שאלה:
שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...
קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני רווקה ואם לילד בן 5. מזה שנתיים וחצי אני יוצאת עם גבר נשוי. אישתו לא יהודיה והוא לא רוצה להמשיך לחיות איתה אך לא מתגרש. לפני 3 חודשים נכנסתי להריון ותכננתי להפיל. חשוב לציין שבדיוק לפני שנתיים הפלתי. הוא נגד ההפלה וטוען שהוא רוצה להתגרש ממנה ולהתחתן איתי, שנינו יהודים והוא רוצה לעשות חופה. אני כל יום עוברת סיוטים כי אני יודעת מזה להיות אם חד הורית ומפחדת שלא אוכל לגדל עוד ילד.

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי לשמוע שאת עוברת ניסיונות לא פשוטים מצד אחד, אך מצד שני קשה לי מאוד לשמוע שאת עוברת על עבירות חמורות של מגע אסור עם יהודי שיוצא עם גויה. אני יוצא מנקודת הנחה שהילד בן 5 לא שייך לבחור שעמו את נכשלת במגע אסור. כמו כן אני יוצא מנקודת הנחה שלבחור שחי עם גויה ה' יצילנו, אין ילדים מאותה גויה. השאלה ששאלת היא אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי החודש.

קשה לי מאוד להאמין שהבחור שאיתו את יוצאת מסוגל להיות דובר אמת , שכן כפי שטענת בעצמך הוא יוצא איתך שנתיים וחצי ומתגורר עם גויה, כמו כן קשה לי מאוד להאמין שהבחור יוותר בקלות על "אשתו" (כהגדרתך) אני נוטה לחשוב שיש ספק גדול מאוד בנאמנותו, לדעתי הפלה לא באה בחשבון, אבל אל תמהרי להתחתן איתו. בנוגע לעובדה שאין בכוחך לגדל עוד ילד, קחי בחשבון שאם אכן מדובר בילד שלו, הוא יהיה חייב (על פי חוקי המדינה, לא על פי חוקי התורה) לפרנס את הילד הזה כדת וכדין ולשלם לך מזונות. נכון שעדיף שלילד יהיה אבא בריא ושפוי, אבל לא בכל מחיר. את מכירה את הבחור טוב יותר, תנסי לחשוב אם הוא אכן מסוגל לגדל ילדים, להיות שפוי, להיות נאמן, האם הוא אחראי ומסור או שמא בוגדני שטוף זימה ופריצות. (תחשבי טוב) 

להלן מספר דברים שכדאי שתקחי בחשבון.
א. לדעת רוב הפוסקים, הפלה היא סוג של "נטילת חיים" (סוג של רציחה)
    (בראשית ט, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים עָשָׂה אֶת
    הָאָדָם" , ודרש רבי ישמעאל, שגם מי שהורג עובר חייב מיתה, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם
    הָאָדָם 'בָּאָדָם' דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ", ואיזהו אדם שבאדם, זהו עובר (סנהדרין נז, ב).
    לקריאת תגובה מורחבת בנושא הפלות לחצי כאן: "הפלה היא רצח" , נחמד לשמוע
    שבחור שבחר לחיות עם גויה, מצליח לשמור על שפיותו ולהבין את חומרת ההפלה.
    אך לדעתי, הוא לא נגד הפלה רק בגלל הבעיה ההלכתית והמוסרית שבעניין, לדעתי
    הדבר נובע מהיותו נגוע בדבר, הוא לא רוצה שתפילי,הוא רוצה ילד יהודי. 

ב. מצד אחד עדיף שהבחור היהודי ישא אותך לאשה ולא ימשיך להיכשל עם גויה, אך
    חשוב מאוד שתהיי אובייקטיבית,תחשבי בצורה נבונה וקחי בחשבון שבחור 
    שבחר לחיות עם גויה (למרות האיסור החמור בחז"ל בנושא) סביר מאוד להניח
    שאין לו ידיעה ברורה בדבר האיסור, או שמא נמשכה נפשו אחר אותה גויה, או
    שמא מדובר באדם מסורתי שיודע את חומרת הדבר ולמרות הכל הוא בוחר להיכשל.
    חשוב מאוד שתבררי עד כמה ידועה לו חומרת המעשה, אם הוא מודע
    לחומרת המעשה ולמרות הכל הוא בוחר להמשיך כך, סביר מאוד להניח שגזירות \
    הלכות או מסגרות מחייבות לא ממש מדברות אליו. (חשוב לשים לב לזה לפני שמתחתנים)

ב. לתשומת לבך, כך מובא בשו"ע סי' כו' "הדרך היחידה שאישה יכולה להפוך לאשת
     איש היא ע"י חו"ק שנעשו כדין. ולכן אדם שבא על אישה אחרת לשם זנות ולא
     התכוון לקדשה בביאה זו, לא עשה כלום והאישה הזאת אינה אישתו".

ג. אחותי היקרה, עברת על איסורים רבים, אבל אם תזכי לעשות תשובה ולשוב 
    לדרך ה' , מן השמים ירחמו עליך בע"ה , חשוב מאוד שתחשבי בצורה נכונה 
    ונבונה, אם את מחליטה להקים בית עם הבחור, תבקשי ממנו שיאפשר לך
    לפחות לשמור על דיני טהרת המשפחה (תעשו תשובה) אם הוא יהיה מוכן
    לשמוע, תקבלי את ברכת אחד מגדולי הדור ושיהיה בהצלחה, אם הוא לא 
    מוכן לקבל על עצמו (או להשתדל לפחות לנסות) לשמור על טהרת המשפחה
    לדעתי כדאי שתחשבי על זה שוב. (אני מאוד מקווה שיש לך נשמה יהודית)

ד. מצד אחד קשה מאוד להיות "אם חד הורית" אבל מצד שני, אם הוא לא יסכים 
    לאפשר לך לשמור על טהרת המשפחה והוא בעצמו לא יהיה מוכן לשמור טהרה 
    (לדעתי שמירת טהרת המשפחה עשויה להועיל לכם כחלק מתיקון על הדברים
    הלא ראויים שנכשלתם בהם בעבר, בצירוף ליום החתונה שהוא יום מסוגל למחילת
    עוונות, אני חושב שזו אפשרות להתחיל דרך חדשה ומבורכת וכדאי שתשקלו זאת)
    לדעתי הוא יחוייב במתן מזונות לילד שאת נושאת בבטנך ולכן חשוב שהשיקולים
    שלך יהיו טהורים ולא נגועים בלחץ או באי נעימות, עברת מספיק בחיים וחשוב לי
    שתהיי מאושרת ולא תכניסי את עצמך שוב לקשר שאינו קשר בריא שיוביל לפגיעה
    קשה בנפש הרגישה שלך בהמשך הדרך.

ה. אל תקבלי שום החלטה בלי לקבל את ברכתו של אחד מגדולי הדור. אני באופן אישי
    מציע לך לנסוע לבאר שבע ולקבל את ברכת בבא אלעזר, או לנהריה לרבי דוד או
    לרב יורם אברג'ל בנתיבות (לפחות לקבל עצה או ברכה ע"י מכתב) כדי לשלוח
    מכתב לאחד מגדולי הרבנים באופן מהיר ודיסקרטי תוכלי להיכנס לקישור הבא
   אין לי מושג עד כמה הקישור אמין , אבל אין מה להפסיד: "עזר ליהודי"
   אני מציע שתגשי בעצמך (עם מכתב) לבאר שבע או לנתיבות או לנהריה.

לסיכום: אם הבחור רציני והוא מוכן לעזוב את הגויה שעמה הוא חי, אם הוא מוכן לקבל על עצמו לשמור על טהרת המשפחה, תגשי לאחד מגדולי הדור לקבל את ברכתו (ע"י מכתב שיימסר ע"י שליח) או שתלכי בעצמך ושיהיה לכם המון מזל טוב בע"ה ותזכו לשוב בתשובה שלימה. בינתיים אשמח אם תיכנסי למדור התהילים שבאתר ותקראי כל יום פרק אחד להצלחתך, ותכתבי לנו את שמך בהקדשות (שמך ושם האמא) את תתפלאי לגלות כמה כח יש לפרק תהילים קטן. אנחנו נברך אותך, שה' יתן לך כח להחליט החלטות נכונות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני נשואה כ- 4 שנים, בעלי מבית דתי ואני מבית חילוני , בזמן שבעלי מתארח אצל הורי הורי משתדלים ככל האפשר לשמור שבת כגון פלטה קידוש וכו... ובמהלך השנים שאנו נשואים הגענו להוריי אך דבר אחד מפריע מאוד ההורים שלי לא אוכלים ביחד בשר וחלב אבל הכלים מתערבבים ובעלי לא רוצה להגיע יותר לבית הורי דבר הגורם לוויכוחים רבים ביני לבין בעלי וביני לבין הורי מה לעשות ??? הגעה באמצע שבוע לבית הורי אפשרית אך מרחיקה אותי מאחיי שמתכנסים בשבת .. מה שאומר שלא אצליח להתראות עם אחיי

תשובה:
זו באמת מציאות לא נעימה ולא פשוטה, ואני מבין מאוד את העמדה של בעלך , אבל מצד שני אני ממש לא מסכים עם אופן הפעולה, לכן , זה מה שהייתי מציע שתעשו.
1) אם מדובר בכלי זכוכית תדיחי את הכלים ולבעלך לא תהיה בעיה לאכול בהם.
2) לדעתי בעלך צריך להבין שההורים שלך לא פחות חשובים מסכין ומזלג !
3) בכל מקרה אם אתם לא באים שבתות , תבואו לבקר יותר במהלך השבוע זה הכל.
4) תגידי לבעלך שבמקום לקרב את ההורים שלך , הוא מרחיק אותם וגורם לחילול ה'.

לדעתי הקפדה על כשרות הכלים היא דבר מבורך , אבל אני מאוד מקווה שבעלך אדם חכם ולא אדם עקשן שלא יודע להקשיב וללמוד , אם הוא יבחן את הנושא מכל הצדדים הוא יבין שבזה שהוא מרחיק אותך מהוריך , הוא גורם לרכילות , לשון הרע , שנאת חינם , חילול ה' , ריחוק של בני המשפחה מהדת , והדבר גורם להם לראות את הדת בצורה מעוותת , חשוב שבעלך היקר יבין שכלים לא פחות חשובים מהורים !
אם בעלך מתעקש ואינו מוכן להתפשר ולבוא לקראתך בנושא , אז לדעתי מן הראוי שהוא יבוא לבקר יותר במהלך השבוע , בנוגע לאחים שלך , לדעתי אתם צריכים לבקר אותם לעיתים תדירות יותר , או שפשוט תשכנעי את בעלך ע"פ מה שכתבתי לך צר לי.

לסיכום: אני חושב שאתם צריכים לבקר יותר את ההורים שלך ואת צריכה להיות מתווכת טובה יותר, להרגיע את הרוחות , לגרום לאהבת חינם בין הצדדים ולוודא שהאינטרסים של שני הצדדים ימולאו  ותאכלו רק בכלי זכוכית שעברו הדחה.

אני מצרף לך שאלות ותשובות דומות בנושא , קריאה נעימה.
א) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי נמאס לי מהדת !
ב) ההורים שלי לא מקפידים על כשרות.
ג) האם מספיקה כשרות רגילה או שצריך להחמיר?
ד) אצל מי נהוג לעשות חג? בבית חמי או בבית הורי?
ה) להתארח או לא להתארח אצל הורים חילונים?
ו) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים !
ז) איך מתמודדים עם משפחה שלא שומרת כשרות?
ח) כיבוד הורים או כשרות הכלים מה אתה מציע כבוד הרב?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב , אני בת 21 ואני מאוהבת ממש בגבר בן 40 , אנחנו ממש אוהבים זה את זה , יש לציין שבשביל להיות איתי הוא עלה ארצה ואבא שלי לא מסכים לזה בכלל אני לא יודעת מה לעשות ,הוא הציע שנברח יחד, אני צריכה עצה...מה אתה חושב לעשות,אנחנו כבר שנתיים יחד

תשובה:
אחותי היקרה, אל תיפגעי ממה שאומר לך, אבל אם תברחי עם הבחור הזה, תעשי את טעות חייך, הפרש של 19 שנה הוא הפרש ממש מהותי, גם 10 שנים זה לא מומלץ ומוגזם אז 19 שנה???

עכשיו הכל נחמד, אבל מה יהיה בעוד 30 שנה כשבעלך יהיה בן 70 ואת תהיי 51? האם את חושבת שיהיה לך מספיק כח לסעוד אותו? את חושבת שזה משחק? את עושה טעות חמורה, עצם העובדה שאת בקשר איתו כבר שנתיים זו כבר בעיה רצינית מאוד.
בשום פנים ואופן אל תעשי את הטעות המרה הזאת ! אף גבר בעולם לא שווה שאבדי בגללו את המשפחה שלך...

אבא שלך הוא אדם חכם, הוא יודע מה הוא אומר תשמעי לו הדק היטב.
חוץ מזה מעבר לעובדה שזה לא בריא ולא שייך, מי מבטיח לך שהוא יהודי?
בנוסף, אף פעם לא חשבת מדוע הוא לא התחתן עד גיל כל כך מאוחר?
האם את היית מסכימה שכשהבת שלך תהיה בת 10 היא תצא עם בחור בן 30?
הרי ברור לך שלא מדובר בדבר נורמלי, אני מאוד מקווה שאת יציבה בנפשך...
אם גבר מציע לך לברוח זה רק בגלל שאכפת לו רק מעצמו, הוא לא ממש חושב על המשפחה שלך, על הצער שייגרם להם, הוא רוצה רק לספק את היצרים שלו זה הכל
את לא באמת מעניינת אותו, אם היית חשובה לו הוא לא היה מנצל אותך ככה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

תשובה:
אחי היקר, ריחוק רק יצור ריחוק גדול יותר , במקום להכריז מלחמה לדעתי עליך להכריז "אהבה" בכל מצב , אם היה מדובר בנערה ממש צעירה ההתייחסות הייתה שונה , אבל מדובר בנערה בוגרת , לכן ההתייחסות צריכה להיות בוגרת ואחראית , לא אימפולסיבית ולא קולנית , זכור ! מלחמה גוררת מלחמה , אמר שלמה המלך ע"ה : "חנוך לנער ע"פ דרכו" , אי אפשר להתייחס לבחורה בת 30 כמו שמתייחסים לנערה או לילדה, היא מספיק בוגרת כדי לדעת את ההשלכות שיהיו למעשיה , אפשר לשוחח עמה בדרכי נועם להראות לה שהיא חשובה ואהובה למרות הכל , חשוב מצד אחד שהיא תדע שהדבר מצער אתכם אבל מצד שני חשוב להראות לה שלא משנה מה תהא הבחירה שלה , היא תמיד תישאר בתך ! לדעתי אם היא תראה שאתם מתנהגים עמה בדרך ארץ , כשהיא תהיה במשבר היא תבקש את עצתכם ותמצא בית חם , לעומת זאת אם תהיו קשוחים ונוקשים גם אם היא תהיה במשבר היא תחשוש ליצור קשר והמשבר שלה רק יחמיר , כי היא תרגיש שאין לה עם מי לדבר.

אב יקר , עצתי פשוטה וברורה , אני חושב שכרגע תן לה קצת להירגע , כנראה שחדרתם לה יותר מדי לפרטיות והייתם נוקשים מעט , היא לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט חיפשה שקט ושלווה , היא מצאה נחמה בזרועותיו של אותו בחור שהכירה , גם אם היא לא מודעת ממש למה שהיא עושה , כרגע עדיף לה להיות איתו ולא לסבול צער מהנוקשות שלכם , זה מה שכרגע עובר לה בראש , לדעתי ברגע שיעבור זעם , במידה והיא תיצור קשר , תזמן אותה לשיחה אוהבת ולא לשיחה נוקבת , תסביר לה שאתה מבין את מעשיה , אתה לא מצדיק אותה אבל אתה מבין , בכל מקרה רצוי שתדאג שמישהו יעביר לה מסר ברור , לכל מעשה יש תוצאה , בחור שאינו נאמן למסורת אבותיו , סביר מאוד להניח שלא יהיה נאמן לבת זוגו , לנערות אני בד"כ מראה את הקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" בכל מקרה , אל תאבדו את העשתונות , בלי יהדות היא לא תגיע רחוק , היא תחזור למקורות זה עניין של זמן , אתם צריכים רק להמשיך להיות הורים אוהבים.

במקרים רבים , הורים שמקבלים יפה את בתם ואת בן זוגה , מעוררים רצון עז בבן הזוג להתקרב לתורה ולמצוות , אבל דחיה נוקשה מצד ההורים (בגיל כזה) גוררת דחיה וריחוק , זכור אב יקר , אין טעם להילחם איתה היא לא בגיל שבו תוכל לחנך אותה , החינוך מתחיל בגיל 0 ונגמר בגיל 18 , כל מה שנותר לך לעשות לאחר גיל 18 זה לשמש דוגמא אישית טובה ולסמוך על החושים החדים של הבת שלך , אם כשלת בחינוך בגיל צעיר התוצאות באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר , כדי לא לגרום נזק נוסף אני מציע שתרעיף חום ואהבה ותרבה בתפילות לבורא עולם שיזכה אותך שלא יצא דבר תקלה על ידך , כרגע הדברים לא נתונים בידך , אתה עשית כל מה שאתה יכול , לדעתי עשית לא מעט טעויות , אבל המטרה שלנו כרגע היא לתקן לא לעוות יותר ולא לגרום נזק שבמקרים קיצוניים עשוי להיות בלתי הפיך , תתקשר לומר לה שאתה אוהב אותה למרות הכל. (אתה לא חייב אבל זה יכול לרגש אותה ולגרום לה להעריך אותך ואת המשפחה יותר)

אחי היקר, במילים אחרות הבת שלך אמרה לך : "בבית אין לי שלווה" , "בבית חונקים אותי" , "בבית לא נעים לי" , היהדות אמורה להיות דבר נפלא , דבר נעים , אם החינוך כרוך באיומים , צעקות ואיומים קולניים , לא נראה לי שזה תורם לאף אחד מהצדדים , במלחמה תמיד יש פצועים לא משנה מי מנצח , אם אתה רוצה אי פעם לזכות בבת שלך שוב , תשמש דוגמא אישית טובה , תרעיף חום ואהבה , תיזום קשר ותראה לה שאתה מדבר איתה כי אתה אוהב אותה ולא כי אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה , אל חשש היא תחזור בתשובה , כל דבר חוזר לשורשו ! אם יש לה יסודות טובים סופה לחזור לשורשים , תהיה חכם אל תהיה צודק נשמה טובה , אם תצטרך עזרה אני כאן. בשורות טובות.

אתה מוזמן להוסיף את השם של בתך (פלונית בת פלונית) בהקדשות שבאתר ואנחנו נתפלל עבורה לכניסה למדור התהילים לחץ כאן: "מרכז התפילות והתהילים", יהי רצון שיהיו לך בשורות טובות.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד שלום, ב"ה מצאתי את האמת ואני באמת רוצה להתחזק כמה שאפשר ולשאוף לשלמות בעבודת השם. הבעייה שלי שאני לא יודעת איך! יש כל כך הרבה רבנים וסוגים, כאילו לאיפה ללכת? אחד אומר ככה אחד ככה, אחד אוסר אחד מתיר, אחד ציוני ואחד לא. באמת הרב מה לעשות?? זה קצת מבלבל שיש כל כך דרכים כאילו במה אני אמורה לבחור ואיך אני אדע אם זה הדרך לאמת?? תודה =)

תשובה:
אז מה אם יש הרבה רבנים? זה סתם יצר רע שמנסה לבלבל אותך. זה כמו שמישהי תגיד: "אני מתה לעבוד, יש מלא עבודות, במה אני אמורה לבחור?" נו.. אז בגלל שיש הרבה עבודות זה אומר שבינתיים, לא נעבוד? בגלל שיש הרבה רבנים זה אומר שבינתיים לא נעשה לנו רב? זה סתם יצר הרע ! חייבים להתחיל במשהו , כמו בחיים כשרוצים לבחור תחום מסויים, מתנסים, רואים אם שייך או לא שייך ואם לא מתאים אז אפשר לבחור עבודה חדשה , עד שמצליחים למצוא עבודה קבועה עם תנאים טובים ואפשרויות קידום. כך בחיים, לא קל להתחבר לכל רב ,אבל צריך לנסות, אז מנסים וכשמרגישים חיבור ממש עמוק, פשוט בוחרים מסגרת תואמת והכל מסתדר. אם כולם מצליחים גם את תצליחי , בדיוק כמו שקשה למצוא חתן , נו... זה אומר שלא נצא יותר לשידוכים בגלל שיש הרבה חתנים? לא ! ממשיכים לצאת עד שזוכים לבחור נפלא. אחרי החתונה הנושא הרבה יותר פשוט , כי כל אשה מחוייבת ללכת על פי הרב של בעלה , הדעת תורה שלך תהיה הדעת תורה של בעלך , תתפללי שתזכי לבעל שיש לו דעת תורה והוא לא פוסק לעצמו , כי זו הסכנה הגדולה ביותר , בחור שאין לו רב.

בגלל זה אמרו חז"ל , עשה לך רב (אחד) וקנה לך חבר, כמו שבזוגיות אי אפשר לצאת עם כמה בחורים בו זמנים , זה לא מוסרי ולא שייך , כך כשעובדים את ה' אי אפשר ליהנות מכל העולמות , צריך להתמקד בדרך אחת , במטרה אחת , ועד שמצליחים משתדלים ומתפללים על זה , לא לפחד מכשלונות , הדרך להצלחה רצופה כשלונות.

קריאת התגובות הבאות תועיל לך מאוד:
א) "חרדי או דתי לאומי"
ב) לכל אחד יש רב אני לא יודעת לאיזה צדיק להתחבר?
ב) 70 פנים לתורה.
ג) אני מתקרב לה' אבל אז מגיע משבר שמרסק אותי.

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד.


שלח לחבר קריאה בניפרד