שאלה:(17/02/2011)
שלום! אני צריך עצה איך להיתחזק בתפילה. איך יום אחד אני בוכה ואותו יום במנחה אני מעביר את התפילה? ואיך זה שאני מבין שאני עומד לפני הקב"ה ואני לא רועד ובוכה מהפחד?

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחי היקר, זה קורה לך בגלל שהפכת את התפילה לדבר שבשיגרה אתה לא ממש
מתכוון למה שאתה אומר, אתה זורם כזה, כולם מתפללים, גם אתה מתפלל, אם
אתה רוצה באמת להתרגש כל פעם מחדש, אתה צריך לחיות את האמונה שלך
להרגיש באמת שה' הוא המלך שלך, לחיות כבן מלך, לדבר כבן מלך, להתלבש כך
ולא לבכות רק כשחסר לנו משהו, או לשים כיפה רק בבית קברות כשמישהו מת

לפעמים מרוב שטוב לנו ולא חסר לנו שום דבר , אנחנו מתרגלים, ההרגל מביא
אותנו לידי כפיות טובה, לכן ה' באהבתו אותנו גורם לנו להרגיש מחסור או צער
כדי שנתפלל למילוי המחסור או להפסק הצער וכך באים הדברים לידי ביטוי.

"וישמן ישורון" - ה' משפיע עלינו שפע אין סופי ואנחנו נהנים מהשפע
"ויבעט" - בסוף מרוב פינוק אנחנו בועטים, מזלזלים לפעמים גם כופרים

ה' שמר על עם ישראל כנשר השומר על גוזליו, בשעה שיצאו ממצרים.
אחר כך נתן להם את ארץ כנען הפורייה השופעת דבש, שמן, יין ותבואה 
ה' ציפה שבני ישראל יהיו אסירי תודה וישמרו את מצוותיו ויחיו חיים צדק משפט ואהבה
 התוצאה הייתה הפוכה לחלוטין: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ;  וַיִּטּוֹשׁ אֱלוֹהַּ
עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ". (האזינו לב',טו') כלומר: השפע גרם לעם ישראל לנהוג בכפיות
טובה כלפי ה', כמו סוס שאוכל הרבה ואינו עובד, ואחר כך בועט בכל מי שמתקרב אליו".

יש שני סוגים של אנשים !
א) אנשים שתמיד מעריכים את מה שיש להם, תמיד באים להתפלל ולא רק בחגים
ב) אנשים שנזכרים בה' רק כשהם צריכים אותו , כשיש להם צער, או שיש להם שמחה

לאנשים מסוג א' - יש אמונה , בטחון וגם כשלא ממש הולך להם הם מקבלים באהבה
לאנשים מסוג ב' - יש התלהבות שמהר מאוד דועכת ושוב מתחדשת בצער הבא

מסקנה: כדי להיות ישר והגון ולא צבוע , עליך לקבוע עיתים לתורה ולהתפלל בכל יום
אם תהיה אמיתי וכל הזמן תגיד תודה, ה' יתברך לא ייאלץ להכאיב לך או לנער אותך
כדי שתתעורר ותבכה בתפילה ורגע אחרי בכלל לא תתרגש ושוב חוזר חלילה.
יש הרבה אנשים שהחיים שלהם רצופי מכשולים, בעיות בשלום בית, בזוגיות, בילדים
בפרנסה, בכאבים, בחולאים, בדיכאונות, בבגידות, בחובות, בעצבות, כל זה למה???
רק בגלל שהם בוחרים להמשיך בלי לחשוב, בלי לקבוע עיתים, בלי להתפלל כל יום
בלי שבת, בלי תפילין, בלי ציצית, בלי הלכה !

מצד שני יש גם טיפוסים מסוג א' שסובלים צער, חולי, ייסורים, בעיות, פרנסה וזוגיות
אבל בידוע שמי שעושה רצון ה' ולמרות הכל סובל, שידע שכל הצער שיש לו הוא צער
שבא כתוצאה מאהבת ה' אליו בחינת: "ייסורים של אהבה" שהרי ה' יתברך לא עושה
שום דבר כדי להזיק לאדם וכל הצער שיש לאנשים מסוג א' הוא כדי למרקם ולזככם
כדי שיזכו לתקן את פגמי העבר (בגלגול זה או בגלגולים אחרים) עד שיבואו על תיקונם
ויזכו ליהנות מזיו השכינה. כל כפויי הטובה שנהנים בעולם הזה סופם לאבד את העולם
הבא וכמו שאמר דהע"ה עליו השלום: "בפרוח רשעים כמו עשב... להישמדם עדי עד".



שלח לחבר