שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני שומרת נגיעה ומתלבשת צנוע ואבי עשה לנו הפתעה והזמין את כל המשפחה לפארק מים מעורב, (בנים ובנות בחוסר צניעות) מה אני יעשה אני אלך לפארק מים או שאני אסרב לאבי (כיבוד הורים) אבא שלי כבר שילם על הבילוי מה עושים? זה חשוב

תשובה:
אחותי היקרה, מה היית עושה אם אבא שלך היה עושה לך הפתעה ומזמין סטייק חזיר? האם משום כיבוד הורים היית אוכלת את הסטייק? ברור שלא ! כך גם במקרה הזה, אם אבא שלך יודע שאת שומרת נגיעה ומתלבשת בצניעות, הוא אמור להבין שאת לא מסתובבת במקומות מעורבים ולא להזמין לך הפתעות מיותרות, אבל אם אבא הזמין לך הפתעה כזאת, סימן שאת נותנת לו תחושה שאת כן יוצאת למקומות כאלה, אני בטוח שאבא שלך מכיר אותך היטב, כנראה שאת לא ממש מסתובבת בצניעות וההורים שלך לא ממש יודעים שיש להם בבית בת מלך, בכל מקרה ע"פ ההלכה אסור לך ללכת למקום כזה ולא שייך כאן כיבוד הורים, גם ההורים שלך חייבים לשמור על ההלכה

ראיה לדבר
אמרו חז"ל: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו" מדוע הוזכרה השבת בסמוך לכיבוד אב ואם? עונה על כך רש"י ואומר: "אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו". שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה קורה אם יש אמא שתלטנית שאם לא עושים מה שהיא רוצה , זה מכעיס אותה , כל מה שקשור לתורה גורמת לה "בחילה" והיא נהנת יותר ממריבות מאשר משלום. איך אפשר לשרוד באווירה כזאת? (אני כותבת בשביל חברה שלי שסובלת קשות מאם חד הורית).

תשובה:
מתחשבים במצבה הנפשי של האם , מנסים לא להכעיס אותה ולא לעשות לה בחילות והכי חשוב מכניסים לעצמנו טוב טוב למוח שאמא לא מחפשת להשתלט עלינו , היא בסך הכל מחפשת רוגע , היא רוצה לדעת שאנחנו בסדר , היא דואגת , השתלטנות נובעת מדאגה , נכון שלפעמים זה ממש מעצבן ובלתי נסבל אבל כל אחד והתיקון שלו, כולנו צריכים לעבוד על הכיבוד הורים שלנו , גם אנחנו פעם נהיה הורים לכן חשוב מאוד שנדע להעריך את אבא ואמא , שנתחשב בחיים הקשים שעברו עליהם בכל התקופות הלא נעימות שהם היו צריכים להתמודד איתם, בכל המכשולים , החברתיים, הכלכליים , בכל המשברים שההורים שלו עמדו בהם בכבוד , בקיצור , לא קל לגדל ילדים בדור כזה , הורים שזכו לגדל ילדים איכותיים ראויים להערצה , רק על תשעה חודשי היריון שווה לתת לאמא הכל , כי אמא יש רק אחת , בואו ננסה לשמח אותה למרות הכל , במקום לדאוג רק לעצמנו ולראות רק את עצמנו כדאי שלפעמים נפתח קצת את חלון ה-"גאווה" ונתבונן לסובבים אותנו , נשאל את אבא "אבא מה שלומך?" , "נשאל את אמא, אמא את צריכה עזרה?" בקיצור בואו נהיה אנושיים ולא נתלונן כל היום ! אז מה אם אמא לא סובלת את ההתחזקות שלך, אמא זה אמא , תתחזקי בלי לפגוע בה , אל חשש היא תרקוד בחתונה שלך כמו גדולה , אין טעם להרגיז אותה עד שזה יקרה, תעבדי על חיזוק הקשר ביניכם ובע"ה יהיו בשורות טובות (תני לחברה שלך לקרוא את המכתב ואני מקווה שהיא תלמד ממנו) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לשאול מהם האיסורים והבעיות בהליכה לצבא זה נושא עם הרבה מחלוקות חברות שלי שבעד צבא אומרות שעובדה שיש כן רבנים שמתרים ללכת לצבא. הייתי בשיחה של רב מדרשה שממש עודד אותנו ללכת לצבא הוא אמר שיש לזה ערך שכל עם ישראל עובר את אותה חוויה ויש ערך לתרום למדינה אם לא אנחנו אז מי? אמר שיש התרים מרבנים ראשיים ולא מפרסמים זאת שלא תהיה נהירה לצבא ומה עם הפסוק שבמלחמת מצוה 'חתן יצא מחדרו וכלה מחופתה'?

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי כמעט ואין הבדל בין הצבא לבין השירות הלאומי , שירות לאומי זה סוג של צבא בלי מדים , גם כאן נערות צנועות ומקסימות חשופות לבנים , ללבוש לא צנוע ולהתמודדויות לא פשוטות , אבל יש מי שיאמר שעדיף שתעשינה שירות ולא צבא , משום ששירות זה "הרע במיעוטו" אבל זו סוגייה בפני עצמה. לדעתי ההשקפה משפיעה מאוד:



אגב, זו אחת הסיבות שאני ממליץ לבנות ללכת למדרשה חרדית ולא למדרשה לאומית אידיאליסטית , למרות שקשה לי להאמין שבמדרשה תורנית לאומית יש איזה שהוא רב שמעודד את הדבר ואם כן ראוי לדווח להנהלת המדרשה ואם אינם עושים דבר בנידון ראוי להרחיק משם את בנות ישראל , רוב ככל גדולי ישראל פוסקים שאין שום מקום לבת מלך בצבא והיום הדברים ברורים לכל.

אין שום היתר לערבוב שיש בצבא בין בנים לבנות , למהות השירות של האשה , לרוח המתירנית שמנשבת בצבא , לכניסה לתוך מצב שאסור בתכלית האיסור שכן אמרו חז"ל: "אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון" אין שום היתר לבת ישראל להכניס את עצמה לידי ניסיון כזה פעמים רבות עשויים לכפות על בנות לחלל שבת בצבא בטענה שזה לא נקרא חילול שבת, וכבר כתבה לנו באתר סמבצי"ת אחת שמכריחים אותה לעשות פעולות של חול ואין הדבר לרוחה ואין באפשרותה לעשות דבר כדי למנוע את הדבר.

למה לא ראוי שבת מלך תלך לצבא?
א) סכנת ייחוד עם המפקד או עם חיילים בכל מיני סיטואציות
ב) מדים צמודים ולא צנועים שמספק הצבא ולא מתחשב בצניעות דיו
ג) התמודדויות לא פשוטות עם בנים שבד"כ מסתיימות בחוסר צניעות ומכשלות
ד) הימצאות עם גברים באותו חדר תדיר ושמיעת תכנים שאינם תואמים את רוח ההלכה
ה) חשיפה לבנות צעירות חילוניות שעשויות לקלקל אותה בחדר ו\או בבסיסים סגורים
ו) חשיפה לבנים מקולקלים שעשויים להביא אותה לידי ניסיון בבסיסים סגורים ופתוחים
ז) כינוסים של הוואי ובידור שלא תואמים את רוח ההלכה שמתקיימים בצבא (מצוי מאוד)
ח) לא יהיה כלי גבר על אשה - אסור לאשה לצאת בכלי מלחמה (איסור הלכתי מהתורה)
ט) גם אם אינה נלחמת , הרי שהיא עוברת על "לא יהיה כלי גבר על אשה" בשירות הצבאי
י) הרבנות הראשית מתנגדת מפורשות לגיוס נשים לצבא - הנשים שמתגייסות אינן דתיות!
יא) רוב ככל גדולי הדור פסקו שאין שום היתר הלכתי לאשה לשרת בצבא וזה מספיק לנו!

מה שנאמר שחתן יוצא בחדרו וכלה מחופתה , הרב"ז בהלכות מלכים פ"ז ה"ד מתמודדת עם הקושיא מהמשנה ואומר שיש לומר שכאשר החתן יוצא מחדרו גם הכלה יוצאת מחופתה ואינה נוהגת יותר ימי החופה. רדב"ז מביא עוד הסבר - במלחמת מצווה נשים יוצאות לספק מים ומזון לבעליהן. כלומר נשים עוזרות למאמץ המלחמתי, אך רק באמצעות עזרה לבעליהן בלבד. את הפירוש הראשון רדב"ז הביא בתורת ודאי ואת השני רק כאפשרות לפירוש. משמע שרדב"ז תפס פירוש הראשון כעיקר. גם מדברי אברבנל בפרשת שופטים עולה כפירוש הראשון של הרדב"ז. גם מדברי חתם סופר בשו"ת אורח חיים ס´ קפה מוכח שנשים אינן בנות מלחמה ופטורות אפילו במלחמת מצווה. וגם בספר דברי יששכר על אבן העזר ס´ קמ"ט מסביר דברי המשנה בסוטה לא כפשוטה, אלא שהכוונה שהחתן יוצא מחדרו גם אם הכלה כבר הייתה בחופתה, אבל לא שהכלה תצא למלחמה. ברם יש דעתו של מנחת חינוך במצווה תרג שאכן במלחמת מצווה נשים חייבות ויוצאות למלחמה. אך כפי שראית רוב הפוסקים דוחים שיטתו. (כך ראיתי שתירץ הרב חיים בריסק - לחצו לקריאה: "צבא")

לסיכום: נערה דתיה משרתת את ה' בצניעותה ועולה למדרשה או למסגרת תורנית חלופית נערה שבחרה לשרת בצבא למרות הכל , יתכן מאוד שבחרה להתעלם מדברי חז"ל וראוי לעזור לה ולמזער את הנזקים שאליהם היא תיחשף , בד"כ מדובר בנערות מבתים חילונים, תינוקות שנשבו , או בנערות פימיניסטיות שדוגלות בשיוויון וחפצות להראות לכולם שהן שוות לבעליהן רחמנא ליצלן. בכל מקרה אין שום היתר לבת מלך לשרת בצבא. 

קטע לצפייה - שירות לאומי וצבא - רביד נגר

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום .. יש לי שאלה שאני חייבת בדחיפות עצה לכך אם אפשר. תפסתי את בעלי רואה דברים לא צנועים באינטרנט ובשל כך זרקתי אותו מהבית. ואני מאוד מתגעגעת אלייו אבל אני לא יכולה להסתכל לו בעיינים התאכזבתי קשות.. מה לעשות??

תשובה:
שלום וברכה, צר לי מאוד לשמוע שנוכחת לגלות שבעלך צופה בתכנים לא ראויים, לדעתי לא שייך לזרוק אותו מהבית בשל כך, שיחה מלב אל לב עשויה להיות הרבה יותר מועילה , אני חושב שהגבת בצורה מוגזמת , למרות שהוא אכן עשה מעשה שלא ייעשה , אל תנעלי בפניו דלת לתשובה , בדיוק כמו שלא היית רוצה שאף אחד ינעל בפניך דלת של תשובה, איך היית מרגישה אם היית חילוניה ועל כל חילול שבת בעלך היה מעניש אותך וזורק אותך החוצה? האם זו דרך לקרב את החוטא? וודאי שלא ! זה רק מרחיק אותו יותר לצערנו. 

מה היית עושה אם הבן שלך היה צופה בתכנים לא ראויים?
א) זורקת אותו מהבית ויושבת לבכות בבית ולהתגעגע אליו?
ב) עורכת שיחה מלב אל לב , מסבירה ומזהירה , מענישה , עוברת לספק כשר.
ג) מנתקת את האינטרנט והטמבלוויזיה מהבית לפני שתאבדי את השפיות.
לדעתי היית בוחרת באופציה ב' או באופציה ג' - אופציה א' לא באה בחשבון

אני מבין שרצית "לחנך" אותו ואני בטוח שהוא למד את הלקח , אבל אני חושב שכדאי שתשבו לדבר על זה , או שאפילו תגשו לייעוץ עם אדם ירא שמים שיעזור לכם לפתוח דברים שאין לכם אומץ לפתוח בבית , בכל מקרה אני בטוח שאת עדיין אוהבת אותו והוא אוהב אותך , תאפשרי לו לחזור הבייתה , תעני לו לפלאפון ותדברו על זה בצורה מכובדת.  

תקבלו החלטות כגון:
א) עוברים לאינטרנט כשר
ב) מתחזקים ביחד לאט לאט
ג) תהיו קצת יותר רציניים בקטע של ההתחזקות
ד) לא מסתירים אחד מהשני דברים להבא
ה) אם את רואה שהוא רועה בשדות זרים זה אומר "דרשני"
ו) יתכן שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה בבית אז הוא מחפש את זה בחוץ...
ז) תשתדלי לספק לבעלך יותר תשומת לב ולתת לו תחושה טובה יותר

מצד אני אל תחשבי לרגע שאני מצדיק אותו ומאשים אותך , חלילה ! ההיפך הוא הנכון
הוא עשה מעשה שלא יעשה והוא צריך לשלם עליו את המחיר , אבל לא מחיר כבד מדי כמו שהוא משלם כרגע , אל תספקי לו תירוץ לבגוד או לרעות בשדות זרים , לזרוק אותו מהבית לא יפתור את הבעיה ברוב המקרים היא רק מחמירה כשמתנהגים בקיצוניות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) תפסתי את בעלי צופה בסרטים לא צנועים.
ב) משבר זוגיות - בעלי צופה בתכנים לא ראויים.
ג) העפתי את בעלי מהבית - נמאס לי ממנו כבר ! ! !

שבי עם בעלך לצפות בשיעורים הבאים אני בטוח שזה יועיל לשניכם, בהצלחה. 

.

שלח לחבר קריאה בניפרד