שאלה:
היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

תשובה:
אחי היקר, אני מעריץ את הכנות שלך ואת היכולת שלך להעלות על הכתב את שבלבך , כל הכבוד לך שבחרת לשתף ולהתייעץ ולא להילחם ולוותר על הערכים שלך.
זה רק מעיד על החכמה שלך והרצון שלך להיות: "בסדר" , לא צדיק גדול אבל לפחות לא לפגוע באמא שלך ועל זה כל הכבוד. כיבוד הורים לא פחות חשוב מהרצון האישי.
בכל מקרה , אם תרצה אני מוכן לשוחח עם ההורים שלך בפלאפון ולעזור להם להיות קצת יותר רכים וקצת פחות קשוחים איתך אחי היקר , כי אתה נשמע לי ילד נבון וחכם.

כדי לעזור לך אמשול לך משל כדי שתבין למה ההורים שלך "כופים עליך את הדת" ואולי אחרי שתבין את המשל יהיה לך קצת יותר קל להבין למה ההורים מתנהגים כלפיך כך.

בוא תדמיין רגע שאתה נשוי ויש לך ילדים משלך , הילדים שלך חכמים ונבונים
ויום אחד , אחד מהם מחליט שלא בא לו ללכת לבית ספר (בדיוק כמו שאתה החלטת שלא בא לך להיות דתי) , הוא רוצה ללמוד אבל לא בבית ספר (אני מכבד את הדת אבל לא רוצה להיות דתי) , הוא יושב בבית ומחבר לעצמו תרגילים משלו. אתה ואשתך כמובן לא מוכנים לקבל את זה ואתם "כופים" עליו ללכת לבית הספר (בדיוק כמו שההורים שלך מנסים לכפות עליך את לימוד התורה) , עד שיום אחד הוא כותב מכתב לרב ובמכתב הוא מבקש מהרב שיעזור לו כי בעבר היה לו אח שההורים שלו כפו עליו ללמוד ובסוף הוא ברח מבית הספר והוא לא רוצה לברוח מבית הספר כי הוא מבין שחשוב ללמוד , פשוט לא בא לו ללמוד בבית הספר. (מקווה שהבנת את המשל) 

"ותלמוד תורה כנגד כולם".
 אח יקר , אתה צריך להבין שכמו שללמוד בבית הספר זה דבר חשוב , גם לשמור תורה ומצוות זה חשוב , תמיד יש אנשים שבוחרים לא ללמוד ובורחים מבית הספר אבל בד"כ ההורים שדואגים להם ואוהבים אותם דואגים להחזיר אותם לביה"ס
כך ההורים שלך דואגים לך שלא תנתק את עצמך מעולם התורה והמצוות , זה הכל אחי

אח שלך בחר בדרך אחרת , אולי טוב לו עכשיו , אבל לאורך זמן תאמין לי שהוא יגלה שהוא עשה טעות איומה , אבל אז יכול להיות שיהיה קצת מאוחר מדיי , לחזור בתשובה אחרי חתונה , אחרי שיש כבר אשה וילדים , זה בכלל לא פשוט , כי מי אמר שאשתו תסכים לקבל את זה? מי אמר שהילדים שלו יסכימו לשמור תורה ומצוות?
לעומת זאת , אם הוא היה מוכן "לסבול" קצת ולכבד קצת יותר את ההורים שלו , הוא היה מגלה ש-"הסבל" הקטן היה שווה את האושר הגדול בבגרות , אחרי שיקים בית כשר ונאמן בישראל עם אשת חיל כשרה וצנועה ולא עם נערת רחוב חסרת נימוסים ללא צניעות ויראת שמים. 

לסיכום: לפעמים קשה לנו כשמכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים לעשות , אבל חשוב שנזכור שלא סתם מכריחים אותנו ! דואגים לנו ... זה הכל ...
רופא לא מכריח את החולה לקחת תרופות סתם - הוא יודע שאם הוא יקח הוא יבריא.
אבא לא כופה על הבן שלו ללמוד בבית ספר לחינם - אם הוא ילמד הוא יחכים ויצליח.
אמך לא כופה על הבן שלה לשמור תורה ומצוות סתם היא עושה את זה לטובתך אחי.

שאלות ותשובות שהייתי שמח אם היה לך זמן לקרוא:
א) יש לי מלא שיעורי בית , איך בדיוק אני אמורה לשמור שבת?
ב) אין מצב שאני שומר שבת זה יותר מדיי בשבילי הרב  תעזור לי.
ג) אמא שלי אמרה לי תבחרי: "או אני או השבת" ! הרב במי לבחור?
ד)  צפה בקטע הבא: "מעלת שמירת השבת"

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד , כל יום תראה קטע.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד נגר! אני בחורה בת 17. איך יודעים מה זאת אהבה אמיתית? כלומר, אני מכירה בחור כבר 5 שנים ובשנה וחצי האחרונות אני ממש מרגישה כלפיו משהו ואני מתחמקת מזה כי אני יודעת שאסור עכשיו, שזה לא טוב לי כרגע, אבל אני מבולבלת! אני לא יודעת אם זה אמיתי? אני מרגישה שגם הוא מרגיש משהו ומנסה להתחמק קצת..מה לעשות? אי אפשר לשמור את זה על אש קטנה! אני לא יכולה עוד! ואני חייבת לראות אותו כל שבוע וחצי (זה לא תלוי בי)..תודה!!!

תשובה:
זו הרגשה נורמלית לחלוטין , האמת אני חושב שמה שקורה לך קורה כמעט לכל בחורה בדור הזה , ההבדל היחיד בין בחורה דתיה לבחורה חופשית (חילונית) הוא שבחורה דתיה יודעת לשלוט על היצרים שלה כי המצוות והתורה מחנכים אותנו כדתיים לאיפוק , לכן אנחנו ממתינים בין בשר וחלב , מברכים לפני שאנחנו אוכלים , אומרים קריאת שמע לפני שאנו עולים לישון , לא צופים בתכנים לא צנועים ובטח ובטח שלא מיישמים את כל הדמיונות הפרועים שלנו ומביאים אותם הלכה למעשה כפי שעושים אותם תינוקות שנשבו שחיים ללא הדרכה בעולם , הרבה בני נוער נותנים חופש ליצרים שלהם ובסוף נפגעים ונכנסים לעצבות , אני שמח לשמוע שאת בחורה מספיק נבונה וחכמה ואת מבינה את ההבדל בין אסור למותר , כולנו מרגישים משהו למישהו , אבל התורה מחנכת אותנו לאיפוק , מי שזכה לעבוד על המידות שלו ולהתאפק אין לי ספק שיזכה לתיקון נפלא ולחיים מאושרים , מי שלא יודע להתאפק ונותן דרור ליצריו , בד"כ גם אחרי הנישואין לא מצליח להתאפק וסופו להרוס את חיי הנישואין שלו , צפי בקטע הבא: "איפוק1" ,"איפוק2" , "איפוק3" , ואם בכל זאת תחליטי להיות חברה שלו , הרי ברור לך שיהיו לך המון ניסיונות שעשויים להוביל לבזיונות , אין דבר כזה חברים על אש קטנה , כששני בני אדם יוצאים (בגיל צעיר) הם נכשלים במחשבות אסורות ובד"כ אין להם מספיק כוחות נפש לעמוד בפיתוי והם נופלים , צפי בקטע הבא:"חברים על אש קטנה" ההבדל בין אהבה לתאווה פשוט , אהבה נבנית עם הזמן כתוצאה מלימוד ונתינה , תאווה נוצרת בין רגע. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום צדיק אני בנאדם נשוי שחזר בתשובה לפני שלוש שנים ולצערי הרב לא עמדתי בניסיון של ניאוף עם אשת איש, מאז שהכרתי אותה אני כבר לא יודע איך לצאת מיזה ,קשה לצאת מאהבה כזאת,יש ביננו קשר שאם אנחנו לא רואים אחד את השני יום אחד אז כבר מתחלים לבכות וקשה מה זה? איך יוצאים מזה?אישתי בהריון וכואב לי אני אומר את כל התפילה בבוקר ובמנחה אך לא עולה חזן,זה מותר להגיד פתיחת אליהו,קורבנות וכו'? תודה.

תשובה:

אספר לך סיפור תעשה איתו מה שאתה רוצה , אדם אחד חי בעולם הזה ובגד באשתו מעל 4 שנים , אשתו בסופו של דבר גילתה את הבגידה והייתה מצטערת מאוד , מצד אחד היא לא רוצה להיפרד ממנו כי היא אוהבת אותו , מצד שני היא לא יכולה לגעת בו משום שהיא נגעלת ממנו , כך בזמן שהוא היה מבלה בלילות אצל אותה פרוצה , היא הייתה יושבת בבית ובוכה יום ולילה על מר גורלה , הדמעות שלה הגיעו עד כיסא הכבוד , שמע ה' יתברך את תפילותיה וגזר גזירות קשות ורעות על אותו בחור שבגד באשתו , מעבר לצער ולייסורים שפקדו אותו , לא הייתה ברכה בכסף שהרוויח משום שידועה אמרת חז"ל : "אוקירו לנשייכו כי הכי דלעתרו" (כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו) אשתו בכתה מבוקר עד ערב והוא עבד לשווא מבוקר עד ערב , שום ברכה לא הייתה בכסף , רק צער וצרות שאי אפשר לדמיין , אותו אדם נפטר בקיצור ימים מחולי נורא ! אשתו הגיעה לקבר עם הילדים ובכתה מעומק הלב , היא סיפרה לו שהיו לה כל כך הרבה פיתויים , ניסו לפתות אותה לבגידה והיא תמיד אמרה בלבה , ה' מתנהג עם האדם מידה כנגד מידה , כמו שבעלי לא בוגד בי איני רוצה לבגוד בו , לעולם לא אבגוד בבעלי האהוב ואפילו שגילתה שבעלה בוגד בה , לא הייתה מוכנה לבגוד בו ואמרה לעצמה , זה מה שמגיע לי מה' יתברך על העבירות שעשיתי בנערות שלי , כשבגדתי בה' יתברך ! נפשו של אותו בוגד הגיעה לבית דין של מעלה ונגזר עליו להתגלגל בגוף של אשה שאינה נאה , אשה שבעלה יצער אותה 8 כמספר השנים שציער הוא את אשתו בגלגול הקודם, רק כך יכופר לו , הוא יחיה בגוף של אשה שבעלה  יסב לה צער , יבגוד בה , והילדים שלה ימררו לה את החיים ורק אחרי שאותה אישה תיפטר מן העולם יגלו לה למה היא סבלה כל כך למרות שהשתדלה לעשות רצון ה' ! כמו כן גזרו בשמים שאם אותה אשה תלך שלא בצניעות אזי תשלם גם על חטאיה בגלגול הזה וגם על הצער שגרם לאותה אישה בגלגול הקודם , בקיצור גלגול שלם של ייסורי גהינום ! שום דבר בעולם לא שווה שתאבד את הזכות שלך לתקן את תיקונך בעולם הזה , במקום לתקן פגמים שפגמת בגלגולים הקודמים , שים לב מה אתה עושה? אתה פשוט ממשיך לפגום ! מי יודע אם תהיה לך זכות לחזור לכאן שוב בגלגול של אדם? דע לך אחי היקר, אני לא בקטע של להפחיד אבל במקרה שלך כדאי שתשמע את הדברים , לאדם יש שכל ולכן מי שזכה להתגלגל באדם עשוי לתקן את תיקונו כראוי ולהינצל מדינה של גהינום ! אבל אם אדם עם שכל מתנהג כמו בעל חיים , לא מרחם על אשתו וילדיו , לא חושש לעובדה שהילדים שלו עשויים להיות ממזרים או בני תמורה וממשיך לפגום בקדושתו ובקדושת עם ישראל , הרי שאינו ראוי לחזור שוב בגלגול של אדם אלא בגלגול של בעל חיים בלי שכל , ואומר האר"י שמי שחוזר בגלגול של בעל חיים יודע שחזר בגלגול ויש לו צער איום ונורא ! שום הנאה בעולם לא שווה שנים של סבל , או אלפי שנים של צער בעולם הנצח אחי היקר , אם תחשוב על זה טוב , כל מה שמגרה אותך ועושה לך טוב אצל אותה אשה זו העובדה שאתם חוטאים בסתר , זה מרגש יותר , אבל אם תתחתנו (מה שמבחינה הלכתית אסור לך גם ככה שכן אשה שזנתה אסורה על בעלה ועל בועלה) דע לך שאחרי תקופה מסויימת היא תימאס עליך , פתאום אתה תתחיל לחשוב על זה שהיא הייתה מסוגלת לבגוד בבעלה , מי אתה שהיא לא תבגוד גם בך , מי אמר שבעתיד היא לא תמשיך בפריצות שלה? גלגל חוזר בעולם , מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך , אתה פשוט שורף את החיים שלך בעולם הזה ומאבד את האפשרות לתקן בשביל כמה רגעים של שטות ??? למה אחרי שאתה מסיים ופורק את תאוותך , אין לך פתאום חשק? אתה יודע למה? כי הזרע נועד אך ורק כדי לקיים את העולם , אבל אתה עם הזרע שלך מוליד ממזרים ורועה פרוצות? מה תאמר ביום הדין? אני לא מבין איך ה' יתברך לא גזר עליך מיתה? רק על זה אתה צריך להודות לו כל חודש אלול ולבכות כמו תינוק ! כי היו צריכים לגזור עליך מוות ! פשוט כנראה שריחמו עליך שנה ועוד שנה , לא יודע מה עשית שהציל אותך , אולי בזכות זה שלמרות הכל אתה ממשיך להתפלל , או פשוט בגלל שה' רחמן , אשה שמזנה תחת בעלה בד"כ מזרזים מיתתה שלא ירבו ממזרים בישראל , אז מה תאמר על גבר שמזנה תחת אשתו? ופוגם בקדושתה , אני בטוח שאתם גם לא שומרים טהרה מה שאומר שנגזר עליכם להיכרת מעם ישראל "ונכרתה הנפש ההיא" אדם שנגזר עליו כרת לא מגיע לגיל 60 לכן כל מי שעובר את גיל 60 עושה סעודת הודיה שניצל מעונש כרת ! אחי היקר, אל תזמין לעצמך כל כך הרבה צער ! אולי אתה יכול לעבוד על אשתך אבל ה' יתברך יגבה ממך תשלום על ההנאות האסורות , כי על כל הנאה יש תשלום נשמה , אני לא מכיר אדם שנכנס לשעה אחת לסופר , גנב מספר דברים וניסה לצאת ולא שילם על הגניבה שלו בבושה וכלימה , אז מה נאמר על אדם שבא לעולם ל-80 שנה ונהנה מאיסורים , האם על שעה יש עונש ועל 80 שנה אין? האם בעל הסופר חכם יותר מה' יתברך? דע לך נשמה טובה על ה' יתברך נאמר: "אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" ה' יתברך ישר , הוא עושה משפט צדק , אל תתן למידת הדין לתבוע ממך כי לא נראה לי שיהיה לך מה לשלם לה אחרי כל הצער שאתה גורם בעולמות העליונים , אם אתה רוצה לשמוע לי , תעצור הכל ברגע אחד (אני יודע שזה כמעט בלתי אפשרי אבל זה התיקון הכי טוב עבורך) עדיף שיהיה לך צער גדול פעם אחת ולא צער עצום שנים רבות , הרמב"ם כתב שמי שיכול לעשות את אותה עבירה עם אותה אשה באותו גיל באותו מקום ולמרות הכל הוא עוצר ולא נכשל , הרי זו תשובה גמורה , אני לא מאמין שיוותרו לך , ייסורים בכל מקרה יהא עליך לקבל , אבל אין לי ספק שיקלו מאוד בעונשך , אתה גוזר על עצמך ייסורים קשים כל יום שאתה בוגד באשתך , דע לך שדמעה של אחת אשה מסוגלת להרוג ברגע  ,במסכת כתובות (ס"ב:) מספרת הגמרא: רב רחומי רגיל היה לבוא לביתו פעם אחת בשנה, בערב יום כיפור. שנה אחת היה שקוע בלימודו בערב יו"כ, ואחר את העת לחזור הביתה. אשתו, שעמדהבאותה העת בחלון והמתינה לו, הורידה דמעה אחת מעיניה. מיד נפטר רב רחומי. מה תגיד על כל הדמעות של אשתך? וגם אם אתה חושב שהיא לא יודעת , דע לך אומרים חז"ל אע"ג שאיהו לא חזי מזליה חזי , אפילו שהיא לא יודעת מזלה יודע ! אל תשחק באש , שום דבר בעולם לא שווה להפקיר בשבילו את הילדים שלך , את אשתך , את אלוהיך , את מצפונך , אם אין בך רחמנות , אם אין בך בושה ממעשיך , אם אינך מסוגל לגמול חסד עם אשתך שנשבעת לשמור לה אמונים , אינך יהודי ! כי יהודים הם רחמנים , ביישנים וגומלי חסדים , אם אתה מסוגל להיות כל כך אכזרי , תבדוק אם אתה יהודי ! אבל אם אתה בטוח שאתה יהודי , תעצור את עצמך ברגע זה ותפסיק להרוס משפחות בישראל , כי אתה לא הורס רק את המשפחה שלך אתה הורס גם את המשפחה שלה , גם הילדים שלה עשויים להיות ממזרים או בני תמורה , איך לדעתך ירגישו הילדים שלה? בעלה? מה כל כך מפתה אותך להפסיד את כל עולמך? אם תחשוב טוב תראה שכל התאווה שלך נובעת מעצם העובדה שזה הפרי האסור ! אם הייתם נשואים לא הייתם שורדים ! אתה מפסיד את החיים שלך על כלום ! אם מחר או מחרתיים היא נהרגת בתאונה או אסון ח"ו אין לך אפשרות לעשות תשובה ! כי ה' לקח אותה ולא הספקת , אבל כל זמן שהיא בחיים יש לך אפשרות לעצור את עצמך ולקנות את עולמך , לעשות תיקון על מעשיך ולחזור להיות אדם שפוי ולא בעל חיים תאוותן ! אל תפסיד את הצ'אנס לחזור בתשובה , נצל את העובדה שהיא בחיים , כי קרו מקרים מעולם ונשים שזנו תחת בעליהן נלקחו בטרם עת כדי לא להרבות ממזרים בישראל , אני מקווה שאחרי המכתב הזה ,תקבל שכר ותעצור את עצמך לפני שתהרוס שתי משפחות בישראל ! שום הנאה בעולם לא שווה הרס וחורבן כזה גדול , כשגבר ואשה מתגרשים השכינה בוכה ! תחשוב איזה צער אתה גורם לשכינה כשאתה מפרק 2 משפחות לא משפחה אחת , לא מספיק צער החורבן אתה מחריב את בית המקדש כל יום מחדש , כי סוד השראת שכינה הוא סוד שלום בית (לא ניכנס לזה כי זה עמוק מאוד) אבל בעל שבוגד באשתו הרי שהוא מחריב את בית המקדש ! ה' אוהב אותך והוא דאג שתקרא את כל הדברים האלה כדי שיהיה לך תיקון , אם תבחר להתעלם מהדברים זכותך , העיקר שהיום אתה יודע לאן מובילים אותך מעשיך , אם אין בך מצפון ולב תמשיך , אם יש לך מצפון ורחמים , אם אתה יהודי , תחזור אל אשתך ומהיום והלאה תהפוך אותה למלכה ותפצה אותה על כל עוגמת הנפש שגרמת לה (אני מקווה שהיא תסלח לך אי פעם) אני מברך אותך שתזכה להיות נידון ברחמים ושתזכה לחיות עוד שנים רבות כדי לתקן את מעשיך , אין לי ספק שאם ה' סלח לעם ישראל על חטא העגל , גם לך הוא יכול לסלוח נשמה , ה' לא מתעב אנשים , הוא מתעב חטאים , יתמו חטאים מן הארץ לא חוטאים , בקיצור נשמה טובה , אני מאמין שלמרות הכל יש בכוחך לתקן , קבל את הדברים באהבה כי הם יצאו מלב כואב ואוהב.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב, אני וחבר שלי היינו בכמה שיעורים שלך, הוא אפילו דיבר איתך אישית על הנגיעה. אנחנו יוצאים כשנתיים והקשר שלנו מאד רציני בעז"ה לחתונה. החלטנו לשמור נגיעה והחזקנו בערך חודש היה מקרה שנפלנו בכך האם החטא נחשב שלא עשינו כלום? זת'ומרת הזמן ששמרנו נחשב? ואם יש טעם להמשיך גם כשיש נגיעה פעם ב..?

תשובה:
בוודאי שיש טעם להמשיך, אמרו חז"ל: "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" אם אתם רואים שאתם ממשיכים להיכשל בנגיעות אסורות, לדעתי זה מבשר רעות ! כי אם עכשיו אתם לא מצליחים להתאפק, אחרי החתונה יהיה לכם הרבה יותר קשה לשמור טהרה ולעבור על גדרי הטהרה זה איסור חמור, בנוסף, עכשיו זה יסוד הקשר התחלת הקשר ! אם אתם פוגמים ביסוד הבניין לא יצליח לעמוד , בדיוק כמו שאי אפשר לבנות בית על יסודות רעועים, חבל, אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות טובה ומאושרת (האמת אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות בכלל) לפני החתונה תמיד מחייכים והכל נראה ורוד, אבל כל מי שפגם לפני החתונה בנגיעות אסורות בוכה הרבה אחרי החתונה, אני יודע את זה כי אני מייעץ לכל כך הרבה זוגות ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דברי חז"ל נכונים ! כמה שטויות שעושים לפני החתונה שלנו נראה כאילו מדובר בדברים ממש קטנים , אחרי החתונה מתגלים כהרסניים ! צפי בקטע הבא:"חברים שלפעמים נופלים"
אחרי שתראי את הקטע הזה אני בטוח שתקבלי קצת חכמה, בנוסף, אני מציע שתמשיכו להתמיד לבוא לשיעורים, כי אני חושב שהשיעורים נותנים המון כח להחזיק מעמד ! לצפייה בקטעים קצרים ומחזקים בנושא נגיעה אסורה לחצו כאן: "שמירת נגיעה" תבחרי לך קטע אחד מהקטעים הבאים שכל פעם שתרצו להיכשל תצפו בו למשל זה: "נגע"

זיכרי ! שורש המילה נגיעה הוא "נגע" - תבחרו מה אתם רוצים? נגע, או עֹנג , אם תשמרו על הנגיעה, ה' ישמור אתכם מהנגעים וידאג לכם לעונג רוחני, אם לא תשמרו על הנגיעה סופה של הנגיעה להביא על הנכשלים בה נגעים וצרות, ייסורים ובעיות בזוגיות

לכל חטא יש תיקון, השאלה עד כמה אתם רציניים !!! אם תמשיכו לחפף , לא תצליחו להקים בית תורני (אולי תקימו בית דתי) אבל אם תהיו רציניים יהיו לכם ילדים רציניים! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד