שאלה:
לרב רביד נגר! אני בחורה בת 17. איך יודעים מה זאת אהבה אמיתית? כלומר, אני מכירה בחור כבר 5 שנים ובשנה וחצי האחרונות אני ממש מרגישה כלפיו משהו ואני מתחמקת מזה כי אני יודעת שאסור עכשיו, שזה לא טוב לי כרגע, אבל אני מבולבלת! אני לא יודעת אם זה אמיתי? אני מרגישה שגם הוא מרגיש משהו ומנסה להתחמק קצת..מה לעשות? אי אפשר לשמור את זה על אש קטנה! אני לא יכולה עוד! ואני חייבת לראות אותו כל שבוע וחצי (זה לא תלוי בי)..תודה!!!

תשובה:
זו הרגשה נורמלית לחלוטין , האמת אני חושב שמה שקורה לך קורה כמעט לכל בחורה בדור הזה , ההבדל היחיד בין בחורה דתיה לבחורה חופשית (חילונית) הוא שבחורה דתיה יודעת לשלוט על היצרים שלה כי המצוות והתורה מחנכים אותנו כדתיים לאיפוק , לכן אנחנו ממתינים בין בשר וחלב , מברכים לפני שאנחנו אוכלים , אומרים קריאת שמע לפני שאנו עולים לישון , לא צופים בתכנים לא צנועים ובטח ובטח שלא מיישמים את כל הדמיונות הפרועים שלנו ומביאים אותם הלכה למעשה כפי שעושים אותם תינוקות שנשבו שחיים ללא הדרכה בעולם , הרבה בני נוער נותנים חופש ליצרים שלהם ובסוף נפגעים ונכנסים לעצבות , אני שמח לשמוע שאת בחורה מספיק נבונה וחכמה ואת מבינה את ההבדל בין אסור למותר , כולנו מרגישים משהו למישהו , אבל התורה מחנכת אותנו לאיפוק , מי שזכה לעבוד על המידות שלו ולהתאפק אין לי ספק שיזכה לתיקון נפלא ולחיים מאושרים , מי שלא יודע להתאפק ונותן דרור ליצריו , בד"כ גם אחרי הנישואין לא מצליח להתאפק וסופו להרוס את חיי הנישואין שלו , צפי בקטע הבא: "איפוק1" ,"איפוק2" , "איפוק3" , ואם בכל זאת תחליטי להיות חברה שלו , הרי ברור לך שיהיו לך המון ניסיונות שעשויים להוביל לבזיונות , אין דבר כזה חברים על אש קטנה , כששני בני אדם יוצאים (בגיל צעיר) הם נכשלים במחשבות אסורות ובד"כ אין להם מספיק כוחות נפש לעמוד בפיתוי והם נופלים , צפי בקטע הבא:"חברים על אש קטנה" ההבדל בין אהבה לתאווה פשוט , אהבה נבנית עם הזמן כתוצאה מלימוד ונתינה , תאווה נוצרת בין רגע. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני מתנהגת מגעיל להורים שלי.שאני נכנסת לעצבים אין לי איפוק אני מעיפה דברים עושה רע לאמא שלי..ובגלל שאני דואגת לאחותי שמתהגת כמו פרוצה מהרחוב ומתערבת לטובתה זה יוצר לי מריבות אם כל המשפחה, מה שווה כל השיעורי תורה שלי??התפילות שלי??הצניעות שלי שאני מוסרת נפש עלייה??אולי כדי שאפסיק אם הכל רע לי לחיות בבית תמיד בצעקות ובמריבות וזה לא שאני לא עושה טוב להורים אני מנסה תמיד לרצות את אמא שלי לעזור לה בבית,לתת לה כבוד,אפילו הבאתי לה את הכרית שלי וישנתי בלי.מנסה לעשות אותם מלכים אבל האווירה בבית מקשה

תשובה:

אמרו חז"ל: שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה, ככל שתשתדלי יותר תזכי להתקדש יותר אבל אם תוותרי על הכל אזי עבירה גוררת עבירה ואין לדבר סוף עד שתפלי לאבדון ח"ו ויהיה לך קשה מאוד לחזור חזרה למקום שבו את נמצאת כרגע, אין דבר חשוב יותר מכיבוד הורים אבל תעבדי על זה, זה לא בא ברגע אחד, אני מכיר הרבה נערים ונערות שהצליחו להחזיק מעמד אבל היה קשה להם כל הקטע של הכיבוד הורים ורק אחרי שהם ממש למדו והתחזקו הם הצליחו לכבד בצורה נכונה וטובה את אבא ואמא, העיקר שאת מבינה שיש לך על מה לעבוד, אני יודע שזה קשה אבל שום דבר בעולם לא שווה שבגללו נוותר על ה' יתברך, מי שמתרחק מה' יתברך הצער שלו רק הולך וגדל. חבל ! בחורה חכמה לא זורקת הכל לפח ! אם לא הצלחת במתמטיקה את מוותרת גם על אנגלית והיסטוריה? לא תלמדי בכלל? וודאי שלא ! זה לא צעד שעושה נערה חכמה. תשתדלי לאט לאט לעבוד על עצמך באמת זה הכל. אין דבר כזה קשה לי, לכולנו קשה אבל כולנו מתמודדים ומשתדלים לשמח את ה' לכל אדם יש עליות ומורדות. אני מברך אותך שתזכי לכיבוד הורים ובע"ה תזכי לזיווג הגון ולחתונה במהרה כדי שלא תריבי עם אף אחד גם לא עם בעלך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב ממש קשה לי אני בת 17 ורוצה בעזרת ה' לבנות בית של תורה! אני באה מבית דתי.. ומתלבשת לא הכי בצניעות כאילו עם חצאית אבל לא לפי ההלכה.. היתי פעם ממש חזקה וירדתי אני ממש רוצה לחזור ולהתחזק אבל מרגישה שמשהו חסום כאילו שאני לא מסוגלת לצעוד.. אני פוחדת להיות לבד כי פעם שהיתי חזקה הרגשתי קשורה רק אל ה'! והיה לי כיף אבל הרגשתי כביכול שכולם יוצאים נהנים ואני לבד.. אני רוצה לחזור ומרגישה שאין לי ת'יכולת...

תשובה:
יש לך את היכולת , אין לך מספיק רצון , כשאדם רוצה משהו באמת , אף אחד לא יכול לעצור אותו , פעם מישהו אמר לי שהוא רוצה לחזור בתשובה ולא ממש מצליח , אז שאלתי אותו אם יש לו או הייתה לו חברה שהוא ממש אהב , הוא אמר לי: "כן" , ואז שאלתי אותו , האם היית מוכן לעשות בשבילה הכל? הוא אמר , הייתי מוכן למות בשבילה , אז אמרתי לו , אין הבדל בין בחורה לבין ה' יתברך , אם היית מוכן לעשות הכל בגלל בחורה שאהבת , עליך לעשות הכל גם למען ה' יתברך וגם אם קשה וגם אם לפעמים מרגישים לבד וגם אם לפעמים בא לנו למות , על הכל אפשר להתגבר כשאוהבים ועל זה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה".

עיון בתגובה הבאה יעזור לך מאוד צדיקה: "כל החברות שלי לא שומרות ורק אני כן"
לקריאת שאלות דומות בנושא לחצו כאן:"כל החברות שלי.... קריאה נעימה".






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד שלום לך, אני יסביר לך בקצרה את הסיפור שלי - לפני 4 שנים הכרתי בחורה ההורים שלה לא יודעים עלינו סוג של אהבה אסורה הייתי רוצה מאוד לנתק את הקשר הזה ואני לא מצליח. במיוחד עכשיו אחרי שראיתי את השיעור שלך לגבי קשר עם גוייה אני מרגיש שאני חייב להתנתק ממנה אבל אני אוהב אותה ברמות קשות ואני לא מסוגל לעזוב אותה , אני צריך את עזרתך בייעוץ מה עלי לעשות כדי להפסיק עם החטא הזה אני אשמח לקבל תשובה אתה תקוותי האחרונה לקבל תשובה !

תשובה:
אחי היקר, אני ממש מבין שקשה לך להתנתק מהגויה שעמה אתה יוצא , אבל חשוב לי שתבין שאתה לא אוהב אותה באמת , אתה אוהב את עצמך , את התחושה הנעימה שאתה חווה כשאתה נכשל איתה בנגיעות אסורות , תחושה שהמחיר שלה כבד ולא נעים , אני לא כותב לך תגובה במטרה להפחיד אותך , אני עושה זאת במטרה להצילך

אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות:
מה היית עושה אם רופא היה אומר לך שליונים שאתה מגדל בביתך ואתה מאוד אוהב  כבר 4 שנים יש חיידק מסוכן שעלול לגרום לך להיות משותק במידה והוא חודר אליך?

מה היית עושה אם הויטרינר היה אומר לך שהכלבה שאתה מגדל מזה 4 שנים נדבקה בכלבת ואם היא נושכת מישהו הוא עלול להידבק בנגיף הקטלני , מהרגע שהנגיף מגיע למוח המחלה מתפרצת והמוות הוא בלתי נמנע ! ידוע רק על שישה אנשים ששרדו את המחלה לאחר התפרצותה , כך שאין הרבה מה לעשות בנדון , למעט חיסון מוקדם !

מה היית עושה אם היית גבר נשוי עם ילדים קטנים והיו אומרים לך שהכלבה שאתה מחזיק בביתך נדבקה בנגיף הכלבת ועם הזמן היא תהיה יותר ויותר אלימה ואם היא תנשוך חלילה את אחד הילדים שלך הוא עלול להידבק במחלה ולמות ?!?!?

סליחה שהבאתי דוגמא מעולם החי , אבל אני שואל שאלה רצינית
האם גם כאן היית אומר שאתה לא מסוגל להתנתק?

אני בטוח שלמרות אהבתך העזה לכלבה , לא היית מסכן את עצמך או את ילדיך במוות או בשיתוק, לכן אח יקר , דע לך שכל זמן שאתה יוצא עם גויה , או נכשל עם גויה היא מחדירה בגופך נגיף קטלני של טומאה אדירה שמסוגלת לגרום לך לאבד את העוה"ב שלך , גילוי מוקדם מציל חיים , אני מאוד מקווה שתזכה להינצל ממנה מוקדם ככל האפשר כי אחרי תקופה , הניתוק הוא כמעט בלתי אפשרי , התאווה משתלטת על השכל ובלי תיקון גדול מרב גדול , סביר להניח שהזוגיות תוביל לכרת ! "הכרת תיכרת הנפש ההיא" , תאבד גם את העולם הזה וגם את העולם הבא שלך חלילה.

וגם אם בחרת להמשיך לצאת איתה כי אתה לא מסוגל להתנתק , דע לך שאתה מאבד את הזכות להביא לעולם ילדים יהודים , כי הצאצאים שלך ממנה יהיו גויים ולא יזכו לנשמה יהודית , אלא אם כן היא תעבור גיור ע"פ ההלכה ולא כדי להתחתן איתך , אלא כי היא באמת רוצה להיות יהודיה. (ממש לא תהליך פשוט)

בקיצור אחי , דע לך שרופא רואה חיידקים גשמיים , הרב רואה חיידקים רוחניים , הבחירה בידיים שלך , אני אומר לך בוודאות שה' יתברך אסר את הדבר מכל וכל
ואף הזהיר בעונשים חמורים על הדבר , כמו כן הזוהר בפרשת שמות מגלה לנו
שאדם שחי עם גויה או נכשל בה , דוחה את השכינה , אם אתה רוצה שיהיה לך איזה
שהוא קשר עם א-לוהים , אל תרחיק מעליך את השכינה נשמה , ברוך תהיה לה' !

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא לחץ כאן: "גויים - סכנה של ממש - התבוללות" 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי שני בנות ואני רוצה בן מה לעשות?

תשובה:
אחי היקר, קודם כל אשריך שזכית לבנות , יש כאלה שלא זכו לא לבנים ולא לבנות , כדי לזכות לבנים , תשתדל לשמח את אשתך אין סגולה טובה יותר מזאת , כשהאשה בטוחה ומחוייכת רוב הבעיות בבית נפתרות , אבל ריכזתי עבורך רשימת סגולות בכ"ז

סגולות לזרע בר קיימא \ סגולה לבנים.
א. הנח מיטתך בין צפון לדרום.
ב. הקפד להטיב לאשתך את הנרות ביום שישי (רצוי נרות של שמן זית)
ג. תקפיד שאשתך תהיה שמחה "אם הבנים שמחה..."
ד. תלמד עם אשתך כל יום 2 הלכות לשון הרע.
ה. תדאג שאשתך תקפיד על כיסוי ראש (לא בכפיה בנועם ובנחת)
ו. תבטיח לה' שאם תזכה לילד תחנך אותו בדרך ה'.
ז. תתפללו על זוג שלא זכה לפרי בטן ויקויים בכם: "כל המתפלל על חבירו נענה..."
ח. תבקש להעביר תינוק לסנדק באחת מהבריתות שתזכה להיות נוכח בהן.
ט. תקפידו יותר על הכנסת אורחים.
י. תקפידו היטב על ברכות אחרונות בעיקר "בורא נפשות רבות" ותזכו לנפשות רבות.

עצות לשני בני הזוג.
א. צאו מהלחץ , הלחץ גורם לאשה לעיכובים.
ב. תבדקו שאינכם מפספסים את יום הביוץ.
ג. תקבלו ייסורים באהבה ותאמינו שהכל לטובה.
ד. אם אתם גרים בסמוך להורי החתן ו\או הכלה תשכירו דירה לפחות שנה רחוק יותר.
ה. תקפידו על נטילת ידיים סמוך למיטה (במידה וזה עדיין לא עוזר)
ו. ככל שיהיה ביניכם שלום , תזכו לזרע קודש "וראה בנים לבניך שלום על ישראל"
ז. תקפידו היטב על טהרת המשפחה וצניעות ובע"ה אין לי ספק שתזכו לבשורות טובות
ח. אם עשיתם את כל זה ולמרות הכל לא זכיתם לישועה , תלו מבטחכם בה' ויהיה טוב.
ט. בקרוב אני טס לאומן , תשאיר לי את השמות שלכם במדור התהילים ואתפלל בע"ה.

עיין בתגובותיי הבאות:
1) אני לא מצליחה להיכנס להיריון
2) אני נשואה שנתיים וחצי ואין לי ילדים שלח לחבר קריאה בניפרד