שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם

חדשות האתר:

בחר מרשימת הרבנים באתר

פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה


הלכות בשמירת העיניים:
אֵין בִּטּוּחַ

הלכות בשמירת הלשון:
דברים הניכרים

שאלות ותשובות

FAQ

חיפוש שאלה(חדש! גם משפטים ארוכים!)

חיפוש שאלה לפי מספר סידורי

הוסף שאלה

Add Question

עמודים:
1


שאלות מומלצות לקריאה

HOT FAQ

העפתי את בעלי מהבית ! ! ! ! ! ! ! ! ! !


שאלה:

דחוף דחוף דחוף ביותר שלום לכבוד הרב רביד אני ובעלי נשואים כשנתיים ובשנתיים אלו יש לנו המון בעיות בנושא הפרנסה כל חודשיים בעלי עוזב עבודה בגלל סיבה אחרת וזה כבר נמאס ומאוס כל הזמן אנחנו במריבות על כך עד ששבוע שעבר העפתי אותו מהבית כי הוא שוב התפטר מעבודתו לאחר שבוע שעבד וכרגע הוא בבית הוריו ושם ממלאים את ראשו והוא לא מחפש בנתיים עבודה אני כבר לא יודעת מה לעשות בנוגע לשלום בית ולפרנסה מה כבוד הרב מייעץ לי לעשות ורציתי גם להוסיף שאנו שומרים שבת נידה ועוד ובעלי ממש מתחזק בדת אך יש לנו המון בעיות בנושאים שרשמתי לך מקווה לקבל תשובה מהר לפני שיהיה מאוחר תודה רבה

תשובה:
שלום וברכה , צר לי מאוד לשמוע שהפרנסה קשה עליכם, אך אין לי ספק שבצער הפרנסה אתם מכפרים על חטאי העבר שלכם , שכן גילו לנו חז"ל שגבר או אשה שנגזרה עליהם מיתה , ממתקים להם את הדינים ע"י עניות , או קשיים בלימוד תורה ,   או חלילה בעיכוב ילדים , תקבלו את הניסיון באהבה ואין לי ספק שתזכו לשפע של פרנסה , כל זמן שאינכם מקבלים את הדבר באהבה , מעידים אתם על עצמכם שמים וארץ שאין לכם בטחון בא-לוהי ישראל ולכן הצד האחר (סיטרא אחרא) שולט בכם ולכן במקום שתהיה ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות , האש שולטת בכם והכעס.

לכן זה מה שאת צריכה לעשות.
א) להחזיר את בעלך הבייתה ולעולם לא "להעיף" אותו מהבית.
ב) לבקש ממנו סליחה שפגעת בכבודו ולהתפלל שלא נגרם נזק גדול מהדבר.
ג) להאמין באמונה שלימה שהצער שיש לבעלך למצוא עבודה מכפר לשניכם לא רק לו
ד) לקבל על עצמך ייסורים באהבה ולא לחשוד בקב"ה

מעשה נפלא מהגמרא לסיום:
בגמרא (ברכות ה, ב) מסופר, כי כאשר לרב הונא החמיצו ארבע מאות חביות יין, באו אליו חבריו החכמים ויעצוהו לפשפש במעשיו, אולי שגה בדבר מה. אמר להם רב הונא: כלום חשוד אני בעיניכם? ענו לו החכמים: "מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא". (כלומר: האם אתה חושב שה' לא שפט אותך בצדק?  האם ה' עשה דין כשלא מגיע?)

לסיכום: תאמיני לי שאם ה' היה רוצה הייתם עשירים כקורח , אבל כרגע זה לא רצון ה', ריבונו של עולם רוצה שתלמדו לאהוב אחד את השני ולפרגן אחד לשני גם כשקשה ולא רק כשהכל ורוד ! ובניסיון הזה נכשלת ובגדול , במקום לעודד את בעלך ולחזק את ידיו שימצא עבודה , רק פגעת בכבודו והורדת לו את הבטחון העצמי , איך את רוצה שגבר מושפל ללא בטחון עצמי ימצא עבודה? את חייבת לעודד אותו ולחזק לו את הבטחון בהקב"ה ורק כך תזכי שבעלך יהיה בן תורה אמיתי ונאמן , רק אז תזכי שהברכה תהא מצויה בביתכם בשפע , אם לא תקפידי עליו ותאמיני שהוא באמת משתדל, גם אם קשה אז מה? את חושבת שזה קל? מי יודע על איזה עבירות הצער הזה מכפר? אולי הצער של בעלך מכפר על חטאים שלך מהנערות? כך את גומלת עם בעלך?

סיפור ממש מרגש ! ! !

מספרים על אחד מגדולי האחרונים , האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז שהיה עילוי גדול מאוד ממייסדיה של חסידות צ'אנז ומגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.


שמעו של רבי חיים יצא בכל הארץ , כולם ניסו לשדך לו בנות נפלאות ומקסימות , אך הוא לא היה מוכן להתחתן עם אף נערה, כששאלו אותו מדוע הוא מסרב , הוא ענה להם כך: "כבר הראו לי משמים מי תהיה בת זוגי" השמועה עברה בכל הארץ עד שהגיעה לכפר מרוחק שבו גר אדם פשוט ולו הייתה בת נאה מאוד שכבר בגרה עם השנים היא כבר לא צעירה כפי שהייתה בעבר , אותו אדם פשוט החליט לנסות את מזלו והוא רכב מרחק של שלושה ימים לביתו של רבי חיים מצ'אנז , כשהגיע אותו אדם פשוט הביט בו רבי חיים ואמר: "מדוע חיכית כל כך הרבה זמן? , דע לך שבעוד חודש ימים אתחתן עם בתך , חזור אלי עם הבת שלך ונסדר חופה וקידושין" , אותו אדם פשוט לא ידע נפשו מרוב אושר , הוא חזר לביתו וסיפר לביתו על השידוך שנעשה בלא ידיעתה ואמר: "קולו של חתנך ערב ונעים ונאה הוא וחכם ועשיר גדול" הבת הייתה כל כך מאושרת והיא ציפתה בכיליון עיניים ליום החתונה המיוחל, בהגיע הזמן המיוחל רכבו שוב אבי הכלה והכלה לביתו של רבי חיים מצ'אנז (החתן המיועד) כשהגיעו לבית הרב גילו שכבר בכניסה ישנה הפרדה בין גברים לנשים , את הבת קיבלו הנשים והלבישוה שמלת כלה מפוארת ואת אביה קיבלו הגברים , לפתע הלכה הכלה לכיון עזרת הגברים , פתחה את הדלת ואז, היא פשוט הבחינה בחתן המיועד יושב במרכז החדר, הוא היה פשוט מושלם ובאמת היה לו קול ערב ונעים, כולם העריצו אותו והביטו בו , היא הייתה פשוט מאושרת ומלאת התרגשות אבל אז,,, הוא הבחין בה,,, הוא חייך לעברה , קם מהכסא ורצה להתקדם לעברה והוא פשוט צלע צליעה כל כך בולטת ונוראית, כל הגוף שלו פשוט דחה אותה פתאום , הכלה לא האמינה למראה עיניה , איך יכול להיות שנערה כל כך יפה תתחתן עם צולע?????? היא לא יכלה לשאת זאת !!!!! היא ברחה מיד לחדר ובכתה בכי נורא !!!!!!!!! לפתע היא שמעה דפיקה בדלת וברקע נשמע קולו הערב של החתן "אנא ממך פיתחי נא לי את הדלת" הכלה מיהרה לנגב את דמעותיה וניגשה לעבר מפתן הדלת , היא פתחה את הדלת והרכינה את ראשה בצער, בחדר היה ארון קטן והחתן ביקש ממנה לפתוח את דלת הארון , הכלה לא ממש הבינה מה החתן מרמז לה אבל היא עשתה כמצווה ופתחה את דלת הארון , כשפתחה הכלה את דלת הארון היא הבחינה בראי גדול (מראה) ובו ראתה הכלה את עצמה , לבושה בבגדים פשוטים , עורה כהה , פניה עייפות ועצובות ורגליה אינן שוות , היא התקרבה לראי לראות שאינה הוזה ותוך כדי פסיעה לעבר הראי היא רואה את עצמה צולעת בבירור , החתן שבראי נראה נאה וזקוף בעל שתי רגליים זהות , ניגש אליה ואמר לה בזו הלשון: "דעי לך , עוד כשהייתי בשמים , ניגש אלי המלאך גבריאל וסיפר לי על התפקיד החשוב שעתיד להיות לי בעולם הזה , הוא גם הראה לי את בת הזוג שתהיה לי (השידוך שלי משמים) וכך בדיוק ראיתי אותך (כמו שאת עכשיו במראה) ראיתי כמה ענייה היית ועד כמה הצליעה שלך אימללה את חייך ובקשתי מהמלאך לקחת ממך לפחות את הצליעה כדי שאולי בע"ה תזכי לאושר ושמחה למרות העוני ואני כבר אסתדר בע"ה , מן השמים הסכימו לבקשתי ובית הדין פסק שאת תרדי לעולם עם זוג רגליים זהות ואני ארד לעולם צולע , כדי שלך יהיה טוב , הבחירה בידיים שלך , רק רציתי שתדעי את פיסת המידע הזאת , אני מצטער שגזלתי מזמנך , את רשאית ללכת אם תרצי , הנערה הביטה שוב במראה ובאורח פלא שוב ראתה את עצמה צולעת, היא הזילה דמעה ונאותה להתחתן עם הרב.

לסיכום: אני מאוד מקווה שהתרגשת מהסיפור , כי אני מאוד התרגשתי לכתוב אותו , אני מברך אותך שתזכי להעריך את בעלך ולא "להעיף" אותו מהבית , מי יודע אם את לא מעיפה את המזל שלך? אני במקומך הייתי מבקש סליחה מעומק הלב ומהיום והלאה עובד על מידת הבטחון שלי בה' יתברך , מזל שבעלך לא צולע !

נו... אז רבי חיים מצ'אנז היה צולע זה אומר שהוא פגום?
נו... אז בעלך מתקשה למצוא פרנסה , אז מה? זה אומר שהוא פגום?
את יודעת כמה בעלים בכלל לא טורחים לעזור בפרנסת הבית?
את יודעת כמה גברים בכלל לא מוכנים לשמוע על "להתחזק"?
איך את יכולה לזרוק מהבית את בעלך? הוא נבחר משמים להיות בן זוגך !

לקריאת שאלות ותשובות בנושא שלום בית לחצו כאן: "שאלות ותשובות - שלום בית"
לקריאת שאלות ותשובות בנושא פרנסה לחצו כאן: "סוד הפרנסה - רביד נגר"

כמו כן אשמח אם תצפי בסרטונים הבאים ביחד עם בעלך ותעשו תשובה , החכמה היא לדעת לעבור נכון את המשבר , אשה שלא יודעת להתמודד עם משברים , גבר שלא יודע להתמודד עם משבר , צריך לעבוד על מידת הבטחון ולעשות לעצמו רב , יהי רצון שזכות אהרון אבינו עליו השלום תעמוד לכם ונזכה כולנו להיות מתלמידיו של אהרון , אוהבי שלום ורודפי שלום , אוהבים את הבריות ומקרבין אותם לתורה.


.



שלח לחבר קריאה בניפרד

סיאנסים ומוות קליני - לא מאמין בזה


שאלה:

שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול עוד דבר ברשותך וזה בקשר לסיאנסים ומוות קליני,אשר ראיתי באתר.אני ראיתי את כל הסרטים האלה על האנשים ועדיין בכל זאת קשה לי מאוד להאמין שזה אכן כך. אני אדם מאמין מאוד(לא דתי), אבל עדיין זה נשמע לי קצת לא הגיוני כל העניין הזה.הם מספרים שהם היו שם וחלקם כמעט נשפטו וכו'.יש איזו דרך שאני אראה שזה באמת נכון כל מה שהם מספרים שם? זה מעניין אותי מאוד, אבל נורא קשה לי לקבל את זה שאכן כך קרה להם.אני חס ושלום לא מפקפק בכח עליון, אך עדיין קשה לי לקבל את הדברים שהם מספרים..

תשובה:

אחי היקר, אשריך שאתה לא מאמין לכל דבר שאתה שומע , אם תזכה לחזור בתשובה מאהבה ולימוד , אם תזכה להתקרב לה' יתברך לא בגלל שהפחידו אותך , סימן שאתה במדרגה גבוהה אשריך מה טוב חלקך , השכר שלך יהיה הרבה יותר גבוה מאדם שהתקרב ליהדות כתוצאה מפחד, אבל סתם שתדע שרוב הסיפורים שאתה שומע על מוות קליני נכונים, יש אנשים שמגזימים וסתם מנפחים ומוסיפים דברים מעצמם, אבל לי באופן אישי היה חבר קרוב שעבר מוות קליני וכל מה שהוא אומר אמת לאמיתה , אז אני יכול לומר לך שזה אמיתי לחלוטין , האמת זה גם מובא בגמרא , יש כמה סיפורים בגמרא על אנשים שמתו וחזרו לחיים , זו לא תופעה לא מוכרת , אפילו הבדויים מאמינים בזה , יש סרטון על בדוי בשם עז (מתוך תכנית ששודרה בערוץ 2) שם מספר בדוי קטן (ילד צעיר) שהוא היה בעולם הזה והוא נכנס לבית של אשתו (אלמנתו) והוא התחיל לספר לה איפה הם מחביאים את הכסף , הוא זכר את מספר תעודת הזהות של הגוף שלו בגלגול הקודם , הוא ידע לספר למשפחה שלו דברים אישיים שאף אחד לא יודע , בקיצור אם בדויי יכול לחזור בגלגול יהודי לא יכול? לא צריך להיות סקפטי בנוגע לזה , מדובר בדברים שיש להם כבר הוכחות מדעיות , זה לא הזיות ולא קשקושים , לא יכול להיות שעשרות אלפי בני אדם הוזים את אותה הזיה , לא יכול להיות שילד קטן יזכור דברים כל כך אישיים של משפחה שלימה , לא יכול להיות שאשה שחטפה בלוק על הראש שנפל עליה מקומה שלישית תחזור בתשובה סתם , הכל אמת אחי , זכותך לפקפק בזה , אבל אם תהיה חכם תפיק מזה לקח ותעשה עם זה משהו , צפה בקטע הבא אולי זה יחזק אותך נשמה: "צילום בחדרי חדרים - מצלמים אותך"

שלח לחבר קריאה בניפרד

כבוד הרב לחזור לארץ לכל השטויות או להישאר בארהב?


שאלה:

כבוד הרב אני טסתי לפני חודשיים לארצות הברית כי בארץ הייתי עושה הרבה שטויות וברוך ה׳ הפסקתי, אני מרגיש שאני צריך לחזור לארץ אתה יכול לעזור לי להחליט? לחזור לארץ או להישאר פה עד סוף שנה? אם אתה יכול לענות לי תודה (:

תשובה:
אחי היקר , אין דבר חשוב יותר , קדוש יותר וטהור יותר מארץ ישראל. האהבה שיש לי לארץ ישראל כל כך גדולה שאני לא מסוגל לחשוב אפילו לצאת לחו"ל , אפילו לא לטיול ! אבל אני מאוד מבין את המצב שבו אתה נמצא , לא ממש ברור לי למה בחרת לברוח דווקא לחו"ל ולא לעיר אחרת בארץ. אבל אני מניח שאתה מספיק חכם לבחור בחירות נכונות.

באופן עקרוני אני מעודד יהודים לעלות לארץ ישראל , כי אותי לימדו רבותיי שהמעלה של ארץ ישראל כל כך עצומה , עד כדי כך , שתורה שלומדים בארץ שווה פי כמה וכמה מתורה שלומדים בגולה , מצווה שעושים בארץ עוצמתה וכוחה גדול לאין ערוך ממצווה שעושים בחו"ל , מסירות נפש של יהודי בארץ ישראל אינה כמו מסירות נפש של יהודי בחו"ל , אלא אם כן מדובר בחבדניק שבאמת מוסר נפש כדי לקרב יהודים בגולה. (אני מאוד מכבד את החבדניקים ואני חושב שהם עושים עבודת קודש בכל רחבי הארץ והעולם , ה' יברך אותם)

אבל , אם בחו"ל אתה מצליח ללמוד תורה ואתה נקי משטויות , יש לך רב , מסגרת או כולל , אולי כדאי שתתחזק שם עוד קצת כדי שכשתחזור לארץ הקודש לא תחזור לכל השטויות !
הרבה פעמים בחו"ל יהודי מגלה את הנשמה שלו , את הזהות היהודית שלו שנעלמה לו בארץ מרוב בלבולים וטשטוש הזהות.

לסיכום: אחי היקר , אתה מכיר את עצמך הרבה יותר טוב ממני , תהיה אמיתי עם עצמך ותחשוב , מה גורם לך לרצות להישאר בחו"ל? הנוף? החיצוניות? או הבריחה האמיתית מהניסיונות בארץ? אם אתה נשאר שם באמת כדי להימנע מניסיונות ואתה לומד תורה באמת , אז תישאר שם עוד קצת , תתייצב ותחזור לארץ. אבל אם גם שם יש לך ניסיונות וכל מיני בזיונות אז ארץ ישראל עדיפה על כך הארצות בעולם ואין קדושה ממנה בעולם !

נ.ב - הרבה פעמים אנשים יוצאים לחו"ל לטיול קצר והטיול הקצר הופך לטיול יותר מדיי ארוך עד שח"ו הם משתקעים שם ומכניסים עצמם לניסיונות כל כך קשים ומסוכנים ופעמים רבות הצאצאים שלהם מתבוללים ומאבדים את יהדותם. זכור ! סוף מעשה במחשבה תחילה.
 
שאלות ותשובות שיעזרו לך שום בחו"ל.
א) המדריך למטייל - מה מותר ומה אסור לאכול בחוץ לארץ.
ב) אני גר בברוקלין ורציתי לשאול משהו חשוב
ג) אני רוצה לעזוב את הארץ ולגור בגרמניה.
ד) אל תעשו את הטעות שאני עשיתי - התאהבתי בגויה
ה) הרב רביד מתי תבוא לעשות לנו שיעור בניו-יורק?

שלח לחבר קריאה בניפרד

כל החילונים נהנים והדתיים רק סובלים פה בעולם ! למה?????


שאלה:

שלום כבוד הרב קוראים לי רפאל ואני רוצה לשאול אותך שאלה. איך מתחזקים? אני כל הזמן מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם. אני כל הזמן בדיכאון. למה אני סובל כל הזמן ואלו שלא הולכים בדרך בורא עולם נהנים !

תשובה:
האמת יש באתר עשרות תשובות שעוסקות בנושא של צדיק וטוב לו רשע ורע לו , הפעם החלטתי לענות בצורה נחמדה מקורית ופשוטה , כל מה שצריך זה כמה דק' לקרוא סיפור נחמד עם מוסר השכל נפלא , מקווה שזה יעזור לך להבין איך העולם עובד.

החלטתי לשבת ולספר לך סיפור שאולי יצליח לגעת לך קצת בלב.
יוסי ורפאל שני חברים טובים הלכו לרופא , שניהם היו חולים , ליוסי הרופא אמר: "מותר לך לאכול מה שאתה רוצה , מתוק , מלוח , חריף , מר , שומני , בקיצור תחגוג חופשי". את רפאל הרופא הזהיר הוא אמר לו: "תיזהר לא לאכול הרבה מלח , לא לאכול שום דבר מטוגן ו\או שומני , לא צ'יפס , לא שניצל, לא לאכול מתוק מדיי ולא לפני שינה".

רפאל ויוסי חזרו לביתם , בדרך הם עצרו לאכול בקיוסק ,
יוסי קנה סוכריות והציע לרפאל - רפאל אמר - אסור לי.
יוסי קנה גם גלידה לקינוח והציע לרפאל אבל רפאל אמר - אסור לי.

רפאל ויוסי הגיעו לבית של יוסי , אמא של יוסי הכינה שניצל עסיסי
והגישה את השניצל לשולחן בתוספת צ'יפס שהיה ממש מגרה
יוסי ורפאל ישבו לאכול , יוסי אכל לתיאבון , הוא הביט ברפאל שפשוט ישב
ובהה בצלחת , הוא אמר לו: "למה אתה לא אוכל אמא הכינה גם לך"
רפאל מחה דמעה ואמר: "אסור לי"

יוסי החליט ללוות את רפאל לביתו והוא נשאר אצלו עד מאוחר ,
כמה דק' לפני השינה רגע לפני שרפאל עזב את הבית של יוסי
הוא מזג ליוסי קוקה קולה הוא ביקש מרפאל שיעשה איתו לחיים
אבל רפאל שוב התבאס ואמר: "אסור לי לשתות מתוק לפני שינה"

כך סבל רפאל תקופה ממושכת של איפוק , האמת הוא לא ממש הצליח להתגבר על הפיתוי , לפעמים הוא היה מרשה לעצמו לאכול שניצלון נחמד או לחטוף ממתק של פסק זמן או שוקולד כזה או אחר , אבל הוא באמת השתדל.

אחרי 3 חודשים רפאל כבר לא יכל להמשיך , הוא שוב ניגש לרופא ופשוט זעקקקק
אני לא מסוגל יותר , זהוווווו החודשים האלה היו פשוט סיוטטטטטט אני לא מסוגל, צ'יפס אסור , שניצל אסור , קולה אסור , איך אפשר לחיות ככה??? הרופא פנה לרפאל ואמר: הכל מותר , השאלה איך אתה מבשל את זה ואיזה תחליף בריא עשוי להועיל.

אתה יכול לאכול צ'יפס - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול שניצל - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול מתוק - אבל לא קולה , משקה טבעי.

כעבור כמה חודשים של שינוי אופן האכילה , הרופא הודיע לרפאל חגיגית שהוא כבר לא בסיכון והכל בסדר , אז רפאל אזר אומץ ושאל: "ד"ר למה כשבאתי עם יוסי אמרת שליוסי מותר לאכול הכל ורק לי אמרת שאסור לאכול כל דבר , הרופא מחה דמעה ואמר: "יוסי חולה במחלה שאין לה תרופה , שום דבר כבר לא יכול לעזור לו ולכן רציתי שלפחות יהנה מהזמן שנותר לו לחיות כי עולם המדע עדיין לא מצא תרופה למחלה של יוסי , אבל לך היה חולי פשוט , לכן ביקשתי ממך להיזהר מעט וידעתי שתבריא לחלוטין". 

רפאל היה עצוב כששמע על המחלה של יוסי והוא החליט להתפלל על יוסי , הוא הלך לבית הכנסת ופשוט בכה ליד היכל הקודש ואמר , א-לוהים אני לא כועס על יוסי יותר. היום הבנתי למה הרופא נתן לו לאכול מה שהוא רוצה היום הבנתי שליוסי אין סיכוי להיות בריא ליוסי אין סיכוי לחיות. לכן אני פונה אליך ומבקש ממך סליחה, סליחה שקינאתי ביוסי , סליחה שכעסתי על יוסי , אולי הקנאה שלי וצרות העין שלי רק הזיקו יותר ליוסי , אני מתחנן לפניך א-לוהים , תרחם על יוסי למרות הכל ותעזור לי לעזור לו להיות בריא.

כך כל יום היה רפאל מגיע לבית הכנסת , נצמד להיכל ובוכה , ארבעה חודשים אחרי כשרפאל הגיע לבדיקות שגרתיות אצל הרופא , רפאל פנה אל הרופא ושאל , ד"ר , תגיד אתה יודע מה שלום יוסי אולי? הד"ר אמר , בוודאי ! שכחתי לספר לך , הוא עבר כמה הקרנות והמצב השתפר , הצליחו להסיר לו את הגידול והשיער שנשר לו , החל לצמוח שוב מחדש , יוסי הבריא לחלוטין בזכות ההקרנות והרופאים.

רפאל חייך ואמר: "יוסי הבריא לחלוטין בזכות א-לוהים" 

עכשיו אמר הד"ר לרפאל , ליוסי יש רופא חדש והרופא של יוסי מסביר לו מה מותר לו לאכול ומה אסור לו לאכול , זה לא הולך להיות קל , אבל לפחות הוא יחיה.

רפאל רץ לבית הכנסת , נצמד להיכל ואמר: "א-לוהים , שמעת אותי , הקשבת לי , ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם , אני יכול לבקש בקשה קטנה? אני יכול לקרוא לך מהיום אבא?.....  עד כאן הסיפור.

אני מאוד מקווה שאתה מספיק חכם להבין את הנמשל , , , אעזור לך ממש מעט...
יש אנשים שעשו טעויות כל כך חמורות , שגרמו להם להפסיד את העולם הבא שלהם , עבירות שהעונש שלהם בתורה הוא: "כרת" כלומר: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל" , באופן מסויים הם איבדו את הסיכוי שלהם "להבריא" , הדרך היחידה שלהם להבריא זה לעשות תשובה וכדי שהם יעשו תשובה אנחנו "אחים שלהם" צריכים להתפלל עליהם.

אחי היקר , אם אתה "סובל" זה רק בגלל שהרופא (בורא עולם) מאמין שיש לך סיכוי להבריא , אם אחרים "נהנים" ומותר להם לחגוג , יכול להיות שזה בגלל שהם מקבלים את השכר שלהם על המצוות שלהם בעולם הזה , אבל הם מפסידים את העולם הבא ,
ואם אנחנו נתפלל עליהם בדיוק כמו שרפאל התפלל על יוסי , אולי הם יזכו להירפא ואז הרופא יתן גם להם הוראות חדשות , פתאום גם להם יהיה קשה , כי כל דבר אסור , פתאום גם הם יהיו "בריאים" ועובדה שאחרי שיוסי הבריא , הרופא החדש אסר עליו לאכול כל מיני דברים , אבל לפחות הרופא יודע שיש לו סיכוי לחיות עוד קצת בעולם הזה. העולם הזה זמני , העולם הבא הוא עולם הנצח , שווה לסבול פה קצת כדי ליהנות בעולם שכולו טוב , עולם שלא כולם יזכו להגיע אליו , רק מי שזכה ועשה תשובה יזכה להגיע לעולם הנצח , לך יש את הזכות , אתה זכית להכיר את עולם התשובה בזמן, רגע לפני ביאת גואל צדק , התחברת למקום הנכון , אל תצטער על זה לרגע ואל תאחל לעצמך תענוגות בעולם הזה , כי כבר למדת למי הרופא מתיר לחגוג ולעשות הכל...

אז למה אני מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם?
חכם יהודי אחד אמר פעם שיש אנשים שהאיברים הגשמיים שלהם משותקים , הם לא מסוגלים להזיז אותם , לפעמים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים האיבר חוזר לתפקד ולזוז , אבל יש מקרים שהאיברים נשארים משותקים ואין תרופה לשיתוק הזה ה' ישמור

כך גם בעולם הרוחני , הבן איש חי לימד אותנו שלכל אדם יש איברים רוחניים , כשהאיבר הרוחני שלנו משותק , קשה לנו להרגיש אותו או למשש איתו , לכן לפעמים אנחנו מתפללים ומתפללים אבל הלב שלנו משותק , הלב לא מתרגש מהתפילה , כדי לרגש אותו צריך להחיות אותו , איך עושים את זה? הרופא הגדול (ה' יתברך) אמר שכדי להחיות לב נדכאים , צריך פשוט לקרוא קריאת שמע בזמן וללמוד תורה , בקריאת שמע נאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" ועל התורה נאמר: "ולכל בשרו מרפא" , אם תקפיד לקרוא כל יום בבוקר ובערב ק"ש בזמן (רצוי במניין) ותבטיח לי שכל יום תלמד בזמן קבוע 15 דק' תורה (לבד מתוך ספר) ופעם בשבוע תלך לשיעור תורה של שעה אחת לפחות קבוע , אני מבטיח לך שאחרי 3 חודשים שתתמיד בזה , אתה תתרגש כל כך ותברך אותי ואת כל גולשי אורלנוער שזכית להכיר את האתר הזה חחח מה אתה אומר? אני מקווה שאהבת את התשובה שלי נשמה טובה.

אני רוצה לסיים את המסר במשפט הבא: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך (הנשמה שלך) שבוקעות את כל הרקיעים" ה' אוהב אותך אח יקר. 

אין אדם בעולם שלא מתפלל , השאלה מי מתפלל , איך הוא מתפלל , האם הוא צדיק? האם הוא באמת מתפלל מעומק הלב או שהוא: "דופק כרטיס" סליחה על הביטוי.

אספר לך עוד סיפור לסיום.
ליד הבית של רבי חיים מצ'אנז עמדה אשה מבוגרת אחת גלמודה , ביד שלה היה שק של תפוחים והיא צעקה: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים בזול" , שעה שלימה עברה ואף אחד לא קנה תפוח , האלמנה המבוגרת החלה לבכות , שלח רבי חיים את השמש שלו לשאול את האלמנה למה היא בוכה ,  ענתה האלמנה לשמש , עוד מעט תשקע השמש ולא הרווחתי אפילו פרוטה אחת לקנות צרכי שבת לילדיי הרעבים ומדוע אף אחד לא בא לקנות? שאל השמש , הם אומרים שהתפוחים לא טובים. ניגש השמש לרב וסיפר לו את הכל , הרב הפסיק את לימודו אחז בשק התפוחים והחל להכריז בקול גדול: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים טובים בזול" מיד המוני בני אדם נאספו ורצו לקנות מהתפוחים של הרב , הם היו מוכנים לשלם סכום כפול , עד שכל השק התרוקן והרב לקח את כל הכסף ומסר לאלמנה , האלמנה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה , היא ברכה את הרב והלכה לביתה שמחה ומאושרת.

יש בעולם הרבה אנשים שצועקים וקולם לא נשמע , לפעמים צריך לבקש את עזרת הרב , רב ירא שמים יודע לדאוג לאחרים , לעזור להם , לכוון אותם ולהדריך אותם , אז אם לפעמים אתה מרגיש שהתפילות שלך תקועות , אם אתה נופל לעצבות ודיכאון , תעשה לך רב , רב שתוכל להתייעץ איתו , ללמוד ממנו , רב שישמש לך דוגמא אישית טובה וראויה , רב שידע להסביר לך למה חיי התורה הם לא דיכאון , הם אושר ! רב שיצליח לגרום לך לקבל חשק ללמוד תורה , לצלול בים התורה , ליהנות מהמגע המלטף של המים הטהורים של התורה שיעטפו את גופך וישאו את המשקל הכבד שלך ושל כל השאלות שלך , כי בתוך המים משקל כבד הופך להיות קל , המים נושאים אותך , כך כשתלמד תורה ותשחה בים התורה כל השאלות הקשות והמשקל הכבד שאתה נושא על הגב שלך , המשקל של הדיכאונות והדאגות יתמוגג ויתמוסס ותזכה לחייך מחדש.
אני מאוד מקווה שתמצא רב כזה בקרוב ועד אז אתה יכול להיעזר באדם פשוט כמוני.

לסיכום: רפאל היקר אני מאוד מקווה שהמסר עבר ואתה מספיק חכם כדי להבין מה רמזתי לך בתגובה הארוכה הזאת , אני מקווה שבפעם הבאה שתתפלל תרגיש קצת אחרת , בנוגע לדיכאון , אני מאמין שעד עכשיו היית בדיכאון כי חשבת שכולם שווים , אבל היום אני מאוד מקווה שאחרי ההסבר שקיבלת , תבין שאתה לא צריך להיות בדיכאון , כי הרופא הגדול , ה' יתברך אוהב אותך ודואג לך , הוא ביקש שתעשה רק עוד דבר אחד קטן , שתקפיד לקרוא אשר יצר כל יום, כדי שתזכור תמיד את המשל שכתבתי לך כאן ותזכור שאחרי כל הרופאים הגדולים עומד רופא עוד יותר גדול שקוראים לו ה' והוא היה והוא הוה והוא תמיד יהיה "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

שאלות ותשובות דומות בנושא "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
א) למה כשמתקרבים לה' הצער רק נהיה גדול יותר?
ב) אם הכל ידוע מראש אז למה אנחנו נענשים?
ג) קרועה בין שני עולמות - מה לעשות?
ד) איפה הצדק בעולם - בושה.








.


שלח לחבר קריאה בניפרד

הייתי דתיה , חזרתי בשאלה ועכשיו אני מתחרטת.


שאלה:

שלום הרב רביד, אני בת 16 וחצי וכשהייתי קטנה הייתי דתיה וחזרתי בשאלה בחודש האחרון התחלתי לחזור בתשובה לשמור שבת להתפלל את ברכות היום ותהילים.. אך עדין אני מרגישה מאוד רע עם עצמי וכל מה שאני עושה לא הולך לי האם זה בגלל משהו שעשיתי בעבר? שבת שלום ומבורכת.

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה יותר קשה לאדם שהיה דתי מלידה וחזר בשאלה לחזור חזרה, ישנה תחושה גדולה של "בגידה" , "צביעות" , "שקר" , אבל אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , ברגע שתעשי תשובה שלימה , אני מאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר , פשוט תהיי יציבה ואל תתנדנדי , כי גם בעיני החברה זה לא נראה רציני והתגובות המזלזלות מצד החברה עשויות לרסק לך את הבטחון העצמי , חבל.

אמשול לך משל ואני מקווה שאת חכמה ותביני לבד את המסר... 
איך היית מרגישה אם הייתה לך חברה ממש טובה שנתיים וכעבור שנתיים היא פשוט עזבה אותך וביזתה אותך , לעגה לך לפני כל החברות , התעלמה ממך , הכאיבה לך ואפילו סיפרה לחברות נוספות שאת סתם מעצבנת , כעבור חצי שנה או שנה שלימה
של ריחוק ביניכן , לאט לאט היא הבינה שאין חברה טובה יותר ממך , כל החברות האחרות לא מכבדות אותה כמו שאת כיבדת אותה , כל החברות האחרות לא היו נאמנות ומסורות כמו שאת היית , בקיצור רק אחרי זמן רב היא זכתה להבין עד כמה את חסרה לה ועד כמה היית חברה אמיתית שאין לה תחליף. היא החליטה לעשות מעשה.

יום אחד היא פשוט ניגשה אליך לפני כולם ושאלה: "את יכולה לסלוח לי?" , "אני רוצה שנחזור להיות חברות ! " , איך היית מקבלת אותה? האם היית מסכימה ברגע אחד לאפשר לה לחזור? או שהיית נותנת לה להבין שהיא פגעה בך ואי אפשר ברגע אחד לסלוח על השפלה וביזיון של כל כך הרבה ימים וחודשים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , ה' יתברך לא חבר  שלנו , הוא אוהב אותנו בכל מצב ומאפשר לנו להתקרב אליו ולחזור בתשובה בכל מצב , רק שלפעמים הוא פשוט רוצה שנלמד מהטעויות שלנו ונעריך את הדת והדרך הטובה ביותר להעריך באה לידי ביטוי במשפט הבא: "יגעת ומצאת תאמין" , או אם תרצי: "מה שבא בקלות הולך בקלות" , להבדיל אלף אלפי הבדלות , כשלגבר קשה להשיג אשה (כי היא קשה להשגה) הוא מעריך אותה יותר נמשך אליה יותר , היא מאתגרת אותו יותר ואם לאחר תקופה ארוכה של כיבוש הוא הצליח "לכבוש" את לבה , אני מאמין שהוא לא יוותר עליה בקלות , אבל אם ברגע אחד הוא זכה בה והוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לכבוש את לבה.

לסיכום:
א) מה שבא בקלות הולך בקלות - אי אפשר להיות צדיק ברגע אחד.
ב) יגעת ומצאת תאמין - אם אדם רוצה להצליח הוא צריך למסור נפש ולהתייגע.
ג) כשנערה קשה להשגה מעריכים אותה יותר - גם התורה הקדושה קשה להשגה.
ד) כדי לזכות להיות בני תורה , צריך לעבוד על מידת הענווה , זה המפתח לשער.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) חזרתי בשאלה שלוש שנים ואני מפחדת מהעולם הבא שלי.
2) הרב רביד , אני דיי חדש באתר והאתר הזה נראה פשוט מעולה
3) אני שוקלת לעזוב את הדת קשה לי לבד מול כל החברות שמבלות ונהנות

שלח לחבר קריאה בניפרד

אני וחבר שלי נופלים בנגיעות אסורות !


שאלה:

שלום הרב, אני וחבר שלי היינו בכמה שיעורים שלך, הוא אפילו דיבר איתך אישית על הנגיעה. אנחנו יוצאים כשנתיים והקשר שלנו מאד רציני בעז"ה לחתונה. החלטנו לשמור נגיעה והחזקנו בערך חודש היה מקרה שנפלנו בכך האם החטא נחשב שלא עשינו כלום? זת'ומרת הזמן ששמרנו נחשב? ואם יש טעם להמשיך גם כשיש נגיעה פעם ב..?

תשובה:
בוודאי שיש טעם להמשיך, אמרו חז"ל: "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" אם אתם רואים שאתם ממשיכים להיכשל בנגיעות אסורות, לדעתי זה מבשר רעות ! כי אם עכשיו אתם לא מצליחים להתאפק, אחרי החתונה יהיה לכם הרבה יותר קשה לשמור טהרה ולעבור על גדרי הטהרה זה איסור חמור, בנוסף, עכשיו זה יסוד הקשר התחלת הקשר ! אם אתם פוגמים ביסוד הבניין לא יצליח לעמוד , בדיוק כמו שאי אפשר לבנות בית על יסודות רעועים, חבל, אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות טובה ומאושרת (האמת אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות בכלל) לפני החתונה תמיד מחייכים והכל נראה ורוד, אבל כל מי שפגם לפני החתונה בנגיעות אסורות בוכה הרבה אחרי החתונה, אני יודע את זה כי אני מייעץ לכל כך הרבה זוגות ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דברי חז"ל נכונים ! כמה שטויות שעושים לפני החתונה שלנו נראה כאילו מדובר בדברים ממש קטנים , אחרי החתונה מתגלים כהרסניים ! צפי בקטע הבא:"חברים שלפעמים נופלים"
אחרי שתראי את הקטע הזה אני בטוח שתקבלי קצת חכמה, בנוסף, אני מציע שתמשיכו להתמיד לבוא לשיעורים, כי אני חושב שהשיעורים נותנים המון כח להחזיק מעמד ! לצפייה בקטעים קצרים ומחזקים בנושא נגיעה אסורה לחצו כאן: "שמירת נגיעה" תבחרי לך קטע אחד מהקטעים הבאים שכל פעם שתרצו להיכשל תצפו בו למשל זה: "נגע"

זיכרי ! שורש המילה נגיעה הוא "נגע" - תבחרו מה אתם רוצים? נגע, או עֹנג , אם תשמרו על הנגיעה, ה' ישמור אתכם מהנגעים וידאג לכם לעונג רוחני, אם לא תשמרו על הנגיעה סופה של הנגיעה להביא על הנכשלים בה נגעים וצרות, ייסורים ובעיות בזוגיות

לכל חטא יש תיקון, השאלה עד כמה אתם רציניים !!! אם תמשיכו לחפף , לא תצליחו להקים בית תורני (אולי תקימו בית דתי) אבל אם תהיו רציניים יהיו לכם ילדים רציניים!
שלח לחבר קריאה בניפרד

אני לא מצליח לגרום לבן שלי לחזור בתשובה מה אפשר לעשות?


שאלה:

שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר
לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.



שלח לחבר קריאה בניפרד
שאלות ותשובות נוספות
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime