בגמרא מסופר על תלמיד חכם שנפטר בחצי ימיו. אשתו
ביקשה מן החכמים לדעת על מה נענש. פעם אחת פגש אותה
אליהו הנביא, ושאל אותה האם בעלה המנוח נגע בה בימי נידותה,
וענתה "חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי". (שבת יג.) 

המשיך ושאל: ומה בנוגע לימי ליבונך (שבעת הנקיים)?
והיא ענתה שבימים אלה הם אמנם לא היו יחד, אך על שאר
הרחקות לא הקפידו: "אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב
בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר". אליהו הנביא תלה את
סיבת המוות בטרם עת (בחצי ימיו) בגלל שלא נשא פנים
לתורה. מכאן ניתן ללמוד שאסור לגעת באשה אפילו מעט
בזמן שהיא אסורה עאכ"ו להיות עמה בקירוב בשר וכיוצב'
אפילו בזמן הנקיים.

אתן לך כמה עצות לתקן את מה שעשית ובע"ה
אם תעמוד בזה: "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית". "כי
לא אחפוץ במות המת", ה' אוהב אותנו ומי שעושה תשובה
חוסך מעצמו ייסורים קשים ועוגמת נפש בגין עוונותיו.

א. תלמד עם אשתך הלכות טהרה (כל יום דף בספר "טהרת הבית")
ב. תתחזק בקביעות עיתים (אם למדת שעה ביום תלמד שעתיים)
ג. תקפידו לומר כל לילה ק"ש שעל המיטה (זה תיקון מעולה)
ד. נצל את ימי השובבים לקרוא את תיקון היסוד (של הבן איש חי)

לסיכום: העוון שעשיתם הוא עוון חמור ביותר, אבל אני מבטיח
לך שאם אתה ואשתך תקבלו על עצמכם להתחזק בדברים
שכתבתי לכם, ימחלו לכם מן השמים וימתקו את הדינים.

נ.ב - המורי אומר, שאם לאדם יש רב והוא כבר בן תורה
שקובע עיתים וחי בעולמה של תורה, ראוי שיעשה תיקון
אבל אם אינו בר הכי, לא שייך בו תיקון ויכול אף להזיק לו
לכן, בראש ובראשונה כדאי שתעשו לכם רב ותתקדשו 
ותתחברו לעולמה של תורה ואח"כ בע"ה תשתדלו במשך
השנים להשתתף באחד מהתיקונים של פ"ד שעושים ברחבי
הארץ (אצל רב ירא שמים ששם דגש על התיקון ודרכי התשובה ולא על הכסף)
...