שאלה:
יש בעיה בלערוך חתונה עם הפרדה רק בריקודים?

תשובה:
אשאל אותך שאלה , אם ברור לך שהקהל שלך יכיל בנות לא צנועות , איך את יכולה שעל המצפון שלך תהיה הכשלת הרבים כל כך גדולה ביום הכי חשוב בחייך? ביום הזה את זכאית למחילת עוונות ובמקום שיימחלו עוונותיך , את מוסיפה חטא על פשע ומכשילה את הרבים? לא חבל? 

כמו שאת רוצה שבעלך לא יצפה בנשים רוקדות , אני בטוח שאת לא רוצה שבעלך יסתכל על בנות לא צנועות שמסתובבות בין השולחנות עם מחשופים , בשמים וחיוכים מאוזן לאוזן
אני לא חושב שזה שייך , אבל שוב אני לא יכול להכריח אותך , אני לא מכיר אותך ולא מכיר את המשפחה , אני לא יודע אם אתם דתיים או חילונים , מסורתיים או חסידים וכיוצב' מה שבטוח זה , שלא משנה מה תעשו , על הפרדה בריקודים אסור לוותר , על הפרדה בישיבה אשרי מי שלא יוותר , זכות גדולה תחשב לו ויהיו צאצאיו בע"ה שומרי עיניים ומחיצה.

אם אין שום ברירה והכל נעשה בהתייעצות עם רב ירא שמים , זה משהו אחר , אבל אל תחליטי שום דבר לבד , תמיד תהיי בקשר עם רב , שהאחריות לא תהיה על הגב שלך ! 

בדיוק כמו שלא שייך שנערה דתיה תזמין 600 איש לאירוע של חוסר צניעות גמור ! אף דתיה לא תעיז להזמין חרדים , דתיים וחילונים לערב הכשלת הרבים במועדון כי זו פריצות וגם אם במועדון תהיה הפרדה מלאה בריקודים , למה הגברים צריכים לראות נשים בחוסר צניעות? זה שיש נשים כאלה ברחוב זה משהו אחר , ברחוב לא את מזמינה אותם לראות , הם רואים בעצמם זו לא בעיה שלך , אבל בחתונה שלך זו בעיה שלך ואחריות שלך...

מה תעשי אם מן השמים ישאלו אותך...
מדוע לא דאגת להפריד ביניהם ע"י מחיצה? מדוע לא אפשרת ליהודים הדתיים שבאו לא להיכשל בעיניים? מדוע אינך מתחשבת בנשמות הקדושות שמגיעות לאולם וצריכות ליפול?
אם לא אכפת לך מהעבירות שלך ומהאחריות שאת נושאת בעוון הפלילי הזה , מדוע לא דאגת לחוס על כבוד הבריות? לפחות בשביל האורחים הדתיים והחרדים שלך ראוי הדבר.

לסיכום: לצערי הרב היום נוהגים לסגור את החרדים בכלובים באיזה פינה עלובה באולם , ככה מתנהגים לשכינה הקדושה? ככה מכבדים את לומדי התורה? על זה אמרו חכמים: "יראי חטא ימאסו" , "חכמת סופרים תסרח" , "האמת תהא נעדרת" , "בית וועד יהיה לזנות"
ה' ירחם על עמו ישראל.

אשרי בת מלך שזכתה לעשות חתונה בהפרדה , אין לי צל של ספק שהשכינה תשרה ביום חתונתה וביום שמחת לבה ותזכה לשפע ברכה והצלחה
ואם לא תשוב לכסלה , הרי שביום זה נמחלו עוונותיה ועוון בן הזוג שלה , במידה ועשו תשובה שלימה ולא שבו לכסלה , ברוכים תהיו ותזכו למצוות.


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי הרב.יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ולקרוביי. אשמח אם תוכל לענות לי בהרחבה. כ"כ הרבה אנשים מצפים לתשובה. מדוע חלק נכבד ובלתי מבוטל מהחרדים אינם עובדים ומקבלים כסף על גבי המדינה?הרי הרמב"ם עבד ולמד וכו' רבנים ענקיים וקדושים כמוהו.אני מודעת לכך שקוללנו בחטא האדם הראשון לעבוד-ועבודה היא קללה.אשמח לשמוע את הסיבות-למה הרבה מהחרדים לא עובדים?הרי גדולי ישראל בתקופות שונות עבדו והתפרנסו בכבוד! תודה רבה.

תשובה:

אחותי היקרה, אם היית יודעת מה ערכה של תורה , היית מבינה שלא רק שחרדים כן עובדים, הם עובדים הכי קשה שיש ובזכותם עומד העולם (אני מדבר על אלה שבאמת לומדים) אם הם לא ילמדו תורה מי ילמד תורה? "תורה מה תהא עליה?"

אין לאף אדם בעולם ספק שצבא זה דבר חשוב ומקודש, אבל השאיפה היא שנזכה להיות "צבא ה'", כל מי שמשרת בצבא באמת מגן על המדינה ושומר על עם ישראל וזו מצווה אדירה שמוזכרת בחז"ל, אבל אל לנו לזלזל בחיילים הנוספים, שלומדים תורה, חיילי צבא ה'...

בזכות מי קיימת מדינת ישראל, בזכות הרובים שלנו? הטנקים החזקים שלנו? הרי אנחנו המעט מכל העמים ! בזכות מי יש במדינה הזאת חכמה ותבונה? בזכות תורת אבות ! לא לחינם אמר ה' : "לכו לחמו בלחמי" ! אם עם ישראל היה שומר תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא, העובדה שעכשיו אנו זקוקים לצבא ולשמירה זה רק בגלל שהשכינה בגלות, אבל לעתיד לבוא כשיבוא גואל צדק יקויים בנו: "חדש ימנו כקדם" ולא נצטרך להילחם כי יהיה שלום, התורה תשכין שלום בעולם.  אם לא הייתה תורה שתגן עלינו , לא היינו שורדים אלפי שנים ! התורה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו , את זה אומר ה' יתברך לא רביד , "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" , בלי התורה שלי אין קיום לעולם , אני מבין  למה בחור שלא מבין מה הערך של לימוד תורה שואל שאלות כאלה , כי זה מה שהוא שומע ברחוב , או אצל אנשים שאין להם מושג מהי תורה ולכן הם מרגישים שהחרדים גוזלים מהם את כל הכסף , אבל אם הם היו מבינים ולו מעט מה ערכה של תורה הם היו צוחקים כי אין שום כסף בעולם שמסוגל לאמוד את ערכה של התורה שבזכות המדינה והעולם קיימים , אף אחד לא חולק על העובדה שעבודה היא דבר מאוד חשוב

כבר אמרו חז"ל:
 "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח' ,ב')
 "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (מסכת אבות ב',ב')
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (ברכות ח.)

לא לחינם אמרו חכמים, אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (את השררה),
מסביר רבי עובדיה מברטנורא: אהוב את המלאכה: אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה. 

מצד שני אין לאף אחד ספק שזכות גדולה יש לאדם שזכה לשבת וללמוד תורה כל היום במידה ומדובר באדם שבאמת לומד לזכות כל עם ישראל ותורתו שומרת על עם ישראל
עד כדי כך שבזכות התורה קיים כל העולם כולו וללא התורה לא היה קיום לעולם כולו.
 
וכבר אמרו חז"ל:
"ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת דף קכז' עמוד א')
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (מסכת קידושין מ:)
"אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט',יד')
"פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל" (אבות ו',ד')
"והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א',ח')
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לב',כה')

הנושא המדובר מובא בגמרא במסכת ברכות (דף לה' עמוד ב') שם מובאת המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי ישמעאל על הפסוק: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"
תנו רבנן (שנו חכמים): מה תלמוד לומר ואספת דגנך? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", שואלת הגמרא: יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג של דרך ארץ.

אמר רבי שמעון בר יוחאי: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריע וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו'... ותורה מה תהא עליה? במילים אחרות: אם אדם רק יעבוד מתי ילמד תורה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.

לדעתי בדור שלנו דור שבו חלישות הדעת גדולה ירדה על העולם, דור שבו הפיתויים והמדיה הורסים כל חלקה טובה בעם, דור שבו בכל בית בישראל יש מחשב וחשיפה גדולה מאוד לתרבות הגויים, רק יחידי סגולה מסוגלים לשבת וללמוד תורה ולא ליפול בניסיונות הכל כך קשים שהמציאות מזמנת לנו. רוב העולם צריך לשבת וללמוד תורה
ואמרו חז"ל במסכת (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, הרי ידוע שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, בחינת: ."יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור.

וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת.

אני לא ממש מסכים עם האמירה הכוללת שחרדים לא עובדים, הרי הרבה חרדים שמתפרנסים בכבוד, כמלמדים, שוחטים, משגיחי כשרות , מוהלים, סופרי סתם, מרצים, לא חסרות עבודות נפלאות שהציבור החרדי לוקח בהם חלק, החברה החרדית בימנו, חשופה לעבודה הרבה יותר מבעבר, הרחוב החרדי בבני ברק מאכלס כל כך הרבה בעלי מקצוע חרדים, חנויות שבהן עובדות מנהלות חרדיות , מנהלים חרדים, מסעדות כשרות, חנויות בגדים ועוד, אז לבוא ולומר שחרדים לא עובדים זו הכללה, אני מסכים בהחלט שיש ציבור נכבד שמעלתו גדולה מאוד, ציבור שבאמת יושב ולומד כל היום, שבזכותו עומד העולם, אני מדבר על אנשים שלא לומדים על חשבון הצער של הנשים שלהם , או על חשבון האוכל של הילדים שלהם, אני מדבר על אנשים שלומדים תורה באמת מתוך מסירות נפש, זכותם תגן על כל עם ישראל ! אנשים כאלה באמת ראויים להערצה.

לסיכום: אני באופן אישי מכוון את בני הנוער לעלות לשנה ישיבה או לשנת מדרשה אחת לפחות כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים, אח"כ אין שום בעיה לצאת לעבוד, גבר צריך לפרנס משפחה, גבר מתחייב לפרנס את אשתו, גבר מחוייב לכלכל את ביתו, אם אין לו מי שיחזיק ויתמוך בו הוא חייב לצאת לעבוד, כך שמעתי מכבוד הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א בשיעור הקבוע באשדוד, מי שלא מחנך את בניו לאומנות סופו מלסטם את הבריות, על זה אף אחד לא חולק, אבל גם את צריכה להבין שיש חרדים שתורתם אומנותם זה הכל.

תגובות דומות שכבר עניתי בנושא:
א) הרב רביד עדיף להתחתן עם בעל שלומד או עם בעל שעובד ולומד?
ב) למה לא ללכת ישר לצבא או לשירות לאומי ומיד אח"כ לעבוד?
ג) צפייה בקטע הבא תועיל מאוד להבנת הנושא: "תורה ועבודה"
ד) האם שייך לצאת עם בעל שלומד כל היום?
ה) למה חרדים לא הולכים לצבא? לא משרתים את המדינה? למה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי. כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו שמרתי נגיעה. לחבר שלי מאד קשה עם זה, אני מתעקשת על כך שנשמור נגיעה למרות כל הקושי המלווה בכך וקשה לו, מה עלי לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, הקטע פה הוא לא השמירת נגיעה , אלא היכולת שלך ושל החבר שלך לעבוד על מידת האיפוק , מי שלא יודע להתאפק לפני החתונה איך יצליח להתאפק אחרי החתונה? אם תתירי לחבר שלך לעבור על ההלכה ולגעת בך לפני החתונה, את הורסת לעצמך, כי אחרי החתונה הוא יבין שמותר לעבור על ההלכה ויגע בנשים אחרות ואז למי תבכי? ה' יתברך הזהיר אותך לא לעשות את זה, את הרסת לעצמך !
את מוזמנת לקרוא טיפים נפלאים לשמירת נגיעה: לחצי כאן לקריאה: "שמירת נגיעה"

בכל מקרה, אני אנסח שאלה עם חומרה דומה ואני מקווה שתביני מה לעשות...

שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי , כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו לא אכלתי אוכל לא כשר , לחבר שלי מאוד קשה עם זה הוא ממש אוהב אוכל לא כשר , אני מתעקשת על כך שנאכל רק אוכל כשר למרות כל הקושי ,  מה עלי לעשות? האם כדאי לי להיכנע ללחצים ולאכול נשנושי חזרזירים?
אני מאוד מקווה שתביני את המשל המצחיק...

אין שום היתר לגבר לגעת באשה ואין שום היתר לאף נערה בישראל לאפשר לגבר לגעת בה , זה שהרבה בני נוער נכשלים בזה ונופלים , לא מתיר את הדבר , לכל עבירה יש תוצאה , הפנקס פתוח והיד רושמת וכל מעשינו בספר נכתבים , השאלה איזה ספר את רוצה שיהיה לך בסוף ימיך? מתח , קומדיה , הומור , דרמה , את רוצה שיכתבו עליך דברים טובים , מסירות נפש? השתדלות? אהבת ה'? אמונה? תפילה? צניעות? או שאת מעדיפה שיכתבו, עבירות של כרת ! תאוות ! זימה ! פריצות ! נגיעות אסורות !

המפתח בידיים שלך , אל תתני לחודש וחצי להרוס שלוש שנים של אמונה ובטחון, זו לא חכמה לשמור נגיעה כשאין ניסיון , כל החכמה היא לראות האם בשלוש שנים האלה שמרת נגיעה כי באמת האמנת בכח האיפוק והסבלנות , או שפשוט לא יצא לך, כי עכשיו הניסיון שאת עומדת בו מעיד על העובדה שבשלוש שנים האחרונות לא באמת עשית השתדלות , פשוט לא היה לך ניסיון זה הכל, קשה באימונים קל בקרב , אם בשלוש שנים האחרונות היית מתאמנת ושומרת על עצמך , אז בקרב (עם החבר) היית מנצחת , אבל אם קשה לך בקרב סימן שלא ממש היו אימונים לשם שמים, בהצלחה.

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא שמירת נגיעה לחצי כאן: "שמירת נגיעה"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב שלום, אני מתחזקת מאוד אבל לצערי הרב לומדת בבית ספר חילוני. וקשה לי מאוד לשבת בשיעורי תנ"ך.. מה אני אמורה לעשות? ניסיתי להתייחס אל זה כאל סתם שיעור אבל זה קשה לי שהמורה מלמדת את התנ"ך כאילו זה סתם סיפור!!! או לשמוע אותה מעבירה ביקורת על אברהם אבינו שעקד את יצחק!!! לעבור ביצ'פר זה לא אפשרי-בדקתי.. זה מאוחר מידי אני כבר כיתה י"א, מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, למרות הכל אני עומד לבקש ממך משהו שאולי יהיה לך קשה לעשות , תנסי לדון את המורה היקרה שלך לכף זכות , אני יודע שלא ציפית לתגובה כזאת , אבל חשוב שתנסי להבין איך המורה שלך הגיעה לרמה כזאת? סביר מאוד להניח שהיא גדלה בבית חופשי , בבית של תינוקות שנשבו , מה את מצפה? תנסי להבין אותה היא לא אשמה , לא חינכו אותה נכון ! אם היו מחנכים אותה בצורה נכונה , אם היו לה שורשים תורניים , היא הייתה מתנהגת אחרת ,,, אבל בלי קשר לייחס שלה לתנ"ך, באופן כללי אני בטוח שמורה שהוציאה תואר ראשון במשרד החינוך ולמדה חינוך כראוי חייבת להיות אשה טובה עם ערכים , אחרת היא לא הייתה בוחרת במקצוע כל כך קשה שאין שכרו בצידו. תנסי לראות את הנקודות החיוביות שיש למורה שלך, נסי להתפלל עליה שתזכה לתשובה בע"ה. (תכתבי לנו את שמה באתר ואנחנו נתפלל עליה)

מצד אחד אני חושב שהביקורת לא נובעת מתוך זלזול באבות הקדושים חלילה, אלא מתוך רצון לגרום לנו לנתח דברים ולחשוב על דברים מכמה וכמה זוויות , את מבינה?

מצד שני אני מבין מה את מרגישה כי בכל זאת מדובר בגדולי האומה , באבות העולם, איך אפשר לדבר עליהם כך, או לבקר אותם, ורק בגלל זה אני חושב שכדאי שתזכרי שבזכות ה-"טעויות" הקטנות של גדולי האומה , אנחנו זוכים להתקיים וללמוד,,,

לסיכום: למרות הקושי אני חושב שכדאי שתשמשי לה דוגמא אישית ותדוני אותה לכף זכות , כי אם אנחנו לא נהיה מסוגלים לדון אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון גדול משלנו לכף זכות , איך אנחנו יכולים לצפות מהם לדון את גיבורי התורה לכף זכות?  מה שאני מציע לך לעשות זה ללכת לשיעורי תורה אחה"צ באיזור מגורייך "חפשי שיעור קרוב לבית" ובע"ה תזכי בסוף הלימודים לעלות למדרשייה טובה ולהשלים את כל מה שחסר לך... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד, ראיתי באתר שלך שאלות יפות ותשובות יפות יותר מאתרים אחרים ואני מסכים כל מה שאתה כותב והחלטתי ששאלתי תופקד בידיך. אני בן 23, התחתנתי לפני חצי שנה בערך ואני לא מאמין בקשר של "חברות" אשה צריכה להיות אשה לא חברה שלי, אני מאמין באהבה אחת עד המוות. לאחרונה התשוקה שלי גדלה ברמות מטורפות ואישתי לא יכולה לעמוד בזה היו יותר מ 3 חודשים שלא אהבנו, זה כיוון ש-"לא היה בא לה" היא חייבת להציל אותי מהחטא אבל זה לא נעשה.

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה מזל טוב, במשך כל השנה הראשונה אתה נחשב למלך.
בנוגע לשאלה הרצינית והחשובה ששאלת, אני מאוד מקווה שהבנתי אותך נכון ואנסה לעזור לך, למרות שאני חושב שאתה לא פחות אשם מאשתך. בראש ובראשונה אתה צריך לדעת שגם אם יש לך זכות קדימה,

זכות קדימה לא לוקחים זכות קדימה מקבלים!  אחי...
גם בחיים זה כך, גם אם מגיע לך משהו ואתה מרגיש שאשתך חייבת לך משהו, היא צריכה לתת לך את זה מרצונה ואין לך רשות לקחת זאת בכוח !

א. אחי היקר השנה הראשונה של הקשר היא השנה הקשה ביותר, אתה לומד להכיר  
    את אשתך יותר ואשתך לומדת להכיר אותך יותר. לפעמים זה קצת קשה, רוב הזמן 
    לכל אדם יש דפוסי התנהגות שונים וראוי בשנה הראשונה להיות פשרנים  ולנסות
    לדון לכף זכות את בן הזוג. 
    מצידך כבעל - עליך להבין את אשתך ,אם היא חוששת, מבויישת, אם יש לה קשיים
    אם היא לא מוכנה לעשות כל מה שאתה רוצה לעשות, אם היא קצת חשדנית וכיוצב'
    מצדה כאשה - היא אמורה לכבד אותך (לא פחות מהעובדה שאתה צריך לכבד
    אותה) היא אמורה להבין שיש לה זכות והיא מצילה אותך מן החטא, היא אמורה
    לעודד אותך ללמוד תורה, היא אמורה להתחשב בך ולהשתדל לרצות אותך ולשמח 
    אותך, במידה ואתה מתפקד בבית כבעל ירא שמים ולא כבעל חיים. (מחילה)

ב. ההלכה התירה לגבר לגדור עצמו באשתו , אבל הכל צריך להתנהל בדרכי נועם 
    ובצורה מכובדת וראויה, בהסכמתה וביראת שמים. אם אינך יודע לפייס את אשתך
    יתכן מאוד שזה מה שגורם לה להתרחק ממך. צריך לדעת לגשת לאשה בדרכי נועם. 
    כמו כן אני מאוד מקווה שלמדת הדרכת חתנים והרב הסביר לכם שראוי שלא תהיה 
    תהיה ביניכם מריבה ותתפייסו וכיוצב' בהקשר לבני תשע מידות, אולם היות ויש
    גם נערים צעירים שקוראים את התגובות אני לא מעוניין להרחיב בנושא צדיק.

ג. אחי היקר, הקשר ביניכם לא אמור להיות קשר של "חברות" , אבל אם אתה רוצה 
   להציל את הנישואים שלך ואת הזוגיות שלך, תראה לה שאתה בן תורה אמיתי. אם 
   תתנהג כבן תורה היא תתייחס אליך כאל מלך, אבל אם תתנהג כבעל חיים, סביר
   מאוד להניח שהדבר יגרום לה דחיה והיא תתרחק ממך. תקבע עיתים לתורה, תתפלל
   תלך בבית בצניעות, תדבר בצניעות, אל תנבל את פיך ותשתמש בביטויים שלא
   ראויים לבן מלך, תשלוט על מידת הכעס שלך ואל תתבייש לקבל הדרכה נוספת
   בנושא, זה נושא רגיש וכשם שאשתך חייבת "להציל" אותך מן החטא, אתה חייב
   לדאוג לעולם הבא שלה, "נאה דורש נאה מקיים" ודי לחכימא ברמיזא.

ד. לתשומת לבך, אם אשתך היא בוגרת מדרשה, עליך לקחת בחשבון שבמדרשה
    מלמדים את הבנות להיות צנועות ויראות שמים, להתנהג בצניעות גם ביחסי האישות 
    להתלבש בצניעות, לשמור על טהרה כדת וכדין, יתכן מאוד שהדרכת החתנים
    שאתה קיבלת שונה בתכלית (מבחינת ההשקפה) להדרכת הכלות שהיא קבלה, לכן 
    ראוי שתיישרו קו ואל תתנו לנתק הזה להעמיק יותר ויותר, חבל.

ה. אם תוותר מעט על הכבוד שלך, גם היא תתפשר ותוותר על הכבוד שלה, אני בטוח
    שגם היא מתוסכלת והיא לא מפסיקה להתייעץ עם מורי הוראה ו\או עם רבניות
    בנושא, אני רק מקווה שהמקח לא היה מקח טעות, אני מאמין שאם אשתך יראת
    שמים, היא ציפתה לקבל בחור ירא שמים ולא בחור שכל היום חושב איך לגדור את
    עצמו, אמרו חז"ל: "כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם" אם תשדר נועם וחיוך
    היא תתייחס אליך בדרכי נועם ותחייך לך.

ו. מידת הכעס היא מידה מגונה, אם לא תשלוט במידת הכעס שלך, יהיה לך קשה מאוד
   לגרום לאהבה לפרוח בצורה נכונה, לא משנה איך אשתך מתנהגת, בעיות בזוגיות
   פותרים, בדרכי נועם, בשיחה מכובדת, באהבה ואחווה שלום ורעות, במיוחד בשנה
   הראשונה, אני יודע שזה קשה, אני יודע שלפעמים זה יכול להיות מאוד מתסכל, אבל
   סמוך עלי אח יקר ואהוב, אם תשנה גישה ותדע לומר "טעיתי" אם תדע להוריד קצת 
   את הראש ולהודות בטעויות שלך, הזוגיות שלך תפרח. תברח מן הגאווה.
 
ז. הכל תלוי ביסוד אחי , אם השנה הראשונה שלכם תהיה רצופת פרידות , כעסים, 
    מחלוקות וחוסר רצון להתפייס ולדבר עם רב או רבנית בנושא, צר לי לאכזב אותך
    אבל הכל הולך אחר ההתחלה, לכן אני מציע שתעצרו את הנתק כבר עכשיו ותנסה
    לעשות הכל כדי להחזיר את החיוך לפניה של אשתך המקסימה, האשה משולה
    לשכינה, אם אשתך לא נהנית בחברתך כנראה שאתה צריך לעבוד על היראת שמים
    שלך, כשאשתי מצוברחת אני ישר בודק עם עצמי, מה לא בסדר בי ! אני לא מאשים
    אותה, אני מחפש את הפגמים שלי. הכי קל זה למצוא את הפגמים בצד השני, אם 
    אתה בחור חכם, "טול קיסם מבין שיניך וקורה מבין עיניך".

ח. זכור אחי , יש זמנים שאתם אסורים , בזמן הזה עליכם להקפיד בכל דיני ההרחקה,      אם לא תקפידו על דיני ההרחקה ותתירו לעצמכם לגעת אחד בשני בזמן שאתם
     אסורים, אז כשתהיו מותרים יהיו ביניכם מריבות ותככים ותהיו אסורים ! החפץ חיים 
     מגדיר זאת בצורה נפלאה: "אם בזמן שאתם אסורים אתם מותרים, אזי בזמן שאתם 
     מותרים תהיו אסורים" (כביכול, מן השמים יגלגלו שיהיה ביניכם ריחוק) במילים
     פשוטות: אם היה ביניכם קירוב כשאסור , יהיה ביניכם ריחוק כשמותר. בהצלחה.

אם תרצו להיפגש איתי ועם אשתי (בנפרד) או לשוחח איתנו בפלאפון כדי לקבל עזרה ו\או הכוונה זוגית , טיפים ואפילו פגישת גישור, נשמח לעזור לכם (גם באופן אישי אחי) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, יש לי חברה כבר 6 שנים, בתקופה זו אני התחזקתי מאוד והיא קצת- שומרת שבת מתפללת ומברכת ומשתדלת ללכת בצניעות. החלטנו להתחתן בעוד חודשיים אבל יש בעיה גדולה- אני רוצה הפרדה (רק בריקודים מצידי) והיא וההורים שלי ושלה לא מוכנים לשמוע. אני לא יודע מה לעשות זה כבר יגיע למצב של או לבטל את החתונה או להגיע להסדר. ושני הדברים נראים לי כרגע ממש רחוקים אני אובד עצות פשוט מה אפשר לעשות? הסברתי לה את החשיבות של העניין כבר המון פעמים וזה לא עוזר.


תשובה:
עם כל הכבוד להורים שלה ולמשפחה שלה , זה האירוע שלך ושל אשתך אחי , לכן מן הראוי שקודם כל תסביר לה את החשיבות של הנושא ותראה לה כמה זה חשוב לך , אם היא אוהבת אותך ומכבדת אותך ואת ה' יתברך בסופו של דבר היא תבין כמה זה חשוב , אין לי בעיה שתבוא איתה אלי ואל אשתי ואנחנו נעזור לכם ונסביר לשניכם את חשיבות ההפרדה בחתונה.

הכי חשוב זה שלא תפגע באשתך , תעשה כל מה שאתה יכול כדי להעביר לה את המסר בדרכי נועם ולא בצורה שתפגע בה ו\או תעליב אותה , הפרדה בחתונה זה באמת נושא שלא פשוט להתמודד איתו במיוחד לא כשבני המשפחה לא שומרים תורה ומצוות.

באופן כללי כמעט כל זוג שאני מכיר שהתמודד עם הבעיה הזאת , אם הבעל היה החלטי ודרש שתהיה הפרדה בחתונה , בד"כ האשה הסכימה איתו , כי אם יש אהבה יש הכל !! מצד שני ברגע שהבעל מתחיל לגמגם ולהסס , להיות לא החלטי וכיוצב' , האשה חוששת מאוד וקשה לה מאוד להחליט על הפרדה במיוחד כשבני המשפחה שלה ממש לוחצים.

בכל מקרה חשוב ששניכם תעברו הדרכה טובה (הדרכת חתנים וכלות) זה עשוי לעזור מאד בנוסף , חשוב שנזכור שבסך הכל מדובר בשלוש שעות מהחיים שלכם זה הכל , אם אנשים היו מבינים כמה חשוב לעשות הפרדה באולם הם לא היו מתלבטים בכלל.

א) יש מי שסובר שאין לברך שהשמחה במעונו כשיש ערבוביה של בנים ובנות שכן איזה שמחה יש לפני ה' יתברך כשבניו ובנותיו מעורבבים ונגרם כתוצאה מכך חילול ה' גדול?

ב) משקיעים באוכל כשר בעשרות אלפי שקלים , בשמלה כשרה באלפי שקלים , ברב מקדש ירא שמים, אבל את הדבר הכי חשוב שוכחים ! את ה' יתברך , מי שעושה חתונה מעורבת שיהיה בטוח שהשכינה הקדושה לא תבקר ביום חתונתו וביום שמחת לבו , חבל.

ג) גם אם מחליטים לעשות ריקודים בהפרדה ואוכל במעורב , מי מבטיח שלא יגיעו בנות חשופות , מי מבטיח שלא ייגרם חילול ה'? במיוחד אם הצד השני לא שומר תורה ומצוות     ולא שומר על גדרי ההלכה והצניעות.

לסיכום: יש ספרים רבים שנכתבו בנושא , אם אתם מתכוונים להקים בית דתי וכשר בישראל ראוי שתהיו החלטיים ותגידו להורים שלכם שהחלטתם שיש הפרדה באולם מטעמי כשרות ויראת שמים ומי שלא מוכן לכבד את הרצון שלנו כזוג טרי לא חייב להגיע ! גם אם כולם יאיימו לא להגיע , אני מבטיח לכם שכל מי שכיבדתם אותו יכבד אתכם פחות או יותר , בנוסף הורים לעולם נשארים הורים , אני לא מכיר אבא שלא יגיע לחתונה של הבן שלו (למעט אם חלילה מדובר באירוע של פריצות ובאב ירא שמים בתכלית וגם במקרה כזה סביר מאוד להניח שיהיה קשה מאוד לאב לסרב להגיע אז הוא יבוא לפחות לחופה) אני לא מכיר אמא שתהיה מוכנה לפספס את החתונה של הבת שלה.

בנוגע לאורחים ! אורח שלא יגיע לכבד אתכם ביום חתונתכם וביום שמחת לבכם , בעיה שלו , גם אתם לא חייבים להגיע לאירועים שלו ואינכם חייבים לכבדו , זה היום שלכם ! אם תחליטו להגיש אוכל כשר ויהיו אורחים שיחליטו שלא מתאים להם לאכול אוכל כשר אז הם לא באים , בגלל זה הייתם מגישים טרף? אם החלטתם שאתם רוצים לשים בחופה שיר חסידי ויהיה אורח שזה לא מתאים לו והוא מאיים שהוא לא יגיע אז תחליפו שיר??? נו... באמת תעשו לי טובה , אתם באמת מתכוונים לתת לאורחים שלא יודעים לכבד אתכם להכתיב לכם את האירוע? מי שאוהב אתכם יאהב אתכם גם אם תלכו עם סיר על הראש , מי שמשחק משחקי כבוד , אינכם זקוקים לו , אם הוא לא רוצה לכבד אתכם זכותו !

לכל שבת יש מוצאי שבת , מי שלא יכבד אתכם ישא בתוצאות של ה-"חרם" המתועב. אנחנו לא מוותרים על יהדותנו , בדיוק כמו שאנחנו לא מוותרים על כשרות המאכלים , רק זוג חלש יתן לאורחים שלו להחליט עבורו מה לעשות ! תהיו חזקים ויציבים ולא רק שהשכינה תבקר באירוע שלכם , תהיה לכם ברכה לכל החיים , כי יום החתונה זה היסוד , אם היום הזה מקודש כל החיים שלכם תזכו לברכה וקדושה בע"ה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אם רוב האורחים חילונים לעשות הפרדה בכל מקרה או לוותר משום דרכי שלום?
ב) חתונה בהפרדה - מה עושים כשבעלי האולם לא ממליצים לעשות הפרדה?
ג) מה ההבדל בין הפרדה בחתונה להפרדה שעושים באוטובוסים????????
ד) מה עושים כשבן הזוג מעוניין בהפרדה ואני לא מעוניינת?
ה) חתונה וכיסוי ראש , מה עושים אם בת הזוג מתנגדת?
ו)  איך אני יכול להעביר לאהובת לבי שחשוב לי לעשות הפרדה מלאה?










שלח לחבר קריאה בניפרד