שאלה:
לרב רביד נגר! אני בחורה בת 17. איך יודעים מה זאת אהבה אמיתית? כלומר, אני מכירה בחור כבר 5 שנים ובשנה וחצי האחרונות אני ממש מרגישה כלפיו משהו ואני מתחמקת מזה כי אני יודעת שאסור עכשיו, שזה לא טוב לי כרגע, אבל אני מבולבלת! אני לא יודעת אם זה אמיתי? אני מרגישה שגם הוא מרגיש משהו ומנסה להתחמק קצת..מה לעשות? אי אפשר לשמור את זה על אש קטנה! אני לא יכולה עוד! ואני חייבת לראות אותו כל שבוע וחצי (זה לא תלוי בי)..תודה!!!

תשובה:
זו הרגשה נורמלית לחלוטין , האמת אני חושב שמה שקורה לך קורה כמעט לכל בחורה בדור הזה , ההבדל היחיד בין בחורה דתיה לבחורה חופשית (חילונית) הוא שבחורה דתיה יודעת לשלוט על היצרים שלה כי המצוות והתורה מחנכים אותנו כדתיים לאיפוק , לכן אנחנו ממתינים בין בשר וחלב , מברכים לפני שאנחנו אוכלים , אומרים קריאת שמע לפני שאנו עולים לישון , לא צופים בתכנים לא צנועים ובטח ובטח שלא מיישמים את כל הדמיונות הפרועים שלנו ומביאים אותם הלכה למעשה כפי שעושים אותם תינוקות שנשבו שחיים ללא הדרכה בעולם , הרבה בני נוער נותנים חופש ליצרים שלהם ובסוף נפגעים ונכנסים לעצבות , אני שמח לשמוע שאת בחורה מספיק נבונה וחכמה ואת מבינה את ההבדל בין אסור למותר , כולנו מרגישים משהו למישהו , אבל התורה מחנכת אותנו לאיפוק , מי שזכה לעבוד על המידות שלו ולהתאפק אין לי ספק שיזכה לתיקון נפלא ולחיים מאושרים , מי שלא יודע להתאפק ונותן דרור ליצריו , בד"כ גם אחרי הנישואין לא מצליח להתאפק וסופו להרוס את חיי הנישואין שלו , צפי בקטע הבא: "איפוק1" ,"איפוק2" , "איפוק3" , ואם בכל זאת תחליטי להיות חברה שלו , הרי ברור לך שיהיו לך המון ניסיונות שעשויים להוביל לבזיונות , אין דבר כזה חברים על אש קטנה , כששני בני אדם יוצאים (בגיל צעיר) הם נכשלים במחשבות אסורות ובד"כ אין להם מספיק כוחות נפש לעמוד בפיתוי והם נופלים , צפי בקטע הבא:"חברים על אש קטנה" ההבדל בין אהבה לתאווה פשוט , אהבה נבנית עם הזמן כתוצאה מלימוד ונתינה , תאווה נוצרת בין רגע. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני קרוע בין שני עולמות!!!! אני רוצה לחזור בתשובה אך אישתי שאני נשוי לה 11 שנים + 3 ילדים עוצרת אותי ובוכה. היא מעדיפה לפתוח תיק לגירושים, אני קרוע בין שני העולמות. ישנו רב שאמר לי להתפלל על זה ואם זה לא יעזור אז במילים אחרות להתגרש ומצד שני ישנם אנשים חרדים שטוענים ששלום בית קודם לקיום מצוות התורה, מה לעשות?

תשובה:
זו באמת אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי , הכי קל יהיה לומר לך שתתגרש ותקים בית יהודי אמיתי , אבל אני לא מוכן לקחת על הגב שלי 11 שנות חיים , 3 ילדים וצער של אשת חיל תהא אשר תהא.

אני במקומך הייתי מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי לקרב אותה , הייתי מתפלל עליה יום ולילה , הייתי בוכה לה' ומתחנן שיעזור לי לא לפרק את המשפחה שלי ולא לתסכל את הילדים שלי ואת אשתי היקרה, הייתי מבקש ברכות מרבנים , עושה את כל הסגולות האפשריות , מראה לה שאני אוהב אותה ועושה הכל כדי לגרום לה להבין שזו הדרך הטובה , לומד איתה בעצמי , מסביר לה את ההיגיון , מסביר לה שחשוב לי לשמור על קדושת המחשבה כדי לא לבגוד בה במחשבה בדיבור ובמעשה , לוקח את כל הצדדים הכי יפים של הדת ומציג לה דת אחרת , כי לצערנו הרב אנשים אוהבים להציג את הדת בצורה שלילית , אבל לא הייתי מוותר בקלות על אשתי , לדעתי עליך למסור נפש ולעשות הכל כדי לא לוותר עליה , אבל אם למרות הכל היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה אפילו לנסות להשתנות , אם אתה רואה שאין בה את היכולת להקשיב ואין בה שום רצון להתקרב לאבינו שבשמים , לצערי הרב אני חושש שלא תהיינה לך הרבה ברירות , יש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם.

אבל אם ניסיתי הכל...
א) לדבר בדרך ארץ ובנועם
ב) לגשת לרבנים (או לגדולי הדור) 
ג) לגשת לאנשי מקצוע
ד) להתפלל על זה לה' מקירות לבך

ושום דבר לא עזר ואין שום מוכנות ואין שינוי לאורך זמן , לעניות דעתי
אתה לא יכול לוותר על העולם הבא שלך בגלל אשתך (עם כל הכבוד לה באמת..)
אתה לא יכול להיענש בגללה עונשים של כרת ("ונכרתה הנפש ההיא")
אם היא לא מוכנה לטבול במקווה, לשמור טהרה וכיוצב'  כמעט ואין לי צל של ספק שכל גדולי הדור יתירו לך להתגרש ממנה ולהתחתן עם אשה יהודיה ששומרת לפחות טהרת המשפחה , אם היא הייתה רק מחללת שבת אולי היו מתירים לך לחזק אותה לאט לאט ולקרב אותה , אבל על טהרת המשפחה לא מוותרים בשום פנים ואופן ! זה אחד הדברים החשובים ביותר בעם ישראל ואסור לוותר עליו !
אבל אל תעשה שום החלטה בלי להיוועץ בדעת תורה , זו שאלה ממש חשובה ממש !

אם אתה נמצא כרגע בשלבי התחזקות , זה יכול להיות נפלא , אתם יכולים להתחזק ביחד , אין טעם להרוס משפחה שלימה , אם היא אשה שמוכנה להקשיב , תנסה לבקש מהרב שישלח לה מישהי שתסביר לה את סודות היהדות בגובה העיניים , אם היא חכמה אני בטוח שהיא תבין , אם היא אוהבת אותך , הדת לא אמורה להפריע לכם , כבר אמר החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה" אם אהבה יכולה לכסות על פשעים , אז על הדת היא לא יכולה לכסות? וכי הדת פחותה יותר מפשע? הלא הדת היא הדבר הכי טוב שיש בעולם , זה הצדק בהתגלמותו , לעשות את רצון ה' זה פשע? ה' ירחם עלינו.

אני מוכן להתפלל עליכם שתזכו לשלום בית , אבל אתם חייבים להתפשר כל אחד יוותר קצת על האגו שלו ויקשיב לשני , גם אתה צריך לדעת להקשיב לה ולא להיות קיצוני וברגע אחד להפוך את כל הבית למאה שערים , זה לא נכון לדעתי , כל דבר צריך להיעשות בהדרגה , ברוח טובה והכי חשוב מתוך אהבה והבנה , אם זה יהיה המוטו אתם תצליחו לשרוד לדעתי , תנסה לזכור את הטרגדיה הקשה שעברה מדינת ישראל "יהודי לא מגרש יהודי" - אבל אם אין ברירה אז עושים את זה "ברגישות ונחישות" , 
היום ברור לכולם שההתנתקות הייתה טעות איומה , לצערנו רק כשחסר מעריכים ! אל תאבד את אשתך וילדיך , תעשה הכל כדי לשמור עליהם ורק אם תראה שאין שום מוכנות ושום יכולת להקשיב רק אם תראה שאשתך לא מוכנה לשום פשרות ושום וויתרים מצידה והיא דורשת ממך כל הזמן לוותר ולהתפשר ,  אולי אז אבל רק אולי, תחריף את הצעדים , אני יכול רק לומר לך שאני ממש כואב את כאבך זה באמת לא מצב פשוט , אבל אני מאמין שאם לא תעיר לה ורק תאיר לה , היא תהיה מוכנה לקבל לפחות טהרת המשפחה ואז בע"ה יתכן מאוד שיתירו לכם לחיות יחד ולא תיאלץ לגרש

תן לה לקרוא את התגובות הבאות:
א) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שאיבדתי את המזל שלי
ב) אני נשואה 20 שנה ואני שוקלת להתגרש מבעלי בגלל דת
ג) יש עלינו קללה , סבתא התגרשה , אמא התגרשה , אחותי התגרשה
ד) לקריאת תגובות נוספות בנושא לחצו כאן: "גירושין"

וכך מובא באבות דרבי נתן:
ואמרה להם: רבותי, כתיב בתורתכם (דברים ל) "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? לא היה אדם שהשיב דבר.  פעם אחת נזדמן לה אליהו ז"ל. אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?  אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו, אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך? אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. וכל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר. אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב". בקיצור מצד אחד הזהירו אותנו חכמים מאוד בדבר ומצד שני, כאן מדובר באדם קדוש, אבל בדור שלנו , דור של תשובה , ראוי לכל אדם ירא שמים להתנהג בדרץ ארץ לאשתו ולעשות כל שביכולתו כדי לקרבה בדרכי נועם , לבכות , למסור נפש , לגשת לאנשי מקצוע , לדבר עם ה' , לקבל עצה מחכם ובקיא ורק אם באמת אין שום ברירה ואין שום שינוי לאורך זמן אז... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד, מה זה בדיוק בדיקת שעטנז? שמעתי שחייבים לבדוק חפצים או בגדים מסויימים בבית כדי להינצל מרוח רעה ואיסור תורה, השאלה אם זו הלכה מפורשת או שזו חומרה? כי נראה לי קצת הזוי להתחיל לבדוק את המזרונים בבית ואת כל הבגדים בארון. שמעתי שזה ממש איסור חמור אבל יש מיש אומר שזו חומרה אשמח לדעת איזה בגדים צריכים לבדוק ואיזה לא? אם זה איסור תורה אני לא רוצה לחפף, אבל אם מעיקר הדין אין איסור אז אשמח לשמוע כי אני לא מבינה בזה, תודה הרב.

תשובה:

אחותי היקרה, כל הכבוד לך שחשוב לך לעשות רצון ה' ולחיות על פי ההלכה.

א) זה איסור תורה מפורש וזו לא חומרה
ב) לא צריך לשלוח למעבדה את כל הבית, יש דברים שכדאי לבדוק
ג) זה בהחלט גורם נזק רוחני למי שלובש את הבגד
ד) הדבר הכי מסוכן זה כובעי פרווה שמגיעים מאומן או מחו"ל (בעיקר מזרח אירופה)
ה) צירפתי לך מידע נפלא שעשוי לעזור לך בכל הנושא, קריאה נעימה.

מידע בנושא שעטנז:
מובא בספר דברים פרק כב' פסוק יא': "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"
(וכן בספר המצוות לרמב"ם זה לאו מב' , ספר החינוך מצווה תקנ'א)
הגדרת האיסור: אין ללבוש בגד שבו ארוגים יחד צמן ופשתן , זה איסור מפורש מהתורה ואינו מתקנת חכמים, מדובר באחד מאיסורי כלאיים.

אילו בגדים סביר מאוד להניח שיש בהם שעטנז?
א) כובעי פרווה ממזרח אירופה , מצוי בהם מאוד שעטנז וחובה לבודקם.
ב) כובעי קסקט, מצוי בהם מאוד שעטנז וחובה לבודקם גם אם הם מתוצרת הארץ
ג) מגף נשים (הסוג היקר) הבטנה עם צמר ולפעמים המילוי ו\או התפירה מפשתן
ד) ז'קטים, חייבים בדיקה של כל החלקים, גם כשהחיצוני סינטטי, יש לבדוק את המילוי
ה) במזרונים כמעט ולא מצוי היום שעטנז אבל שווה לשאול ולברר גם בנושא הזה.

בתלמוד במסכת יבמות דף ה: מתייחסים לעניין השעטנז ובקבלה הזהירו מללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן ושינו את רצף האותיות משעטנז - לאותיות שטן-עז, ויש שאמרו שהדבר עלול לגרום לאדם להינזק מרוח רעה, או לאבד את כוחותיו הרוחניים, אך היות ואיני מקובל איני מתיימר לכתוב דברים שאיני בקיא בהם, בקיצור כדאי מאוד להיזהר בזה. הרמב"ם במורה נבוכים סבר שכך היה נהוג אצל עובדי עבודה זרה הקדמונים.

כל המעוניין למצוא מעבדת שעטנז באיזור מגוריו מוזמן ללחוץ כאן 
כל המעוניין לדעת אילו בגדים כדאי לשלוח למעבדת שעטנז שילחץ כאן

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד אני בן 17 וחצי והמצב בבית לא טוב ההורים גרושים, אני גר עם אמא וכסף אין לה תמיד לתת לי אז התחלתי לעבוד במלון והם רוצים שבתות חגים עכשיו לי לא מתאים אבל רביד אני חייב פרנסה טובה. מה אתה מציע ההורים תומכים בי להמשיך אני מתלבט אני חייב שתהיה לי פרנסה לבגדים ולכל מיני דברים תודה

תשובה:
אחי היקר, צר לי לשמוע שהוריך גרושים. אולם, אין לך שום היתר לחלל שבת גם אם אתה ממש זקוק לפרנסה, דע לך אח יקר, לפעמים אדם שמחלל שבת או עובר על שאר עבירות שעונשם "כרת" נגזר עליו מוות. שכן אמרה התורה: "מחלל שבת מות יומת" א"כ מדוע לא כולם מתים? גילו לנו חז"ל שמוות אינו דווקא מוות פיזי, מוות יכול להיות....

א. מוות רוחני (אדם ללא תורה משול למת, "כי לא אחפוץ במות המת")
ב. אדם בלא ילדים משול למת ("הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי")
ג. עיוור משול למת (שמשון הלך אחר עיניו לפיכך ניקרו את עיניו)
ד. עני משול למת (כשם שאליפז בן עשו הפשיט את יעקב ובכך קיים גזירת אביו)

לא חסרים עונשים שבהם ה' יתברך ממיר לאדם עונש מוות בייסורים כדי להצילו ממוות. אני לא מתיימר להיות נביא או שופט, אך יתכן מאוד שההורים שלך עברו עבירות חמורות שדינן "כרת" וה' החליט להמיר להם את העונש בצער של פרנסה, אל תעשה את אותה טעות שההורים שלך עשו כדי שלך יהיה מה לתת לילדים שלך ולא תיאלץ להיות בצער בגין חילולי שבת שאתה מתכנן לעשות בקרוב ח"ו. אין דבר בעולם ששווה לאבד בגינו את השבת הקדושה אחי. השבת היא אות בינינו לבין ה' יתברך , היא הברכה שלך לכל השבוע , אם תחלל את כבודה , דע לך שאין לך בעולם דבר ! בלי שבת ותפילין אין שום דבר שמעיד על יהדותך ועל הקשר שלך עם ה' יתברך , קח את הדברים בחשבון.
אם תרצה לקרוא תגובה שלי בנושא לחץ כאן: "חילול שבת" , אל תפסיד את העולם הבא שלך בגלל כמה פרוטות אחי. חבל !  אני מצרף לך סרטונים על חשיבות שבת קודש:  "רגע אינטימי" , "קדושת השבת" , "שבת המלכה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול עוד דבר ברשותך וזה בקשר לסיאנסים ומוות קליני,אשר ראיתי באתר.אני ראיתי את כל הסרטים האלה על האנשים ועדיין בכל זאת קשה לי מאוד להאמין שזה אכן כך. אני אדם מאמין מאוד(לא דתי), אבל עדיין זה נשמע לי קצת לא הגיוני כל העניין הזה.הם מספרים שהם היו שם וחלקם כמעט נשפטו וכו'.יש איזו דרך שאני אראה שזה באמת נכון כל מה שהם מספרים שם? זה מעניין אותי מאוד, אבל נורא קשה לי לקבל את זה שאכן כך קרה להם.אני חס ושלום לא מפקפק בכח עליון, אך עדיין קשה לי לקבל את הדברים שהם מספרים..

תשובה:

אחי היקר, אשריך שאתה לא מאמין לכל דבר שאתה שומע , אם תזכה לחזור בתשובה מאהבה ולימוד , אם תזכה להתקרב לה' יתברך לא בגלל שהפחידו אותך , סימן שאתה במדרגה גבוהה אשריך מה טוב חלקך , השכר שלך יהיה הרבה יותר גבוה מאדם שהתקרב ליהדות כתוצאה מפחד, אבל סתם שתדע שרוב הסיפורים שאתה שומע על מוות קליני נכונים, יש אנשים שמגזימים וסתם מנפחים ומוסיפים דברים מעצמם, אבל לי באופן אישי היה חבר קרוב שעבר מוות קליני וכל מה שהוא אומר אמת לאמיתה , אז אני יכול לומר לך שזה אמיתי לחלוטין , האמת זה גם מובא בגמרא , יש כמה סיפורים בגמרא על אנשים שמתו וחזרו לחיים , זו לא תופעה לא מוכרת , אפילו הבדויים מאמינים בזה , יש סרטון על בדוי בשם עז (מתוך תכנית ששודרה בערוץ 2) שם מספר בדוי קטן (ילד צעיר) שהוא היה בעולם הזה והוא נכנס לבית של אשתו (אלמנתו) והוא התחיל לספר לה איפה הם מחביאים את הכסף , הוא זכר את מספר תעודת הזהות של הגוף שלו בגלגול הקודם , הוא ידע לספר למשפחה שלו דברים אישיים שאף אחד לא יודע , בקיצור אם בדויי יכול לחזור בגלגול יהודי לא יכול? לא צריך להיות סקפטי בנוגע לזה , מדובר בדברים שיש להם כבר הוכחות מדעיות , זה לא הזיות ולא קשקושים , לא יכול להיות שעשרות אלפי בני אדם הוזים את אותה הזיה , לא יכול להיות שילד קטן יזכור דברים כל כך אישיים של משפחה שלימה , לא יכול להיות שאשה שחטפה בלוק על הראש שנפל עליה מקומה שלישית תחזור בתשובה סתם , הכל אמת אחי , זכותך לפקפק בזה , אבל אם תהיה חכם תפיק מזה לקח ותעשה עם זה משהו , צפה בקטע הבא אולי זה יחזק אותך נשמה: "צילום בחדרי חדרים - מצלמים אותך"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד, ראיתי באתר שלך שאלות יפות ותשובות יפות יותר מאתרים אחרים ואני מסכים כל מה שאתה כותב והחלטתי ששאלתי תופקד בידיך. אני בן 23, התחתנתי לפני חצי שנה בערך ואני לא מאמין בקשר של "חברות" אשה צריכה להיות אשה לא חברה שלי, אני מאמין באהבה אחת עד המוות. לאחרונה התשוקה שלי גדלה ברמות מטורפות ואישתי לא יכולה לעמוד בזה היו יותר מ 3 חודשים שלא אהבנו, זה כיוון ש-"לא היה בא לה" היא חייבת להציל אותי מהחטא אבל זה לא נעשה.

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה מזל טוב, במשך כל השנה הראשונה אתה נחשב למלך.
בנוגע לשאלה הרצינית והחשובה ששאלת, אני מאוד מקווה שהבנתי אותך נכון ואנסה לעזור לך, למרות שאני חושב שאתה לא פחות אשם מאשתך. בראש ובראשונה אתה צריך לדעת שגם אם יש לך זכות קדימה,

זכות קדימה לא לוקחים זכות קדימה מקבלים!  אחי...
גם בחיים זה כך, גם אם מגיע לך משהו ואתה מרגיש שאשתך חייבת לך משהו, היא צריכה לתת לך את זה מרצונה ואין לך רשות לקחת זאת בכוח !

א. אחי היקר השנה הראשונה של הקשר היא השנה הקשה ביותר, אתה לומד להכיר  
    את אשתך יותר ואשתך לומדת להכיר אותך יותר. לפעמים זה קצת קשה, רוב הזמן 
    לכל אדם יש דפוסי התנהגות שונים וראוי בשנה הראשונה להיות פשרנים  ולנסות
    לדון לכף זכות את בן הזוג. 
    מצידך כבעל - עליך להבין את אשתך ,אם היא חוששת, מבויישת, אם יש לה קשיים
    אם היא לא מוכנה לעשות כל מה שאתה רוצה לעשות, אם היא קצת חשדנית וכיוצב'
    מצדה כאשה - היא אמורה לכבד אותך (לא פחות מהעובדה שאתה צריך לכבד
    אותה) היא אמורה להבין שיש לה זכות והיא מצילה אותך מן החטא, היא אמורה
    לעודד אותך ללמוד תורה, היא אמורה להתחשב בך ולהשתדל לרצות אותך ולשמח 
    אותך, במידה ואתה מתפקד בבית כבעל ירא שמים ולא כבעל חיים. (מחילה)

ב. ההלכה התירה לגבר לגדור עצמו באשתו , אבל הכל צריך להתנהל בדרכי נועם 
    ובצורה מכובדת וראויה, בהסכמתה וביראת שמים. אם אינך יודע לפייס את אשתך
    יתכן מאוד שזה מה שגורם לה להתרחק ממך. צריך לדעת לגשת לאשה בדרכי נועם. 
    כמו כן אני מאוד מקווה שלמדת הדרכת חתנים והרב הסביר לכם שראוי שלא תהיה 
    תהיה ביניכם מריבה ותתפייסו וכיוצב' בהקשר לבני תשע מידות, אולם היות ויש
    גם נערים צעירים שקוראים את התגובות אני לא מעוניין להרחיב בנושא צדיק.

ג. אחי היקר, הקשר ביניכם לא אמור להיות קשר של "חברות" , אבל אם אתה רוצה 
   להציל את הנישואים שלך ואת הזוגיות שלך, תראה לה שאתה בן תורה אמיתי. אם 
   תתנהג כבן תורה היא תתייחס אליך כאל מלך, אבל אם תתנהג כבעל חיים, סביר
   מאוד להניח שהדבר יגרום לה דחיה והיא תתרחק ממך. תקבע עיתים לתורה, תתפלל
   תלך בבית בצניעות, תדבר בצניעות, אל תנבל את פיך ותשתמש בביטויים שלא
   ראויים לבן מלך, תשלוט על מידת הכעס שלך ואל תתבייש לקבל הדרכה נוספת
   בנושא, זה נושא רגיש וכשם שאשתך חייבת "להציל" אותך מן החטא, אתה חייב
   לדאוג לעולם הבא שלה, "נאה דורש נאה מקיים" ודי לחכימא ברמיזא.

ד. לתשומת לבך, אם אשתך היא בוגרת מדרשה, עליך לקחת בחשבון שבמדרשה
    מלמדים את הבנות להיות צנועות ויראות שמים, להתנהג בצניעות גם ביחסי האישות 
    להתלבש בצניעות, לשמור על טהרה כדת וכדין, יתכן מאוד שהדרכת החתנים
    שאתה קיבלת שונה בתכלית (מבחינת ההשקפה) להדרכת הכלות שהיא קבלה, לכן 
    ראוי שתיישרו קו ואל תתנו לנתק הזה להעמיק יותר ויותר, חבל.

ה. אם תוותר מעט על הכבוד שלך, גם היא תתפשר ותוותר על הכבוד שלה, אני בטוח
    שגם היא מתוסכלת והיא לא מפסיקה להתייעץ עם מורי הוראה ו\או עם רבניות
    בנושא, אני רק מקווה שהמקח לא היה מקח טעות, אני מאמין שאם אשתך יראת
    שמים, היא ציפתה לקבל בחור ירא שמים ולא בחור שכל היום חושב איך לגדור את
    עצמו, אמרו חז"ל: "כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם" אם תשדר נועם וחיוך
    היא תתייחס אליך בדרכי נועם ותחייך לך.

ו. מידת הכעס היא מידה מגונה, אם לא תשלוט במידת הכעס שלך, יהיה לך קשה מאוד
   לגרום לאהבה לפרוח בצורה נכונה, לא משנה איך אשתך מתנהגת, בעיות בזוגיות
   פותרים, בדרכי נועם, בשיחה מכובדת, באהבה ואחווה שלום ורעות, במיוחד בשנה
   הראשונה, אני יודע שזה קשה, אני יודע שלפעמים זה יכול להיות מאוד מתסכל, אבל
   סמוך עלי אח יקר ואהוב, אם תשנה גישה ותדע לומר "טעיתי" אם תדע להוריד קצת 
   את הראש ולהודות בטעויות שלך, הזוגיות שלך תפרח. תברח מן הגאווה.
 
ז. הכל תלוי ביסוד אחי , אם השנה הראשונה שלכם תהיה רצופת פרידות , כעסים, 
    מחלוקות וחוסר רצון להתפייס ולדבר עם רב או רבנית בנושא, צר לי לאכזב אותך
    אבל הכל הולך אחר ההתחלה, לכן אני מציע שתעצרו את הנתק כבר עכשיו ותנסה
    לעשות הכל כדי להחזיר את החיוך לפניה של אשתך המקסימה, האשה משולה
    לשכינה, אם אשתך לא נהנית בחברתך כנראה שאתה צריך לעבוד על היראת שמים
    שלך, כשאשתי מצוברחת אני ישר בודק עם עצמי, מה לא בסדר בי ! אני לא מאשים
    אותה, אני מחפש את הפגמים שלי. הכי קל זה למצוא את הפגמים בצד השני, אם 
    אתה בחור חכם, "טול קיסם מבין שיניך וקורה מבין עיניך".

ח. זכור אחי , יש זמנים שאתם אסורים , בזמן הזה עליכם להקפיד בכל דיני ההרחקה,      אם לא תקפידו על דיני ההרחקה ותתירו לעצמכם לגעת אחד בשני בזמן שאתם
     אסורים, אז כשתהיו מותרים יהיו ביניכם מריבות ותככים ותהיו אסורים ! החפץ חיים 
     מגדיר זאת בצורה נפלאה: "אם בזמן שאתם אסורים אתם מותרים, אזי בזמן שאתם 
     מותרים תהיו אסורים" (כביכול, מן השמים יגלגלו שיהיה ביניכם ריחוק) במילים
     פשוטות: אם היה ביניכם קירוב כשאסור , יהיה ביניכם ריחוק כשמותר. בהצלחה.

אם תרצו להיפגש איתי ועם אשתי (בנפרד) או לשוחח איתנו בפלאפון כדי לקבל עזרה ו\או הכוונה זוגית , טיפים ואפילו פגישת גישור, נשמח לעזור לכם (גם באופן אישי אחי) שלח לחבר קריאה בניפרד