שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, אני בת 24 ואני גרה באולפנא ראיתי את התשובות שלך לגביי הנטייה המינית חיזקת אותי מאוד אבל עדיין קשה לי לצאת מזה אני מאוד מקבלת את זה שבת ישראל לא כזאת וזה רק ירידת הדור אבל בכל מקרה נורא קשה לי עכשיו להתמודד עם המשיכה הזאת , השאלה שלי היא כזאת אני גרה באולפנא ואני מרגישה רגשות חזקים לאחת מחברותיי האם אני צריכה לעזוב את המקום הזה שאני לומדת בו תורה אם יש לי במקום הזה גם יצר הרע עם חברתי?

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה אני שמח שהדברים שיצאו לי מן הלב חדרו לך אל הלב, אני לא חושב שהפתרון האבסולוטי יהיה לעזוב את המקום , שכן אם יש לך רגשות לנשים את עשויה לפתח אותם גם במקומות אחרים, לכן ראוי שתעבדי על עצמך ותתגברי על היצר הרע הזה, אם תצליחי להתגבר עליו במקום שהכי קשה, אין לי ספק שבמקומות אחרים הוא לא יעיז להרים ראש.

טיפים והצעות לייעול.
א. תשמרי מרחק מאותה נערה שמצאה חן בעיניך - אם תראי פחות , תתפתי פחות.
ב. תקראי שוב ושוב תגובות שכבר כתבנו בנושא - זה יחזק אותך ויחדור לך לראש.
ג. תקפידי לקרוא כל לילה תפילה לזיווג הגון - לחצי כאן: "תפילה למציאת בן זוג"
ד. תקראי כל יום פרק תהילים באתר ותכתבי לנו את שמך: "אנחנו נתפלל עליך"
ה. אשמח אם תצרי קשר עם"עצת נפש" שם ישוחחו איתך ויסייעו לך בדיסקרטיות.

תגובות נוספות בנושא.
1. "נראה לי שאני ...... " - לחצי לקריאה
2. "אני נשואה 8 שנים ובכל זאת נמשכת ל......" - לחצי לקריאה
3. "אני נמשכת ל..... ! מה אני עושה" - לחצי לקריאה 
4. "עברתי את העבירה של החיים שלי איך מתקנים???" - לחצי לקריאה
5. "נולדתי כזה ואשאר כזה ואני מאושר להיות כזה !!!" - לחצי לקריאה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד כבוד הרב אתה מספר שאיש שחיי עם אשת איש דינו כרת אז אני רוצה לספר שבעלי חי שנים עם אשת איש ולשניהם לא איכפת היא יודעת במודע שהיא הרסה משפחה וכל פעם שהוא עוזב אותה היא רודפת אחריו ובוכה ואז הוא חוזר שניהם חיים ביחד בריאים ומאושרים הוא מלווה לאנשים כסף בריבית והם חיים ברווחה לעומת זאת בבית שלנו אין מה לאכול איפה הצדק? אני מדברת על שניהם, גם היא אמא לילדים שיודעים שאמא שלהם חיה עם גבר נשוי! אני אישה מאמינה ולצערי בגלל כל זה יש לי ספקות קשה לי להאמין שיש צדק בעולם, אם אנשים חיים בעולם הזה ונהנים ועושים מה שהם רוצים, איפה ה' בעולם?

תשובה:
שלום וברכה, קראתי בעיון רב את המכתב שכתבת וחשוב לי שתדעי שיש בעולם דין ויש דיין וגם אם הדין לא נעשה מיד , הדין נעשה לאחר זמן , ה' לא מעניש ישר כדי לתת לאדם אפשרות לחזור בתשובה.

בדיוק כשם שיש אנשים שמתפללים ונענים מיד ויש אנשים שתפילתם עושה פירות רק לאחר זמן , בכל מקרה התפילות לא שבות ריקם , כל תפילה עושה רושם גדול בשמים וככל שאדם מתפלל על דבר מסויים יותר , תפילתו משפיעה יותר , ככל שאדם מקודש מחברו תפילתו עושה פירות גדולים יותר ומשפיעה יותר.

אם את רוצה הוכחה ברורה וחד משמעית שלכל בעילה אסורה יש תוצאה קשה את מוזמנת לשמוע את הקטע הבא: "עדות מעולם האמת" , שם אשה מתארת כיצד חייבו אותה בשמים לשלם מחיר כבד על כל בעילה אסורה , בקטע הנ"ל תוכלי לראות שבשמים יודעים בדיוק על מה אדם עובר ועם מי הוא עובר את אותה עבירה.

בדיוק כמו שיש בעולם שלנו משפט ודין , כך בעולם הבא יש משפט ודין , יש מקרים שבהם אדם נענש בעולם הזה ויש מקרים שבהם אדם נענש בעולם הבא ויש בשניהם, בכל אופן , אל תתרגשי מההצלחה המדומה שיש לבעלך ולנואפת , שכן אמרו חז"ל עושר שמור לבעליו לרעתו , לפעמים אדם מקבל את שכרו מושלם בעולם הזה על מצוות וחסדים שעשה ונפשו נכרתת מהעולם הבא , "ונכרתה הנפש ההיא..." יש שנענשים בקיצור ימים ויש שנענשים בעולם הבא , אך היות ואף אחד לא הסמיך אותנו לדון אחרים אנחנו סומכים על ה' שיעשה צדק בעולמו.

לקריאת תגובות שכבר עניתי בנושא בגידה לחצי כאן
א) תגובות בנושא אשת איש
ב) תגובות בנושאניאוף
ג) סרטון בנושא בגידה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב אני חייבת שתחזק אותי. אני שומרת נגיעה כבר חצי שנה אבל עדיין מסתובבת בחברת בנים ובשבועיים האחרונים לא ראיתי אף אחד מהם ואתמול נשברתי והלכתי עם חברות שלי וישבנו איתם ופעם ראשונה שהרגשתי מגעיל עם עצמי מאז שהתחלתי לשמור נגיעה כי דווקא אתמול כל פעם נגעו בי בטעות וגם ראיתי את האקס שלי שזה לא טוב בשבילי. בבקשה תחזק אותי שאני יפסיק כבר להסתובב איתם! תודה אשרייך צדיק:]

תשובה:
אחותי היקרה, לא משנה מה תקבלי על עצמך, כל זמן שלא תהיה לך קביעות לא תצליחי להינצל מהעולם הקשה הזה, אני לא אשקר לך, זה ממש קשה להחזיק מעמד עם כל הפיתויים שיש בחוץ. כדי להחזיק מעמד חייבים להיאחז במשהו, ורק בת מלך שתתמיד ותהיה לה קביעות תינצל מידי היצר הרע, כל שאר הבנות לצאליו ינהגו בפריצות ויפלו אחת אחרי השניה, למערבולת שאין סיכוי להינצל ממנה. אם את רוצה להיות כמו כולן תמשיכי לעשות שטויות אבל אם את מחפשת אמת ואני בטוח שאת כזאת תחזיקי מעמד ותמשיכי לשמור נגיעה אבל תוך כדי זה תדאגי שיהיה לך שיעור תורה קבוע שאת לא מפספסת אף פעם ! מה שמעיד על הרצינות של האדם זה הקביעות עיתים שלו לתורה ! אדם שלא קובע עיתים זה כמו אדם שאין לו חשבון בבנק, אף אחד לא יתן לו הלוואה כשהוא יהיה צריך, תקבעי עיתים לתורה, תפתחי חשבון בבנק של בורא עולם שכשתצטרכי הלוואה (עזרה מה') יהיה לה' מאיפה לעזור לך, ה' עוזר לנו בצורה של "מידה כנגד מידה" מי שנתן מעצמו מחזירים לו הרבה יותר ממה שהוא נתן, אבל מי שחיפש להיכשל כל הזמן ולא מצא זמן לשיעורי תורה בקביעות, כשהוא יהיה בצרה יקויים בו: "גם כי תרבו תפילה אינני שומע" ה' לא ישמע אותו ח"ו, לכן מעכשיו תהיי חכמה ותעצרי את עצמך מלעשות שטויות, הגיע הזמן לקבוע עיתים ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד