שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

תשובה:
אחי היקר, ריחוק רק יצור ריחוק גדול יותר , במקום להכריז מלחמה לדעתי עליך להכריז "אהבה" בכל מצב , אם היה מדובר בנערה ממש צעירה ההתייחסות הייתה שונה , אבל מדובר בנערה בוגרת , לכן ההתייחסות צריכה להיות בוגרת ואחראית , לא אימפולסיבית ולא קולנית , זכור ! מלחמה גוררת מלחמה , אמר שלמה המלך ע"ה : "חנוך לנער ע"פ דרכו" , אי אפשר להתייחס לבחורה בת 30 כמו שמתייחסים לנערה או לילדה, היא מספיק בוגרת כדי לדעת את ההשלכות שיהיו למעשיה , אפשר לשוחח עמה בדרכי נועם להראות לה שהיא חשובה ואהובה למרות הכל , חשוב מצד אחד שהיא תדע שהדבר מצער אתכם אבל מצד שני חשוב להראות לה שלא משנה מה תהא הבחירה שלה , היא תמיד תישאר בתך ! לדעתי אם היא תראה שאתם מתנהגים עמה בדרך ארץ , כשהיא תהיה במשבר היא תבקש את עצתכם ותמצא בית חם , לעומת זאת אם תהיו קשוחים ונוקשים גם אם היא תהיה במשבר היא תחשוש ליצור קשר והמשבר שלה רק יחמיר , כי היא תרגיש שאין לה עם מי לדבר.

אב יקר , עצתי פשוטה וברורה , אני חושב שכרגע תן לה קצת להירגע , כנראה שחדרתם לה יותר מדי לפרטיות והייתם נוקשים מעט , היא לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט חיפשה שקט ושלווה , היא מצאה נחמה בזרועותיו של אותו בחור שהכירה , גם אם היא לא מודעת ממש למה שהיא עושה , כרגע עדיף לה להיות איתו ולא לסבול צער מהנוקשות שלכם , זה מה שכרגע עובר לה בראש , לדעתי ברגע שיעבור זעם , במידה והיא תיצור קשר , תזמן אותה לשיחה אוהבת ולא לשיחה נוקבת , תסביר לה שאתה מבין את מעשיה , אתה לא מצדיק אותה אבל אתה מבין , בכל מקרה רצוי שתדאג שמישהו יעביר לה מסר ברור , לכל מעשה יש תוצאה , בחור שאינו נאמן למסורת אבותיו , סביר מאוד להניח שלא יהיה נאמן לבת זוגו , לנערות אני בד"כ מראה את הקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" בכל מקרה , אל תאבדו את העשתונות , בלי יהדות היא לא תגיע רחוק , היא תחזור למקורות זה עניין של זמן , אתם צריכים רק להמשיך להיות הורים אוהבים.

במקרים רבים , הורים שמקבלים יפה את בתם ואת בן זוגה , מעוררים רצון עז בבן הזוג להתקרב לתורה ולמצוות , אבל דחיה נוקשה מצד ההורים (בגיל כזה) גוררת דחיה וריחוק , זכור אב יקר , אין טעם להילחם איתה היא לא בגיל שבו תוכל לחנך אותה , החינוך מתחיל בגיל 0 ונגמר בגיל 18 , כל מה שנותר לך לעשות לאחר גיל 18 זה לשמש דוגמא אישית טובה ולסמוך על החושים החדים של הבת שלך , אם כשלת בחינוך בגיל צעיר התוצאות באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר , כדי לא לגרום נזק נוסף אני מציע שתרעיף חום ואהבה ותרבה בתפילות לבורא עולם שיזכה אותך שלא יצא דבר תקלה על ידך , כרגע הדברים לא נתונים בידך , אתה עשית כל מה שאתה יכול , לדעתי עשית לא מעט טעויות , אבל המטרה שלנו כרגע היא לתקן לא לעוות יותר ולא לגרום נזק שבמקרים קיצוניים עשוי להיות בלתי הפיך , תתקשר לומר לה שאתה אוהב אותה למרות הכל. (אתה לא חייב אבל זה יכול לרגש אותה ולגרום לה להעריך אותך ואת המשפחה יותר)

אחי היקר, במילים אחרות הבת שלך אמרה לך : "בבית אין לי שלווה" , "בבית חונקים אותי" , "בבית לא נעים לי" , היהדות אמורה להיות דבר נפלא , דבר נעים , אם החינוך כרוך באיומים , צעקות ואיומים קולניים , לא נראה לי שזה תורם לאף אחד מהצדדים , במלחמה תמיד יש פצועים לא משנה מי מנצח , אם אתה רוצה אי פעם לזכות בבת שלך שוב , תשמש דוגמא אישית טובה , תרעיף חום ואהבה , תיזום קשר ותראה לה שאתה מדבר איתה כי אתה אוהב אותה ולא כי אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה , אל חשש היא תחזור בתשובה , כל דבר חוזר לשורשו ! אם יש לה יסודות טובים סופה לחזור לשורשים , תהיה חכם אל תהיה צודק נשמה טובה , אם תצטרך עזרה אני כאן. בשורות טובות.

אתה מוזמן להוסיף את השם של בתך (פלונית בת פלונית) בהקדשות שבאתר ואנחנו נתפלל עבורה לכניסה למדור התהילים לחץ כאן: "מרכז התפילות והתהילים", יהי רצון שיהיו לך בשורות טובות.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב שאלתי היא לגבי שלום הבית. קראתי כאן תגובה שלך לאישה שפנתה בעיניין של וויכוחים תמידיים וחוסר פירגון... וחלק מהתשובה הייתה שלנסות לא להעיר ישירות ולא לגרום לתחושת אשם ולחפש את החיובי ולא השלילי ולפרגן ובעצם לשמש דוגמא. אני אם לשלושה ילדים קטנים... הלוואי ויכולתי לדעת מה עובר עליו באמת... אני סובלת מחוסר פירגון במצב הטוב יותר מזה ממילים פוגעניות, במידה והוא אמר לי משהו ולא הבנתי אותו נכון הוא קורא לי "אוטיסטית" מטומטמת חולת נפש ועוד ברכות מה לעשות?

תשובה:
עליכם לפנות לייעוץ זוגי בהקדם , אם הוא הגיע למצב שהוא מזלזל בך בצורה כזאת , זו באמת בעיה , חשוב מאוד שהוא יבין שהוא לא יכול לדבר איך שהוא רוצה , את לא סמרטוט ובטח ובטח שאינך צריכה לספוג את הבזיונות האלה בנוכחות הילדים שמתקלקלים ומקבלים דוגמא אישית אלימה אימפולסיבית ולא טובה. אל תתפשרי ! תלכו לייעוץ זוגי.
כך , הוא יתבייש לדבר אליך בצורה כזאת כי הוא ידע שמישהו אחר יודע מה קורה בבית,
זה לבד כבר יאפס אותו וירסן אותו.

כשהוא אומר משהו ואני לא מבינה הוא ישר מקלל...
את לא אוטיסטית , לא מטומטמת ולא חולת נפש , את אשה מקסימה ונפלאה והגיע הזמן שהוא יתחיל להיזכר למה הוא התחתן איתך , ככה מדברים לאשה שהביאה לעולם 3 ילדים מקסימים? זו התודה רבה? אני ממש מצטער אני לא חושב שזה מגיע לך , גם אם את לא ממש מבינה אותו. נו.. אז מה??? אז אתם משדרים על גל שונה , בעיה ידועה ומוכרת , זה מתיר לו לקלל אותך ולהתנהג אליך בבוז??? אני ממש לא חושב... אם תרצי אני מוכן לשוחח איתו בפלאפון  , הייתי מקבל אתכם לייעוץ אבל כבר אין לי זמן לצערי הרב.

אתם זקוקים לעזרה ראשונה - מד"א !
תפנו לייעוץ זוגי ותגידי לו בפירוש שאת לא מוכנה שהוא יתנהג אליך בצורה כזאת , בטח ובטח שלא לפני הילדים , אסור לו לפגוע בך , מצד שני גם את צריכה להיות חכמה ולא להחזיר , אני בטוח שגם לו יהיה הרבה מה לומר עליך ולא שייך לשפוט מבלי לשמוע את שני הצדדים , לכן אני מציע שתפנו לייעוץ זוגי , המטפל ישמע את שני הצדדים וייעץ לכם מה לעשות , כרגע , אני חושב שכל יום שעובר ואת סופגת את הקללות האלה והבזיונות האלה , זה רק פוגע לך בנפש והורס את הילדים שלך. חבל.

לסיכום: תשתמשי בחכמה שלך לגרום לו להסכים להגיע לייעוץ זוגי , אל תתפשרי על זה.
ברגע שמישהו אחר ידע מזה , הוא יתחיל להרגיע. תגידי לו שאת לא רוצה לשתף את בני המשפחה ולספר להם הכל , כי את כבר לא יכולה לשמור את זה בבטן , את חייבת לפרוק את זה ולהוציא את זה החוצה עם איש מקצוע , דחוףףףף , תלחיצי אותו שיבין שהוא חייב להירגע אחרת , את מספרת על כך לאמא שלך ו\או לאבא שלך , את לא מסוגלת יותר !

נ.ב - אני מצרף לכם בזאת שו"ת בנושא שלום בית - לקריאה לחצו כאן: "שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד