שאלה:
שלוום כבוד הרב רביד!! התשובות והסירטונים שאתה מעלה פה ממש מחזקים אותי.. יצא לי השבוע לריב עם אמא שלי ממש רציני ואני לא יודעת איך לכפר עליו אני מודעת שפגעתי בה מאוד והורדתי אותה עד למטה בלי לראות בעיניים ואני מאוד מצטערת על זה כרגע אנחנו לא מדברות כבר יום וחצי וזה מאוד קשה לי , איך אני יכולה לכפר על המעשה שעשיתי? אמא שלי היא אישה אלמנה טרייה וזה ממש מציק לי על מה שעשיתי לה לא השתלטתי על עצמי!

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים הוא אכן אחד הניסיונות הקשים , במיוחד אם אמא אלמנה , שהרי אמרה התורה: "כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות כב',כא') כדי לכפר על פגיעה בכבוד ההורים עלינו להתחזק יותר בכיבוד הורים. זה מה שתעשי כדי לכפר על החטא.

א. תקפידי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה (בווידוי באות צ' תכווני כשאת אומרת: "ציערנו אב ואם" שאת מצטערת על הפגיעה בכבוד ההורים) (בחודש ניסן לא אומרים וידוי וכן בשבתות וימים טובים)
ב. תתחרטי בלב שלם על המעשה הנורא שעשית ותגשי לאמא לבקש סליחה באמת.
ג. תלמדי כל יום 2 דק' על כיבוד הורים (עד שתסיימי פעם אחת את כל ההלכות)
ד. תראי את כל ההרצאות באתר על כיבוד הורים: "לצפייה לחצי כאן" כל יום קטע.
ה. תקראי תגובות שכבר כתבתי באתר בנושא, לחצי לקריאה:"כיבוד הורים"
ו. תקבלי על עצמך מכאן ולהבא להקפיד יותר בכיבוד אמך היקרה.

אני ממש מצטער לשמוע שאמא אלמנה, אבל אני מאוד מקווה שאחרי כל הצער שהיא עברה לפחות את תגלי קצת רגישות ותרחמי עליה (זיכרי! גלגל חוזר בעולם, אם לא תכבדי אותה סביר מאוד להניח שגם הילדים שלך לא יכבדו אותך) אני מברך אותך שתזכי לעשות תשובה על החטא שעשית ואני רוצה שתקראי כל יום פרק תהילים באתר להצלחת אמא שלך, תכתבי לנו את השם שלה בהקדשות מיד אחרי שתקראי את הפרק. אנחנו נברך אותה ונתפלל עליה, לקריאת פרק תהילים באתר לחצו כאן: "התהילים המחולק" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב..קודם כל תודה על הכל!-אני שנתיים במדרשה יציבה בעבודתו (כולל הכל) אפילו מעבירה כבר שיעורי תורה לבנות.אבל בתקופה האחרונה עברתי נסיונות קשים שהכניסו אותי לעצבות רצינית שאפילו האמונה לא מעלה אותי. בעקבות זה התחלתי שוב לראות סרטים (הבריחה שלי בעבר) אומנם רק של ילדים וכאלה אבל זה עושה לי רע! ואני לא מצליחה להפסיק! אני חייבת חיזוק בעניין הזה הרב קשה לי יצר הרע כל פעם מתגבר עלי.מה לעשות הרב? קשה לי

תשובה:
מעיקר הדין מבחינה הלכתית אין שום בעיה בלראות סרטים מצויירים של ילדים קטנים כל זמן שהתוכן לא מכיל מסרים סמויים בעייתיים (כפי שכבר ראינו בעבר)
אבל אנחנו לא נוהגים לעשות זאת בגלל שזה פתח מסוכן מאוד ליצר הרע.

אני יודע שיש הורים דתיים שמאפשרים לילדים שלהם לצפות במסך טלוויזיה שלא מחובר לכבלים וכיוצב' , אלא משמש כמסך בלבד וההורים רוכשים עבורם דיסקים עם תוכניות חינוכיות כגון: תוכניות על בע"ח , תוכניות לילדים (מלכלי ובגן של דודו וכיוצב')
אני יכול להבין את זה ולהתחבר לזה כשמדובר בבית שגם ככה יש בו מחשב ובמוקדם או במאוחר הילדים ייחשפו גם ככה למסך המחשב. אבל בבתים שאין בהם מחשב ואין בהם טמבלוויזיה הייתי ממליץ לא להכניס גם את זה ולהסתפק בקריאת ספרים עשירים בתוכן צבעוני. (אני מעדיף שהילד יקרא "קומיקס" ולא יצפה בסרטונים על מרקע) אבל לא אמרתי שזה אסור. כולי תקווה שהרב זמיר היקר יסיים את הפרוייקט שלו בקרוב ומי שגם ככה יש לו מקלט טמלוויזיה בבית ישתמש בו לפחות לערוץ הידברות וערוץ הילדים. כפי שעושים נפלא במכון מאיר ובמקומות נוספים , אבל מי שאין לו עדיף בלי.

פתח מסוכן מאוד ליצר הרע , למה?
א) כי זה אומר שיש לך בבית טמבלוויזיה
ב) כי זה אומר שאת יודעת איך להוריד סרטים
ג) היום נפלת בסרט מצוייר מי יודע להיכן תפלי מחר?
ד) אסור לנו להביא את עצמנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

לסיכום: אני מעריך את הכנות שלך וכאב לי לשמוע שעברת ניסיונות קשים , אני לא ממש יודע מה היו הניסיונות לכן אין באפשרותי לעזור בצורה ממוקדת ו\או להפנות אותך לגורמים המוסמכים. בכל מקרה , אני שמח שנפלת לסרטים מצויירים ולא נפלת לעישון , אלכוהול , או נגיעות אסורות. תשאירי לי את השם שלך במדור ביקשת קיבלת ואני מבטיח לך שאתפלל עליך מעומק הלב בקברות צדיקים אני יוצא בקרוב אז תזדרזי.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד עוד שבוע אחותי מתחתנת וזה הולך להיות חתונה חילונית וזה ברור שיהיה מעורב ונגיעות מה אני יכולה לעשות מצד חד זה אחותי ואני לא יכולה כל החתונה לשבת ולא לאשות כלום

תשובה:
תלכי לחתונה כדי לעשות כבוד לאחותך (זו דעתי לפחות למרות שיש מי שאוסר ללכת) תישארי בחופה ותתפללי עליה שתזכה לחיים טובים ומאושרים, בריקודים אל תרקדי שם בשום פנים ואופן ותתלבשי צנוע כמובן. הייתי יכול לפטור אותך מכל החתונה הזאת ולומר לך לא ללכת וזה יהיה הקידוש שם שמים הכי גדול שיש, אבל אני חושב שזה יגרור לשון הרע, שנאה בין אחיות והיא לא תשכח לך את זה כל החיים ובסופו של דבר במקום קידוש ה' יהיה חילול ה', אז תלכי... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הי, לפני מספר חודשים סבתי הגיעה לרב בלי שום שאלה והוא אמר לה שאחת הנכדות שלה הולכת להתחתן , אני היא האופציה היחידה, כרגע אני נמצאת ביחסים עם בן אדם בן 22 ואני בת 17 .. ולפני כשבוע הוא הציע לי נישואין מה אני אמורה לעשות לדעתך? מה לעשות עם הצעת נישואין שכזאת? האם יכול להיות שהייתה כאן נבואה קטנה לרב? אני ממש מבולבלת

תשובה:
לדעתי את צעירה מדי , תמתיני עוד שנה , תעלי למדרשה ורק אחרי שתקבלי כלים נכונים להתמודד עם החיים תתחתני , אל תמהרי לסגור וורט על סמך "נבואה" של רב כזה או אחר , אמרו חכמים (בבא בתרא יב.א) "אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר: ונביא לבב חכמה (תהלים צ', יב') , לא מתחתנים על סמך דברים כאלה, את צריכה לשקול את צעדיך בחכמה ולא לנווט את חייך על פי נבואות ומיסטיקנים (לא כל רב הוא רב שיכול לייעץ ולהמליץ אני במקומך הייתי נזהר בזה מאוד)  יכול בהחלט להיות שהבחור בוגר, אבל אותך אינני מכיר... לכן אם את בוגרת מסגרת תורנית ואת חושבת שיש לך מספיק כלים כדי להקים בית נאמן בישראל ואת מוכנה לזה נפשית, שיהיה בהצלחה (בדור הקשה הזה הרב עובדיה מתיר לנערות צעירות להתחתן כדי שלא תתקלקלנה) אבל אם את חוזרת בתשובה או מתחזקת לדעתי, ראוי וכדאי שתלכי לפחות לשנת מדרשה ורק כשהרבנית תמליץ תצאי לשידוך. כרגע אל תמהרי להשיב לבחור בחיוב ואל תחליטי החלטות שנובעות מלחץ או מחוסר נעימות , לפעמים יכולות להיות לתשובה שלך השלכות הלכתיות. תחשבי פעמיים ותבקשי מהבחור זמן להחליט , תגידי לו שאת רוצה להתחזק וללמוד עוד קצת ורק אז להחליט להתחתן. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד