שאלה:(17/03/2014)
שלום רב, לפני כחודשיים בעלי נכנס לשירות קבע בצבא ועוד לפני זה התחלתי להרגיש שמרוב עומס הוא 'מזלזל' במצוות... היום זה כבר הפך לבלתי נסבל מבחינתי, זה הגיע למצב שהוא לא קם לתפילת שחרית, מתפלל מהר 18 ויוצא לבסיס, מתפלל תשלומים למנחה כי הוא לא מספיק בזמן, ערבית יחיד... הוא מגיע הביתה כל יום בין 6 ל-9 ואפילו מאוחר יותר, כל הזמן בטלפונים בגלל התפקיד... רק בשבתות הוא פתאום מתחבר שוב והולך לביה"כ כל השבת אבל זה מרגיש לי צבוע.. כי פתאום שאין בסיס אז הכל אפשרי ויש זמן להכל אבל באמצע השבוע קשה לפנות זמן לקיים מצווה כה חשובה של תפילה במניין. הוא בעצמו מבין מדוע אני כועסת ומתלהמת כל הזמן. השאלה מה עליי לעשות? אני לא רוצה לערב את הרב שלנו כדי שלא יווצר מצב לא נעים שכביכול רצתי לרב במקום לנסות לפתור את העניינים, למרות שמצד שני אני כל הזמן מנסה לדבר עם בעלי על זה אבל כלום לא משתנה והכל נשאר כרגיל. האם עליי לפנות לרב?

תשובה:(הרב רביד נגר)

שלום וברכה.

אני בטוח שכשהתחתנת עם בן הזוג שלך ידעת לקראת מה את הולכת , אין לי ספק שעניין השירות בקבע הובא לידיעתך ופחות או יותר ידעת עם מי את מקימה בית , אני מסכים איתך שזה לא קל בכלל לחיות ככה , מצד שני , חשוב שתשאלי את עצמך מה את רוצה מעצמך? אם את רוצה להקים בית עם בן תורה , אולי כדאי שתשבו ותדברו על זה ותגידי לבעלך שיקבל החלטה חשובה , מה חשוב לו יותר? הצבא , או הרוחניות? אם תעבירי לו את המסר בצורה אוהבת ומכבדת , אני בטוח שהוא יעשה חושבים עם עצמו. אם תלחיצי אותו ותעבירי לו את המסר בצורה לא נעימה ולא מכבדת , הוא עלול לוותר על הדת שלו לטובת השירות הצבאי שלו.

במקרים קיצוניים המלצנו על גירושין.
בעבר התמודדנו עם מקרה לא פשוט שהבעל שירת בקבע (קצין בשירות קרבי) האשה שלו בקושי ראתה אותו , מעבר לבעיות התנהגות ומשברים שהיו ביניהם , לא הייתה להם זוגיות , היא ראתה אותו פעם בשבועיים במקרה הטוב והוא חתום לעוד שנתיים, ככה שהמצב לא היה אמור להשתפר בעתיד. קשה מאוד לאשה לשמור על שפיות כשבן הזוג שלה משרת בצבא קבע , במיוחד כשבן הזוג נמצא בקשר רציף עם חיילות מהבסיס מבלי שהיא יודעת מה קורה שם בלילות. היות והיה מדובר במקרה קיצוני לאחר התייעצות עם גדולי ישראל ייעצנו לה להתגרש מבעלה, היום (שלוש שנים אחרי) היא נשואה באושר לבן תורה שעובד ולומד. היא רואה אותו הרבה יותר והוא מכבד אותה הרבה יותר.

המקרה שלך הוא לא מקרה קיצוני לעניו"ד.
המקרה שלך אמור להיות הרבה יותר פשוט , בעלך כן מכבד אותך , בעלך כן מתפלל (תגידי לו שתשלומין שייך רק אם אדם פספס תפילה באונס ולא לכתחילה) , בעלך כן מגלה רצון להתחזק , הוא קצת עמוס נכון , אבל בשביל זה את כאן כדי לעזור לו לבחור בחירות נכונות בחיים , האשה והתורה חשובים יותר מהצבא, צריך פשוט לדעת איך להעביר לו מסר נכון. על זה נאמר: "חכמת נשים בנתה ביתה" אשה חכמה יודעת להעביר מסר נעים , מלא בחן. אשה חכמה פחות צועקת , משתוללת , מעירה , מבקרת , כל היום מתוסכלת ובוכה. ככה לא מעבירים מסר , ככה מעבירים תסכול לצד השני.

אז מה עושים???? איך עוזרים לו להתפלל במניין???
א. מדובר בבעייה ידועה ומוכרת , הרבה בעלים מפספסים תפילות במניין לצערנו.
ב. אם בעלך משרת בקבע , אמור להיות לו בסיס בצבא , למה שלא יתפלל שם?
ג. אני לא חושב שאת צריכה להעיר לו על זה יותר מדי, הניסיון המוכיח שזה מרחיק
ד. אם את באמת רוצה להחמיא לבעלך , תתפללי עליו כל הזמן ותהיי סבלנית.
ה. אם כל הזמן תעמדי לו עם סטופר.. זה רק יגרום לו להרגיש לחץ ולאבד רגש.

לסיכום: התופעה המדוברת מצויה הרבה בקרב חוזרים בתשובה , הרבה פעמים כשאין קהילה קשה מאוד לשמור על יציבות ולקום כל בוקר לתפילה , אבל זה לא אומר שזה בסדר. אשה טובה צריכה לעזור לבעלה לשמור על יציבותו הרוחנית , לעודד אותו להשתתף בשיעורי תורה ולהחמיא לו כל פעם שהוא עושה צעד חיובי לכיון הקדושה , אם את רוצה לשמור על שפיות רוחנית תורנית בבית , תשמשי לבעלך דוגמא אישית , בצניעות שלך ובכיסוי הראש שלך , תסלקו את המכשיר הטמא מהבית (טמבלוויזיה) ותתחילו להיות רציניים יותר , אני מבטיח לך שהבית שלך ייראה אחרת. תדברו על זה כששניכם תהיו במצב רוח טוב.

נ.ב - לפעמים כשמדברים על זה עם הרב , אם הבעל ידע שהרב יודע על זה , הוא עלול להיפגע ולהתרחק מהרב , לכן כדאי לשוחח על זה עם רב אחר שלא מכיר את בעלך ואותך , כדי לקבל עצות קונקרטיות וכלים להתמודד עם המצב , רק אם שום דבר לא עוזר אפשר לדבר עם אשתו של הרב ולבקש ממנה שתעביר לרב את הדברים ברמז (לא לומר לה את הדברים בצורה מפורשת) כדי לא לפגוע בבעל דבר שבד"כ עלול לגרור תוצאות הפוכות.  







.

שלח לחבר