שאלה:
שלום הרב ... אני בכיתה יב ולומדת בבית ספר חילוני .. ובמקביל אני במידרשה אקסטרני .. רוב הזמן אני עם החברות מהמידרשה .. ואני ממש רוצה לחזק את הבנות מבית הספר כואב לי לשמוע אותן מדברות בצורה זולה ... ואני ממש רוצה לעזור להן אבל כל פעם שאני מתקרבת כדי לעזור להן אני נופלת רוחנית ... בשמיעת לשון הרע ברכילות .. וכאילו יש לי רצון לחזור להיות ביחד איתן כמו לפני שהתחזקתי ... זה שאני לא מחזקת אותן ועושה קידוש ה' נותן לי הרגשה שאני לא עושה את רצון ה' בזמן שנשאר לי בבית הספר ... מה אני יכולה לעשות ?

תשובה:
להמשיך לאהוב אותן כי הן אחיות שלך, כל ישראל ערבים זה לזה כולנו אחים, כולנו קשורים בקשר דם, כולנו צאצאים של אברהם יצחק ויעקב וכולנו נזכה לראות עין בעין את הגאולה, התפקיד שלך זה לא להחזיר אותן בתשובה, זה פשוט להביא אותן איתך פעם אחת להרצאה או מפגש חברתי תורני נחמד שאת יודעת שהוא מצחיק ומדליק, לא להביא אותם לדברים המשעממים כי צריך שהן יתחברו לדת בצורה כיפית וחוויתית, הכל תלוי בך, אבל אל תעמיסי עליהן, פעם באף פעם תקחי אותם לשיעור או משהו, בצורה חכמה וספונטנית. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב קוראים לי רפאל ואני רוצה לשאול אותך שאלה. איך מתחזקים? אני כל הזמן מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם. אני כל הזמן בדיכאון. למה אני סובל כל הזמן ואלו שלא הולכים בדרך בורא עולם נהנים !

תשובה:
האמת יש באתר עשרות תשובות שעוסקות בנושא של צדיק וטוב לו רשע ורע לו , הפעם החלטתי לענות בצורה נחמדה מקורית ופשוטה , כל מה שצריך זה כמה דק' לקרוא סיפור נחמד עם מוסר השכל נפלא , מקווה שזה יעזור לך להבין איך העולם עובד.

החלטתי לשבת ולספר לך סיפור שאולי יצליח לגעת לך קצת בלב.
יוסי ורפאל שני חברים טובים הלכו לרופא , שניהם היו חולים , ליוסי הרופא אמר: "מותר לך לאכול מה שאתה רוצה , מתוק , מלוח , חריף , מר , שומני , בקיצור תחגוג חופשי". את רפאל הרופא הזהיר הוא אמר לו: "תיזהר לא לאכול הרבה מלח , לא לאכול שום דבר מטוגן ו\או שומני , לא צ'יפס , לא שניצל, לא לאכול מתוק מדיי ולא לפני שינה".

רפאל ויוסי חזרו לביתם , בדרך הם עצרו לאכול בקיוסק ,
יוסי קנה סוכריות והציע לרפאל - רפאל אמר - אסור לי.
יוסי קנה גם גלידה לקינוח והציע לרפאל אבל רפאל אמר - אסור לי.

רפאל ויוסי הגיעו לבית של יוסי , אמא של יוסי הכינה שניצל עסיסי
והגישה את השניצל לשולחן בתוספת צ'יפס שהיה ממש מגרה
יוסי ורפאל ישבו לאכול , יוסי אכל לתיאבון , הוא הביט ברפאל שפשוט ישב
ובהה בצלחת , הוא אמר לו: "למה אתה לא אוכל אמא הכינה גם לך"
רפאל מחה דמעה ואמר: "אסור לי"

יוסי החליט ללוות את רפאל לביתו והוא נשאר אצלו עד מאוחר ,
כמה דק' לפני השינה רגע לפני שרפאל עזב את הבית של יוסי
הוא מזג ליוסי קוקה קולה הוא ביקש מרפאל שיעשה איתו לחיים
אבל רפאל שוב התבאס ואמר: "אסור לי לשתות מתוק לפני שינה"

כך סבל רפאל תקופה ממושכת של איפוק , האמת הוא לא ממש הצליח להתגבר על הפיתוי , לפעמים הוא היה מרשה לעצמו לאכול שניצלון נחמד או לחטוף ממתק של פסק זמן או שוקולד כזה או אחר , אבל הוא באמת השתדל.

אחרי 3 חודשים רפאל כבר לא יכל להמשיך , הוא שוב ניגש לרופא ופשוט זעקקקק
אני לא מסוגל יותר , זהוווווו החודשים האלה היו פשוט סיוטטטטטט אני לא מסוגל, צ'יפס אסור , שניצל אסור , קולה אסור , איך אפשר לחיות ככה??? הרופא פנה לרפאל ואמר: הכל מותר , השאלה איך אתה מבשל את זה ואיזה תחליף בריא עשוי להועיל.

אתה יכול לאכול צ'יפס - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול שניצל - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול מתוק - אבל לא קולה , משקה טבעי.

כעבור כמה חודשים של שינוי אופן האכילה , הרופא הודיע לרפאל חגיגית שהוא כבר לא בסיכון והכל בסדר , אז רפאל אזר אומץ ושאל: "ד"ר למה כשבאתי עם יוסי אמרת שליוסי מותר לאכול הכל ורק לי אמרת שאסור לאכול כל דבר , הרופא מחה דמעה ואמר: "יוסי חולה במחלה שאין לה תרופה , שום דבר כבר לא יכול לעזור לו ולכן רציתי שלפחות יהנה מהזמן שנותר לו לחיות כי עולם המדע עדיין לא מצא תרופה למחלה של יוסי , אבל לך היה חולי פשוט , לכן ביקשתי ממך להיזהר מעט וידעתי שתבריא לחלוטין". 

רפאל היה עצוב כששמע על המחלה של יוסי והוא החליט להתפלל על יוסי , הוא הלך לבית הכנסת ופשוט בכה ליד היכל הקודש ואמר , א-לוהים אני לא כועס על יוסי יותר. היום הבנתי למה הרופא נתן לו לאכול מה שהוא רוצה היום הבנתי שליוסי אין סיכוי להיות בריא ליוסי אין סיכוי לחיות. לכן אני פונה אליך ומבקש ממך סליחה, סליחה שקינאתי ביוסי , סליחה שכעסתי על יוסי , אולי הקנאה שלי וצרות העין שלי רק הזיקו יותר ליוסי , אני מתחנן לפניך א-לוהים , תרחם על יוסי למרות הכל ותעזור לי לעזור לו להיות בריא.

כך כל יום היה רפאל מגיע לבית הכנסת , נצמד להיכל ובוכה , ארבעה חודשים אחרי כשרפאל הגיע לבדיקות שגרתיות אצל הרופא , רפאל פנה אל הרופא ושאל , ד"ר , תגיד אתה יודע מה שלום יוסי אולי? הד"ר אמר , בוודאי ! שכחתי לספר לך , הוא עבר כמה הקרנות והמצב השתפר , הצליחו להסיר לו את הגידול והשיער שנשר לו , החל לצמוח שוב מחדש , יוסי הבריא לחלוטין בזכות ההקרנות והרופאים.

רפאל חייך ואמר: "יוסי הבריא לחלוטין בזכות א-לוהים" 

עכשיו אמר הד"ר לרפאל , ליוסי יש רופא חדש והרופא של יוסי מסביר לו מה מותר לו לאכול ומה אסור לו לאכול , זה לא הולך להיות קל , אבל לפחות הוא יחיה.

רפאל רץ לבית הכנסת , נצמד להיכל ואמר: "א-לוהים , שמעת אותי , הקשבת לי , ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם , אני יכול לבקש בקשה קטנה? אני יכול לקרוא לך מהיום אבא?.....  עד כאן הסיפור.

אני מאוד מקווה שאתה מספיק חכם להבין את הנמשל , , , אעזור לך ממש מעט...
יש אנשים שעשו טעויות כל כך חמורות , שגרמו להם להפסיד את העולם הבא שלהם , עבירות שהעונש שלהם בתורה הוא: "כרת" כלומר: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל" , באופן מסויים הם איבדו את הסיכוי שלהם "להבריא" , הדרך היחידה שלהם להבריא זה לעשות תשובה וכדי שהם יעשו תשובה אנחנו "אחים שלהם" צריכים להתפלל עליהם.

אחי היקר , אם אתה "סובל" זה רק בגלל שהרופא (בורא עולם) מאמין שיש לך סיכוי להבריא , אם אחרים "נהנים" ומותר להם לחגוג , יכול להיות שזה בגלל שהם מקבלים את השכר שלהם על המצוות שלהם בעולם הזה , אבל הם מפסידים את העולם הבא ,
ואם אנחנו נתפלל עליהם בדיוק כמו שרפאל התפלל על יוסי , אולי הם יזכו להירפא ואז הרופא יתן גם להם הוראות חדשות , פתאום גם להם יהיה קשה , כי כל דבר אסור , פתאום גם הם יהיו "בריאים" ועובדה שאחרי שיוסי הבריא , הרופא החדש אסר עליו לאכול כל מיני דברים , אבל לפחות הרופא יודע שיש לו סיכוי לחיות עוד קצת בעולם הזה. העולם הזה זמני , העולם הבא הוא עולם הנצח , שווה לסבול פה קצת כדי ליהנות בעולם שכולו טוב , עולם שלא כולם יזכו להגיע אליו , רק מי שזכה ועשה תשובה יזכה להגיע לעולם הנצח , לך יש את הזכות , אתה זכית להכיר את עולם התשובה בזמן, רגע לפני ביאת גואל צדק , התחברת למקום הנכון , אל תצטער על זה לרגע ואל תאחל לעצמך תענוגות בעולם הזה , כי כבר למדת למי הרופא מתיר לחגוג ולעשות הכל...

אז למה אני מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם?
חכם יהודי אחד אמר פעם שיש אנשים שהאיברים הגשמיים שלהם משותקים , הם לא מסוגלים להזיז אותם , לפעמים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים האיבר חוזר לתפקד ולזוז , אבל יש מקרים שהאיברים נשארים משותקים ואין תרופה לשיתוק הזה ה' ישמור

כך גם בעולם הרוחני , הבן איש חי לימד אותנו שלכל אדם יש איברים רוחניים , כשהאיבר הרוחני שלנו משותק , קשה לנו להרגיש אותו או למשש איתו , לכן לפעמים אנחנו מתפללים ומתפללים אבל הלב שלנו משותק , הלב לא מתרגש מהתפילה , כדי לרגש אותו צריך להחיות אותו , איך עושים את זה? הרופא הגדול (ה' יתברך) אמר שכדי להחיות לב נדכאים , צריך פשוט לקרוא קריאת שמע בזמן וללמוד תורה , בקריאת שמע נאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" ועל התורה נאמר: "ולכל בשרו מרפא" , אם תקפיד לקרוא כל יום בבוקר ובערב ק"ש בזמן (רצוי במניין) ותבטיח לי שכל יום תלמד בזמן קבוע 15 דק' תורה (לבד מתוך ספר) ופעם בשבוע תלך לשיעור תורה של שעה אחת לפחות קבוע , אני מבטיח לך שאחרי 3 חודשים שתתמיד בזה , אתה תתרגש כל כך ותברך אותי ואת כל גולשי אורלנוער שזכית להכיר את האתר הזה חחח מה אתה אומר? אני מקווה שאהבת את התשובה שלי נשמה טובה.

אני רוצה לסיים את המסר במשפט הבא: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך (הנשמה שלך) שבוקעות את כל הרקיעים" ה' אוהב אותך אח יקר. 

אין אדם בעולם שלא מתפלל , השאלה מי מתפלל , איך הוא מתפלל , האם הוא צדיק? האם הוא באמת מתפלל מעומק הלב או שהוא: "דופק כרטיס" סליחה על הביטוי.

אספר לך עוד סיפור לסיום.
ליד הבית של רבי חיים מצ'אנז עמדה אשה מבוגרת אחת גלמודה , ביד שלה היה שק של תפוחים והיא צעקה: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים בזול" , שעה שלימה עברה ואף אחד לא קנה תפוח , האלמנה המבוגרת החלה לבכות , שלח רבי חיים את השמש שלו לשאול את האלמנה למה היא בוכה ,  ענתה האלמנה לשמש , עוד מעט תשקע השמש ולא הרווחתי אפילו פרוטה אחת לקנות צרכי שבת לילדיי הרעבים ומדוע אף אחד לא בא לקנות? שאל השמש , הם אומרים שהתפוחים לא טובים. ניגש השמש לרב וסיפר לו את הכל , הרב הפסיק את לימודו אחז בשק התפוחים והחל להכריז בקול גדול: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים טובים בזול" מיד המוני בני אדם נאספו ורצו לקנות מהתפוחים של הרב , הם היו מוכנים לשלם סכום כפול , עד שכל השק התרוקן והרב לקח את כל הכסף ומסר לאלמנה , האלמנה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה , היא ברכה את הרב והלכה לביתה שמחה ומאושרת.

יש בעולם הרבה אנשים שצועקים וקולם לא נשמע , לפעמים צריך לבקש את עזרת הרב , רב ירא שמים יודע לדאוג לאחרים , לעזור להם , לכוון אותם ולהדריך אותם , אז אם לפעמים אתה מרגיש שהתפילות שלך תקועות , אם אתה נופל לעצבות ודיכאון , תעשה לך רב , רב שתוכל להתייעץ איתו , ללמוד ממנו , רב שישמש לך דוגמא אישית טובה וראויה , רב שידע להסביר לך למה חיי התורה הם לא דיכאון , הם אושר ! רב שיצליח לגרום לך לקבל חשק ללמוד תורה , לצלול בים התורה , ליהנות מהמגע המלטף של המים הטהורים של התורה שיעטפו את גופך וישאו את המשקל הכבד שלך ושל כל השאלות שלך , כי בתוך המים משקל כבד הופך להיות קל , המים נושאים אותך , כך כשתלמד תורה ותשחה בים התורה כל השאלות הקשות והמשקל הכבד שאתה נושא על הגב שלך , המשקל של הדיכאונות והדאגות יתמוגג ויתמוסס ותזכה לחייך מחדש.
אני מאוד מקווה שתמצא רב כזה בקרוב ועד אז אתה יכול להיעזר באדם פשוט כמוני.

לסיכום: רפאל היקר אני מאוד מקווה שהמסר עבר ואתה מספיק חכם כדי להבין מה רמזתי לך בתגובה הארוכה הזאת , אני מקווה שבפעם הבאה שתתפלל תרגיש קצת אחרת , בנוגע לדיכאון , אני מאמין שעד עכשיו היית בדיכאון כי חשבת שכולם שווים , אבל היום אני מאוד מקווה שאחרי ההסבר שקיבלת , תבין שאתה לא צריך להיות בדיכאון , כי הרופא הגדול , ה' יתברך אוהב אותך ודואג לך , הוא ביקש שתעשה רק עוד דבר אחד קטן , שתקפיד לקרוא אשר יצר כל יום, כדי שתזכור תמיד את המשל שכתבתי לך כאן ותזכור שאחרי כל הרופאים הגדולים עומד רופא עוד יותר גדול שקוראים לו ה' והוא היה והוא הוה והוא תמיד יהיה "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

שאלות ותשובות דומות בנושא "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
א) למה כשמתקרבים לה' הצער רק נהיה גדול יותר?
ב) אם הכל ידוע מראש אז למה אנחנו נענשים?
ג) קרועה בין שני עולמות - מה לעשות?
ד) איפה הצדק בעולם - בושה.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

תשובה:
אחי היקר, ריחוק רק יצור ריחוק גדול יותר , במקום להכריז מלחמה לדעתי עליך להכריז "אהבה" בכל מצב , אם היה מדובר בנערה ממש צעירה ההתייחסות הייתה שונה , אבל מדובר בנערה בוגרת , לכן ההתייחסות צריכה להיות בוגרת ואחראית , לא אימפולסיבית ולא קולנית , זכור ! מלחמה גוררת מלחמה , אמר שלמה המלך ע"ה : "חנוך לנער ע"פ דרכו" , אי אפשר להתייחס לבחורה בת 30 כמו שמתייחסים לנערה או לילדה, היא מספיק בוגרת כדי לדעת את ההשלכות שיהיו למעשיה , אפשר לשוחח עמה בדרכי נועם להראות לה שהיא חשובה ואהובה למרות הכל , חשוב מצד אחד שהיא תדע שהדבר מצער אתכם אבל מצד שני חשוב להראות לה שלא משנה מה תהא הבחירה שלה , היא תמיד תישאר בתך ! לדעתי אם היא תראה שאתם מתנהגים עמה בדרך ארץ , כשהיא תהיה במשבר היא תבקש את עצתכם ותמצא בית חם , לעומת זאת אם תהיו קשוחים ונוקשים גם אם היא תהיה במשבר היא תחשוש ליצור קשר והמשבר שלה רק יחמיר , כי היא תרגיש שאין לה עם מי לדבר.

אב יקר , עצתי פשוטה וברורה , אני חושב שכרגע תן לה קצת להירגע , כנראה שחדרתם לה יותר מדי לפרטיות והייתם נוקשים מעט , היא לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט חיפשה שקט ושלווה , היא מצאה נחמה בזרועותיו של אותו בחור שהכירה , גם אם היא לא מודעת ממש למה שהיא עושה , כרגע עדיף לה להיות איתו ולא לסבול צער מהנוקשות שלכם , זה מה שכרגע עובר לה בראש , לדעתי ברגע שיעבור זעם , במידה והיא תיצור קשר , תזמן אותה לשיחה אוהבת ולא לשיחה נוקבת , תסביר לה שאתה מבין את מעשיה , אתה לא מצדיק אותה אבל אתה מבין , בכל מקרה רצוי שתדאג שמישהו יעביר לה מסר ברור , לכל מעשה יש תוצאה , בחור שאינו נאמן למסורת אבותיו , סביר מאוד להניח שלא יהיה נאמן לבת זוגו , לנערות אני בד"כ מראה את הקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" בכל מקרה , אל תאבדו את העשתונות , בלי יהדות היא לא תגיע רחוק , היא תחזור למקורות זה עניין של זמן , אתם צריכים רק להמשיך להיות הורים אוהבים.

במקרים רבים , הורים שמקבלים יפה את בתם ואת בן זוגה , מעוררים רצון עז בבן הזוג להתקרב לתורה ולמצוות , אבל דחיה נוקשה מצד ההורים (בגיל כזה) גוררת דחיה וריחוק , זכור אב יקר , אין טעם להילחם איתה היא לא בגיל שבו תוכל לחנך אותה , החינוך מתחיל בגיל 0 ונגמר בגיל 18 , כל מה שנותר לך לעשות לאחר גיל 18 זה לשמש דוגמא אישית טובה ולסמוך על החושים החדים של הבת שלך , אם כשלת בחינוך בגיל צעיר התוצאות באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר , כדי לא לגרום נזק נוסף אני מציע שתרעיף חום ואהבה ותרבה בתפילות לבורא עולם שיזכה אותך שלא יצא דבר תקלה על ידך , כרגע הדברים לא נתונים בידך , אתה עשית כל מה שאתה יכול , לדעתי עשית לא מעט טעויות , אבל המטרה שלנו כרגע היא לתקן לא לעוות יותר ולא לגרום נזק שבמקרים קיצוניים עשוי להיות בלתי הפיך , תתקשר לומר לה שאתה אוהב אותה למרות הכל. (אתה לא חייב אבל זה יכול לרגש אותה ולגרום לה להעריך אותך ואת המשפחה יותר)

אחי היקר, במילים אחרות הבת שלך אמרה לך : "בבית אין לי שלווה" , "בבית חונקים אותי" , "בבית לא נעים לי" , היהדות אמורה להיות דבר נפלא , דבר נעים , אם החינוך כרוך באיומים , צעקות ואיומים קולניים , לא נראה לי שזה תורם לאף אחד מהצדדים , במלחמה תמיד יש פצועים לא משנה מי מנצח , אם אתה רוצה אי פעם לזכות בבת שלך שוב , תשמש דוגמא אישית טובה , תרעיף חום ואהבה , תיזום קשר ותראה לה שאתה מדבר איתה כי אתה אוהב אותה ולא כי אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה , אל חשש היא תחזור בתשובה , כל דבר חוזר לשורשו ! אם יש לה יסודות טובים סופה לחזור לשורשים , תהיה חכם אל תהיה צודק נשמה טובה , אם תצטרך עזרה אני כאן. בשורות טובות.

אתה מוזמן להוסיף את השם של בתך (פלונית בת פלונית) בהקדשות שבאתר ואנחנו נתפלל עבורה לכניסה למדור התהילים לחץ כאן: "מרכז התפילות והתהילים", יהי רצון שיהיו לך בשורות טובות.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב,שמי אבישג אני בת 18 גיל קשה,אני בקשר עם בחור 3 חודשים(מכירים 4 שנים) התחלנו את הקשר בשמירת נגיעה ולפני מס' ימים נפלנו אבל חזרנו לעצמינו מיד. אבל עכשיו קשה לנו יותר.איך אנו יכולים להקל על עצמינו? שנינו מתחזקים ורוצים לשמור נגיעה, אך היצר הרע גובר לפעמים.לשאלתי השניה: התחלתי ללכת למדרה מס' פעמים והפסקתי.חבר שלי רוצה שאני אלך אך ממש קשה לי.כל פעם יש תירוץ אחר.האם יש לרב טיפ לתת לי שידחף אותי כן ללכת?אני רוצה לבנות קשר אמיתי עם אותו בחור,קשר לבית בישראל.ויודעת שכל טיפ מהרב יעזור.תודה מראש.

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שיש לך חבר , ההלכה לא מתירה לך להיות בקשר עם חבר כל כך הרבה זמן, דעי לך אחות יקרה, כשעוברים עבירה אחת השניה ממהרת לבוא, ברגע שעברת על ההלכה והתרת לעצמך להיות בקשר עם בחור, לפני שעלית למדרשה או התחזקת דיו כדי לדעת שתצליחי לשמור על עצמך, אזי העבירה השניה ממהרת לבוא, לכן נכשלת בשמירת נגיעה, אני תמיד ממליץ לתלמידות שלי לא להיכנס לקשר עם בחור כל זמן שהן עדיין לא מוכנות לכך, נערה שרוצה לצאת לשידוכים או להכיר בחור, צריכה לפחות שנה שנתיים של קביעות עיתים לתורה ורצינות (עם דעת תורה הגון וירא שמים) או לפחות שנה במדרשה, נערה שלא קובעת עיתים לתורה ולא הייתה במדרשה (חוזרת בתשובה) יהיה לה קשה מאוד לשמור נגיעה וסביר מאוד להניח שהיא תכשיל את הבחור בנגיעות אסורות ! אם מדובר בנערה דתיה מבית , שחונכה לשמרנות ויודעת לשמור על עצמה והבחור שאיתו היא יוצאת הוא בוגר ישיבה או בחור רציני שקובע עיתים לתורה, אולי הקשר היה "כשר" אבל אין לי ספק שהקשר שאת נמצאת בו כעת הוא לא קשר בריא עבורך , אני יודע שאת ממש אוהבת את הבחור ויש לך רגשות כלפיו, אבל אני חושב שאהבתך לבורא עולם צריכה לגבור על אהבתך הגשמית והרגעית, אם את רוצה להיות מאושרת , תעלי למדרשה (עם פנימיה) לא מדרשה אקסטרנית כי אז את פשוט בורחת ומפסיקה, תאזרי אומץ ותהיי רצינית, החיים הם לא משחק, לא תצליחי לשמור נגיעה כרגע , במיוחד לא עם בחור שכבר נכשלת איתו , את לא מלאך את אדם פשוט , אל תכניסי את עצמך לניסיונות ולבזיונות , תהיי רצינית ותעלי למדרשה זו העצה שלי, אפילו הבחור שמח שתעלי למדרשה , זה רק אומר שהוא בחור איכותי , אבל כרגע לא שייך שתצאו , תעשו הפסקה של כמה חודשים עד שתתחזקי , תדרשי ממנו לקבוע עיתים לתורה ורק בעוד מספר חודשים כשהרבנית תגיד לך שאת מוכנה לצאת לשידוכים תצאי , ראש המדרשה (הרב) ישוחח עם הבחור ויברר אם הוא מתאים לך, אם הוא ראוי לבת מלך כמוך ! בהצלחה וישר כח על ההתייעצות , חשוב שתמיד תקבלי עצה טובה ולא תסמכי על עצמך כי כשאת סומכת על עצמך , תראי לאן את מגיעה... אל תנסי להאשים את היצר הרע בטעויות שלך, אם היית רצינית לא היית מגיעה למצב של נגיעות אסורות איתו , את לא מספיק חזקה.
תקראי את הטיפים הבאים: "טיפים לשמירת נגיעה" ותצפי בקליפ הבא: "טיפים לשמירת נגיעה" . בהצלחה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד! אני בעל תשובה ויש לי הרבה ניסיונות קשים. אני ברוך השם לומד בישיבת ''יודעי בינה'' בחדרה. הייתה לי אפשרות לשחק בקבוצת כדורגל שכל כך חלמתי עליה ולוותר על הישיבה או להמשיך בישיבה! בחרתי להמשיך בישיבה. עכשיו תענה לי אני מרגיש שאני חי בשקר! תן לי תשובה שאני יגיד לעצמי שצדקתי. למה כל החיים אני חייב להיות דבוק לספר ולא ליהנות מהחיים???

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה דע לך שלכל חוזר בתשובה יש ניסיונות ולכן השכר שלו גדול יותר מאדם שנולד דתי , כי הרבה יותר קשה לו להחזיק מעמד בתשובה כי הוא טעם טעם חטא, הוא כבר טעם את העבירות, הרבה יותר קשה לעזוב את החטא אחרי שכבר התנסית בו, לכן אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (כגודל הצער גודל השכר) להלן טיפים קצרים שיחזקו אותך מאוד לדעתי.

א. אין דבר גדול יותר מללמוד בישיבה
ב. ישיבת יודעי בינה היא ישיבה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום
ג. כדורגל זה משחק נפלא אבל לא שווה לבזבז עליו את "משחק החיים"
ד. צפה בקטעים הבאים: "משחק כדורגל-קצר" , "משחק כדורגל-הקטע המלא"
ה. הצרות שבעולם מעידות שכולנו "שחקנים" בתיאטרון בובות, מי שאוחז בשקר נופל.
ו. אתה אוחז באחת !!! אל תבזבז את החיים שלך ברדיפה אחרי כדור וגאווה, אתה זוכה לרדוף אחר חכמה, חכמתך נשארת לעד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, אם אחרי הפטירה יכתבו על הקבר שלך: "היה שחקן מעולה" זה יעזור לך במשהו בעוה"ב?
בקיצור אחי, אתה יכול לשחק כדורגל, אבל לא לעשות מזה קריירה או לבזבז את חייך
זכית ללמוד בישיבה, ללמוד חכמה, במקום להתלונן ולבכות, הגיע הזמן שתעריך את הזכות שנפלה בחלקך, בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל בסוף אתה תברך אותי שעודדתי אותך לא לוותר על הזכות שנפלה בחלקך. במיוחד בישיבת יודעי בינה שאני מכיר באופן אישי את הישיבה ואת הבחורים המצויינים שלומדים שם (חלקם תלמידים שלי) אני אומר לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, יש לך זכות אדירה אל תפספס אותה... איך אתה יכול להרגיש שאתה חי בשקר אם אתה מחובר לישיבה? חז"ל גילו לנו שמי שתורם כסף לישיבה מאושר שנאמר: "ותומכיה מאושר" אז תחשוב איזו זכות יש למי שלומד בישיבה ולא רק תורם כסף להחזקתה. אל תתן ליצר הרע לתעתע בך, כל החברים שלך שמשחקים כדורגל, שמחים שמחה רגעית , אתה זוכה לחיי נצח, שנאמר: "תורה וחיים", סיפור לסיום !

מספרים על תלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שעזב את הלימוד משום שרצה להרוויח קצת כסף בחו"ל, כשחזר ראו תלמידיו של רבי שמעון שידיהם מליאות בכסף וזהב, ראה רשב"י שתלמידיו מצטערים, לקח אותם לבקעה ואמר: "בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב" מיד התמלאה כל הבקעה דינרי זהב, מיד הסביר להם רשב"י שכל מי שרוצה הנאות בעולם הזמני הזה, סופו שמאבד את שכרו השמור לו לעולם הבא. להלן המעשה:

"אמר ר' יחזקיהו בשם ר' ירמיה: מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזל להודנקי (לחוץ לארץ) [ואתא] טעין, כי אתא על גבי ר' שמעון בן יוחי, והיו התלמידים רואין את הריוח שהרויח, והיו מצירין על עצמן. מה עשה ר' שמעון, נסב לתלמידיו ונפק עמהון להדא בקעתא, ואמר לבקעה: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב ונתמלאה, אמר לתלמידיו: כל אחד ואחד יטול חלקו, כל מה שאתם מבקשים, אלא הוו יודעין שכל מי שהוא נוטל, ממתן שכרן של עולם הבא הוא נוטל, כיון שראו כך התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן ".

בקיצור אחי היקר, זכית להיות מחובר לקדושה, רגע לפני הגאולה, שים לב, העולם רועד הערבים מתלהמים, הטבע גועש ועם ישראל ממתין לביאת גואל צדק ברחמים, גדולי הרבנים כבר חזו את רעידת האדמה שפקדה את סין, שמעתי שיש הקלטה של הרב בן ארצי שניבא את הרעידה ואפילו אמר מתי היא תהיה, בקיצור במקום לשמוע לעצת היצר הרע שלך ולחלום על כדורגל, תחלום על דפי גמרא ותחזיק חזק בספר כי זה הדבר היחיד שאולי יציל אותנו כשיתחילו "חבלי משיח" בארץ ישראל. בהצלחה.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

תשובה:
בראש ובראשונה אני רוצה לשמח אותך ולומר לך שניצלת מייסורים קשים, דעי לך אחות יקרה, כמה שהמצב שלך נראה גרוע כרגע, אם היית מפילה את הילד לא היית מצליחה לישון בלילות והיית משלמת על זה מחיר כבד, אני לא אכנס איתך לסיפורים של נשים שהפילו ששוחחו איתי, על חלומות שיש להן על ילד שצורח להם באוזן כל לילה.. אשה מבוגרת ניגשה אלי בסוף אחת ההרצאות שמסרתי במרכז הארץ וסיפרה לי שבעלה הכריח אותה להפיל את העובר בגלל שהרופאים אמרו לה שאם הוא יוולד הוא יהיה עם תסמונת דאון או עם פיגור קל, היא הלכה לעשות הפלה וברגע שרצחו לה את התינוק היא שמעה צרחה שלא עוזבת אותה כבר כמה חודשים, היא לא מסוגלת לישון היא איבדה את שפיותה בגלל זה, יש עוד מלא סיפורים על אשה שהפילה ובגלל זה לא הצליחה להיכנס להריון 15 שנים כשהיא הגיעה לרב לקבל ברכה הרב אמר לה שכל פעם שהיא נכנסת להריון התינוק שהיא רצחה מקטרג עליה בשמים ולא מאפשר לה לזכות לפרי בטן ! אז.. קודם כל תרגעי אחותי היקרה ותביני שעשית את הדבר הנכון,, אל תחשבי שאם היית מפילה החיים שלך היו ורודים, בשמים זוכרים הכל ויש תוצאה לכל מעשה. בכל מצב כנראה שיש לך זכות והצילו אותך מלהפיל.. לפעמים אנחנו עושים שטויות ולא מבינים שהמחיר שאנחנו נשלם בסוף הוא כבד מדיי, אני לא בא להאשים אותך נשמה גם אני בן אדם אני יודע מה זה יצרים, אבל אני רוצה לומר לך שעשית בשכל שלא רצחת את הילד הזה.. קצת כואב לשמוע שיש מצב שאבא שלו "גוי" אבל אין לי ספק שהוא יהודי כשר.. כנראה שהניצוץ היה צריך לצאת דרכך ולא נרחיב בנושא כדי לא לשגע לך ת'מוח. בכל מצב אני מקווה שתזכי את התינוק בשם יהודי ולא בשם אחר... בנוסף בנוגע לשליחת התינוק לאימוץ.. מן הראוי להתייעץ עם רב גדול, אני מבין שזה הדבר הכי קל שיש (להיפטר מהחבילה המעיקה) אבל תחשבי איך את היית מרגישה אם היו עושים אותך בטעות וזורקים אותך לאימוץ.. האם לא היית מקפידה על מי שעשה לך את זה? אחות יקרה ומקסימה אני ממש מבין את המצב שלך ואני יודע שהוא לא קל אבל תחשבי תמיד שאי אפשר לבלבל את השם יתברך, אם ה' החליט שזה התיקון שאת צריכה לעשות בעולם לא יועיל לך אם תזרקי את התינוק,, יהיו לך ייסורים אחרים ח"ו,, לכן מה שאני מציע זה שתדברי עם השם בשפה שלך,, מתוך בכי ודמעה,, כי זו תפילה כזאת עולה בלי מעצורים ישירות לבית דין של מעלה, תסבירי לאבא שקשה לך מאוד עם המצב ואת חייבת הכוונה ועזרה... אין לי ספק שזה לא פשוט להיות עם תינוק בגיל צעיר כל כך אבל אולי בזכות זה תלמדי בנות אחרות להיזהר מהשטויות האלה ומחגיגות בחו"ל.. וזה יהיה שכרך ותזכי לזיווג הגון במהרה אמן ! אני מברך אותך שה' יתברך יתמלא עליך ברחמים גמורים ותזכי לכפר על חטאייך לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא ע"י תפילות וקיום מצוות (צניעות כמובן כדאי שתשמרי) בכל מצב אני מקווה שתזכי לשוב בתשובה שלימה למרות שאת קצת "כועסת" כרגע ולא מסוגלת לחשוב בצורה נכונה.. אני מקווה שה' ימלא את כל משאלות ליבך לטובה וישמור את כל הדמעות שלך כדי שהילד הבא שיצא ממך יהיה אדם מדהים עם אבא מדהים עוד יותר,, צר לי שהגעת לאן שהגעת אבל אני מקווה שכאן ייפסק הצער שלך (באמת מכל הלב אני אומר אני מתרגש כשאני כותב את השורות האלה עומדת לי דמעה בעין תאמיני לי) אבל אם זה מה שקרה כנראה שזה מהלך משמים שהיית צריכה לעבור, תמיד תחשבי שהיה יכול להיות גרוע יותר.. יש אנשים שלא זוכים לילדים בכלל, יש אנשים שלא זוכים להתחתן, יש אנשים שלא זוכים לילדים בריאים, יש אנשים שלא זוכים למשפחה בכלל. אני יודע שזה לא מנחם אבל לפחות תלמדי מהטעות ותקבלי על עצמך לא להמשיך להפנות גב לה' יתברך ולעשות כטוב בעינייך אחותי היקרה, בת מלך !!! יהי רצון שיתמתקו מעליך הדינים ותזכי להתחתן במהרה עם גבר ירא שמים אמיתי... אחד כזה שיאמין שהכל היה רצון ה'... שלח לחבר קריאה בניפרד