וגם ראיתי בגופך אות כך וכך במקום פלוני. ותגד לו סימנין שהיו בגופו.

כשמוע האיש את דבריה נכנס בלבו ספקה והאמין לה, וינס ויצא החוצה נגוע ומוכה לבב ומר נפש. והוא בדרך נבהל בלא דעת, לא היה יודע אנה ילך. וימצאהו כותי אחד בדרך ויאמר לו: מה לך רבי מאיר? ויאמר לו: יצאו עלי ליסטים ויגזלו כל מה שהיה בידי. וילך האיש אל ביתו סר וזעף, ויאמר בלבו: איך עשיתי הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לה', ואיבדתי ממני כל מה שבעולם הבא!

וירא אותו חכם אחד מחבריו, ויאמר לו: מדוע אתה ככה דל וחולה? וישביעהו להגיד לו את האמת, ויספר לו רבי מאיר כל אשר קרהו עם האשה. ויאמר לו החכם: אל תירא! שמא כשהיית ישן ראתה אותך עירום וראתה הסימנין אשר בגופך, כי לא קרבת אליה בדבר עבירה. ויתענה ימים רבים ויתפלל אל ה' לגלות לו סוד זה, ויאמרו לו בחלום הלילה: אל תירא רבי מאיר, כי לא נפל ממך דבר חטט או עוון, והאשה הרעה כיזבה עליך, ולא תפחד כי שכרך הרבה מאוד. ויקץ רבי מאיר שמח וטוב לב, וישב ללכת לרגל, ולא יסף עוד לסור לבית יהודה כל ימיו.  (המעשיה מובאת במדרש עשרת הדיברות דיברה ז')

יש לי כמה אבהרות לגבי הסיפור.
א) לעניו"ד לא מדובר ברבי מאיר התנא הידוע אלא באדם אחר.
ב) לא שייך שרבי מאיר ישתכר שהרי למדנו שלושה הקב"ה שונאן ואחד מהם זה המשתכר.
ג) רבי מאיר מחמיר מאוד בייחוד ומחמיר מאוד בכל קירבה. (כמובא בגמרא בקידושין)

מה למדנו מהסיפור?
עד כמה חמור דינו של המשתכר עד כדי כך שעלול לאבד שכר הרבה כפי שאמר: "ויגזלו ממני את כל מה שבידי" , לא לחינם אמרה הגמרא במסכת פסחים דף קיג. שלושה הקב"ה אוהבן , מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שמעביר על מידותיו. גם במקרה שלך שתית עד שלא היית מודעת למעשיך ולכן חשוב מאוד שתעשי תשובה על מעשיך ותתקני את החטא ע"י תשובה ומעשים טובים ולא ע"י ייסורים וחולאים רעים בע"ה.

לסיכום: אין ספק שהעוון שעשית הוא עוון חמור , חשוב שתקבלי על עצמך לא לשתות ולא להשתכר , אין זה מכבודה של בת מלך לשתות לשכרה ולהפקיר את עצמה , אני מניח שאת עוברת תקופה לא פשוטה בחייך , אבל שתיית אלכוהול היא בריחה מהמציאות , אני מציע לך להתמודד בצורה נכונה ובוגרת עם המציאות ולהיעזר באנשי מקצוע ולהרבות בתפילה.ברגע שאקבל תשובה מבית הדין אחזור אליך עם התשובה , כרגע תעשי תשובה ותתחזקי תשמשי דוגמא אישית טובה לבת המקסימה שלך ותשאירי לי את שמך שאתפלל להצלחתך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב.יש לי שני דברים לשאול..דבר ראשון-למה אנחנו הבנות מחוייבות בשרוולים ארוכים וחצאיות מתחת לברך? מה יקרה אם נלך בשרוולים קצרים ובחצאיות קצרות, כלומר למה אנחנו מחוייבות בזה? דבר שני-אתמול ראיתי רק ב-8 בערב שהיה לך שיעור בכפ"ס אני גרה בהרצליה,וידעתי על זה מאוחר מידי..=/ האם יהיה לך שוב שיעור בכפ"ס או אולי בהרצליה? תודה על ההתייחסות ועל העבודה המדהימה שאתה עושה!שבת שלום:)

תשובה:
בנוגע לשאלה הראשונה ששאלת, הכל תלוי בדרגה הרוחנית שלך, יש בנות דתיות שלא מקפידות על זה "חפיפניקיות" ויש בנות שכן מקפידות על זה כי הן יודעות מהי מעלת הצניעות , אבל בלי קשר לדת אני רוצה שתחשבי על זה בצורה הוגנת , אם סביב בעלך יהיו כל הזמן נשים שהולכות ברגלים גלויות או עם שרוולים קצרים והוא ייכשל בעיניים בגלל זה האם זה היה משמח אותך? בנוסף, אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם שרוול קצר אז בנות היו שואלות בדיוק כמוך, מה ההבדל בין שרוול קצר לגופיה מה הקטע? באותה מידה אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם חצאית קצרה הבנות היו שואלות מה ההבדל בין חצאית קצרה לבין מיני? כמה סנטימטרים זה מה שיעשה את ההבדל? נו... שטויות ! בגלל שחכמים ידעו שבדור האחרון הפריצות תגבר, הם הזהירו אותנו מראש לשמור על גדרי הצניעות , כדי שגם אם תהיה פירצה בצניעות עדיין יהיו יהודים שיזכו לקיים את הבסיס ובמקום ללכת עם חולצות קצרות הן יפרצו גדר וילכו רק עם 4\3 ,בנות שהורגלו ללכת עם חצאיות ארוכות יתמרדו בגיל הנעורים ובמקום ללכת עם ארוך הן תלכנה עם 4\3 אבל המצב הראוי הוא חצאית ארוכה וחולצה ארוכה, זה צנוע יותר , ראוי יותר ומכובד יותר , לא ראיתי את מלכת אנגליה הולכת עם חולצה קצרה , מלכה מכבדת את עצמה ונסיכה ששואפת להיות מלכה צריכה ללמוד גינוני מלכות , כמו שלא היה נעים לך לראות את בעלך מביט בנשים אחרות שיושבות רגל על רגל ואינן צנועות כי החצאית הקצרה שהגיעה עד הברך כבר לא מגיעה עד הברך היא עולה יותר ויותר , את מתמלאת קנאה וכעס ולא מצליחה להבין איזה מין דת מתירה דבר כזה , אז עכשיו את נערה ואת לא לוקחת בחשבון מה שחז"ל כן לקחו בחשבון , שלום בית זה דבר חשוב , אם את רוצה לחיות בשלווה ובשלום עם בעלך אל תכניסי אותו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. כמו שאת רוצה שהוא יהיה רק שלך, בורא עולם רוצה שאת תהיי רק שלו, בצניעות שלך ,בקדושה שלך וברצינות שלך, מי שמוסרת נפש זוכה שהצאצאים שלה יזכו לכתרה של תורה, מי שלא מוסרת נפש ועושה מה שהיא רוצה והולכת איך שהיא רוצה והכל בא לה בקלות כזאת, גם לתורה היא מתייחסת בקלות ראש, אזי כבר למדנו: "מה שבא בקלות הולך בקלות" ! מה שזוכים בו ע"י עמל מחזיק מעמד זמן רב בבחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , נכון שזה לא קל במיוחד לא בדור האחרון , אבל אל תצפי לקבל שכר על משהו שבכלל לא התאמצת לעשות. בנוגע לשיעורים ברחבי הארץ , תתעדכני מראש בלוח ההרצאות שבאתר או בחדשות שבאתר אורלנוער. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היקר שלום, אני חושבת בעתיד לעלות למדרשה חרדית כמו למשל תפארת בנות, ועד כמה שידוע לי הבנות לא לומדות מקצוע במדרשות חרדיות. אני יודעת שיש אפשרות לשלב לימודים ומדרשה אבל הרב אמר "תפסת מרובה לא תפסת" שעדיף שעולים למדרשה לא לשלב עוד דברים. אז רציתי לדעת מה עושים? מתחתנים ואח"כ לומדים? או שהבנות לא לומדות מקצוע בכלל? ועוד שאלה אז ממה הם מתפרנסות? מהעבודות הכלליות שיש בחוץ? תודה רבה מראש:) ה' יברך אותך.

תשובה:
אחותי היקרה, מי אמר לך שבנות חרדיות לא לומדות? אם בנות חרדיות לא לומדות אז מי לומד במכללות החרדיות? בעידן המודרני לא חסרות מכללות כשרות שמאפשרות לבנות החרדיות ללמוד.

אם אני אלך למדרשה אני אתחיל מאוחר את החיים לא?
אם בציבור הדתי לאומי יש רבנים שמתירים לנערות לעשות שירות לאומי שנה שנתיים ורק אח"כ להתחיל את החיים, רק אח"כ להתחיל ללמוד ו\או להקים בית בישראל. אני לא רואה שום סיבה שבת מדרשה לא תלך לשנה שנתיים מדרשה ורק אח"כ תקים בית
ומי שחושבת שבשירות הלאומי היא תורמת לעצמה ולמדינה יותר מאשר במדרשייה,
אני חושב שהיא טועה טעות מרה. 

מי תורם יותר למדינה?
לדעתי בת מלך שהולכת למדרשה תורמת לעצמה ולמדינה הרבה יותר , היא תורמת לעצמה בזה שהיא מבססת את מעמדה הרוחני וקונה לעצמה מיומנויות תורניות נפלאות ובנוסף היא תורמת לעם ישראל בצניעות שלה וביראת השמים שלה. אם עד עכשיו היא התירה לעצמה ללכת עם חצאית ע"פ עיקר הדין, אחרי שנת מדרשה החצאית שלה תהיה ראויה לבת מלך ברמה של מהדרין ולא רק רבנות. אם בעבר היא הרשתה לעצמה ללבוש חולצות צמודות ולפלרטט יותר , אחרי שנת מדרשה כל עולמה הרוחני משתנה לחלוטין. במקום להתאים את עצמן לחיים , בנות לומדות להתאים את החיים לעצמן.

ממה הבנות שלומדות במדרשה מתפרנסות?
עשרות אלפי בנות מדרשה הקימו בתים נאמנים בישראל ואינן רעבות ללחם , הפרנסה מגיעה וה' דואג שהיא תהיה מכובדת ויפה , חרדים לא מחפשים להיות מליונרים , אבל גם לא נזקקים , רוב החרדים שאני מכיר אינם נזקקים ואינם פושטי יד
אפשר ללמוד מקצוע , אפשר ללמוד במכללה , אפשר לעשות קורסים , חוץ מזה , גם ככה כשכל שנה שנתיים יש ילד ברוך ה' , במקום לשלם לעובדת זרה שתגדל את הילדים ולבזבז עליה את רוב המשכורת , לפעמים אין שום דבר רע בזה שאמא תגדל את בניה ובנותיה בנחת והבעל ידאג לפרנסת הבית.

אם הבעל לומד תורה והאשה עם הילדים בבית מהיכן מגיע הכסף?
בואי נהיה מציאותיים , עד שהגיעו הילדים היה לבעל מספיק זמן ללמוד , להחכים ולהכשיר את עצמו באחד ממקצועות התורה , רב , מורה , מחנך , מוהל , שוחט , מרצה , סופר סתם , משגיח כשרות , איש מקצוע , חסר מקצועות? היום יש חרדים אפילו בענפי ההייטק השונים , בכל מקרה , תאמיני לי שלבחור החרדי יש סייעתא דשמייא וה' יתברך מסייע לו להצליח בכל אשר יפנה בזכות התורה הקדושה. אז אחרי שלוש ארבע שנים של התמקצעות בישיבה הגבוהה , אפשר לעבור לכולל ולעבוד במקביל כשיש צורך.

מותר לחרדים לעבוד?
ברגע שיש צורך לפרנס את בני הבית לא רק שמותר לחרדים לעבוד , חובה עליהם לעבוד , אני את התלמידים שלי מעודד תמיד לדאוג לפרנסת הבית בעתיד , ללמוד במקום שמאפשר להם להתפתח ברמה מקצועית כל אחד כפי מעלותיו ויתרונותיו כפי שחנן אותו ה' יתברך , יש אנשים שמתאים להם להיות מורים , יש שמתאים להם להיות משגיחי כשרות ויש שמתאים להם להיות בעלי מקצוע , רוב החרדים היום עובדים לפרנסתם , כסף לא גדל בעצים , כשיש לאדם 8 ילדים הוא חייב לספק מענה הולם ולדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ותפסיקו להאמין לסיפורים שכל חרדי שני פושט יד, זו לא המציאות , מנסים לצייר את החרדים כמסכנים וכנזקקים שחיים על קופת הציבור , זה לא נכון !

אז למה ראשי ישיבות באים כל הזמן להתרים?
כי מישהו צריך להחזיק את הישיבה , חרדי לא צריך להחזיק גם את הבית שלו וגם את הישיבה , בעם ישראל מאז ומעולם היה יששכר והיה זבולון , ומי שלא יכול ללמוד תורה זוכה לפחות להימנות עם תומכי התורה , בחינת: "ותומכיה מאושר" , אבל מה זה קשור לגידול הילדים ולרווחת הבית שלו? חרדי לא אוסף תרומות כדי להאכיל את הילדים שלו , הוא אולי אוסף תרומות כדי להחזיק את הישיבה שלו ואת לומדי התורה אבל את בני ביתו הוא דואג להאכיל ע"י עמל כפיו , בחינת: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

אבל יש ישיבות שמבקשות תרומות להחזקת האברכים לא?
נכון שיש ישיבות שמקבלות תרומות כדי לסייע לאברכים , אבל הסיוע הוא ממש מזערי, מהתרומות האלה האברך בקושי יכול לשלם חלק מהשכירות שלו או שלפעמים הכסף הופך להיות חלק מהתקציב שלו לסעודת החג ו\או השבת , אבל לבוא ולדמיין שמ-50 ש"ח בחודש שאדם תורם הוא מחזיק אברך נו.. באמת.. הוא אולי עוזר ואני לא מזלזל בעזרה הנפלאה הזאת , אבל מכאן ועד לחיי תענוגות הדרך רחוקה , יש אנשים שחושבים שהחרדים יוצאים לסוף שבוע בהולנד או בהוואי בזכות התרומות שלו חח, אולי כדאי שאסביר לכם אחת ולתמיד מי באמת תורם למי. כשאדם תורם לחרדי והוא חושב שהוא עושה לו טובה בזה שהוא מחזיק אותו , צר לי לאכזב אבל ההיפך הוא הנכון , התורה היא זו שמחזיקה את כולנו ומי שלא לומד תורה זוכה שיהא חלקו בתורתו של אותו חרדי שיושב ולומד תורה בחינת: "ותומכיה מאושר" אז... 

אז חרדים כן מקבלים כסף בסופו של דבר.
מעטים הם החרדים שמתקיימים רק מתרומות , רוב החרדים היום עובדים , יש שתורתם אומנותם וכל היום וכל הלילה הם מוסרים נפש על לימוד התורה והלוואי שיהא חלקנו עמהם , בחינת: "ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש" ,  והם אלה שמחזיקים את העולם ומקיימים את העולם , בחינת: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל רוב החרדים היום עובדים ומפרנסים את בני משפחתם מיגיע כפם. 

לסיכום: יש אנשים שאחרי הלימודים הולכים לטייל שנה בחו"ל , יש אנשים שאחרי הלימודים עושים שירות לאומי שנה שנתיים , בדיוק כך יש בנות מקסימות שהולכות למדרשה שנה שנתיים או שישר מתחילות ללמוד במכללות חרדיות ואין בזה שום דבר רע , להיפך זו התרומה הנפלאה ביותר למדינה שלנו , מדינה שעיקרה הוא צביון תורני ולא צביון חופשי בחינת: "להיות עם חופשי בארצנו" חח (מילתא דבדיחותא כמובן) 
 ומהיכן נתפרנס? מעמל כפינו ומלימוד תורתנו , יש שתורתו אומנותו ויש שאומנותו לא רחוקה מתורתו והעיקר שלא נדאג כי דאגה מורה על חוסר בטחון בה'.

נ.ב - גם אם תהיה לאדם פרנסה בשפע הוא יחפש על מה להתלונן , בדיוק כפי שקרה במדבר , כשאכלנו את השליו ואת המן שירד מן השמים וכשהמתיק לנו ה' את מי מרה, תמיד ידענו להתלונן ולהיות קטנוניים , כי לא סמכנו על בורא עולם ויכולתו לפרנסנו וכי חסרים שליחים למקום? הרי בעסקה טובה אחת של נדלן אדם יכול לפרנס את עצמו בזמן שחבריו עובדים שנים רבות ועמלים לפרנסתם. אם אדם קנה בית במליון ומכר אותו במליון וחצי , הרי שהרוויח חצי מליון שקל בעיסקה טובה אחת , נו... עכשיו יש לו הרבה זמן ללמוד תורה לא? בקיצור לא חסרים שליחים למקום. ה' נתן חכמה לחרדים ובעסקאות חכמות ונבונות אפשר להתפרנס בזמן מועט לתקופה ארוכה ודי לחכימא...

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) מה עדיף עובד ולומד או לומד יום שלם?
ב) אבא שלי לא מרשה לי להתחתן עם בחור בלי מקצוע.
ג) למה החרדים לא עובדים בכלל ולא מתגייסים לצבא בכלל?
ד) אני אתאיסט שמאלני הומוסקסואל חילוני ואתם חרדים אוכלי חינם.
ה) תפסיק לטחון מים , כל הדתיים שקרנים ושחקנים כולם סוטים.



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי אני נשואה 4 שנים ללא ילדים אני שומרת טהרת המשפחה ושבת לאחרונה ממש נכנסתי לדיכאון מזה וחברה הציעה לי ללכת לקבל ברכה מרב מסוים שלא הכרתי אותו לפני. הרב בירך אותי ואמר לי שאני צריכה קמע לפריון שעולה 350 שח ולהשים אותו מתחת למזרון. לא קניתי אותו כי לא היה לי כסף שחזרתי הבית בעלי אמר לי שאסור לקנות קמעות ושהיום בדורנו אין דבר כזה ושלא כל אחד יכול לכתוב קמעות. רציתי לדעת מה לעשות אני מצד אחד רוצה לקנות מצד שני הבנתי שאסור האם זה נכון? מה לעשות?

תשובה:
 שלום יהודיה יקרה.

אני שמעתי על כבוד הרב, אבל ממש באופן כללי, לא ידוע לי ממש אם הוא מורשה לכתוב קמיעות או לא.
אבל מה שכן שמעתי מהרבה רבנים שהיום אין אף אחד שבקיא בכתיבת קמיעות, ומי שהיה כביכול ידוע כבקיא זה הרב כדורי עליו השלום.

בכל מקרה, שמתי לב שהיום בהרבה מקומות שמוכרים קמיע מסויים, זה לא באמת קמיע כמשמעו, אלא סגולה מסויימת שכתובה בספרים. כמו למשל יש סגולה  מאחד הצדיקים הגדולים לקחת צואה של שפן ולשפוך עליה כספית(כמו של המד חום) ולקשור על הבטן עד שבעזרת השם נפקדים.

בכל מקרה, אני הייתי ממליץ לעשות קודם כל השתדלות רוחנית, זאת אומרת קודם כל להוריד מעלייך כל קיטרוג משמיים, שזה אומר ללכת עם חצאיות צנועות(שלא רואים את הברך בכלל), לשים כיסוי ראש מלא(מסיר את רוב הקיטרוגים בבית) ולאכול מאכלים בכשרות מהודרת.

בנוסף יהיה מחזק אם הבעל יקח על עצמו שיעור אחד בשבוע לפחות, ואם יש לו אז יוסיף עוד חצי שעה לימוד תורה בכל יום.

אחרי שקיבלתם על עצמכם כל זה, הייתי ממליץ לכם ללכת לאחד הצדיקים שבדור שרואים את שורש נשמתם של כל יהודי שבא אליהם.
צדיק אמיתי ואוהב ישראל לא לוקח כסף על ביקור או ברכה.
כמובן שרק בעלך יוכל ללכת לצדיק.
תגידו לו שאתם מחכים כבר 4 שנים ואין ילדים, ואתם שואלים מה לעשות בשביל לזכות לזרע בר קיימא.

אני התלבטתי הרבה אם לספר לך מה אני עברתי בחיי, אבל החלטתי לבסוף לספר חלק קטן ממה שעברתי בשביל שתוכלי להתחזק מזה ויהיה בזה קידוש השם.

בוא נתחיל מזה שאני הייתי בעולם החילוני.... בלי לפרט יותר מידי, הייתה לי חברה כמה שנים טובות.
אחרי שנתיים של חברות, קרה מקרה מוזר שבאתי לסדר ללקוח חדש את המחשב(הייתי טכנאי מחשבים), והוא התחיל לשאול שאלות על תפילין וכדומה, ובקיצור, הוא החזיר אותי בתשובה אחרי תקופה לא קצרה.

במשך הזמן התחזקתי והצלחתי למשוך גם את החברה שלי לזה למרות התנגדות הוריה.

אחרי 4 וחצי שנות חברות התחתנו בשעה טובה, ונכנסו למערבולת הלחץ של להביא ילדים לעולם כמו שאת נמצאת בה היום....

עברו 3 וחצי שנים, עם בכי וצער על שהשם סגר את רחמה של אישתי.
במשך השנים הללו, החבר שהחזיר אותי בתשובה היה לוקח אותי לרב יורם אברג'יל בנתיבות והייתי מבקש מהרב ברכה לילדים, והוא היה מברך....

אחרי 3 וחצי שנים בערך, נסענו שוב לרב לפנות בוקר. הפעם החבר שלי אמר לי לא לבקש ברכה מהרב, אלא לשאול אותו באופן ישיר: מתיי יהיה לי ילדים?!?!?!?
הפעם עזרתי אומץ ושאלתי את הרב....  התשובה הייתה מפתיעה למדיי, הרב שם יד על ראשי ואמר: בעוד 3 חודשים אישתך תיפקד.....  אני כמובן קפאתי במקומי, והרב אמר לי לענות אמן... אני מהלחץ עניתי כמה אמנים.....

ידוע אצלינו שהצדיק גוזר, הקדוש ברוך הוא מקיים.
בקיצור חזרתי הבייתה, וכל היום היה מציק לי למה הרב אמר 3 חודשים? למה לא חודשיים? או חודש? או חצי שנה???

תאמינו או לא, ניגשתי אל הלוח שנה, בדקתי מה בדיוק יש עוד שלושה חודשים, התחלתי לעשות חישובים ופתאום ראיתי את התוצאות וכמעט שנפלתי מהרגליים!!! 
תקשיבו טוב, אותם 4 וחצי שנים שהייתי עם אישתי באיסור לפני החתונה, הייתי צריך לחכות את אותם 4 וחצי שנים אחרי החתונה בשביל לתקן זאת עד הלידה של אישתי!!!!

כמובן שגזירת הרב התקיימה, וברוך השם זכינו בבת מקסימה,
ולאחריה עוד בת מתוקה ובעזרת השם יהי רצון שיבואו עוד.

ועכשיו, אחרי שאני שומע את השיעורים של מורי ורבי הרב יורם אברג'יל, שבהם הוא אומר זאת במפורש, שמי שעושה מעשים לא טהורים עם נשים לפני החתונה, שידע שהוא יהיה חייב לשלם חזרה את המחיר, אם זה בעיקובים בהריון, אם זה בהפלות לא עלינו, בעיות רפואיות וכו...  רק אחרי שאתה מרגיש את זה על הבשר שלך, אתה יכול להבין איך הדברים ממש נכונים, ולא סתם איומים והפחדות.

אני בטוח שאחרי שקראתם ממש בקצרה מה עברתי עד שזכיתי לבנות הללו, תבינו כמה חמור זה למי שיש לו חברה לפני החתונה(גם אם הוא דתי), אם הוא כל כך חס על חייו ורוצה לחסוך ייסורים מעליו, שיעשה מעשה מחר בבוקר ויפסיק קשר לא קשר. אותו דבר גם לנשים, תחסכו דמעות ותמנעו מהדברים הלא טהורים הללו, תוליכו את הקשר לכיוון טהור, תקבעו חתונה בזמן קרוב וכך הכל יהפוך לכשר ושמח.

שתזכו למצוות ושהשם ישלח לכם זרע קודש בקרוב מאוד.



מאת: אחד מצוות רבניםנט



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב מה עלי לעשות כשהבעל בוגד בי, הוא מעל באמון שנתתי בו, אני לא מאמינה לו יותר. חשובה לי העצה שלך, אני יודעת שבעלי לא נאמן ואני חוששת שהוא בוגד בי עם נשים אחרות, אני לא יודעת מה לעשות בנדון וחשוב לי לשמוע מה אתה מציע לי לעשות, יש לך עצות נפלאות ואשמח לדעת כיצד לפעול?

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה פעמים בחיים אנו נתקלים במגוון רחב של בגידות, אחת הבגידות הבלתי נסבלות הן בגידות בנאמנות, בגידה מותירה צלקת עמוקה בנפשו של הנבגד, יש הרבה נבגדים שלא מוכנים לסלוח (ובצדק) הפגיעה בהם הייתה כל כך קשה שהם לא מוכנים לסלוח עליה לעולם ! כדי להבין יותר את עניין הבגידה צפי בקטע הבא: "לאחרונה גיליתי שבעלי בוגד בי" - תראי את הקטע מתחילתו ועד סופו, אני בטוח שתפיקי ממנו המון לקחים ותדעי כיצד להתמודד עם בגידה קשה.

צר לי לשמוע שכך קרה, אני מברך אותך שתזכי בע"ה בזכות עבודה על מידת הצניעות שלך לתקן את חטאיך לא על ידי ייסורים וחולאים אלא ע"י תשובה ומעשים טובים. הרבה פעמים נערה שהכשילה בנים בצעירותה, מתקנת את חטא הכשלת הרבים מידה כנגד מידה כשבעלה נכשל באחרות, בדיוק כמו שהיא הכשילה אחרים, נשים אחרות מכשילות את בעלה וגורמות לה נזק וצער, ממקרים כאלה עלינו ללמוד שעל כל דבר יביאנו ה' במשפט ! אמרתי לכל התלמידות שלי שישמרו על צניעותן כדי להינצל מבגידות ומקרים לא נעימים כי דרכו של ה' להתנהג עם ברואיו "מידה כנגד מידה" , כשאשה גורמת לבעלים של נשים אחרות להיכשל בה בגין חוסר צניעותה, סופה שגם הגבר שלה ייכשל בנשים אחרות, נערה שחזרה בתשובה מכפרת על חטאי העבר, בצניעותה וקדושתה.

טיפים ועצות להבא:
1) תקבלי על עצמך טהרת המשפחה וצניעות
2) תתייפי לבעלך ואל תזלזלי במראה החיצוני שלך כשאת בבית
3) אל תתני לו סיבה לחפש גירויים במקום אחר, תדאגי לכל מחסורו בבית
4) תכווני שיהיה הצער שיש לך לכפרת עוונותיך (עוונות נעוריך) במידה והכשלת אחרים
5) תקראי את הטיפים שכתבתי לתיקון חטאי העבר:"כל התיקונים והטיפים" שלח לחבר קריאה בניפרד