שאלה:(03/01/2022)


תשובה:(הרב רביד נגר)

שלום וברכה.
לעניו"ד מי שצריך לחוות דעתו בעניין הנ"ל הם גדולי ישראל
לא אדם פשוט כמוני. אולם, לי חשוב לומר מספר דברים.
א. הדברים צריכים להיות נידונים בבית דין ולא ברשת
ב. אם המעשים אכן נעשו, ראוי לגנותם בכל תוקף
ג. בעניין הספרים, יש דעות לכאן ויש דעות לכאן.
ד. המסר צריך להיות מועבר לילדים ברגישות.

להלן תגובה נפלאה שקראתי בעניין הנ"ל.
אם הוא עשה - "אין אפוטרופוס לעריות" (כתובות דף יג עמוד ב)
אם לא עשה - לשון הרע והוצאת שם רע - הורג! (תנחומא מצורע סימן ד)
עשה - "השם משפיל גאים" (פסיקתא זוטרתא בשלח פרק טו סימן א) 
לא עשה - "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהילים קא, ז)
עשה - "הקנאה התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות,ד').
לא עשה  - "החושד בכשרים לוקה בגופו" (שבת דף צז.)
עשה - "המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי" (אבות פרק ד',ד')
לא עשה - "ידינו שפכו את הדם הזה" (על פי דברים כא', ז')
עשה - "הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב" (סנהדרין דף קז.)
לא עשה - "המלבין פני חברו אין לו חלק לעוה"ב" (סנהדרין דף קז.)
עשה - "באבוד רשעים רינה" (משלי יא',י')
לא עשה - "אל נקמות ה" – ה' יקום דמו (תהילים צד', א'). 
לכן "המשכיל בעת ההיא ידם" (עמוס ה',יג')
(שמעתי בשם הרב אפרים כחלון)

תובנות במידה וכן עשה את כל מה שמיוחס לו.
1. ראוי לרחם על הנפגעים ולא על הפוגעים
2. ראוי לרחם גם על המשפחה שלו, אינם אשמים
3. ראוי להפיק את הלקחים ולמנוע מקרה נוסף
4. ראוי שכולנו נעשה חשבון נפש פנימה.

תובנות במידה ולא עשה את כל מה שמיוחס לו.
1. פרסום מוגזם עלול לגרום נזק בלתי הפיך לאדם
2. פרסום הדברים עלול לגרום נזק לציבור שלם
3. הדבר גרם למחלוקות פנימיות מכוערות ולשה"ר
4. פרסום הדבר עלול לגרום לחילול ה' נוראי לכולנו

האם צריכים להאמין לתקשורת?
צריך להאמין לגדולי ישראל לא לתשקורת
מה שמניע את התקשורת אינו "צדק חברתי"
מה שמניע את התקשורת זה כסף ורייטינג
לכן צריך להיזהר. ואע"פ שיש הקלטות ויש
לכאורה ראיות ברורות ומפלילות. לצערנו
היום אפשר לזייף הכל. הקלטות, תמונות
ואפילו סרטים. אולם, ברגע שיש תלונות וברגע
שהדברים נבדקים, ניכרים דברי אמת. ולכן שוב
אני אומר, מי שראוי להכריע בסוגייה הנ"ל הם אך
ורק גדולי ישראל וכיון שאנחנו קטנים, נשתוק!

לסיכום: אין לי ספק שמדובר ברעידת אדמה של ממש
אך, כיון שמדובר בדיני נפשות (משני הצדדים, הפוגע והנפגע)
כל מה שאומר עלול לפגוע בנפש הפוגע (במידה ולא עשה)
ובנפש הנפגעים (במידה והמעשים המכוערים אכן נעשו) 
ואע"פ שיש ראיות ברורות לכאורה, אני משאיר את העניינים
הנ"ל לבית דין, אף אחד לא שם אותי לשר ושופט. עוד חשוב
לי לומר שבהלכה מתאבד מוגדר כך: "המאבד עצמו לדעת"
ואע"פ שיש מי שטוען שפעל מתוך חוסר דעת וראוי לדונו לכף
זכות, המצב לא כ"כ פשוט כיון שהנפטר השאיר מכתב שמוכיח
מעבר לכל ספק, שהנפטר ידע הדק היטב מה הוא עושה וע"כ
ראוי לגנות את ההתאבדות מכל וכל ואע"פ שכואב לנו על כל
יהודי שנפטר מן העולם. מדובר במעשה חמור ביותר שכן
הוא מאבד גם את חלקו בעוה"ז וגם את חלקו בעוה"ב.

נ.ב - לגבי הקריאה בספריו, יש פוסקים לכאן ולכאן ולכן
אם אכן יתברר שעשה את המעשים שיוחסו לו, לעניו"ד
אין מן הראוי להחזיק את ספריו בבית. אבל איני פוסק.
בכל מקרה, תנחומיי למשפחות ורחמי על הנפגעים
והנפגעות "לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם".
באופן כללי ראוי לגנות בכל תוקף כל אלימות ופגיעה
וניצול של כח ומעמד בכל צורה שהיא. והלוואי שנלמד
מזה כולנו מוסר השכל ונמנע את המקרים הבאים רח"ל.
...
  
  
 




שלח לחבר