שאלה:
שלום כבוד הרב... גנבתי בתי מזוזות מהודרים... ואני מצטערת על זה מעומק ליבי.. זה היה מזמן ואני לא זוכרת מאיפה גנבתי... איך אני יכולה לכפר על העבירה החמורה הזאת ואם יש דרך שאני יוכל להשתמש בהם כי באמת חבל עליהם ובמיוחד לרגל העובדה שאני לא זוכרת לאיזה חנות הם שייכים ונראה לי שחבל ואף אסור לזרוק דברים שכאלה אני מוכנה לתרום צדקה כמה שצריך לכל מקום... ולעשות מה שצריך העיקר שאני יכפר על העוון הזה!!!

תשובה:

 אחותי היקרה, זה מה שתעשי כרגע ובע"ה אני מאמין שיכופר לך.

הקדמה: אם את כן יודעת מהיכן גנבת אותם , את חייבת להחזיר אותם לאותו מקום.
רק אם את באמת לא יודעת מהיכן גנבת אותם ואין באפשרותך להחזיר את הגניבה לבעליה , תעשי תשובה אמיתית (וידוי, חרטה, קבלה לעתיד) ותתרמי אותם לצדקה.

א) את בתי המזוזות תתרמי לעניים יראי שמים , או למקומות ציבוריים (כמו הכותל)
ב) את העלות של בתי המזוזות (תשאלי בערך מה שוויים) תתרמי לצדקה 
ג) תבקשי  שזכות הצדקה תעמוד לאדם שממנו גנבת את בתי המזוזות ותתכווני לכך
ד) תקבלי על עצמך לא לגנוב מאף אדם שום דבר (תשובת המשקל) 
ה) בשום פנים ואופן אל תשתמשי בהם בעצמך ! 
ו) תלמדי היטב את הלכות גניבה וגזילה (קישורים מצורפים לנוחיותך)
ז) תזהירי נשים אחרות לא לגנוב (תשובת המשקל)

אני מציע שתצפי בקטע הבא
ותביני עד כמה חמורה הגניבה 
ואיך עושים עליה תשובה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שבזכות  הקבלה שתקבלי  על עצמך , ה' יתברך יזכה אותך למחילה גמורה ולעולם לא תגנבי מאף אדם בעולם. תיקון נפלא לדבר עשוי להיות , לימוד של הלכות גניבה, אני מצרף שני קישורים ללימוד:

א) הלכות גניבה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
ב) הלכות גניבה - הרמב"ם

.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב,אני ובעלי כשהתחתנו לא ההינו כל כך דתיים ועשינו חתונה מעורבת לצערי. 3 שנים אחרי בערך חזרנו בתשובה בעיניין,ובעוד הרבה דברים,ןממש התחזקנו,אבל אני ממש אוכלת את הלב שלי! איך יכולתי? כשאני רואה את הוידאו של החתונה, בא לי לבכות. חבל שאני לא יכולה לחזור אחורה, אבל מאז ברוך השם אנחנו לא רוקדים מעורב,למרות שכל הזמן ניסו למשוך אותנו לכך,איך אני אדע שכופר לנו?

תשובה:
אני לא יודע עד כמה אדם כמוני מוסמך לספק תיקונים לאנשים , במיוחד לא לאנשים יראי שמים כמוכם , אבל אשתדל לענות לך ולמצוא לך תיקון לחתונה מעורבת ותיקון להכשלת הרבים , לפי מה שאני יודע ולפי מה שקראתי ולמדתי זה מה שצריך לעשות.

איך לכפר על ריקודים מעורבים וחתונה מעורבת?
א. להקפיד לומר כל לילה בקריאת שמע שעל המיטה את הוידוי - וידוי
ב. את ובעלך צריכים להתחרט בלב שלם על שגרמתם לציבור לרקוד מעורב - חרטה
ג. על שניכם לקבל על עצמכם להימנע מריקודים מעורבים וכיוצב' - קבלה לעתיד
ד. את כל האירועים הבאים שלכם בע"ה , ברית , בר מצווה וכו' תעשו בהפרדה מלאה
ה. תתרמו צדקה לישיבות או למקומות שבהם מזכים את הרבים - זה יועיל מאוד.
ו. אל תאפשרו לאף אחד לצפות בסרטון של החתונה - זו גם הכשלת הרבים גדולה
ז. תעודדו חברים או אנשים שאתם מכירים שרוצים להתחתן במעורב, לא לעשות כן !

אם תעשו את כל זה , אין לי ספק שמן השמים ירחמו ויזכו אתכם בילדים יראי שמים, כל הכבוד לך ולבעלך היקר שזכיתם לפסוע בשביל הנכון המוביל בית ה' , בקרוב נזכה כולנו לגאולה שלימה ולבניין בית המקדש השלישי , לא יהיה פשוט אבל יהיה "שמח".

בכל מקרה אשמח אם תקראו כל יום פרק תהילים באתר ותכתבו לנו את השמות שלכם כדי שגם אנחנו נתפלל עליכם שתזכו לזרע בר קיימא , לשלום בית ולחזרה בתשובה , תבחרו כאן פרק תהילים: "תהילים מחולק באורלנוער" ותכתבו את שמכם בהקדשות שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
בעבר חטאתי עם אשת איש והיום היא נפטרה מן העולם ..אני חושב שהיא לא עשתה תשובה..האם עכשיו אני צריך לדאוג כי אני עשיתי לה דברים חמורים כאלה, אולי למעלה ייראו אותי מול כולם איתה בבית דין..מה אפשר לעשות, אני מרחם עליה

תשובה:
זה באמת מקרה קשה ולא פשוט, אם פגעת בה , היא עשויה ליתן את הדין על כל מעשה נפשע שעשתה ויתכן מאוד שחלק מהעובדה שהיא נפטרה קודם זמנה זה כדי שלא תכשיל את בעלה ותוליד ממזרים ! גם לך יש חלק בזה, לכן אני מציע שתשאל את הרב מוצפי מה התיקון שאפשר לעשות כדי להינצל מן העונשים הצפויים לך על שגרמת נזק גדול לנשמה בישראל, יכול בהחלט להיות שהוא יבקש ממך לקחת עשרה אנשים לקבר שלה ולבקש סליחה וללמוד כל יום משניות לעילוי נשמתה וע"י כך תועיל לנשמתה מאוד. כמו כן יכול להיות שתיאלץ לתת פדיון נפש על עבירה חמורה כזאת. בכל מקרה, בגידה היא דבר חמור מאוד ! אני מברך אותך שתחזור בתשובה שלימה, שלא תבגוד באשתך ותינצל מלטמא נשים אחרות ולפתותן והכי חשוב, תתפלל לה' יתברך שלא ינהג איתך במידת הדין כי באמת המקרה הזה ממש קשה ודרוש טיפול !!!! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש בעיה בלערוך חתונה עם הפרדה רק בריקודים?

תשובה:
אשאל אותך שאלה , אם ברור לך שהקהל שלך יכיל בנות לא צנועות , איך את יכולה שעל המצפון שלך תהיה הכשלת הרבים כל כך גדולה ביום הכי חשוב בחייך? ביום הזה את זכאית למחילת עוונות ובמקום שיימחלו עוונותיך , את מוסיפה חטא על פשע ומכשילה את הרבים? לא חבל? 

כמו שאת רוצה שבעלך לא יצפה בנשים רוקדות , אני בטוח שאת לא רוצה שבעלך יסתכל על בנות לא צנועות שמסתובבות בין השולחנות עם מחשופים , בשמים וחיוכים מאוזן לאוזן
אני לא חושב שזה שייך , אבל שוב אני לא יכול להכריח אותך , אני לא מכיר אותך ולא מכיר את המשפחה , אני לא יודע אם אתם דתיים או חילונים , מסורתיים או חסידים וכיוצב' מה שבטוח זה , שלא משנה מה תעשו , על הפרדה בריקודים אסור לוותר , על הפרדה בישיבה אשרי מי שלא יוותר , זכות גדולה תחשב לו ויהיו צאצאיו בע"ה שומרי עיניים ומחיצה.

אם אין שום ברירה והכל נעשה בהתייעצות עם רב ירא שמים , זה משהו אחר , אבל אל תחליטי שום דבר לבד , תמיד תהיי בקשר עם רב , שהאחריות לא תהיה על הגב שלך ! 

בדיוק כמו שלא שייך שנערה דתיה תזמין 600 איש לאירוע של חוסר צניעות גמור ! אף דתיה לא תעיז להזמין חרדים , דתיים וחילונים לערב הכשלת הרבים במועדון כי זו פריצות וגם אם במועדון תהיה הפרדה מלאה בריקודים , למה הגברים צריכים לראות נשים בחוסר צניעות? זה שיש נשים כאלה ברחוב זה משהו אחר , ברחוב לא את מזמינה אותם לראות , הם רואים בעצמם זו לא בעיה שלך , אבל בחתונה שלך זו בעיה שלך ואחריות שלך...

מה תעשי אם מן השמים ישאלו אותך...
מדוע לא דאגת להפריד ביניהם ע"י מחיצה? מדוע לא אפשרת ליהודים הדתיים שבאו לא להיכשל בעיניים? מדוע אינך מתחשבת בנשמות הקדושות שמגיעות לאולם וצריכות ליפול?
אם לא אכפת לך מהעבירות שלך ומהאחריות שאת נושאת בעוון הפלילי הזה , מדוע לא דאגת לחוס על כבוד הבריות? לפחות בשביל האורחים הדתיים והחרדים שלך ראוי הדבר.

לסיכום: לצערי הרב היום נוהגים לסגור את החרדים בכלובים באיזה פינה עלובה באולם , ככה מתנהגים לשכינה הקדושה? ככה מכבדים את לומדי התורה? על זה אמרו חכמים: "יראי חטא ימאסו" , "חכמת סופרים תסרח" , "האמת תהא נעדרת" , "בית וועד יהיה לזנות"
ה' ירחם על עמו ישראל.

אשרי בת מלך שזכתה לעשות חתונה בהפרדה , אין לי צל של ספק שהשכינה תשרה ביום חתונתה וביום שמחת לבה ותזכה לשפע ברכה והצלחה
ואם לא תשוב לכסלה , הרי שביום זה נמחלו עוונותיה ועוון בן הזוג שלה , במידה ועשו תשובה שלימה ולא שבו לכסלה , ברוכים תהיו ותזכו למצוות.


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איזה בעסה אחרי שמירה של שלושה חודשים וחצי, הלכתי לישון צהריים קצת, ופתאום היה לי קול פנימי חזק שאמר לי לקום מהמיטה, אפילו נתן לי כוח לקום, ולא קמתי, וכל הזמן הקול הזה לא נתן לי לישון והתחיל להסביר לי לקום ולא קמתי ואז נרדמתי ושהתעוררתי כל הבגד מלא בקרי לילה. אוף מה אני עושה עכשיו, איזה הרגשה של החמצה אדיוט אני

תשובה:
אם תתחיל להיכנס לעצבות תתן ליצר הרע בדיוק את מה שהוא רוצה, להפיל אותך לדכא אותך ולייאש אותך ואז שלושה וחצי חודשים של עמל והתחזקות ילכו לאיבוד ואתה סתם תיכנס לייאוש ועצבות, אל תתן ליצר  את מה שהוא רוצה, תזכור תמיד ששכר מצווה מצווה, על כל יום שהתאפקת אתה מקבל הרבה שכר, תבקש סליחה מה' יתברך, תתקלח, תאמר את התיקון הכללי ותבטיח לה' להשתדל יותר בשמירת הברית, מה שחשוב לה' יתברך זה לראות אותך משתדל ולא עובר עבירות במזיד, עבירות שאדם עובר מתוך שינה, אין דינם זהה לעבירה והוצאת זרע לבטלה במזיד, במיוחד לא בדור קשה כמו שלנו, אבל אם אדם כל היום מסתובב במקומות של פריצות, רואה תמונות של פריצות , אינו שומר על עיניו ועל פיו, יאלץ ליתן את הדין גם אם נפלט לו זרע שלא במתכוון כי הוא זה שגרם לזרע לצאת במעשים שעשה כל אותו היום. לכן אדם צריך להשתדל לא ללכת למקומות של פריצות לא לראות מראות אסורים ובע"ה תהיה לו סייעתא דשמיא ומשמים תהיה עליו שמירה, מי ששומר את בריתו (במיוחד בדור הזה) זוכה לשכר הרבה ועושה נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך. אל תיכנס לעצבות אחי יש אנשים שחוטאים בכוונה ועושים שטויות אתה נכשלת בלי כוונה, ה' ירחם עליך נשמה, אל תתייאש ותפול לעצבות, זה בדיוק מה שרוצה הסיטרא, לאבד לך את כל שכרך... אתה בעצבות והוא מחייך אל תתן לו את התענוג לגרום לך לאבד את עולמך הרוחני. שלח לחבר קריאה בניפרד