שאלה:
שלום כבוד הרב שאלתי היא לגבי שלום הבית. קראתי כאן תגובה שלך לאישה שפנתה בעיניין של וויכוחים תמידיים וחוסר פירגון... וחלק מהתשובה הייתה שלנסות לא להעיר ישירות ולא לגרום לתחושת אשם ולחפש את החיובי ולא השלילי ולפרגן ובעצם לשמש דוגמא. אני אם לשלושה ילדים קטנים... הלוואי ויכולתי לדעת מה עובר עליו באמת... אני סובלת מחוסר פירגון במצב הטוב יותר מזה ממילים פוגעניות, במידה והוא אמר לי משהו ולא הבנתי אותו נכון הוא קורא לי "אוטיסטית" מטומטמת חולת נפש ועוד ברכות מה לעשות?

תשובה:
עליכם לפנות לייעוץ זוגי בהקדם , אם הוא הגיע למצב שהוא מזלזל בך בצורה כזאת , זו באמת בעיה , חשוב מאוד שהוא יבין שהוא לא יכול לדבר איך שהוא רוצה , את לא סמרטוט ובטח ובטח שאינך צריכה לספוג את הבזיונות האלה בנוכחות הילדים שמתקלקלים ומקבלים דוגמא אישית אלימה אימפולסיבית ולא טובה. אל תתפשרי ! תלכו לייעוץ זוגי.
כך , הוא יתבייש לדבר אליך בצורה כזאת כי הוא ידע שמישהו אחר יודע מה קורה בבית,
זה לבד כבר יאפס אותו וירסן אותו.

כשהוא אומר משהו ואני לא מבינה הוא ישר מקלל...
את לא אוטיסטית , לא מטומטמת ולא חולת נפש , את אשה מקסימה ונפלאה והגיע הזמן שהוא יתחיל להיזכר למה הוא התחתן איתך , ככה מדברים לאשה שהביאה לעולם 3 ילדים מקסימים? זו התודה רבה? אני ממש מצטער אני לא חושב שזה מגיע לך , גם אם את לא ממש מבינה אותו. נו.. אז מה??? אז אתם משדרים על גל שונה , בעיה ידועה ומוכרת , זה מתיר לו לקלל אותך ולהתנהג אליך בבוז??? אני ממש לא חושב... אם תרצי אני מוכן לשוחח איתו בפלאפון  , הייתי מקבל אתכם לייעוץ אבל כבר אין לי זמן לצערי הרב.

אתם זקוקים לעזרה ראשונה - מד"א !
תפנו לייעוץ זוגי ותגידי לו בפירוש שאת לא מוכנה שהוא יתנהג אליך בצורה כזאת , בטח ובטח שלא לפני הילדים , אסור לו לפגוע בך , מצד שני גם את צריכה להיות חכמה ולא להחזיר , אני בטוח שגם לו יהיה הרבה מה לומר עליך ולא שייך לשפוט מבלי לשמוע את שני הצדדים , לכן אני מציע שתפנו לייעוץ זוגי , המטפל ישמע את שני הצדדים וייעץ לכם מה לעשות , כרגע , אני חושב שכל יום שעובר ואת סופגת את הקללות האלה והבזיונות האלה , זה רק פוגע לך בנפש והורס את הילדים שלך. חבל.

לסיכום: תשתמשי בחכמה שלך לגרום לו להסכים להגיע לייעוץ זוגי , אל תתפשרי על זה.
ברגע שמישהו אחר ידע מזה , הוא יתחיל להרגיע. תגידי לו שאת לא רוצה לשתף את בני המשפחה ולספר להם הכל , כי את כבר לא יכולה לשמור את זה בבטן , את חייבת לפרוק את זה ולהוציא את זה החוצה עם איש מקצוע , דחוףףףף , תלחיצי אותו שיבין שהוא חייב להירגע אחרת , את מספרת על כך לאמא שלך ו\או לאבא שלך , את לא מסוגלת יותר !

נ.ב - אני מצרף לכם בזאת שו"ת בנושא שלום בית - לקריאה לחצו כאן: "שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב שלום, אני מתחזקת מאוד אבל לצערי הרב לומדת בבית ספר חילוני. וקשה לי מאוד לשבת בשיעורי תנ"ך.. מה אני אמורה לעשות? ניסיתי להתייחס אל זה כאל סתם שיעור אבל זה קשה לי שהמורה מלמדת את התנ"ך כאילו זה סתם סיפור!!! או לשמוע אותה מעבירה ביקורת על אברהם אבינו שעקד את יצחק!!! לעבור ביצ'פר זה לא אפשרי-בדקתי.. זה מאוחר מידי אני כבר כיתה י"א, מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, למרות הכל אני עומד לבקש ממך משהו שאולי יהיה לך קשה לעשות , תנסי לדון את המורה היקרה שלך לכף זכות , אני יודע שלא ציפית לתגובה כזאת , אבל חשוב שתנסי להבין איך המורה שלך הגיעה לרמה כזאת? סביר מאוד להניח שהיא גדלה בבית חופשי , בבית של תינוקות שנשבו , מה את מצפה? תנסי להבין אותה היא לא אשמה , לא חינכו אותה נכון ! אם היו מחנכים אותה בצורה נכונה , אם היו לה שורשים תורניים , היא הייתה מתנהגת אחרת ,,, אבל בלי קשר לייחס שלה לתנ"ך, באופן כללי אני בטוח שמורה שהוציאה תואר ראשון במשרד החינוך ולמדה חינוך כראוי חייבת להיות אשה טובה עם ערכים , אחרת היא לא הייתה בוחרת במקצוע כל כך קשה שאין שכרו בצידו. תנסי לראות את הנקודות החיוביות שיש למורה שלך, נסי להתפלל עליה שתזכה לתשובה בע"ה. (תכתבי לנו את שמה באתר ואנחנו נתפלל עליה)

מצד אחד אני חושב שהביקורת לא נובעת מתוך זלזול באבות הקדושים חלילה, אלא מתוך רצון לגרום לנו לנתח דברים ולחשוב על דברים מכמה וכמה זוויות , את מבינה?

מצד שני אני מבין מה את מרגישה כי בכל זאת מדובר בגדולי האומה , באבות העולם, איך אפשר לדבר עליהם כך, או לבקר אותם, ורק בגלל זה אני חושב שכדאי שתזכרי שבזכות ה-"טעויות" הקטנות של גדולי האומה , אנחנו זוכים להתקיים וללמוד,,,

לסיכום: למרות הקושי אני חושב שכדאי שתשמשי לה דוגמא אישית ותדוני אותה לכף זכות , כי אם אנחנו לא נהיה מסוגלים לדון אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון גדול משלנו לכף זכות , איך אנחנו יכולים לצפות מהם לדון את גיבורי התורה לכף זכות?  מה שאני מציע לך לעשות זה ללכת לשיעורי תורה אחה"צ באיזור מגורייך "חפשי שיעור קרוב לבית" ובע"ה תזכי בסוף הלימודים לעלות למדרשייה טובה ולהשלים את כל מה שחסר לך... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בשעה טובה עוד כמה חודשים אני מתחתנת עם תלמיד ישיבה. בחור מקסים מאוד. אך לצערי אמא שלי נגד היחסים בנינו, אני חזרתי בתשובה ואף התגיירתי וארוסי גם חזר בתשובה בגיל צעיר. לדעתי שנינו מאוד מתאימים , איך אימי לא מוכנה לקבל אותו, היא טוענת שאני לא אוהבת אותו בכלל והיא אמרה שהיא לא תבוא לחתונה. אני לא רוצה לעשות קרע במשפחה אבל גם לא לבטל את החתונה, מה לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, אשריך שזכית להתגייר ולהיות חלק מעם ישראל, אם תהיה לך מסירות נפש גדולה ולא תתרגשי מכל דבר אולי תזכי שבזכות אותה מסירות נפש צאצאיך יהיו כצאצאי רות המואביה , שכן עובד היה בנם של רות (המואביה) ובועז ועובד היה סבו של דוד המלך ע"ה. (דוד בן ישי בן עובד) "ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד (רות ד' כא',כב') אל תשכחי שגם רבי עקיבא היה בן גרים , בקיצור מזל טוב.

אחותי היקרה, להלן מספר נקודות שכדאי שתעייני בהם:
א) אני מאוד מקווה שאת יודעת מה ההבדל בין תאווה לאהבה
ב) בד"כ להורים יש אינטואיציה טובה , אבל אם הם סתם נגד חתן ירא ה' לא לשמוע.
ג) אמא לעולם תאהב את הבת שלה , גם אותך אמא שלך תמיד תאהב אל חשש
ד) אני לא מאמין שאמא שלך לא תבוא לחתונה שלך , זה מעשה קיצוני ובלתי הפיך
ה) כל זמן שתהיי יציבה ולא תראי להורים שלך חוסר בטחון, בסוף הם יקבלו אותו.

חשוב שתדעי: יצר הרע תמיד מתערב , במיוחד בכל מה שקשור לזוגיות ובמיוחד כשמתכננים לסגור, זה ידוע, כבר אמרה הגמרא במסכת שבת דף קל' עמוד א', שאין כתובה בלא תיגרה , "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" , אין כתובה ללא מחלוקת, יצר הרע כל כך חזק , בלי תפילות ועמידה יציבה ואיתנה קשה מאוד להתמודד איתו , אני תמיד מסביר לתלמידים שלי ולחתנים שאני מדריך, שלא יתרגשו יתר על המידה מוויכוחים , לפני החתונה יהיו חילוקי דעות , אחרי החתונה תמיד יהיה מי שיתלונן על האוכל , היה חסר מלח , האורות סינוורו , המוזיקה הייתה קצת רועשת , השירים לא היו קשורים , החופה יכלה להיות יפה יותר , היה חסר קצת מקום לאורחים , היה קר באולם,  לקחו לכם הרבה כסף על המנה , לא צריך להתרגש זו דרך העולם , צריך פשוט להיות חזקים ויציבים להאמין באמיתות הדרך וזה הכל !

כשיודעים את האמת , אף אחד לא ישכנע אותנו אחרת , זו החתונה שלי ומי שרוצה לכבד אותי יבוא מי שלא רוצה לכבד אותי , שלא יכבד , אל חשש , אמא שלך לא תעשה מעצמה צחוק , היא לא תשים את עצמה ללעג וקלס בעיני כל כך הרבה אורחים , ואם כן זכותה , אל תתפשרי על פחות מבן תורה.

אני רוצה לספר לך שהדרכתי חתנים ואשתי הדריכה כלות שהיו רחוקים מתורה ומצוות וכולם תכננו לעשות חתונה מעורבת , אחרי כמה שיחות וחיזוקים חיוביים , ברוך ה' החתנים והכלות שעברו תחת ידינו , זכו להיות בעלי חכמה ושכל והם הבינו שזו האמת ובעזרת המון תפילות ומסירות נפש , לא רק שהחתונה הייתה בהפרדה , אפילו השמלה הלא צנועה הפכה להיות שמלה צנועה ויפה , הכל תלוי בגישה,באמונה ובאמת הפנימית של כל אחד ואחד , גם ההורים שלהם השתוללו ועשו שרירים , אבל בסוף כולם נרגעו חייכו ואיחלו מזל טוב , גם ככה יום יומיים אחרי כולם שוכחים הכל ורק הזוג נשאר עם החובות וכאבי הראש , אז...

עיון קל בתגובה הבאה יתן לך כוחות להתמודד עם קשיים: "להתחתן בהפרדה או לא?"

לסיכום: אני מציע שתעשי הדרכת כלות טובה ובעלך יעבור הדרכת חתנים טובה , תבקשי מרבנית טובה (שיודעת איך לגשת לבני אדם) לשוחח עם אמא אולי וויהי רצון שתזכי ללכת בצניעות ולשמור על קדושתך וצניעותך ב"ה, את מוזמנת ליצור קשר עם אשתי היא תעזור לך אם תרצי. ברוכה תהיי לה'.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) המשפחה שלו לא רוצה אותי כי אני גיורת.
ב) למה נותנים לי תחושה שאני סוג ב'? בגלל שאני גיורת?
ג) שמעתי שגם אם גוי יתגייר הוא לעולם לא יהיה כמו יהודי אמיתי
ד) ניסיון של גיור והכשלה - יש לי חברה רוסיה שרוצה להתגייר
ה) איך לגלות לבן הזוג שלי שאמא שלי גויה? מה עלי לעשות?

















שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי בעיה ממשש גדולה עם בנים אני כל היום חושבת עליהם אני כל היום מדברת עליהם ואיתם אני לא מסוגלת כבר!!!!אני לא יכולה לנתק איתם את הקשר אני לא יכולה כלום.אני לא יודעת מה לעשות תעזור לי בבקשה אני על סף איבוד העשתונות..אני מודה לקב"ה שאין לי את הנסיון הזה של בנים..שהוא לא מעמיד לי בנים שמחזרים אחרי..אבל זה חסר לי כל כך אני כל היום חושבת עליהם זה מטורף אני לא מתרכזת בגלל זה בתפילה..תעזור לי הרב!!!!!!ואני כולה בת 15 אני לא בגיל של חתונה או משהו זו סתם אהבת נעורים..

תשובה:
אחותי היקרה, כל נערה שתתעסק כל היום בפייסבוק, או תהיה בבטלה גמורה תחשוב על זימה, כך גילו לנו חכמינו זכרונם לברכה, בטלה מביאה לידי שעמום וזימה (כך מביאה הגמרא במסכת כתובות דף נט ע"ב) כדי להינצל מהשעמום ומהבטלה שבאה בעקבותיו כל מה שעליך לעשות זה להעסיק את עצמך, תנסי לעשות משהו שאת אוהבת לעשות מעבר לצ'יטוטים עם בנים, תנסי לראות הרבה שיעורים באינטרנט, תנסי להעסיק את עצמך בכתיבה (אם את אוהבת לכתוב או לנגן) נסי לפטור שאלות בטריוויה, פתחנו את הטריוויה במיוחד לטובת מי שמשעמם לו ואין לו מה לעשות ומרוב בטלה הוא גולש באתרים מפוקפקים ובא לידי חטא, אלפי בני נוער גולשים בטריוויה בחודש, זה ממכר, מחכים וגורם לך ללמוד המון דברים חדשים, אני יודע שזה לא ממש קל אבל זה עדיף מלשבת בבית בחוסר מעש ולהשתגע, את חייבת להאמין לי ולעשות עם עצמך משהו, אחרת לא תצליחי להינצל מהדור הבלתי אפשרי הזה, תנסי ללכת לשיעורים אקסטרניים באיזור מגורייך, תוכלי להיעזר באתר בחיפוש שיעור שקרוב למקום מגורייך, תצפי בקטעים שבאתר ואל תוותרי, כל קטע חדש שעולה לאוויר תצפי בו בצימאון ותקשיבי טוב לדברים הנאמרים, אני בטוח שאם תהיי רצינית מספיק תתגברי על מחלת האהבה, או יותר נכון מחלת התאווה. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב אני במקרה נכנסתי לאתר וראיתי שאתה מאוד עוזר לבנות פה אז אני מבקשת ממך שתעזור לי תעזור לי לצאת מהבוץ שאני נמצאת בו אז ככ יש לי הורים "דתיים" הכוונה שאבא שלי מזרוחניק הוא מתפלל בשבת והכל אבל אין לו את הניצוץ כזה הוא לא אמיתי כשאני רוצה להתחזק ואני שמה חולצות ארוכות הוא אומר לי מה נהיית דוסית וזה והוא מוריד לי את החשק אבל כשאני שמה גופיות ומוריד אותי הוא אומר לי שאני חילונייה ובקיצור אני לא מסתדרת בכלל אם אבא שלי וגם אם אימא שלי היא בכלל לא עוזרת לי ברוחניות פעם מטיפה לי מוסר על זה שאני כמו חילוניה וכשאני רוצה ללכת להתארח במדרשה היא אומרת לי שננמאס לה שאני הולכת לצהר ולמדרשיות. תאמת אני רוצה כזה להתחזק אבל אני מצד שני לא רוצה אני הולכת עם בנים ואני לא ממש צנועה אני מבולבלת כל כך הנשמה שלי זועקת לי היא רוצה להתחזק אבל קש כבוד הרב תעזור לי תודה לך :]

תשובה:
אם את באמת מחפשת תשובה, אל תתלי את זה בהורים שלך ולא באף אחד אחר. כמו שכשאת רוצה ללכת עם בנים את לא ממש סופרת את מה שיגידו ההורים שלך, כך באותה מידה אם תרצי להתחזק את כבר ילדה גדולה, אל תחפשי תירוצים, אם את מחפשת אמת זה מה שעליך לעשות כדי להצליח איכשהו לתפוס משהו בדור הקשה הזה. (סליחה שאני מדבר ת'כלס) א. תתחילי להתלבש צנוע כי כשאת הולכת איך שאת הולכת לא נראה לי שתצליחי להתחזק בכלל ב. תקבעי להורים שלך עובדה שאת הולכת צנוע, שרוולים ארוכים וחצאית ארוכה לא יפגעו באיש. ג. מהיום והלאה אין יותר שיחות נפש אל תוך הלילה עם הידיד, את עושה את זה המון וחבל... ד. אם את לא רוצה קטרוג בשמים תסירי כמה שיותר מהר את כל התמונות הלא צנועות שלך... ה. אמא ואבא שלך צריכים להבין שלהיות דתי = ללכת לפי ההלכה, הם לא עושים את זה !!! ו. אל תחפשי להאשים אף אחד, תאשימי רק את עצמך, אם תעמדי על שלך תקבלי מה שתרצי. ז. אל תזלזלי בהורים אבל בדברים שקשורים להלכה, תעשי מה שההלכה אומרת לא ההורים. ח. כל מה שלא היית רוצה שהבת שלך בעתיד תהיה, אל תהיי בעצמך... (גלגל חוזר בעולם) ט. אם את לא רוצה בעל שיבגוד בך תפסיקי להכשיל גברים, אחרת גם את בעלך תכשיל אשה. י. תצפי בכמה שיותר קליפים באתר שלנו זה יתן לך כוחות. תתחילי בזה. "שעת השין1" יא. אם יש מצב שתיכנסי למדרשה תעשי את זה בלי להסס, כמו שאת יוצאת עם בנים צאי לשבת מדרשה, במקרה הגרוע תגידי להורים שאתעושה שבת עם חברה(זה לא ממש שקר...) יב. אם אין מצב שתיכנסי למדרשה תלכי לשיעור תורה פעמיים בשבוע לפחות ואל תוותרי עליהם. יג. אם תעשי את כל זה אין סיכוי בעולם שמישהו יצליח להפריע לך בהתחזקות. כדי לקבל כוחות וסייעתא דשמייא גדולה, תתמידי לומר כל לילה קריאת שמע שעל המיטה. כל מה שנותר לי לאחל לך זה בהצלחה... אני מקווה שאת רצינית ותעמדי על שלך. לילה טוב. סרט חובה לפני שתלכי לישון: "משימה בלתי אפשרית2-מפי רביד נגר" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב קשה לי בקטע של השמירת נגיעה ושלא תבין לא נכון ,אני לא נוגעת בבנים פשוט יש איזה קרוב משפחה אחד מבוגר שהוא פעם היה מנשק אותי ואני בכלל לא הייתי מודעת שצריך לשמור נגיעה ושזה אסור, ההורים שלי אפילו היו אומרים לי תגידי שלום לדוד ולחבק אותו אני לא מאשימה אותם ח"ו אבל כשגיליתי את זה התחלתי להתרחק והסברתי לו בערך ושהוא בא לנשק אותי אז התרחקתי ועכשיו הוא לוחץ לי את היד וגם זה אסור מה לעשות?

תשובה:
להסביר לו שאת שומרת נגיעה , בפעם הראשונה יהיה קצת לא נעים , אבל שווה לסבול את האי נעימות הרגעית הזאת והחד פעמים הזאת מאשר לעבור על איסורי תורה חמורים מפורשים , בדור הזה כולם מבינים מה זה שמירת נגיעה , להיפך מכבדים יותר נערה שמכבדת את עצמה ואת גופה ואינה לוחצת ידיים לגברים , בהתחלה אולי יהיו צחקוקים אבל בהמשך הכל יסתדר , עשרות בנות עשו כך והצליחו , אין סיבה שגם את לא תצליחי , נכון שזה לא נעים , אבל נערה חזקה שקיבלה על עצמה להתחזק בקטע הזה , צריכה אומץ (עזות דקדושה) לפנות לדוד ולומר לו בדרכי נועם: "דוד אני ממש אוהבת אותך אבל הרב שלי לא מרשה לי ללחוץ ידיים לגברים , גם לא לדודים" (שוב, לא כל אחת מסוגלת לעמוד בזה , אם את קובעת עיתים לתורה , משתדלת ללכת בצניעות וניכר עליך שאת בת מלך, יכבדו אותך , אם לא סביר מאוד להניח שיעשו ממך צחוק וזו תהיה בדיחת השבוע , הכל תלוי ברצינות שלך ובמה שאת משדרת כלפי חוץ , אם תתחילי לשדר תדרים של "בת מלך" , יכול מאוד להיות ש-"הדוד" יבין לבד לא להתקרב, אם הוא לא יבין , אני בטוח שתזכי להסביר לו בצורה מכובדת וברורה , שאת שומרת נגיעה ואסור לך ללחוץ לו את היד" . שלח לחבר קריאה בניפרד